14-09-2012, 12:50
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
כן
זה היה באחד הימים הראשונים של מלחמת לבנון השניה.
כל האזור של חיפה צפונה היה סגור ומושבת, אז קבענו שאני אאסוף אותה מהמקום שבו היא גרה אז, יישוב מדרום לחיפה, ואז נחליט מה לעשות.
באתי אליה, ישבנו קצת, פתאום היא הוציאה באנג ושאלה אותי אם גם אני רוצה קצת. בהתחלה בכלל לא ידעתי מה זה (ילד טוב ותמים שכמותי), אז היא צחקה עליי. רק אז ירד לי האסימון.
כמובן שויתרתי.
החל מאותה שניה כל מה שרציתי היה לעוף משם.
תוספת בעריכה:
היא עוד המשיכה להתקשר אליי במשך כמה שבועות לאחר מכן וכל פעם התחמקתי בתירוץ אחר. "עשיתי" המון ימי "מילואים" באותם שבועות...
כנ"ל בכל פעם שהייתי פוגש אותה באוניברסיטה.
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 14-09-2012 בשעה 12:56.
|