הנושא הראשון שעליו רציתי לדבר, הוא, כמו רבים, אם לא כולם מאתרי העיר העתיקה שנכתבו עשרות, אם לא מאות ספרים בכל נושא אפשרי ומכל זוית. אבל לדעתי לפחות, ואני חושב שהרבה אנשים יודעי דבר יסכימו איתי, הוא אחד ממקומות הכי יפים ו מיוחדים בעיר העתיקה. מדובר בבית מלון או ליתר דיוק- האכסניה האוסטרית שממוקמת ליד העצירה השלישית של ויה דולורוזה ורחוב אל וואד ( הגיא). המקום, במונחים של ירושלים הוא חדש-דנדש כיו לא עבר את רף ה200 שנה אפילו, מדובר במבנה מאמצע המאה ה19.
איך בכלל נחשפתי בזמנו אל ההוספיס הזה? באחד מטיוליי בירושלים- שבהתחלה היו פחות"טיולי נושא", פשוט הייתי בא ומסתובב בירושלים, הולך לאן שעיניי רואות ורק במרוצת הזמן הטיולים הפכו ליותר ויותר בעלי נושא מסויים, הייתי בא לירושלים להתמקד על דבר כזה או אחר. טוב, אני מודה, סטינו קצת מהנושא לכן אני אחזור לדבר על ההוספיס האוסטרי.
פעם אחד צד עיניי את דגל אוסטריה המתנוסס מעל גגות הרובע המוסלמי בעיר העתיקה. אני מודה, המחשבה הראשונה הייתה- מה לעזעזל... כי ראיתי את הדגל הזה כמה פעמים בכל מה שנוגע במלחמהע ה 2, נאציזם וכו'.זה מיד משך את תשומת ליבי והגעתי לשם בדרך-לא דרך ועמדתי בפינת הרחובות שהזכרתי לעיל, מול דלת עץ פשוטה באותו זמן לא הבנתי איזה אוצר מסתתר מאחורי הדלתות האלה.
הסיפור של המקום הזה מתחיל בערך באמצע המאה ה19, כאשר העולם הנוצרי דאז מתחיל לגלות התעניינות בארץ הקודש. מן הראוי להזכיר את ה חצר אלכסנדר, מגרש הרוסים, וכל מה שסביבם, דבר שאני ארחיב עליו בסיפורים הבאים. באותו הזמן, אוסטריה הקדימה את שאר מדינות אירופה- האוסטרים היו הראשונים אשר ביססו תקשורת דואר בין אוסטריה לפלסטין, וכמו כן הם היו המדינה האירופאית הראשונה אשר פתחה בית הארחה בירושלים,ורק אחריהם בא מגרש הרוסים, נוטר דאם דה ג'רוסלם- הכל בא כבר אחרי האוסטרים.
זה לא בית הארחה הראשון בעיר, היו קיימים כאלה פרטיים לפניו כמו לדוגמא החאן הקופטי שנפתח כבר ב1838, אבל הופעת הבכורה של האוסטרים-ממדינות אירופה סימלה את התגברות ההתעניינות ברמה לאומית. באמצע המאה ה19, השגריר האוסטרי הוא היה זה שייצג את האינטרסים של קטולים ויהודים אשכנזים אשר התגוררו בעיר העתיקה. זה המקום לציין שיותר מאורח, לקראת סוף המאה ה19 עם הופעתם בזירה הירושלמית של משרדי דואר, בתי חולים,גרמנים, צרפתים, רוסים ההשפעה של האוסטרים פחתה בצורה משמעותית.
פירוש המילה הוספיס הוא במקורו, זה מקום שהתקיים בדרך כלל בצמוד למנזר או בתוכו, ששם יוכלו הצליינים לעצור ללינה ומנוחה. במאה ה20, המילה הוספיס בלעז מסמלת מקום שבו מבלים את שנותיהם האחרונות אנשים מבוגרים דהיינו בית אבות. בלעז היה יותר ראוי לקרוא למקום הזה בשם הוסטל (HOSTEL )- כמו מקומות רבים הקיימים בעיר העתיקה, שאני עוצר בהם לפעמים כמו לדוגמא, NEW PALM HOSTEL לא רחוק משער שכם. זהו מלון בלי יותר מדי פינוקים, המבוסס על B&B- BED & BREAKFAST.
את המבנה של ההוספיס האוסטרי תכנן אדריכל ( אוסטרי,אלא מה? ) אנטון אנדליכר ( ENDLICHER ) בתוכניות המקוריות היו אמורים להיבנות 4 מבנים- מבנה ראשי, לפניו ביתן שמירה ושתי מבנים זהים לצד מהבנה הראשי. כיום המבנה הראשי נמצא בעומק המגרש, ובונה צלע של משולש עם הצתלבות של רחוב ויה דולורוזה ו הגיא.
חלוצי האירופאים בכלל והאוסטרים בפרטלא תיארו לעצמם את התנאים הקשים שבהם היו צריכים לבנות- מחסור בכוח אדם מיומן, חומרים איכותיים, דרכי גישה, וכתוצאה מכך העבודה התארכה לשש שנים תמימות וההוצאות והתקציב חרג פי ארבע מאומדן המוערך. הגובה של המבנה הראשי הוקטן לני קומות, ועל המבנים הצדיים היו צריכים לוותר. אבל, ב 1933 על פי פרוייקט של אדריכל אוסטרי אחר למבנה נוספה קומה שלישית
אנשים שבנו על ויה דולורוזה היו צריכים להתמודד עם זה שבגלל זה שהרחוב צר מאוד, אנשים נוטים לא לשים לב לכנסיות שעומדות בצידי הרחוב- לדוגמא מנזר אחיות ציון או הכנסייה מריה המתייסרת-הכנסייה הארמנית שנמצאת ליד העצירה השלישית ( מקום נפילתו הראשון של ישו המובל אל הצליבה). את אותו הגורל חולק ההוספיס האוסטרי- מהרחוב כמעת אי אפשר להבחין בו, ואתהמבנה בשלמותו ניתן לראות רק מגגות המבנים שמסביב.
האבן שנבחרה לבנייה הייתה אבן לבנה-וורדרדה שהרבה מבנים בעיר העתיקה בנויים ממנה. יש כאלה שגורסים שזה נעשה כדי שהמבנה לא יבלוט מהמבנים של הממלוכים מהמאה ה14, או לפי גירסה אחרת- כדי לסמל את הצבע השולט בדגל אוסטריה.
עד שנת 1918 בתוך מבנה ההוספיס נמצא גם משרדו של שגריר של אימפריה אוסטרו-הונגרית בירושלים.
בצומת הרחובות איפה שממוקם ההוספיס, נמצא שוק מקומי הומה אדם, לכן העדיפו שהכניסה תמיד תהיה סגורה, אבל ניתן להכנס לשם אם לצלצל בפעמון שממוקם מצד שמאל של דלת הכניסה, לפעמים הם שואלים מה מטרת הביקור וחלק לא. הם יודעים שלפעמים באים לשם תיירים לקראות את הכנסייה היפה שנמצאת בתוך המבנה. אז אחרי שנכנסים בדלת העץ הכבדה מחכה לכם עוד דלת ברזל בפנים – אם הם כבר לא פתוחים, אז יפתחו לכם. אחרי הדלת השנייה אתם עולים במדרגות ושם מקבל את פניכם פסל של מריה האוסטרית ( MAGNA MATER AUSTRIAE )
מאחוריכם יהיו שני גרמי מדרגות- מימין ומשמאל. אם נעלה עליהם, אני נצא אל הגג של ביתן השמירה, שממו אפשר להשקיף על חיי הסחר ברחוב הגיא. אנחנו נעלה עוד גרם מדרגות אחד כלפי מעלה ונגיע אל גן אירופאי משהו ואל הכניסה להוספיס עצמו. דיעה אישית- אני אוהב לבוא למקום הזה.. כאילו אתה משאיר את ה"מזרח" מחוץ לדלת הכניסה ו נכנס לעולם אירופאי שנראה כמבודד מן העולם המזרחי החיצוני.
בכניסה בצד ימינכם יהיה העמדה של קבלהובכל מקום אפשר לשמוע שפות לועזיות- בין אם זה גרמנית שפקידי קבלה מדברים בה או אנגלית, הולנדית וכמובן קצת עברית. ממול לקבלז, ישנו חדר המתנה יפיפה. לפי דעתי מי שביקר באוסטריה או הונגריה, עיצוב הפנים של ההוספיס בטח יזכיר לו את ביקורו בארצות ההן. תחושה כזאת שהזמן פסח מלכת ונעצר לפני כ120-150 שנים.
העיצוב של המסדרונות, הקפה הוינאי שנמצא שם, כל האתמוספירה של זמנים ההם השתמרה באורך מופלא במבנה אחד במרחד אלפי קילומטר מאוסטריה.

כשנכנס אל הכנסייה- שהיא נמצאת, אחרי שעוברים את עמדת הקבלה פונים ימינה, אנו רואים שהמזבח של הכנסייה מופנה לפי המסורת הנוצרים אל עבר מזרח. במרכז האפסיס שהוא הנישה שנמצאת מאחורי המזבח תמונה גדולה שעליה מצוייר ישו בן כ12, מרים ויוסיף, בזמן ביקורם הראשון בירושלים. הכנסייה וכל ההוספיס קודש בשם שמשפחה הקדושה- Hospitium Sanctae Familiae
על החלק העליון של האפסיס מצויירים פטרונים של חלקים שונים של אוסטרו הונגריה. מקום התעניינות נוסף הוא הפסיפס בצד שמאל של המזבח. באמצע מצוייר פרנץ יוסף, קיסר של אוסטריה מושיט את ידו אל עבר ירושלים. מסביבו על מיני דמויות מההיסטוריה- אבירים, קדושים, מלכים אשר הגיעו אל ארץ הקודש. פריט מעניין- הקיסר מוצג ללא כתר לראשו, כי לפי הנוצרים, אסור לשים כתר מלכות על הראש, בעיר שבו הושם כתר קוצים על ראשו של ישו. אבל הפתרון שקיים- לפרנץ יוסף מוגשים שני כתרים על רקית- של אוסטריה והונגריה.
השיש הלבן והאדום שמופיע הרבה בקישוט הכנייס הובא לארץ במיוחד מאוסטריה.


מראה כללי של האיזור. בצד ימין עצירה השלישת של ויה דולורוזה ו ממול בתמונה הכניסה אל ההוספיס עצמו. צולם מכיוון רחוב הגיא


מפת המצאות ההוספיס בעיר העתיקה


תמונה של פנים הקאפלה שממוקמת בתוך ההוספיס

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

השטרודל שם מדהים.. לפחות פעם אחרונה כשאכלתי שם לפני כמה חודשים. בקרוב אבקר שוב..

המקום דוקא זכור לי כאכזבה קולינרית, אם כי הקפה היה מעולה.
כדאי לטפס במדרגות עד הגג. הדלת לגג פתוחה לעיתים ונשקף משם מראה מרהיב עין של העיר העתיקה.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

ראויים לציין לפחות כמה אתרים צמודים:

במרכז התמונה נראות אבני הרחוב המקוריות מהתקופה הרומית

בחלק השמאלי העליון של התמונה ניתן להבחין במנורת שבעה קנים ודגל ישראל המוצבים על גגו של "בית ויטנברג" (אם אני זוכר נכון, הגיא 72). בית זה נבנה ע"י ר' משה ויטנברג (יהודי, דה) ואוכלס ע"י יהודים בתקופה שקדמה מעט לבניית ההוספיס האוסטרי. אחד הדיירים המפורסמים שהתגוררו בבניין היה אליעזר בן יהודה.
הדירה הקומה התחתונה של הבית נרכשה ע"י דייר מפורסם אחר, אריאל שרון.

קרוב יותר, מצד שמאל, ואינו נראה (בערך מעל לגג האדום), נמצא מסגד דרע'ת, שלמואזין שלו יש "נוסח" מיוחד.

בפינה הימנית של התמונה, ליד מחסומי המשטרה נמצאת "התחנה השלישית" בויה דלרוזה ומולה (לא נראה בתמונה ולרוב מוסתר היטב) נמצא סביל טורקי.
מאחורי התחנה השלישית ישנו מעבר מקורה (כמו תת-קרקעי) שמאפשר לעקוף את הפינה הזו, ולעבור בין הויה דלרוזה לרחוב הגיא.
חשוב להכיר את המעבר הזה כשהדרך מלאה וחסומה בתיירים.

מאחורי האיש עם המעיל האדום (אם אני זוכר נכון, הגיא 58) נמצא בית המדרש של ישיבת תורת החיים, בו שוכנת היום ישיבת "עטרת ירושלים" (של עמותת "עטרת כהנים").

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il