לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 27-04-2012, 03:29
  Polkovnik Polkovnik אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.04.12
הודעות: 17
פריקה. לא יודע מה לעשות עם עצמי.

אני כותב את זה כי אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי. אני לא ישקר, אני מחפש עזרה, אני מחפש הדרכה, הרבה ניסו לתת לי את זה ניסיתי גם בעצמי אבל שום דבר לא עבד. המצב די מסובך, ולא קל להסביר אותו. לא קל להסביר אותו כי לא הכל אפשר להסביר, במיוחד לא את מה שעובר בראש של בן אדם. אני יתחיל לנסות בזה שאני יסביר על עצמי. אני בן 20 ממש לפני שירות צבאי. אני מאמין שהרוב לא יאמינו לי, יחשבו שזה מה שלכל ילד בגיל הזה עובר בראש. אבל אני רואה יותר מאנשים בגיל שלי, אני יותר חכם מאנשים בגיל שלי, יש לי הרבה יותר ניסיון חיים גם בעקבות ילדות ונעורים לא קלים. אני לא ישקר ויספר על חיים עצובים עד דמעות. יש לי אימא ואבא נשואים אבל רבים כל יום. שאני גר איתם. אבל אין לי הורים, אף פעם לא היה לי אימא ואבא שתפקדו בתור הורים נורמטיביים וזה כולל גם עבר סוציאלי ואלים. המצב הכללי של "המשפחה" הקטנה שלי הוא טוב. אימא שלי לא עובדת וסובלת מבעיות נפשיות. יום אחד היא יכולה להיות בן אדם שאני אוהב ויום אחרי בן אדם שאני שונא, הכל תלוי במצב הנפשי שלה מה שגורם לי לא לסמוך עליה אף פעם כי אני לא יודע מה יהיה מחר. אימא שלי לגמרי תלוייה באבא שלי כלכלית שגם הוא סובל מבעיות כעס ועצבים רציניים אבל מסרב לקבל טיפול או להודות בבעיה. הם כל הזמן רבים ואני מקווה שאתם כבר הבנתם שזה לא ריבים של זוג רגיל. וזוג רגיל היה מתגרש כבר ממזמן אם לא התלות המוחלטת של אימא שלי כלכלית באבא שלי. אבא שלי מספק את הצרכים הבסיסיים ויותר מזה בעבודה קשה. מדובר בבן אדם שנכנס לפאניקה של עצבים וכעס לפני כל צעד אפילו הכי קטן בחיים שלו. הוא לא מוכן להשקיע בשום דבר כסף, הוא קמצן. שאני מדבר על קמצן אני מתכוון לבן אדם שמוכן לחסוך אפילו בבריאות בסיסית למרות שאין קושי כלכלי. אני מדבר על בן אדם שמוכן לאכול רק לחם לשתות רק מים ולישון על מזרון ישן וקרוע למרות שהוא מכניס 20 אלף שקל בחודש ואין לו שום חובות. התמונה שאני מנסה להראות זה משפחה ממש לא נורמלית וממש לא בריאה אבל עם מצב כלכלי טוב, לא מפואר אבל טוב וממוצע שלא חסר שום דבר. המצב הכניס אותי לחיות חיים סגורים. ככה זה בבית שלי, כל רגש שתראה ישומש נגדך. זה רק שאלה של זמן. בבית שלי לא מראים אהבה, לא חושפים רגשות כי אני למדתי שאם תעשה את זה אבא שלך עצמך ישתמש בזה נגדך בהזדמנות הכי קרובה שיוכל. כל חינוך שקיבלתי הוא מה שחינכתי את עצמי. בבית שלי אני רק אוכל שותה מתקלח מתלבש בבגדים פשוטים שאימא שלי לפעמיים קונה לי (אין מחסור) ואז אבא שלי נכנס לפאניקה לעצבים וצעקות שהוא שומע שבזבזתי לו 300 שקל על חולצות ב20 שקל ומכנסיים ב50. כולם חושבים שאני סתם כפוי טובה. אף אחד לא באמת מבין את המצב. אף אחד לא באמת יודע מה זה אבא שלא אומר לך מזל טוב ביום ההולדת שלך, אף אחד לא באמת יודע מה זה ללכת לעבוד במוסך בגיל 15 בשביל דברים בסיסיים כמו בילוי עם חברים. אף אחד לא יודע מה זה שיש כסף אבא פסיכופט שומר עליו ובגלל זה גם אם אתה באמת צריך משהו שהוא יותר מספרים לבית ספר, אוכל או בגדים. כמו למשל מיטה חדשה כי המיטה הקודמת שלך ישנה ושבורה מרוב השנים וחצי מהמזרון כבר נשחק וזה הורס לך את הגב אתה מוצא את עצמך מבריז מבית ספר כדי לעבוד ולקנות לעצמך מזרון חדש ולספק את הצרכים הבסיסיים שכל נער צריך לא כי אין להורים שלך לתת לך, אלה כי אבא שלך לא רוצה. כי אבא שלך שונא אותך. אתם בטח חושבים אין דבר כזה אבא ששונא את הבן שלו. אבל תאמינו לי שיש. הוא נהנה מהסבל שלי, מהסבל של אימא שלי כי הוא חולה נפש. פשוט כמו שזה נשמע וזאת האמת.

אבל זה לא מה שהיה חסר לי כל החיים שלי. מה שחסר לי עד היום זה הרגש הזה של משפחה, אין לי אף אחד חוץ מאבא ואימא שלי, אימא שלי עושה מה שהיא יכולה מתי שהיא יכולה. אבל היא תמיד לצד אבא שלי כי אין לה ברירה. שאבא שלי היה מתעלל בי נפשית ומספר בודד של פעמים פיזית היא בחרה להתעלם ולעשות את עצמה כאילו היא לא רואה את זה תוך כדי צעקות שהוא יפסיק ובריחה מהמקום. אני לא יסלח לה על זה בחיים. אני לא מסוגל. כל פעם שאבא שלי משפיל אותי ואני רואה את החיוך הפסיכי שלו על הפנים שלו ואני מתפלל ליום בו אימא שלי תתקשר אלי ותגיד לי שהוא מת ממשהו. אני מצאתי את עצמי יושב אצל עובדת סוציאלית שהייתה אומרת, שמע פעם ראשונה שאני נתקלת במצב כזה. אין לי איך לעזור לך, אתה לגמרי נורמלי, שפוי וחכם והבעיה זה אבא שלך והוא הורס לך את החיים אבל אין לי איך לעזור לך. לא היה לי למי לפנות לא היה לי למי להפתח, התרגלתי לא לחשוף רגשות בשום פנים ואופן. התרגלתי לחיות חיים שאין לי בהם אף אחד חוץ ממני. חיים של דיכאון. חיים של לא לסמוך על אף אחד, לא לבטוח באף אחד כי הייתי רגיל שכל רגש שתחשוף יפגע בך.

אבל כל זה היה רק הקדמה. למדתי לחיות עם זה אני יודע שזה לא לנצח, רק עוד כמה שנים אני ישתחרר מהצבא אני יוכל לעבור לגור לבד ולפרנס את עצמי ולא לראות את הסבל של פעם יותר. אבל לא בגלל זה אני מבקש עזרה. פה מתחילה הבעיה שאני לא יכול לסבול אותה. פה מתחיל מה שבגללו אני לא ישן בלילות מה שבגללו אני לא יכול לנשום בלי להתמלא בעצב.
לפני שלוש שנים הכרתי אותה. ישר מההתחלה ידעתי שהיא בן אדם מיוחד. זאת לא הייתה התלהבות של ילד מבחורה שהוא פוגש. באיזשהו שלב של לחיות את החיים שחייתי רוב מה שאופנייני לגיל שלי, לנעורים שלי נשמת ממני. אני בן אדם הרבה יותר בוגר מרוב האנשים בגיל שלי בנושאים האלה כי יש בי הרבה פחות ילדות. התאהבתי בה, היא הייתה בוגרת מאוד,כמוני, בגיל שלי, יפיפיה אמיתית שלחשוב עליה שוכבת לידי ישנה שאני מסתכל אליה מעלה בי עד עכשיו דמעות. היא הייתה חכמה, חמה, אוהבת. היא הייתה מאוהבת בי. זאת לא הייתה אהבה רגילה של ילדים בגיל שלנו באותו הזמן. זה היה משהו בוגר, משהו אמיתי, משהו מוחלט. אבל הכי חשוב, היא הבינה אותי, סיפרתי לה, רק לה את כל האמת, על המשפחה שלי. סוף סוף היה לי משהו שאני אוהב. לא פחדתי להפתח מולה, לא פחדתי שזה יפגע בי. אבל מהר מאוד איבדתי שליטה, לא ידעתי איך להתמודד עם זה שסוף סוף יש לי משהו. אתם בטח לא תבינו אבל שאין לך כלום ופתאום אתה מקבל הכל אתה משתגע. אני השתגעתי. צעקתי, נכנסתי לדכאון כבד, צעקתי, הייתי עצבני, הייתי בטרוף מצד אחד יש לך הכל, מצד שני אתה עדיין מצולק לגמרי מזה שאין לך כלום. מצד אחד יש לך אהבה ענקית שלמאט מאוד אנשים יש כזאת, מצד שני אתה לא יודע איך להתמודד עם זה, אין לך את הכלים. אבל היא לא וויתרה עליי, היא מאות פעמים בכתה, לא ישנה בלילות, הגיע למצב שהיא חשבה שהיא הזאת שלא בסדר, לא ידע מה לעשות עם עצמה כבר, לא וויתרה עליי. נפלו עליי שגעונות, מחשבות ודכאונות שאני לא מאחל לאף בן אדם מותתי אותה נפשית. עד היום אני נזכר בדברים שעשיתי ואמרתי, ובא לי לברוח מעצמי וזה עוד במילים עדינות. אני לא יודע לאן לדחוף את עצמי על מה שעשיתי, זה כ"כ מזעזע איך שמותתי אותה נפשית. אבל היא המשיחה להלחם עליי, היא באמת נתנה את כל מה שיש לה והגיע לשיאים של התמותתות נפשית בגללי ובשבילי. אבל לבסוף היא לא יכלה יותר, היא נפרדה ממני בבכי ובכאב רב אבל היא לא יכלה יותר לסבול את זה. אף אחד לא יכול לסבול יותר ממה שאני גרמתי לה מבחינה נפשית.

ותאמינו לי שמה שהיה לי בראש שבגללו רצחתי את הנשמה של המלאך הזה זה ממש לא משהו שאפשר לתאר במילים, מה שכתבתי זה רק טיפה מתוך ים של דברים שעברו לי בראש שפגעו באהובה שלי. אחרי הפרידה, קיבלתי את הכאפה של החיים שלי. זה היה משהו שאני יכול להשוות ללקבל כדור בראש ולא למות מזה. כל השגעון ירד. ואני הבנתי מה עשיתי. אני הבנתי שהיה לי את כל הטוב שבעולם ואני לקחתי ורצחתי אותו. היא הייתה המשפחה שלי, הבחורה הכי יפה בעולם בעניי, היחידה שאני רוצה ורציתי לגעת בה. היא עד היום אוהבת אותי בצורה מטורפת ואני אותה.
די מהר אחרי הפרידה מישהו אחר מהבסיס שלה קפץ על העוצר במהירות רבה. בן אדם טוב בסך הכל, הוא התאהב בה בצורה קשה. הם נהיו ביחד, הוא נתן לה רוגע הוא נתן לה כל מה שאני רוצה לתת לה כיום והייתי צריך לתת לה כבר ממזמן! הוא מתיחס למלאך כמו שמגיע למלאך ולא כמו לשטן כמו שאני עשיתי. דיברתי איתה על זה, נתתי לה מכתבים שישבתי לכתוב אותם במשך שעות, כל מכתב לקח לי 8~12 שעות, רק 2 מהם הגיע אליה, השאר נזרקו כי הם הרגישו לא מספיק טובים, לא מספיק נכונים, לא מספיק אמיתיים. בעיקר מה שאני כותב פה רק בעוד יותר הרחבה, על כמה שאני אוהב אותה. היא נענתה לי, היא האמינה לי, לקח הרבה מאוד זמן אבל היא האמינה שאני לא יהיה מה שהייתי פעם לעולם. החלום שלי ושלה זה להיות ביחד באושר ובאהבה הענקית שיש בינינו. המלאך הזה לא יכול להפרד מהבן זוג החדש שלה מיד מסיבות כאלה ואחרות אז החלטנו לחכות כמה חודשים עד שהוא ישתחרר והיא לא תצטרך לראות אותו כל יום, אז אמרנו שנחכה, לא אכפת לי לחכות כמה חודשים בשביל חיים שלמים של אושר. ויום אחד הוא גילה על זה מקראית הודעות בפלאפון שלה שהיא שכחה למחוק. הוא התחנן שהיא לא תעשה את זה והיא התקשרה אלי ובבכי אמרה לי שהיא חייבת לוותר עליי כי היא לא יכולה לפגוע ולרצוח את הנשמה של בן אדם כ"כ טוב שאפילו אחרי שהוא ראה שהיא תכננה להפרד ממנו בשבילי אמר שהוא רוצה להמשיך להיות איתה ביחד ולשכוח מזה.
היא בן אדם שמוכן להקריב חיים של אושר שלה בשביל לא לפגוע בבן אדם טוב.
קשה לי להסביר את זה, אני מקווה שתבינו, אני לא חיי בסרט ומעלעל אותה כי היא בן אדם שאני כ"כ אוהב. היא באמת בן אדם טהור שלא יכול לפגוע בבן אדם טוב. בן אדם טוב כמו החבר החדש שלה, הוא גורם לה לנחת ועושה לה טוב אבל היא לא אוהבת אותו אפילו קצת כמו שהיא אוהבת אותי, היא חושבת עליי ורוצה להיות איתי. עבר כמה זמן נתתי לה עוד מכתב, כי בכתיבה הרבה יותר קל במילים. היא הסכימה איתי שכבנו ובילינו לילה ביחד. היא נהנתה מהלילה הזה וזה היה לה לאושר, אבל זה קרע לה את הנשמה לגזרים. העובדה ששכבנו והיא בגדה בו ובילינו לילה ביחד הרסה לה את הנשמה, בן אדם כמוה לא יכול לחיות ברגיל עם שקר כזה, זה קשה לה בצורה מטורפת עד לריסוק הנשמה שלה. היא התחילהל הכנס למצב נפשי מאוד קשה בגלל זה והחליטה לוותר על הקשר שלנו כי המצב הנפשי הזה גרם לה לפחד ולא להאמין בי יותר, לא להאמין יותר בזה שאני השתנתי ושכשה נחזור אני לא יהפוך למשוגע שהייתי ממקודם. כי אם אני ירסק אותה עוד פעם (ואני בטוח ומוכן למות אם אני יעשה את מה שעשיתי עוד פעם) היא לא תוכל יותר לחיות עם עצמה. אני בטוח שאני לא יחזור על הטעות הזאת, אני בטוח שזה יהיו חיים של אושר של שנים, אני רוצה להתחתן איתה שהזמן יגיע, אני רוצה להקדיש למלאך הזה את החיים שלי אבל היא מפחדת. והמצב הנפשי הקשה שהיא נמצאת בו עכשיו והדברים שהיא צריכה להקריב כדי לתת למערכת היחסים שלנו הזמנות והפחדת מזה שאני יפגע בה עוד פעם גורם לה לוותר על מערכת היחסים שלנו. גורם לה לוותר על החלום שלה ועל האהבה הענקית שלה אלי. "אני אוהבת אותך הכי שבעולם, אני מאוהבת בך בצורה מטורפת וקשה, אבל אני לא מצליחה להאמין לך, קשה לי מידי, קשה לי לחיות יום יום לידו במחשבה עלייך, אני לא יכולה לפגוע בו ולהפרד ממנו, ואני מפחדת ולא מאמינה שאתה השתנת וזה לא רק מה שאתה חושב עכשיו, אני חושבת שאנחנו כבר לא נחזור להיות ביחד לעולם למרות כל הכאב שזה גורם לי." וזה מרסק אותי וכבר עברה חצי שנה מאז שנפרדנו, וכל יום זה כואב לי, כל רגע, כל דקה, אני לא יכול לשכוח ממנה, לא יכול להחליש את זה, אני לא יכול בלעדיה. אני חצי שנה לא יכול להסתכל על מישהי אחרת, אני לא יכול להעביר עשר דקות בלי לחשוב עליה, אני כבר משתגע מזה. ומדובר פה באמונה שלה בי שמפרידה בין חיים של אושר לחיים של דכאון כמו עכשיו, חיים של בכי שאני חושב עליה ורק עליה.
אני כבר לא יודע מה לעשות. אני כ"כ אוהב אותה שאני לא יודע כמה מה לעשות עם עצמי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 27-04-2012, 09:56
צלמית המשתמש של MiRi_GrEEn
  MiRi_GrEEn MiRi_GrEEn אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.04.03
הודעות: 7,638
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Polkovnik שמתחילה ב "פריקה. לא יודע מה לעשות עם עצמי."

אני לא פסיכולוג ולא מתיימרת להיות, אבל לא פעם קורה לי שאני מסתכלת על בנאדם שאני מכירה ואני אומרת לעצמי "מטורף כמה שהוא מתחיל להזכיר את אבא שלו".
אנחנו מאוד מאוד מושפעים מההורים שלנו, גם בגלל הגנטיקה כמובן וגם בגלל שאנחנו סופגים כמו ספוג, ומחקים (לא במודע) את ההתנהגות שלהם.
אז אני לא אומרת כלום, כי אני לא מכירה אותך, אבל יכול להיות שאולי התייחסת ככה לבחורה הזאת בגלל שככה אתה מכיר, ככה אבא שלך מתייחס לאמא...?
אתה באמת יכול להגיד "השתנתי וזה לא יקרה יותר"? למה אתה כל כך בטוח?
בכל מקרה, לגבי הבעיה הראשונה - הבעיה בבית - כמו שאמרת אתה מתגייס. תנסה אולי להגיע לבסיס סגור, להתרחק קצת מהבית... זה עשה הרבה טוב להרבה אנשים שאני מכירה.

לגבי הבעיה השניה - אני לא חושבת שיש טעם להלחם... עם כל הצער שבדבר. אין דבר כזה לדעתי אהבה של פעם בחיים, ואתה תבין את זה כשתשכח מהבחורה הזאת ותתאהב במישהי אחרת...
אתה עוד צעיר, אתה תכיר הרבה בנות חדשות ותכנס לעוד הרבה מערכות יחסים. אל תהיה אובססיבי לגביה, תשחרר אותה... היא רוצה להמשיך, אז תתן לה להמשיך.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 27-04-2012, 13:28
צלמית המשתמש של dani90
  dani90 dani90 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.04.07
הודעות: 5,151
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Polkovnik שמתחילה ב "פריקה. לא יודע מה לעשות עם עצמי."

בדבר אחד אתה בטוח צודק, אין לך חיים פשוטים.

לכל אחד יש הרבה תחומים שהם נמצאים עם פחות ניסיון ופחות ידע, ויש אנשים עם יותר נסיון מהם.
תאמין לי, יש אנשים שגדלו בבית עם בעיות יותר קשות משלך, למרות שהחלט גדלת בבית לא פשוט.
בכל זאת, תמיד עדיף לחיות יותר בענווה ולהיות בעל יכולת לקבל ולהכיל מהסובב.

לכל אחד יש מצבים קשים שהוא מתמודד איתם (לאו דווקא בנושא משפחה) וכל אחד נבנה מהם בדרכו..

יש כלל שאני מאמין בו:
אם גרמת לבן אדם לבגוד בעצמו, בערכים שהוא מאמין בהם - הוא יתרחק ממך, ינסה להתנתק ממך במידת האפשר כדי לברוח מהמקום שבו הוא בגד בעצמו בערכיו.

תשמע, אני לא מכיר אותך ולא יודע מי אתה, ואני לא מתיימר להיות יותר חכם ממך אבל אני אומר כאן מה שאני חושב על מה שכתבת (רק על זה אני יכול להתייחס) - ואולי זה יאיר לך כמה תובנות בדרך. אל תכעס עלי.

אני חושב שאתה צריך להתמקד בלילה הזה שתיארת, ששכבת ובילית איתה, כפי שתיארת.
הלילה הזה, שאתה מתאר אותו - כמה שהיה בו קסם - היה בו נק' שבר כיון שזה ייצג בעצם ויתור על הערך "נאמנות" לבן זוג. אתה לא יכול להתעלם מזה.

לפי דעתי היא מרגישה צורך להתנתק ולהתרחק מכל מה שמזכיר לה את הבגידה בערכים שהיא מאמינה בהם - ב"אני" שלה.

לפי דעתי, מה שצריך במקרה שלך זה הרבה ענווה.
ענווה להודות בנטישת ערכים ועקרונות שלך (ושלה).

כי גם אם תיאורטית, אתם תחזרו להיות ביחד -
אם אתם תחיו בצל הבגידה (שלה בחבר שלה) - הצל הזה תמיד ירדוף אתכם, ואם לא תיפרדו- יהיה התרחקות רגשית - התרחקות שמבטאת את הרצון לחזור לערכים שאתם מאמינים בהם.

אי אפשר לחיות ביחד - אם הביחד הזה נבנה בצל בגידה בערכים והעקרונות המוסריים שאתם מאמינים בהם והם מרכיבים את האישיות שלכם.

אז מה שדרוש כאן זה ענווה וידיעה שנעשתה כאן בגידה בערכים ובעקרונות.

אתה צריך לעזור לה לחיות ע"פ העקרונות שלה - היא לעולם לא תרגיש שלמה עם עצמה אם היא תרגיש שהיא ויתרה על הערכים שלה - ואם היא תרגיש שהיא ויתרה, בסופו של דבר היא תשנא אותך על זה ותשמור לך טינה על זה ובופו של דבר היא תתרחק ממך כמה שאפשר.



זוגיות היא פלטפורמה, בסיס של הפריה הדדית - שכל אחד שואף לתת לבן הזוג שלו את כל הכלים בשביל שהוא יוכל למצות את עצמו - וכמובן אף אחד לא יכול למצות את עצמו אם הוא מרגיש שהוא חי בצל הבגידה בעצמו, בעקרונותיו.


תחשוב על מה היא מרגישה, תבין אותה. תבין למה היא לא יכולה לבגוד בעצמה ולהמשיך את הקשר איתך (גם אם זה רק מכתבים).

אחי, אני מבין את הכאב ואת הסבל שלך.
אל תתן לזה להפוך לשגרת היום שלך. תאמין או לא, ככל שאתה בונה את עצמך בצורה יותר טהורה, עם ערכים ומידות טובות - בסופו של דבר הדברים הסתדרו ותמצא את בת הזוג שתתאים לך.

אל תהיה אובססיבי לגביה. אולי כשהיא תחזור לעצמה, והיא תהיה שלמה עם עצמה - היא תחליט שאתך היה לה יותר טוב.
ואולי עד שהיא תגיע למצב הזה, עדיך שתלך למייעץ, לפסיכולוג או למישהו שמבין הרבה בתחום ויסביר לך איך באמת קרה שכשנהיה לך טוב - התחלת להשתגע ולהתחרפן מזוגיות שכה האמנת בה ושכ"כ היה לך טוב בה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 27-04-2012, 18:36
  Polkovnik Polkovnik אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.04.12
הודעות: 17
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי dani90 שמתחילה ב "אם יש לך היערות אתה יכול..."

כמו שכבר אמרתי שפתחתי את הנושא, אני מודע המצב המשפחתי שלי זה לא משהו שאפשר לבכות עליו, אני גם לא עושה את זה, יש מאוד אלפי משפחות עם הורים נרקומנים ואלכוהוליסטית שמתעללים בצורה מזעזעת בילדים שלהם או מצד שני משפחות שאין להם אוכל להביא לילדים ואני אפילו לא יכול להשוות את המצב שלי למצב שלהם. אני מודע לזה שההתנהגות שלי כלפיה מזכירה את ההתנהגות של אבא שלי כלפי הסביבה שלו. וגם זה מכה משל עצמה, אני תמיד מנסה להיות כמה שיותר מרוחק ממנו ושונה ממנו וככה יצא בלי ששמתי לב בכלל. שוב, מזכירה בלבד התנהגות זוועתית אבל לא דומה או מתקרבת אפילו לאבא שלי, אף פעם לא קיבלתי שום אושר או סיפוק מזה שגרמתי לה לבכות, להפך רוב הפעמים הייתי אוכל את הלב על זה ונשבר כי היא בוכה. זה מרגיש בשבילי כמו מעידה חד פעמית ואני מתכוון לזה ואוכל את הלב על זה כל שעה ושעה גם אחרי חצי שנה. אני מסכים עם כל אחד ממכם ובטח שלא נעלב. ובאמת טוב לקרוא תגובות ולקבל מהם באמת איזשהי אינפורמציה והבנה ולא למה שאני רגיל בדר"כ שזה אל תדאג אחי הכל עובר ויש עוד הרבה דגים בים. אני איתה בקשר מקוטע, בחודשים הראשונים היינו מתכתבים באסאמאסים כמה פעמים ביום. היא תמיד אמרה לי שהיא לא יכולה בעלדי, אפילו שנפגשנו כמה פעמים וקרה פה ושם שהתנשקנו היא הייתה אחרי זה מנתקת איתי קשר בגלל זה אומרת שזהו אנחנו לא נחזור יותר אף פעם זה לא אפשרי. "אני מפחדת מידי מלהאמין בך". אחרי כמה זמן היינו מגיע למצב שהיא אומרת לי ואני לה שאנחנו לא יכולים אחד בלי השני לא משנה מה. לאט לאט זה התדירות של הקשר פחתה, אחרי שחבר שלה קראה את ההודעות זה פחת עוד יותר למרות שניסיתי לעודד אותה כמה שיותר ובערך אחרי ששכבנו כמה ימים אחרי היא התחילה להגיד לי שהיא מרגישה בן אדם ממש רע וכל יום בשבילה זה יסורי מצפון ופחד ממזה שאם היא תאמין לי ותחזור אלי למרות כמה שהיא באמת רוצה שזה יקרה והיא חושבת על זה כל הזמן היא לא יכולה כי היא מפחדת. ויום אחד זה אנחנו לא נחזור יותר אף פעם ויום אחר זה אולי בעתיד עכשיו אני במצב נפשי קשה מידי מכדי לחשוב על זה. ואתם לא תאמינו כמה פעמים ניסיתי להכניס את זה לראש. עזוב אותך, תחייה את החיים, אתה צעיר אתה תפגוש עוד הרבה בנות אחרות אולי אפילו מישהי תתאים לך יותר והצלחתי אפילו לחיות במחשבות האלה כמה ימים והרגשתי טוב ואז בום הודעה ממנה בפלאפון ואני שובר מרוסק ולא יכול לחשוב על שום דבר חוץ ממנה. אני עד עכשיו מרגיש שהיא כ"כ אמיתית. בהתחלה עברו לי כל הזמן מחשבות בראש של אולי אתה סתם באובססיה, אבל אני אשכרה נמצא במצב בחיים של מישהי שאני באמת רוצה להיות לצידה עוד הרבה מאוד שנים. וכל פעם להזכר במילים היחידות שחודרות לי ללב ממנה בכמה שעות הבודדות שהיינו סתם יושבים ברכב ומדברים ובדר"כ זה היה נגמר בנשיקה ורצון שלה לחזור אלי. וכל זה אחרי הפרידה בזמן שחבר שלה לא יודע על זה והיא אוכלת את עצמה על זה מצד אחד ומצד שני היא ממש רוצה להיות איתי באותו המצב. ואותו הדבר אני מצד אחד אני פוגע בבן אדם שזה לא מגיע לו אני גורם למישהי שהוא אוהב לבגוד בו ומצד שני זה מרגיש כ"כ נכון ואמיתי איתה שאתה אומר שאתה לא שם על העקרונות שלה ואתה מוכן להקריב הכל. ולא משנה מה הייתי מוצא את עצמי בלילות לא נרדם גם אחרי חצי שנה מסתכל על תמונות שלה בפלאפון ומצד אחד נמס ומצד שני נקרע מעצב. עכשיו אני מרגיש קצת הקלה אחרי שקראתי את התגובות, אבל זה כבר קרה לי עשרות פעמים בחצי שנה הזאת, בעוד יום גג יומיים אולי אפילו שעה, אני יתקל איפשהו במקרה בתמונה שלה, בפריט לבוש שהיא השאירה אצלי, אסע ליד הבית שלה וזה ישבור אותי שום פעם מחדש והכל יחזור לעצמו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 19-08-2012, 22:02
  rafa1 rafa1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.08.12
הודעות: 6
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Polkovnik שמתחילה ב "פריקה. לא יודע מה לעשות עם עצמי."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Polkovnik
אני כותב את זה כי אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי. אני לא ישקר, אני מחפש עזרה, אני מחפש הדרכה, הרבה ניסו לתת לי את זה ניסיתי גם בעצמי אבל שום דבר לא עבד. המצב די מסובך, ולא קל להסביר אותו. לא קל להסביר אותו כי לא הכל אפשר להסביר, במיוחד לא את מה שעובר בראש של בן אדם. אני יתחיל לנסות בזה שאני יסביר על עצמי. אני בן 20 ממש לפני שירות צבאי. אני מאמין שהרוב לא יאמינו לי, יחשבו שזה מה שלכל ילד בגיל הזה עובר בראש. אבל אני רואה יותר מאנשים בגיל שלי, אני יותר חכם מאנשים בגיל שלי, יש לי הרבה יותר ניסיון חיים גם בעקבות ילדות ונעורים לא קלים. אני לא ישקר ויספר על חיים עצובים עד דמעות. יש לי אימא ואבא נשואים אבל רבים כל יום. שאני גר איתם. אבל אין לי הורים, אף פעם לא היה לי אימא ואבא שתפקדו בתור הורים נורמטיביים וזה כולל גם עבר סוציאלי ואלים. המצב הכללי של "המשפחה" הקטנה שלי הוא טוב. אימא שלי לא עובדת וסובלת מבעיות נפשיות. יום אחד היא יכולה להיות בן אדם שאני אוהב ויום אחרי בן אדם שאני שונא, הכל תלוי במצב הנפשי שלה מה שגורם לי לא לסמוך עליה אף פעם כי אני לא יודע מה יהיה מחר. אימא שלי לגמרי תלוייה באבא שלי כלכלית שגם הוא סובל מבעיות כעס ועצבים רציניים אבל מסרב לקבל טיפול או להודות בבעיה. הם כל הזמן רבים ואני מקווה שאתם כבר הבנתם שזה לא ריבים של זוג רגיל. וזוג רגיל היה מתגרש כבר ממזמן אם לא התלות המוחלטת של אימא שלי כלכלית באבא שלי. אבא שלי מספק את הצרכים הבסיסיים ויותר מזה בעבודה קשה. מדובר בבן אדם שנכנס לפאניקה של עצבים וכעס לפני כל צעד אפילו הכי קטן בחיים שלו. הוא לא מוכן להשקיע בשום דבר כסף, הוא קמצן. שאני מדבר על קמצן אני מתכוון לבן אדם שמוכן לחסוך אפילו בבריאות בסיסית למרות שאין קושי כלכלי. אני מדבר על בן אדם שמוכן לאכול רק לחם לשתות רק מים ולישון על מזרון ישן וקרוע למרות שהוא מכניס 20 אלף שקל בחודש ואין לו שום חובות. התמונה שאני מנסה להראות זה משפחה ממש לא נורמלית וממש לא בריאה אבל עם מצב כלכלי טוב, לא מפואר אבל טוב וממוצע שלא חסר שום דבר. המצב הכניס אותי לחיות חיים סגורים. ככה זה בבית שלי, כל רגש שתראה ישומש נגדך. זה רק שאלה של זמן. בבית שלי לא מראים אהבה, לא חושפים רגשות כי אני למדתי שאם תעשה את זה אבא שלך עצמך ישתמש בזה נגדך בהזדמנות הכי קרובה שיוכל. כל חינוך שקיבלתי הוא מה שחינכתי את עצמי. בבית שלי אני רק אוכל שותה מתקלח מתלבש בבגדים פשוטים שאימא שלי לפעמיים קונה לי (אין מחסור) ואז אבא שלי נכנס לפאניקה לעצבים וצעקות שהוא שומע שבזבזתי לו 300 שקל על חולצות ב20 שקל ומכנסיים ב50. כולם חושבים שאני סתם כפוי טובה. אף אחד לא באמת מבין את המצב. אף אחד לא באמת יודע מה זה אבא שלא אומר לך מזל טוב ביום ההולדת שלך, אף אחד לא באמת יודע מה זה ללכת לעבוד במוסך בגיל 15 בשביל דברים בסיסיים כמו בילוי עם חברים. אף אחד לא יודע מה זה שיש כסף אבא פסיכופט שומר עליו ובגלל זה גם אם אתה באמת צריך משהו שהוא יותר מספרים לבית ספר, אוכל או בגדים. כמו למשל מיטה חדשה כי המיטה הקודמת שלך ישנה ושבורה מרוב השנים וחצי מהמזרון כבר נשחק וזה הורס לך את הגב אתה מוצא את עצמך מבריז מבית ספר כדי לעבוד ולקנות לעצמך מזרון חדש ולספק את הצרכים הבסיסיים שכל נער צריך לא כי אין להורים שלך לתת לך, אלה כי אבא שלך לא רוצה. כי אבא שלך שונא אותך. אתם בטח חושבים אין דבר כזה אבא ששונא את הבן שלו. אבל תאמינו לי שיש. הוא נהנה מהסבל שלי, מהסבל של אימא שלי כי הוא חולה נפש. פשוט כמו שזה נשמע וזאת האמת.

אבל זה לא מה שהיה חסר לי כל החיים שלי. מה שחסר לי עד היום זה הרגש הזה של משפחה, אין לי אף אחד חוץ מאבא ואימא שלי, אימא שלי עושה מה שהיא יכולה מתי שהיא יכולה. אבל היא תמיד לצד אבא שלי כי אין לה ברירה. שאבא שלי היה מתעלל בי נפשית ומספר בודד של פעמים פיזית היא בחרה להתעלם ולעשות את עצמה כאילו היא לא רואה את זה תוך כדי צעקות שהוא יפסיק ובריחה מהמקום. אני לא יסלח לה על זה בחיים. אני לא מסוגל. כל פעם שאבא שלי משפיל אותי ואני רואה את החיוך הפסיכי שלו על הפנים שלו ואני מתפלל ליום בו אימא שלי תתקשר אלי ותגיד לי שהוא מת ממשהו. אני מצאתי את עצמי יושב אצל עובדת סוציאלית שהייתה אומרת, שמע פעם ראשונה שאני נתקלת במצב כזה. אין לי איך לעזור לך, אתה לגמרי נורמלי, שפוי וחכם והבעיה זה אבא שלך והוא הורס לך את החיים אבל אין לי איך לעזור לך. לא היה לי למי לפנות לא היה לי למי להפתח, התרגלתי לא לחשוף רגשות בשום פנים ואופן. התרגלתי לחיות חיים שאין לי בהם אף אחד חוץ ממני. חיים של דיכאון. חיים של לא לסמוך על אף אחד, לא לבטוח באף אחד כי הייתי רגיל שכל רגש שתחשוף יפגע בך.

אבל כל זה היה רק הקדמה. למדתי לחיות עם זה אני יודע שזה לא לנצח, רק עוד כמה שנים אני ישתחרר מהצבא אני יוכל לעבור לגור לבד ולפרנס את עצמי ולא לראות את הסבל של פעם יותר. אבל לא בגלל זה אני מבקש עזרה. פה מתחילה הבעיה שאני לא יכול לסבול אותה. פה מתחיל מה שבגללו אני לא ישן בלילות מה שבגללו אני לא יכול לנשום בלי להתמלא בעצב.
לפני שלוש שנים הכרתי אותה. ישר מההתחלה ידעתי שהיא בן אדם מיוחד. זאת לא הייתה התלהבות של ילד מבחורה שהוא פוגש. באיזשהו שלב של לחיות את החיים שחייתי רוב מה שאופנייני לגיל שלי, לנעורים שלי נשמת ממני. אני בן אדם הרבה יותר בוגר מרוב האנשים בגיל שלי בנושאים האלה כי יש בי הרבה פחות ילדות. התאהבתי בה, היא הייתה בוגרת מאוד,כמוני, בגיל שלי, יפיפיה אמיתית שלחשוב עליה שוכבת לידי ישנה שאני מסתכל אליה מעלה בי עד עכשיו דמעות. היא הייתה חכמה, חמה, אוהבת. היא הייתה מאוהבת בי. זאת לא הייתה אהבה רגילה של ילדים בגיל שלנו באותו הזמן. זה היה משהו בוגר, משהו אמיתי, משהו מוחלט. אבל הכי חשוב, היא הבינה אותי, סיפרתי לה, רק לה את כל האמת, על המשפחה שלי. סוף סוף היה לי משהו שאני אוהב. לא פחדתי להפתח מולה, לא פחדתי שזה יפגע בי. אבל מהר מאוד איבדתי שליטה, לא ידעתי איך להתמודד עם זה שסוף סוף יש לי משהו. אתם בטח לא תבינו אבל שאין לך כלום ופתאום אתה מקבל הכל אתה משתגע. אני השתגעתי. צעקתי, נכנסתי לדכאון כבד, צעקתי, הייתי עצבני, הייתי בטרוף מצד אחד יש לך הכל, מצד שני אתה עדיין מצולק לגמרי מזה שאין לך כלום. מצד אחד יש לך אהבה ענקית שלמאט מאוד אנשים יש כזאת, מצד שני אתה לא יודע איך להתמודד עם זה, אין לך את הכלים. אבל היא לא וויתרה עליי, היא מאות פעמים בכתה, לא ישנה בלילות, הגיע למצב שהיא חשבה שהיא הזאת שלא בסדר, לא ידע מה לעשות עם עצמה כבר, לא וויתרה עליי. נפלו עליי שגעונות, מחשבות ודכאונות שאני לא מאחל לאף בן אדם מותתי אותה נפשית. עד היום אני נזכר בדברים שעשיתי ואמרתי, ובא לי לברוח מעצמי וזה עוד במילים עדינות. אני לא יודע לאן לדחוף את עצמי על מה שעשיתי, זה כ"כ מזעזע איך שמותתי אותה נפשית. אבל היא המשיחה להלחם עליי, היא באמת נתנה את כל מה שיש לה והגיע לשיאים של התמותתות נפשית בגללי ובשבילי. אבל לבסוף היא לא יכלה יותר, היא נפרדה ממני בבכי ובכאב רב אבל היא לא יכלה יותר לסבול את זה. אף אחד לא יכול לסבול יותר ממה שאני גרמתי לה מבחינה נפשית.

ותאמינו לי שמה שהיה לי בראש שבגללו רצחתי את הנשמה של המלאך הזה זה ממש לא משהו שאפשר לתאר במילים, מה שכתבתי זה רק טיפה מתוך ים של דברים שעברו לי בראש שפגעו באהובה שלי. אחרי הפרידה, קיבלתי את הכאפה של החיים שלי. זה היה משהו שאני יכול להשוות ללקבל כדור בראש ולא למות מזה. כל השגעון ירד. ואני הבנתי מה עשיתי. אני הבנתי שהיה לי את כל הטוב שבעולם ואני לקחתי ורצחתי אותו. היא הייתה המשפחה שלי, הבחורה הכי יפה בעולם בעניי, היחידה שאני רוצה ורציתי לגעת בה. היא עד היום אוהבת אותי בצורה מטורפת ואני אותה.
די מהר אחרי הפרידה מישהו אחר מהבסיס שלה קפץ על העוצר במהירות רבה. בן אדם טוב בסך הכל, הוא התאהב בה בצורה קשה. הם נהיו ביחד, הוא נתן לה רוגע הוא נתן לה כל מה שאני רוצה לתת לה כיום והייתי צריך לתת לה כבר ממזמן! הוא מתיחס למלאך כמו שמגיע למלאך ולא כמו לשטן כמו שאני עשיתי. דיברתי איתה על זה, נתתי לה מכתבים שישבתי לכתוב אותם במשך שעות, כל מכתב לקח לי 8~12 שעות, רק 2 מהם הגיע אליה, השאר נזרקו כי הם הרגישו לא מספיק טובים, לא מספיק נכונים, לא מספיק אמיתיים. בעיקר מה שאני כותב פה רק בעוד יותר הרחבה, על כמה שאני אוהב אותה. היא נענתה לי, היא האמינה לי, לקח הרבה מאוד זמן אבל היא האמינה שאני לא יהיה מה שהייתי פעם לעולם. החלום שלי ושלה זה להיות ביחד באושר ובאהבה הענקית שיש בינינו. המלאך הזה לא יכול להפרד מהבן זוג החדש שלה מיד מסיבות כאלה ואחרות אז החלטנו לחכות כמה חודשים עד שהוא ישתחרר והיא לא תצטרך לראות אותו כל יום, אז אמרנו שנחכה, לא אכפת לי לחכות כמה חודשים בשביל חיים שלמים של אושר. ויום אחד הוא גילה על זה מקראית הודעות בפלאפון שלה שהיא שכחה למחוק. הוא התחנן שהיא לא תעשה את זה והיא התקשרה אלי ובבכי אמרה לי שהיא חייבת לוותר עליי כי היא לא יכולה לפגוע ולרצוח את הנשמה של בן אדם כ"כ טוב שאפילו אחרי שהוא ראה שהיא תכננה להפרד ממנו בשבילי אמר שהוא רוצה להמשיך להיות איתה ביחד ולשכוח מזה.
היא בן אדם שמוכן להקריב חיים של אושר שלה בשביל לא לפגוע בבן אדם טוב.
קשה לי להסביר את זה, אני מקווה שתבינו, אני לא חיי בסרט ומעלעל אותה כי היא בן אדם שאני כ"כ אוהב. היא באמת בן אדם טהור שלא יכול לפגוע בבן אדם טוב. בן אדם טוב כמו החבר החדש שלה, הוא גורם לה לנחת ועושה לה טוב אבל היא לא אוהבת אותו אפילו קצת כמו שהיא אוהבת אותי, היא חושבת עליי ורוצה להיות איתי. עבר כמה זמן נתתי לה עוד מכתב, כי בכתיבה הרבה יותר קל במילים. היא הסכימה איתי שכבנו ובילינו לילה ביחד. היא נהנתה מהלילה הזה וזה היה לה לאושר, אבל זה קרע לה את הנשמה לגזרים. העובדה ששכבנו והיא בגדה בו ובילינו לילה ביחד הרסה לה את הנשמה, בן אדם כמוה לא יכול לחיות ברגיל עם שקר כזה, זה קשה לה בצורה מטורפת עד לריסוק הנשמה שלה. היא התחילהל הכנס למצב נפשי מאוד קשה בגלל זה והחליטה לוותר על הקשר שלנו כי המצב הנפשי הזה גרם לה לפחד ולא להאמין בי יותר, לא להאמין יותר בזה שאני השתנתי ושכשה נחזור אני לא יהפוך למשוגע שהייתי ממקודם. כי אם אני ירסק אותה עוד פעם (ואני בטוח ומוכן למות אם אני יעשה את מה שעשיתי עוד פעם) היא לא תוכל יותר לחיות עם עצמה. אני בטוח שאני לא יחזור על הטעות הזאת, אני בטוח שזה יהיו חיים של אושר של שנים, אני רוצה להתחתן איתה שהזמן יגיע, אני רוצה להקדיש למלאך הזה את החיים שלי אבל היא מפחדת. והמצב הנפשי הקשה שהיא נמצאת בו עכשיו והדברים שהיא צריכה להקריב כדי לתת למערכת היחסים שלנו הזמנות והפחדת מזה שאני יפגע בה עוד פעם גורם לה לוותר על מערכת היחסים שלנו. גורם לה לוותר על החלום שלה ועל האהבה הענקית שלה אלי. "אני אוהבת אותך הכי שבעולם, אני מאוהבת בך בצורה מטורפת וקשה, אבל אני לא מצליחה להאמין לך, קשה לי מידי, קשה לי לחיות יום יום לידו במחשבה עלייך, אני לא יכולה לפגוע בו ולהפרד ממנו, ואני מפחדת ולא מאמינה שאתה השתנת וזה לא רק מה שאתה חושב עכשיו, אני חושבת שאנחנו כבר לא נחזור להיות ביחד לעולם למרות כל הכאב שזה גורם לי." וזה מרסק אותי וכבר עברה חצי שנה מאז שנפרדנו, וכל יום זה כואב לי, כל רגע, כל דקה, אני לא יכול לשכוח ממנה, לא יכול להחליש את זה, אני לא יכול בלעדיה. אני חצי שנה לא יכול להסתכל על מישהי אחרת, אני לא יכול להעביר עשר דקות בלי לחשוב עליה, אני כבר משתגע מזה. ומדובר פה באמונה שלה בי שמפרידה בין חיים של אושר לחיים של דכאון כמו עכשיו, חיים של בכי שאני חושב עליה ורק עליה.
אני כבר לא יודע מה לעשות. אני כ"כ אוהב אותה שאני לא יודע כמה מה לעשות עם עצמי.



אחי תראה יש הרבה אנשים שיש להם חיים קשים,באמת קשים,וכל אחד בסיטואציה אחרת ובמצב שונה.
המצב שלך הוא ששברת את הנפש של מישהי שאתה ממש ממש אוהב,ואתה כבר לא יודע מה לעשות.
אם אתה אוהב אותה כ"כ הרבה אבל היא אמרה לך שהיא רוצה שהקשר היסתיים,אתה צריך להרים את הראש ולהמשיך קדימה,גם כי זה מה שהיא רוצה,ואם אתה אוהב אותה תקשיב לה וגם כי אתה לא יכול לחכות לה כל החיים שלך.אתה צריך לחיות את החיים,אני מבין שקשה אבל צריך להתמודד.
תיקח זמן לחשוב אבל תסתכל קדימה,אתה לא יכול לחשוב עליה כל הזמן.תנקה את הראש!
תתחיל לצאת למקומות בילוי ולהפגש עם חברים וחברות,לחיות.

זה כל מה שיש לי להגיד לך,תתרומם ותתעודד.
למרות הקשיים אתה תצליח!בהצלחה!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 13:37

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר