http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=5

מדינה משקיעה כ-40 מיליון שקל מדי שנה במכינות הקדם צבאיות שנועדו להכשיר את דור המפקדים הבא, אבל התוצאות בשטח מאכזבות

מחקר חדש ומקיף מגלה כי המכינות הקדם-הצבאיות, הנחשבות מעוזי המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי, לא הצליחו להגיע להישגים מרשימים בהיקף היציאה לקורס קצינים ובעיקר בחתימה על שירות קבע ארוך.
מפעל המכינות הקדם-צבאיות החל בסוף שנות ה-80 עם הקמתן של מכינות דתיות. בהמשך הוקמו גם מכינות חילוניות ומכינות עם אוכלוסייה מעורבת. מוסדות אלה חרתו על דגלם הכנה של חניכים לשירות מלא בצה"ל, תוך פיתוח מנהיגות וחתירה למסלולי פיקוד וקצונה. הצעירים המצטרפים למסלול זה נהנים מדחיית שירות במשך שנה עד שנה וחצי ועבור כל תלמיד משלמת המדינה כ-23 אלף שקל בשנה. בסך הכל, 39 המכינות כיום, בהן כ-2,200 חניכים, נהנות מתקציב כולל של יותר מ-40 מיליון שקל בשנה.

מחקר שכתבה נעמי אבנשפנגר, יועצת ארגונית ודוקטורנטית ליחסי צבא בחברה, במסגרת עבודת דוקטורט, מציג תמונה מפתיעה, שמחייבת את כל מי שעוסק בנושא לערוך דיון מעמיק. המחקר הקיף 25 מכינות קדם-צבאיות מתוך 27 שפעלו בשנים 2006-2005, והתבסס על נתונים שהצבא הפיק עבור המחקר, כמו גם על ראיונות עומק עם ראשי המכינות ועם גורמים נוספים. במהלך השנה שעברה חשפה אבנשפנגר חלק מממצאי המחקר במאמר בכתב העת "מערכות", וכעת מובאים תוצריה הסופיים של עבודתה במסגרת מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי של צה"ל. לצד הממצאים המלמדים על תהליך חינוכי ערכי חשוב המתחולל במכינות, החוקרת מצביעה על בעיה בהיבטים הכמותיים. בהיבט מיצוי ללחימה, ניתן להתרשם כי שיעור החניכים המתגייסים ליחידות קרביות בראשית העשור הקודם עמד על כ-84 אחוז בממוצע במכינות הדתיות ולא השתנה כמעט כלל גם בגיוס בשנת 2004.

בקרב המכינות החילוניות, חלה ירידה משיעור של כ-76 אחוז ב-2001 לפחות מ-70 אחוז כעבור שלוש שנים בהיקף החניכים המתגייסים ליחידות הקרביות. במסגרת המחקר נבחנו 2,307 חניכי מכינות דתיות ו-1,160 חניכי מכינות חילוניות. המחקר בוחן שלוש קטגוריות חשובות: יציאה לפיקוד זוטר, יציאה לקצונה ומשך חתימה על שירות קבע. בכל הקשור לפרמטר הראשון, קשה לראות התגייסות המונית, כמצופה מאוכלוסייה זו, לתפקידי פיקוד זוטרים. רק כמחצית חניכי המכינות הדתיות וכ-45 אחוז מחניכי המכינות החילוניות בחרו בדרך זו. מגמה דומה ומדאיגה עוד יותר נמצאה בהיקף היציאה לקצונה. בקרב חניכי המכינות הדתיות עמד שיעור היציאה לקצונה ב-2001 על כ-25 אחוז וכעבור שלוש שנים על 19 אחוז בלבד.

באחת המכינות הדתיות הוותיקות - בשנת 2001 יצאו לקצונה 22 אחוז מתוך 72 חניכיה, ואילו בשנת 2004 יצאו לקצונה 13 אחוז מתוך 52 החניכים. אלו נתונים הגבוהים רק במקצת מהממוצע בתיכונים. בקרב החילונים שיעור היציאה לקצונה ב-2004 היה כ-27 אחוז, אולם מדובר ב-51 קצינים חדשים בלבד. נתון אחר בעל חשיבות הוא משך שירות הקבע של יוצאי המכינות הקדם-הצבאיות; כלומר עד כמה הקצינים משפיעים לא רק על הרמות הזוטרות, אלא מתקדמים לתפקידי פיקוד בכירים. התשובה, על פי המחקר, רחוקה ממה שמצופה מאותם אנשי קבע איכותיים. 572 אנשי קבע מהמכינות הדתיות נותרו בקבע 1.1 שנים בממוצע. אצל החילונים תקופת הקבע הממוצעת עומדת על 1.17 שנים.

אבנשפנגר סבורה כי התמונה שעולה מהנתונים הכמותיים מאכזבת ומעלה לא מעט שאלות. "לכאורה", כתבה , "יש פער גדול בין המטרה המוצהרת של המכינות להכין בני נוער לשירות משמעותי לבין התפוקות בפועל". היא מציינת כי בחלק מהמכינות שיעור הבוגרים היוצאים לפיקוד וקצונה דומה מאוד למצב בתיכונים. "תרומתן של המכינות הקדם-צבאיות גבוהה", אמר חיים בן עמי, ראש האגף המדיני-חברתי במשרד הביטחון. בן עמי לא התייחס ישירות לממצאי המחקר, אולם הודה כי היה רוצה להגדיל את היקף היוצאים לפיקוד וקצונה מתוך מפעל זה

עוד פעם דיסאינפורמציה?

המכינות הדתיות מוציאות אחוזי גיוס חסרי תקדים, פאקינג 93% מיצוי קרביות זה לפחות כמו, אם לא יותר מהתנועה הקיבוצית בשיא תפארתה.

המכינות המוגדרות חילוניות (עין-פרת שהיא מסורתית ולא חלונית לא תכנס להגדרה) מדשדשות מעצם היותן ואיך אפשר להתפלא כשנזכרים שאחת מהמכינות הללו הביאה לנו את להיטי "ביצענו רצח עם בעופרת יצוקה".

פשוט להקיא.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

התנועה הקיבוצית בשיא תפארתה וגם בשיא תחתיתה לא הוציאה אפילו חייל אחד למכינה קדם צבאית. ואם נדקדק אפילו יותר - בני קיבוצים יצאו בעבר (וגם היום, במספרים קטנים) לשנת שירות לפני הגיוס, בה הם מקבלים משכורת מינימום. היעדים של שנת שירות זו הם קיבוצים צעירים בפריפריה, מוסדות חינוך מיוחד ושיקום נוער, והדרכה בתנועות נוער.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא ברור לי איך זה רלוונטי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זה רלוונטי בדיוק כמו שההשוואה של המכינות לקיבוצים רלוונטית

למה? הקיבוצים היו היצרנים הכי גדולים של לוחמים וקצינים, ההשוואה מתבקשת.

מה גם שאני מניח שלעיתונאי היה מניע פוליטי נסתר ברוח התקופה. מכינות אסוציאטיבית מתקשר לרוב האוכלוסייה עם דתיים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

למה?

כי למכינה מגיע מישהו שבכל מקרה מתכוון להגיע למסלול צבאי מססויים בעוד שמי שנולד במקום כל שהוא לא בחר זאת.

אמת, אם כי יש פה סייגים מסוימים.

לא כל מי שמגיע למכינה עושה זאת מרצון לשירות ספציפי, גם כנראה לא הרוב, למרות שבהחלט יש פה אקט של בחירה.

מנגד- בקיבוצים לא הייתה בחירה אבל יש שלל השפעות פסיכולוגיות-חברתיות אחרות שכנראה לא פה המקום לדון בהם.

בכל מקרה, השתמשתי בתנועה הקיבוצית כבסיס להשוואת נתונים, בתור המגזר שהיה מספק את האחוזים הגבוהים ביותר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

גם לגבי ההשוואות הפסיכולוגיות- מכינה, כמה זה? שנה? מאיזה גיל זה מתחיל? 18?

זה הרי לא בר השוואה לביוטופ מלא.

באיזו שנת שירות מקבלים שכר מינימום? כי בזאת שאני שירתתי בה לא קיבלנו שום שכר, ו800 ש"ח בחודש עבור נסיעות ואוכל. (ואם תהיתם, אז לא, זה לא מספיק)

עריכה-לא ראיתי שההודעה שהגבתי אליה ישנה. האמור עדיין רלוונטי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 המכינות הדתיות מוציאות אחוזי גיוס חסרי תקדים, פאקינג 93% מיצוי קרביות זה לפחות כמו, אם לא יותר

מה זה קשור למכינה? בלי מכינה המועמדים לא ילכו לקרבי? בכלל לא שואלים אותך אם אתה בעל פרופיל 72 ומעלה.
ואם המועמדים לא יעברו מכינה הם ירצו להוריד פרופיל כדי להיות ג'ובניקים?

עריכה: לא שמתי לב שאני מגיב לתגובה מלפני כמה חודשים.

המיצוי של המכינות הדתיות די קרוב כנראה למקסימום האפשרי של אנשים בעלי פרופיל קרבי, ומכינת רבין היא חריג שלא צריך להיכנס לסטטיסטיקה של כלל המכינות, לא יותר מהמכינה למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
מעבר לזה, לומר ש-43%-69% פיקוד זוטר זו 'אכזבה' זה תמוה עד גבה-גלי ונשמע קצת כמו אונס המציאות כדי שתתאים למסקנות.
לגבי הקצונה, פה יש יותר נקודה, אם כי כצפוי חסרים הנתונים של קצינים ש*לא* ממכינות עבור קבוצת ביקורת, ואין גם התייחסות להשפעה של המערכת הצבאית על נכונות לצאת לקצונה או להישאר בה לאורך זמן - שלא לדבר על השאלה *איפה* הולכים לקצונה, כי יש מערכים שיש בהם הרבה קצינים ומערכים שלא, והבחירה לאן להתגייס תשפיע על סיכויי הקצונה בהמשך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

בדיקת המחקר שנעשה בכתבה על פי חוקיות והגיון היה אפשרי אם היו עושים את המחקר הזה על פי חוקיות ,היגיון וישרות.

אך שמאחורי נתונים וסיסמאות עומדת שנאה ורצון להדיר ולקעקע, אז הגיון , חוקיות וישרות, זה הדבר האחרון שתמצא.

שנזכה להרבות אהבת חינם.

בפיקוד זוטר מדובר על מש"קים, שגם כך אחוז גבוה של הלוחמים עובר קורס פיקודי, או קורס מש"קים מקצועי כלשהו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לא מדובר בפיקוד בפועל, כי אם בהסמכה בשלב כלשהו של השירות . יתר על כן, בחלק מהמקצועות, כמו בפלס"ר, מרגמות וכו', כמות מוסמכי קורס מש"קים (שהוא קורס מקצועי) מגיע ל-100%.
בפלוגת המילואים שלי, לדוגמה, היו 75% מוסמכים כמ"כים או מש"קים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

גם בתוך המאמר נראה שהכוונה למי שהולכים *בפועל* - ולו בגלל שבכלל צה"ל הנתונים הם כרבע מזה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אני לא בטוח. רישומית, הרבה יותר קל לבדוק מי בעל הכשרה מאשר מי מילא תפקיד כזה בפועל. עצם זה שבכלל צה"ל המספר הזה גדול, מצביע על כך שמדובר בהגדרה רישומית.
ההבדל, אגב, הוא תוצר הכמות הגדולה של משרתי קרבי, שם כמות המש"קים גדולה יחסית לתפקידים עורפיים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אבל אין לו רישום קורס מש"קים, ומבחינת רישום מקצוע הוא לא רשום כמש"ק. מצד שני, חלק מהבינישים עוברים קורס מש"קים (מרגמות במקרה שלי), מבלי לבלות יום אחד בפיקוד בפועל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יצא לי לראות כמה רישומים של מש"קי שלישות, מש"קי תחזוקה ושאר מש"קים שמפקדים על עצמם, והמקצוע הצבאי היה בכל מקרה ומקרה עם התואר מש"ק. אם כי זה היה לפני עשור, וייתכן שמאז שינו את זה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

יש סוגים שונים של רישום, אגב...

בתעודת שחרור שלי, לדוגמה, ברשימת המקצועות שרכשתי כתוב "משק שקר כלשהו".
האמן לי שמעולם לא עברתי שום קורס מש"קים, ובמערכות השונות בשלישות היו כתובים דברים שונים במסכים שונים (ואולי גם בהתאם לגורם שהסתכל)...

הנתונים בכתבה חסרי ערך. אם יש דרסה אלקטרונית של הדוקטורט עצמו, אולי שווה להעיף בו מבט.

מספרים בלי בסיס להשוואה הם בלבול מוח חסר תועלת.

• אחוז המתגייסים ליחידות קרביות מהמכינות החילוניות ירד מ-76 ל"פחות מ-70".
  • מרתק. השאלה היא איזה אחוז מהמתגייסים החילונים שלא לומדים במכינות מתגייסים לקרב?
    • השאלה הבאה היא כמה כסף הולך למכינות החילוניות (אולי המספר עבור תלמיד שצוין למעלה הוא ממוצע חסר ערך, ועבור תלמיד במכינה החילונים משלמת המדינה פחות מאשר עבור תלמיד במכינה הדתית, כך שהוא 'משתלם' יותר)?
      • כעת השאלה היא כמה כסף משלמת המדינה עבור תלמיד במכינה החילונית כדי להעלות את הסיכוי שהוא יתגייס ממספר-לא-ידוע-כלשהו ל-76% או "פחות מ-70" אחוז.
        • ועכשיו השאלה היא האם הסכום הזה משתלם?
• כמחצית (מהדתיות) וכ-45% (מהחיוניות) יוצאים לפיקוד זוטר.
  • נפלא. כמה יוצאים לפיקוד זוטר מכלל הקרביים?
  • האם יש מחסור בפיקוד זוטר? אולי יוצאת רק מחצית, כי בכלל אין צורך בשאר?
    • בהנחה שיש מחסור, השאלה היא שוב כמה משלמת המדינה עבור העלאת ההסתברות ממספר-לא-ידוע-נוסף ל-45/50 אחוז, והאם הסכום הזה משתלם?
• כנ"ל לגבי קצונה וקבע.

צריך להיות חכם גדול מאוד כדי לחשוב שהמטרה של המכינה היא ש-100% מחניכיה יצאו לפיקוד זוטר, אח"כ לקצונה, אחר כך יחתמו קבע ל-30 שנה, ויהפכו לאל"מים לפחות.

המטרה היא להגדיל את הנתונים האלה, כמו שהמטרה של בית-ספר היא להגדיל את כמות האנשים שיודעים משהו, והמטרה של קופות-חולים ובתי-חולים היא להגדיל את רמת הבריאות.

כמו שהזוי לבכות על כך שאחוז מקבלי תעודות הבגרות קטן מ-100% והזוי לבכות על כך שאחוז השורדים מסרטן הריאות וסרטן הלבלב פחות מ-100%, בלי השוואה לאותם נתונים בלי ההתערבות, כך הזוי לבכות על נתוני היציאה לקרבי, היציאה לפיקוד זוטר, היציאה לקצונה, וחתימת הקבע בלי השוואה לאותם נתונים בלי המכינות.

וגם אם השיפור הוא רק ב-3%, השאלה היא כמה משלמים על השיפור הזה.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

תגובה מאוד יפה!

הערה למקהלה (לא לסטרונג שהביא את הדברים):

1. לאלה שכבר תייגו את עורכת המחקר כמוטה, מדירה, שונאת ומקעקעת (או סתם רצו להקיא) - תבדקו במה מדובר. גיגול זריז יראה לכם שדווקא מדובר בכותבת שדעתה, כנראה, הרבה יותר קרובה לדעתכם (הציונית-בעיני-עצמכם, כמובן) מאשר לכל אלה ששייכתם אותה אליהם. נדמה שהיא גם זוכה לשת"פ רב משלטונות הצבא, ואני מניח שזה לא בלי סיבה, שהרי המטרה המוצהרת שלה (השכם והערב) היא לסייע לצבא ולשפר את המצב מבחינת גיוס, מוטיבציה וכו' ולא להיפך.

2. לכל מי שלא קרא את המחקר אבל בכל זאת יכול להגיב עליו - ראשית, לפחות לקרוא את המאמר במערכות קל למדי. גיגול של מספר שניות הביא אותו. כאן: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/112907.pdf
שם הייתם רואים, שגם אם אפשר להמשיך להתווכח (ואפשר) - לפחות אפשר לעשות זאת עם קצת יותר נתונים וקצת יותר הגינות לחוקרת. (למען הסר ספק - אין לי שום קשר אליה ואינני מכיר אותה בשום צורה ואופן) אולי מזה גם אפשר יהיה לפתח דיון מעט יותר אינטיליגנטי ופחות מתלהם (כמו אותו מגיב שמאחל "אהבת חינם" תוך פרץ שיטנה עקר).

למי בדיוק אתה מתכוון?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי הערה למקהלה (לא לסטרונג שהביא את הדברים): 1. לאלה שכבר תייגו את עורכת המחקר כמוטה, מדירה, שונאת ומקעקעת (או סתם רצו להקיא) - תבדקו במה מדובר. גיגול זריז יראה לכם שדווקא מדובר בכותבת שדעתה, כנראה, הרבה יותר קרובה לדעתכם (הציונית-בעיני-עצמכם, כמובן) מאשר לכל אלה ששייכתם אותה אליהם. נדמה שהיא גם זוכה לשת"פ רב משלטונות הצבא, ואני מניח שזה לא בלי סיבה, שהרי המטרה המוצהרת שלה (השכם והערב) היא לסייע לצבא ולשפר את המצב מבחינת גיוס, מוטיבציה וכו' ולא להיפך. 2. לכל מי שלא קרא את המחקר אבל בכל זאת יכול להגיב עליו - ראשית, לפחות לקרוא את המאמר במערכות קל למדי. גיגול של מספר שניות הביא אותו. כאן: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/112907.pdf שם הייתם רואים, שגם אם אפשר להמשיך להתווכח (ואפשר) - לפחות אפשר לעשות זאת עם קצת יותר נתונים וקצת יותר הגינות לחוקרת. (למען הסר ספק - אין לי שום קשר אליה ואינני מכיר אותה בשום צורה ואופן) אולי מזה גם אפשר יהיה לפתח דיון מעט יותר אינטיליגנטי ופחות מתלהם (כמו אותו מגיב שמאחל "אהבת חינם" תוך פרץ שיטנה עקר).

אתה לא צריך לרמוז, אתה יכול לשרשר ישירות אלי.

לגבי המחקר:
לא ידועים לי הנתונים,לא יודע איך היא בדקה את הדברים.

לגבי החוקרת:
אני מתנצל, אכן, לא מכיר את החוקרת, לא קראתי את המחקר שלה.

לגבי העיתונאי:
צריך להיות קצת בוגר בשביל להבין איך הנתונים מעוותים (בצורת הצגתם),התמונה ה"נוראית" שהוא מצייר והשקר זועקים מהשורות, היה נחמד יותר אם הוא היה עושה זאת בצורה קצת יותר מתוחכמת, שלא נרגיש שמזלזלים לנו באינטליגנציה .

הכתבה/מחקר הזאת בעייתית מיסודה! ואינה יכולה להיות נכונה ואסביר למה.
הניתוח הוא ביחס לכתבה,לא קראתי את המחקר.
(אני בוגר מכינה קדם צבאית דתית, חייל)

א.

ציטוט:

צעירים המצטרפים למסלול זה נהנים מדחיית שירות במשך שנה עד שנה וחצי ועבור כל תלמיד משלמת המדינה כ-23 אלף שקל בשנה.

-נכון, בנוסף כל תלמיד משלם מכיסו מעל 10 אלף ש"ח לשנה , סכום לא מבוטל.

ב.

ציטוט:

לצד הממצאים המלמדים על תהליך חינוכי ערכי חשוב המתחולל במכינות, החוקרת מצביעה על בעיה בהיבטים הכמותיים.

המטרה העיקרית של המכינה הדתית היא לא חייל אשר יהיה הרמטכ"ל הבא, המטרה העיקרית היא חייל ערכי, אוהב הארץ ועמו, שיתגייס מתוך אידיאל לצבא, שיהיה אדם יותר טוב ותורם ואזרח יותר טוב בעתיד.

ג.

ציטוט:

לצד הממצאים המלמדים על תהליך חינוכי ערכי חשוב המתחולל במכינות, החוקרת מצביעה על בעיה בהיבטים הכמותיים. בהיבט מיצוי ללחימה, ניתן להתרשם כי שיעור החניכים המתגייסים ליחידות קרביות בראשית העשור הקודם עמד על כ-84 אחוז בממוצע במכינות הדתיות ולא השתנה כמעט כלל גם בגיוס בשנת 2004.

טעות מרה לחשוב שהמכינות מקבלות אנשים שבפוטנציאל שלהם הם יהיו לפחות לוחם בסיירת מטכ"ל, אבל לא, יש אנשים במכינה בעלי פרופיל עורפי שמתגייסים לתפקידים איכותיים, הדגש הוא לא על הצבא ועל להוציא קצינים כמה שיותר, אלא על האנשים, להוציא אנשים ערכיים, זה העיקר.

ד.

ציטוט:

במסגרת המחקר נבחנו 2,307 חניכי מכינות דתיות ו-1,160 חניכי מכינות חילוניות. המחקר בוחן שלוש קטגוריות חשובות: יציאה לפיקוד זוטר, יציאה לקצונה ומשך חתימה על שירות קבע. בכל הקשור לפרמטר הראשון, קשה לראות התגייסות המונית, כמצופה מאוכלוסייה זו, לתפקידי פיקוד זוטרים. רק כמחצית חניכי המכינות הדתיות וכ-45 אחוז מחניכי המכינות החילוניות בחרו בדרך זו.

כמו שאמרנו, הכתבה לא מבינה בכלל מה תפקיד המכינות, זה טעות לחשוב שיעוד המכינה הוא פיקוד וקצונה בלבד.
נתונים מהמכינה בה אני נמצא.
מתוך 140 אנשים במחזור שהתגייס, 100 בסיירות (יחטיות,מטכ"ל,שלדג,טייס,שייטת,מגלן,אגוז,דובדבן,צוללות,כמעט בכל סיירת)
לצאת לקצונה או לפיקוד בסיירות זה הרבה יותר קשה.
כמו כן מדובר בבני אדם, נפצעים,נופלים בין הכיסאות,'מתעייפים'"(נפשית).

לגבי קצונה,
אם במכינה היו עושים מבדקי קצונה וזה היה פרמטר לקבלה למכינה אז אולי אצליח להבין את הטיעון של המחקר, אך כשזה לא ככה ובמכינה מקבלים אנשים לפי אישיותם ולא לפי הנתונים של קב"א ומתאם קצונה, אז הגיוני שלא כולם יצאו לפיקוד ומתוך אילו שיצאו לפיקוד, הגיוני ונדרש שלא כולם יהיו מתאימים לקצונה.
באידיאל אני בטוח במאה אחוזים שכולם היו רוצים לצאת לקצונה ולתת ולתרום, אך המציאות קצת יותר מורכבת ולא כולם מתאימים.

לכן פרמטר כזה היו צריכים לעשות בכתבה/מחקר על פנימיות צבאיות!!

ה.

ציטוט:

אבנשפנגר סבורה כי התמונה שעולה מהנתונים הכמותיים מאכזבת ומעלה לא מעט שאלות. "לכאורה", כתבה , "יש פער גדול בין המטרה המוצהרת של המכינות להכין בני נוער לשירות משמעותי לבין התפוקות בפועל". היא מציינת כי בחלק מהמכינות שיעור הבוגרים היוצאים לפיקוד וקצונה דומה מאוד למצב בתיכונים.

פסקה מסכמת זאת, מסכמת ומבהירה את הטעות של החוקרת,המכינות מיסודן הן לא מפעל יצור של קצינים לעתיד!! לדבר על תפוקות של קצינים ממכינה, זאת בורות גמורה וחוסר בדיקה בסיסי!
כמו כן עיקר הבעיה היא בהגדרה ששירות משמעותי הוא בהכרח ובלבד יציאה לפיקוד וקצונה, אך לדעתי זו טעות קשה, לא כולם מתאימים לפיקוד וקצונה, לא כולם במסלול שמאפשר זאת.

חייל רציני ואכפתי ביחידה, שמהווה דוגמא ומופת בהתנהגות שלו, שעושה כל דבר בצורה הכי טובה שיכול, ראש גדול, אוהב את הסובבים אותו ועוזר ככל שביכולתו לדעתי עושה שירות משמעותי.

לא היכן האדם משרת עושה את השירות למשמעותי, אלא איך האדם תופס את השירות ומשקיע בו הופך אותו למשמעותי.


אם בכתבה היה רוח של חיוב ושל 'איך לשפר' להטיב ולהועיל אז אכן הייתי מבין את דאגת המשורר,אך כשהרוח בכתבה נוטה לשלילה ולהרס, אז תוכל להבין מאיפה הגיעה תגובתי.(מופנה אליך 'סלעי')

שנזכה להרבות אהבת חינם.

על מנת לא לכתוב נתונים שגויים, בדקתי באתר המכינות הדתיות שנזכרות בכתבה,עלי ,עצמונה,יתיר ,אלישע, קשת.
ובכולן תמצאו מה שכתבתי במילים אלו ואחרות.

אני מעלה לפה את 'לדרכה' של מכינת קשת יהודה.(הם מתמצתים יפה את כל עולם המכינות הדתיות)

ציטוט:

המכינה שואפת לטפח צעירים בעלי אמונה עמוקה, החיים חיי תורה ומצוות, קשורים לאומה ולארצה, בעלי גישה ממלכתית למדינת-ישראל ולמוסדותיה. המכינה דוגלת במתן עצמאות לתלמידים, דבר שמתבטא בכך שהתלמיד יכול להחליט מתי הוא לומד ומתי הוא מטייל וכדומה, בלי שום מגבלה כלשהי מצד המכינה. נופי הגולן היפים משמשים קרקע פוריה לקליטה ולמידה של תורה, בשילוב עם הכרת וידיעת הארץ, ע"י טיולים באיזור, ובארץ בכלל. במכינה ישנה גם הכנה מעשית לקראת הצבא, כמו מד"סים, לימודי טופוגרפיה, ניווטים, וכמובן, הלכות צבא מעשיות. מטרות הלימוד, ציפיות ומחוייבויות של תלמידי המכינה אישיות לעצב את אישיותי. לחזק מידות טובות: אחריות, אכפתיות, יוזמה, לב טוב, התנדבות, חברתיות בריאה ועוד. אמונה להתחזק באמונה לקראת השרות בצבא, במגמה להמשיך לחיות חיי אמונה גם במצבים קשים. לבחור בדרך האמונה והתורה, ולא רק להמשיך בה כי באתי מבית דתי. לחיות ולהאמין שהאמונה והתורה מתאימות ושייכות לי, ולצאת מתחושת הניכור שהן שייכות לאלו שמהצד השני של המתרס: למורים, לרבנים, להורים ולאחרים. להגיע להכרה שהאמונה התורה והמצוות הן דרך חיים האמיתית, הצודקת והבריאה שאני רוצה לחיות אותה, ולאורה לבנות את כל תחומי חיי. צבא להתמלא במוטיוציה לשרות משמעותי בצבא,לפי כישורי. להבין החשיבות הגדולה בקצונה ותפקידי פיקוד בכלל. ולשאוף להם, לפי כישורי. להבין את המצווה הגדולה שטמונה בצבא, וללכת לשירות במטרה לשרת את העם. להתמלא בהבנה ורצון לחיות חיי שליחות ותרומה לעמנו ומדינתנו כל ימי חיי. גם בשנות האזרחות לחיים שלאחר השרות הצבאי. לחיות חיי תורה מתוך קשר לתלמידי חכמים וקביעות עתים לתורה, גם בשנות האזרחות.. ציפיות החידוש הגדול במכינה, שהחינוך בנוי בעיקר עליך. על רצונך ומאמציך. לכן אנו מצפים ממך לקחת אחריות אישית על התקדמותך, ואחריות קבוצתית על התקדמות המחזור כולו. יצירת קשר אישי עם הר"מ שלך ו/או ר"מ אחר תעזור לך מאוד לספוג מהחיים ולא רק מהספר. חשוב מאוד שתפעל לחזק קשר זה בשיחות, בלימוד, בהתיעצות ועוד ועוד. פעל לחיזוק הקשר הבריא והחם עם חבריך, וליצירת גיבוש חזק של המחזור כולו במטרה להתקדם. "דרך ארץ קדמה לתורה" - המנע מקללות. הזהר מפגיעה או הפרעה לחבריך ותושבי הישוב. שמור על הציוד. לימוד תורה בקביעות הגונה הוא המפתח העיקרי לבנין האישיות, וחיזוק האמונה, והוא לב הנעשה במכינה. השתלב בו בדרכך. סדר יום בריא מתחיל בתפילת שחרית במנין. המאחר,יתעורר לפני 9:00 כדי להתחיל יום חדש של עשיה והתקדמות. ב 9:30 מחכה לך הר"מ שבחרת. עזור לו לעזור לך, לקבוצתך ולכולנו. קביעות המצאותך במכינה היא תנאי להתקדמותך והתקדמות המחזור. מעט ביציאות. נסיעה לשבת משפחה ביום חמישי בצהריים, לאחר הארוחה ותפילת מנחה. אנו מבקשים שעל כל יציאה ללילה ויותר, תעדכן את הר"מ שלך. כדי לאפשר דיון משותף ואיזון הדדי, אנו מצפים שתשתתף ב"שיחה הכללית" השבועית, בה נדון בכל הנעשה במכינה. מחוייבויות אין לחלל שבת במכינה. אין להכניס למכינה טלויזיה, משקאות אלכהוליים ובנות. אין לעשן במבני חדר האוכל ובית המדרש (גם לא בכניסה אליו). אין לעשן בחדר ללא הסכמת השותפים. אין לעשן נרגילה בתחומי המכינה. תפקוד המכינה נשען עליך, לכן חובה למלא תורנויותיך במטבח בצורה הטובה ביותר. כמובן זו גם מחויבות בסיסית כלפי חבריך. אין יציאה לחו"ל בלי אישור. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - חובה להזהר ממוקשים. אין לעבור גדר לא ידועה. אין כניסה לשטחי אש. אין לגעת בנפלים וציוד לוחמה. היה אחראי בטיולים לשמור כל כללי הבטיחות. כמובן אין למכינה אחריות על טיולים הנעשים שלא מטעמה.

http://keshetyehuda.org/index.php?o...id=39&Itemid=96

אני מבין שדוקטורט לוקח זמן ויכול להתעכב, אבל קצת חבל שהנתונים הנ"ל הם מלפני 8 שנים ויכולים שמשקפים מציאות שונה בהרבה מזאת שקיימת היום ב-2012.

איך אתה יודע שמדובר במציאות שונה בהרבה או מה ההשלכות שלה? היתרון של הדוקטורט הזה הוא שהוא עוסק בתקופה ולא בנקודת זמן.

ממה שאני רואה מהנתונים דווקא התוצאות צריכות להשביע רצון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כתבתי "יכולים שמשקפים" כלומר יכולים גם שלא.

הדיון כאן בפורום במילא מתייחס רק לנתונים היבשים (ואפילו לא לנתונים היותר רלוונטים) ולא לניתוח או למסקנות שמציעה הכותבת, כך שבהחלט היה עדיף אם הדיון היה מתבסס על נתונים עדכניים יותר. ולמען האמת מפתיע אותי שהנתונים האלו לא נאספים בשגרה ע"י גורמים במשרד הביטחון (או שהם נאספים אבל לא נחשפים לציבור).

ולפחות המאמר כמדומה אכן לוקה בבעיות של הכתבה - ובראשן, פרשנות מוזרה של המסקנות. למשל, למה אחוזים של פי 4 (!) בממוצע יוצאים לפיקוד זוטר ממכינות מאשר האחוזים מכלל צה"ל הם אכזבה באיזה מובן? או מאין הנחת היסוד המובלעת שצה"ל מתקצב את *כל* המכינות לא פר-תלמיד?
או איך אפשר להסיק מנתונים של (בהתאמה לשנה, 2001-2004) שיעור יוצאים ליחידות קרביות של 82.8 אחוזים, 76.7 אחוזים, 80.0 ו-80.1 ש"ניתן לראות במשך השנים ירידה במספר בוגריהן שהולכים ליחידות הקרביות"? אני רואה ירידה אחת ב-2002, וכל השאר טעות סטטיסטית ומשתנים לא נשלטים - ההפרש של 2.8 אחוזים בשנה אחת הוא די לא משמעותי, וכשהירידה ב-2002 ואחרי זה יש שוב עליה ל-80, איפה המגמה פה?
כנ"ל, בלי לציין הפרופיל של אותם מכיניסטים, איך אפשר להתאכזב מכך שרק מעט מכינות מוציאות יותר מ-90 אחוזים קרביים (ציפיה שנראית לי לא ריאלית בכל מקרה)?
או מאיפה לדעת שהירידה באחוז המש"קים\קצינים קשורה *רק* למוטיבציה של בוגרי המכינות לשירות משמעותי (שלא לדבר על כך שעדיין תמוה איך ניתן להתאכזב מכך שהממוצע של המכינות טוב 'רק' פי 2.6-29 משל כלל צה"ל - ושהאחוזים של יציאה לקצונה בכלל צה"ל הלכו וירדו ביחס משמעותי יותר בין 2001-2004(המכינות התחילו עם 25.9 ב-2001, ואחרי ירידה ב-2002 ועליה ב-2003, שוב ירידה ל-20.5 ב-2004; כלל צה"ל ירד - בלי שום עליה - מ-9.3 ב-2001 ל-7.1 ב-2004, ירידה באחוזים רצינית יותר), מה שרומז על גורמים נוספים?
בקיצור, אני עדיין לא מבין איך מוציאים את המסקנות מהנתונים.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

באופן משעשע, עדיין אין עותק של הדוקטורט בשום מקום.
הקטלוג המאוחד אפילו לא מכיר בקיומו, והדבר היחיד שגברת אבנשפנגר חיברה והקטלוג מכיר בוא הוא יצירה בשם "זכויות מול חובות בשיח של קבוצות מעוט: התנועה הפמיניסטית והמעוט הערבי כמקרי בוחן".

http://aleph3.libnet.ac.il:8080/vuf...%9E%D7%A6%D7%90

http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=...uence=007450923

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זה מאוד מקובל לכתוב חלקים-חלקים ולפרסם חלק בתור מאמר עוד לפני שמסיימים את הכל, אם הוא גמור ועומד בפני עצמו.
ושנית - גם אם היא השלימה את הדוקטורט, לוקח זמן עד שהדברים נכנסים לקטלוג.

בנוסף, העובדה שהקטלוג לא מכיר מאמרים שלה איננה סיבה לזלזול. חיפשתי ב'מערכות' ומצאתי עוד, והקטלוג איננו מושלם משום בחינה - גם אם 'מערכות' (לצערי, כי פרסמתי שם כמה מאמרים...) איננו מי-יודע-מה מוכר אקדמית.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

א. זה מקובל מאוד, אבל דווקא יותר במדעי הטבע...

ב. ודאי שלוקח זמן. אבל כשזה לא בְּקטלוג, אין דרך סבירה למצוא את זה...

ג. זה לא זלזול במחברת. זה ציון העובדה הפשוטה שכרגע אין דרך פשוטה לבחון את המאמר עצמו, אלא רק כתבות אודות המאמר (בין אם במערכות או ב-NRG).

(ד. אגב, מערכות מספיק מוכר. כלומר, מי שצריך להכיר - מכיר. במערכות יש בעיה אחרת, והיא שרוב הכתבות בו מזכירות יותר את ספרוני 'אוניברסיטה משודרת' ופחות את הספרים הרציניים (גם המקוריים וגם המתורגמים) שהוציאה מערכות/הוצאת משהב"ט/צה"ל - ההוצאה לאור/...")

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זה קצת מגוחך לדבר על אחוזים וכמויות בנתונים האלה.
1. לא כל אחד יכול לצאת לקצונה.
2. לא כל אחד מתאים לפיקוד - גם אם הוא מאוד מאוד רוצה.
3. לא כל אחד מתאים לשירות קרבי. גם אם הוא מאוד מאוד רוצה. בציבור הדתי לאומי די ברור שמי שלא יכול להיות לוחם לא יהיה חימושניק אלא ימשיך לישיבה גבוהה ואז יהיה מש"ק דת במקרה הרע או איש מודיעין במקרה הטוב.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מתוך שלוש ההנחות של החוקרת אחת אינה רלוונטית - המשך חתימה בקבע.

לא מצאתי אף סימוכין, לא בחוק מכינות צבאיות, לא באכ"א ולא במשרד החינוך (האמון על הוראות והסמכת מכינות) המצביע שמטרת המכינות הנו לגדל את הפיקוד הבכיר הבא וע"כ בחירה בשירות בצה"ל כקריירה (חתימת קבע).

חוק מכינות קדם צבאיות (2008):

ציטוט:

"מכינה קדם–צבאית" - מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא, ושמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית;

משרד החינוך:

ציטוט:

המכינות הקדם-צבאיות הוקמו מתוך מגמה להכין את בני-הנוער, בוגרי מערכת החינוך, לקראת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל, לעודד התנדבות ליחידות קרביות, ליחידות מובחרות ולמסלולי פיקוד וקצונה. להעניק להם הכנה נאותה וחוסן רוחני ופיזי לקראת המפגש עם חיי הצבא, לטפח מנהיגות צעירה, להעשיר את עולמם הרוחני-ציוני, להכשיר בני-נוער הנוטלים על עצמם אחריות, חדורי תחושת שליחות, ונכונים לשאת במשימות ובאתגרים הלאומיים בתחומי הביטחון, החברה, החינוך ועוד.

אכ"א:

ציטוט:

המכינות הקדם צבאיות משמשות מקום להכשרת בני נוער לתפקידי מנהיגות בצבא בפרט ובמדינה בכלל. המכינות הקדם צבאיות הפרוסות לאורך כל הארץ, מרמת הגולן ועד שדה בוקר, מכינות את בני הנוער לשירות משמעותי בצה"ל, הן ביחידות קרביות והן במסלולי הפיקוד השונים.

אלו נתוני משרד החינוך על שיעור המתגייסים לשירות קרבי וכו' מתוך המכינות:
נתוני גיוס לשירות והנופלים במערכה:

• בוגרי המכינות הקד"צ מתגייסים לשירות צבאי מלא ומשמעותי בצה"ל, פרט לחריגים מועטים ביותר.
  
  
• שיעור המגיעים לפיקוד ולקצונה מקרב בוגרי המכינות הקד"צ, עומד על פי-2 משיעור המגיעים לפיקוד ולקצונה מכלל המתגייסים.
  
  
• שיעור הלוחמים מקרב בוגרי המכינות הקד"צ עומד על 50% מכלל הבוגרים, לעומת 30% מכלל המתגייסים.
  
  

המכינות הקדם-צבאיות פתחו את שנת הלימודים במפגש שקיימו עם קצינים בכירים ובהם מפקד זרוע היבשה, האלוף סמי תורג'מן. 2,800 חניכים לומדים ב-42 מכינות

http://www.idf.il/1133-17199-he/Dover.aspx