המייצג האולטימטיבי, שיודע מה עם ישראל רוצה, הלא הוא כבודו, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין: "עם ישראל החליט להתנתק – עם ישראל צריך לשלם". הוא אינו מסתפק ביחוס ההחלטה לממשלה ולכנסת.... (כאשר האופן שבו קיבלו ההחלטה, ייחרט בהסטוריה כקפיצת מדרגה בהסתאבות וההשחתה של כל נורמה שלטונית , במדינה שהשחיתות בה אינה מביישת אף מדינה בעולם, זה מכבר...).
ככל אדם "נאור" במקומותינו, הוא יודע בדיוק מה העם רוצה (כפי שהובהר באופן חד משמשמעי בבחירות האחרונות, במשאל מתפקדי הליכוד ובמשאל העם שלא נערך, בהיותו מנוגד למהות המשטר "הדמוקרטי" הישראלי...).
עם זאת ראוי לציין לזכות השופט הנכבד, שהוא מגלה רגישות והבנה למצוקת המיועדים לגירוש ומבקר את עמדת הפרקליטות בסוגיית הפיצוי הראוי למפונים.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

הרוב המסיבי בכנסת שתמך בחוק ההתנתקות הוא בהחלט סיבה לומר "העם החליט".

עם ישראל לא החליט כלום כי לא ניתנה לו ההזדמנות להחליט בנושא ההתנתקות. צריך הרבה ציניות כדי לכתוב את מה שכתבת. כמו לומר שעם ישראל תמך בהסכם אוסלו לאחר שגולדפרב הצביע בעדו.
פינוי גוש קטיף, מהלך בסדר גודל היסטורי ולא עוד הצבעת תקציב, מעולם לא עמד למבחן דמוקרטי. כל מה שייאמר בנושא הרוב או המיעוט שתומך בהמהלך יהיה לא יותר מאשר ספקולציה.

מעולם לא היה בארץ משאל עם, וכל ההחלטות נפלו ע"י רוב בכנסת. גם זאת. בניגוד לאוסלו שהרוב הזעיר בכנסת הוכתם ע"י המיצובישי, פה אין בכלל שאלה לגבי המסיביות של הרוב. אתה יכול לא לאהוב את זה - אבל אתה לא יכול להתכחש לזה.

הוא הוכתם בכך שמעולם לא ניתן נימוק ל"הארה הפתאומית" שתקפה את ראש הממשלה.
הוא הוכתם בכך שראש ממשלה הפר הבטחתו לבוחר (דין נצרים כדין תל אביב).
הוא הוכתם בהפרת התחייבות ראש הממשלה לקבל הכרעת חברי מפלגתו במשאל דמוקרטי.
הוא הוכתם בפיטורי שרים ש-ה-י-ו צ-פ-ו-י-י-ם להתנגד להחלטה, עוד בטרם עברה - וללא קשר לתפקודם כשרים.
הוא הוכתם במינויי סגני שרים ושרים מקרב אלה שהיו עלולים/עשויים להצביע נגדו (כל אחד מאלה, הוא מיצובישי מינימום...).

אין במהלך הזה שום דמוקרטיה. בדמוקרטיה מכריע העם - והעם הכריע ב2003 נגד פינוי חד צדדי שכזה. הנסיון לגבות שינויי דיעה של פוליטיקאים, הופך את הבחירות לבדיחה חסרת
תועלת - ומחסל את הדמוקרטיה.

הוא אינו משפיע על הרוב המסיבי בכנסת, ועל היות ההחלטה לגיטימית.

כדי שניתן יהיה לומר ש"העם החליט" - ראוי לפחות לנסות לשאול את העם...

העם בוחר בפוליטיקאים שיגנו על האינטרסים של העם.
כשהפוליטיקאים מחליטים על פי צרכיהם האישיים ולא על פי הסיבה לבחירתם,
הם ורק הם צריכים לשלם, לא העם.
דבריו של חשין: "העם החליט ועל העם לשלם" הם דברים נבזיים.
משל כאילו יאמר: "העם החליט לצאת למלחמה, שהעם ימות".
יש כאן הטלת אחריות על העם, במקום על הפוליטיקאים המועלים בתפקידם,
וזה בלי קשר להתנתקות.

כל עוד הציבור הרחב אינו מצטרף בהמוניו למחאות המתנחלים ומוכן לעבור לסדר היום על ההפרות הבוטות של ראש הממשלה ומשת"פיו, של כל כללי משחק דמוקרטיים, כשהוא מגיב באדישות לחלוקת הטבות למיליונרים בה בעת שחולים, קשישים וסתם עניים נפגעים ומקוצצים, כשהוא מקבל בשלוות נפש ובאדישות את תפקוד ה"לולבים" שאימצו בחום את ה"אתרוג" האמנוני ("אבירי התשקורת"), מוכיח העם שגם אם מזייפים את החלטתו (כפי שביטא בבחירות!!) הוא בהחלט ראוי לתשלום כל מחיר שנבחריו "האמינים" ישיתו עליו. במצב דברים כזה לא רק בחשני הסקרים מבטאים את רצון העם וגם כבוד השופט, (שכבר הוכיח לא פעם, שהוא חף מכל שיקולים זרים...) יכול לעטות איצטלת נציג העם ולקבוע מה עמדתו.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אתה יודע שמעשית זה הרבה יותר מסובך.
האנשים שהם פוטנציאל למחאה, כל' אלה שמבינים ומשתגעים מההפקרות הפוליטית,
אנשים אלה הנם בד"כ משכילים ועסוקים וגם מסודרים ויכולים להתנחם בחייהם הפרטיים תוך הגפת התריסים.
אנשים אלה גם מודעים לעומק הנגע שפשה בנו, וליכולת המוגבלת להילחם בהידרה בעלת
אלף ראשי נחש זו, ששמה הנהגת המדינה.
בכל זאת אני עדיין מקוה שיקומו אנשים איכותיים ויסחפו עמם את העם לנקות את האורוות.
לגבי חשין, אני בוחל בדבריו, שכן במקום להאשים את האשמים - הפוליטיקאים וגרוריהם -
הוא מאשים את "העם". כמו אחד מנשיאי ישראל שאמר בזמנו: "כולנו אשמים" ואז כמובן אין
אף אחד אחראי.