"מאהב של חיל האוויר" (זה הכינוי שלך...)
יש כבר שני דברים שאני כבר רואה שאתה צריך לעבוד עליהם - סבלנות, והסקת מסקנות.
סבלנות - כי ההודעה שלך עוד לא הייתה 24 שעות באוויר וכבר אתה חושב שכל הפורום יעמוד דום כדי לענות לך, והסקת מסקנות כי: היום שבת ויש גולשים דתיים בפורום, כי אולי אין הרבה שניגשים לגיבוש הקרוב מחברי הפורום, כי אולי מי שניגש ולא סיים לא מעוניין לדבר על זה? כי אולי מי שניגש וכן סיים לא יכול לדבר על זה כרגע?
אני למשל ראיתי את ההודעה שלך אתמול והיה לי המון מה לכתוב בתגובה לשאלות שלך, אבל העדפתי לעשות את זה היום כדי לתת לזה את המקסימום תשומת לב שאני מסוגל לתת.
גם סבלנות וגם הסקת מסקנות אלו דברים שאתה צריך לגיבוש.
לפני עשר שנים בערך עברתי את גיבוש 153 והתחלתי את הקורס.
במכין נפצעתי בברך והציעו לי לחזור לקורס הבא (154) אבל העדפתי לקחת את הצ'אנס ולהגיע למקומות שבעיניי נחשבו מעניינים יותר.
בסופו של דבר הגעתי למקום מאוד מיוחד, וגם העברתי גיבושים יותר תובעניים מקורס טייס בעצמי, ככה שיש לי מושג קטן לגבי מה שאני כותב לך.
(דיסקליימר - אני יודע שהשתנו המון דברים בגיבוש בשנים האחרונות, מה שאני רושם עליו זה גיבוש 153 ספציפית וגיבושים נוספים בצה"ל כיום).
אז נתחיל?
"תהיה עצמך, אל תעשה פוזות" זה בולשיט על תנאי.
מה התנאי? שאתה באמת בנאדם טוב. כי אם אתה חרא של בנאדם אז כמובן, אל תהיה עצמך.
אבל אני לא מכיר אותך, אז תעשה עם הביטוי הזה כראות עיניך.
רצית טיפים לגיבוש, אז הנה:
(אגב הטיפים האלו תקפים להרבה גיבושים אחרים בצה"ל, ולקחתי אותם גם בתור מלש"ב וגם כמפקד שמעביר את הגיבושים).
מילת המפתח היא "הכל במידה".
- אל תתאבד על האלונקה. גם אחרים רוצים לסחוב ולהראות שהם יכולים. כולם יתעייפו בסופו של דבר, ואתה לא רוצה להפצע או לאבד את כל הכוח רק כי רצית להראות כמה אתה חזק. חוץ מזה, גם אחרים בצוות שלך כאמור רוצים לסחוב ובנאדם שלא רוצה להיות מוחלף פוגע בשאיפה שלהם להראות שגם הם יכולים. חוץ מזה אתה תהיה מוחלף כמה דקות אח"כ בכל מקרה בגלל אפיסת כוחות, אז עדיף שתתן למי שרוצה לסחוב להחליף אותך. ככה תיצור קשרים חברותיים עם אנשים אפילו בלי להחליף מילה.
- אל תשוויץ בכמה קל לך או תקטר בכמה קשה. זה לא מעניין אף אחד. לכ-ו-ל-ם קשה. אם לא עכשיו אז אחר כך או מקודם.
- היית ביום סיירות? קיבלת גיבוש ל"יחידה"? מגניב. שמור את זה לעצמך. בזמן הנכון תגיד את זה למי שתפתח איתו קשר יותר חברי.
- אל תהיה הבנאדם הכי שקט בצוות, ואל תהיה הליצן של הצוות.
- תעזור למי שצריך עזרה, וכשאתה יודע שיש לך יתרון בדברים שאתה עושה (אני למשל גדלתי בצופים ככה שעזרתי לכולם עם שיפצורים וקשרים). אם הם לא צריכים עזרה, יתפסו אותך בתור כזה שמנסה להראות את עצמו בכוח.
- מה שהיה היה. כלומר, ביצעת איזו משימץ מפקד / סמל בהצלחה? מגניב. זה לא אומר כלום לגבי המשימה הבאה. נכשלת טוטאלית במשימה? זה לא אומר כלום לגבי המשימה הבאה.
- שים את החיים שלך בצד לשבוע הזה. תשחק "פיצוחים" עם מי שצריך, אבל לא מול כולם. אף אחד לא אוהב לראות שיש איתו שני חבר'ה שמכירים מאיפשהו. תתחיל מאפס.
- אין כזה דבר יום ראשון / שני / שלישי / רביעי ... הכל נמדד לך מעכשיו בדקות אם לא בשניות.
- יהיו רגעי משבר. עדיף שהם יהיו בינך לבין עצמך או עם עוד בחור שאתה תופס ממנו חזק בצוות. הוא כבר ידע איך לעודד אותך.
- תשקיע בקד"רים. לא יודע איזה חלק הם תופסים היום בגיבוש, אבל כשאומרים לך לעשות שכיבת סמיכה, תעשה אותה כמו שצריך. אל תזייף.
- אל תדחוף פיזית אנשים כדי להראות שאתה עוזר להם. הם ישנאו אותך על זה, והמפקדים יראו בזה אקט מתנשא ומיותר. לך בשקט אחורה, תשאל את הבחור אם הוא בסדר וצריך עזרה. תאמין לי שהגיבוש הזה הוא כמו האח הגדול ורואים שם הכל. לרע, אבל גם לטוב.
- מי שמעביר לך את הגיבוש אלו פרחי טייס שלפני שנתיים וחצי היה במקום שלך. זה משחק לטובתך, כי הם אלו שרואים את התהליך שאתה עובר בגיבוש ויכולים להזדהות / לשנוא את הדברים שאתה עושה. נסה לחשוב לפעמים "מה המפקד שלי עבר בגיבוש". גם אם אין לך מושג, זה עדין ייתן לך כוח לדעת שהוא היה כמוך לפני לא הרבה זמן.
טיפים טכניים:
- הקת של העוזי טובה מאוד בתור פטיש לבזנטים.
- תשפצר פנס קטן לנשק.
- שיהיה לך קצת בן-גיי או טייגר / אבקת טלק לחבר'ה. לא להתקרב עם הטייגר לביצים.
- בקש מחבר מהצופים שילמד אותך קשרים בסיסיים, ולא יזיק גם אם תדע להקים אוהל. כמה שזה נשמע מטומטם, חלק גדול מהנקודות ה"טכניות" שלי בגיבוש הגיעו כי פיקדתי על הצוות בהקמת אוהל 11 שהיה אמור לקחת עשר דקות להרים. עשינו את זה בשלוש דקות הרכבה + שתיים פירוק.
- לגבי הכושר - אני רצתי אז את הבר אור שתי דקות יותר מהר ממך. זה לא אומר כלום. אתה צריך סיבולת למסעות ארוכים ולמסע במזג אוויר לא הכי נעים. למרות שבלילה יהיה קריר עכשיו.
- מקלחת ביום חמש. דחוף לעצמך בתחתית התיק, בשקית מצ'וקמקת ובצורה הכי מקומטת שיכולה להיות תחתונים, מכנסי ספורט וחולצה נקייה. בסוף הגיבוש יהיה לך זמן להתקלח, וגם אם אלו יהיו מי קרח, אין כמו ההרגשה של בגדים נקיים עלייך אחרי שבוע כזה.
יש לי עוד הרבה מה לרשום על הגיבוש, כל מיני אנקדוטות קטנות אבל נראה לי שעדיף לך להגיע עם הרעיונות הבסיסיים האלו ופשוט לדעת שזה שבוע שבו אתה נותן הכל מעצמך ואתה צריך להיות גם מאוד רגיש למה שקורה סביבך, אבל הכי חשוב - למה שקורה איתך.
אז סבלנות, לא למהר להסיק מסקנות, ומידתיות. וכמובן - אמינות. השאר יבוא לבד.
לאורך כל הגיבוש, גם כשהייתי שפיץ במשימות או חנת"ר טוב, עדיין הרגשתי חרא. כי זו ההרגשה שנותנים לך. שאתה לא טוב להיות אפילו יתד באוהל שאתה ישן בו. לגבי השאלה שלך עם השיקלולים של מיונים קודמים - כן, קיימים.
לא יודע מה המשקל שלהם בקורס טייס, אבל כשעושים את הקאט הסופי אלו האנשים עם הנתונים המשוקללים הכי טובים לסיים את הקורס בהצלחה. (תוספת - אבל אם היית ממש שפיץ בירפ"א ולא משהו בגיבוש או להיפך, עדיין רואים את זה בעין יפה. במקרה של הגיבוש אני יודע שיש יותר משקל לגיבוש מאשר לירפ"אות. אחרי הגיבוש תגיע לירפ"א ג' ו-ד' ושם יקבעו כמה תהיה טייס טוב).
כשהמפק"צ אמר לי שעברתי, ניגשתי אליו אחר כך ואמרתי לו שמאוד חשוב לי לשמוע שעברתי בזכות עצמי ולא בזכות איזה "מגן טוב" מהירפ"אות. הוא התפלא ואמר לי שהייתי מדהים ושלף לי את כל הדברים הטובים שעשיתי, ואת חלקם בכלל זכרתי בתור כישלון מהדהד.
ככה שנכשלת במשהו? לא נורא. הצלחת במשהו? תן לאגו שלך טפיחה על השכם ותמשיך הלאה.
סך הכל הגיבוש הזה הוא מאוד מנטלי, ואנ מאוד אהבתי את הפן הזה שאני נלחם גם נגד עצמי על מקום בקורס ולא רק נגד אנשים אחרים.
בעצם, בכל זאת עברו עשר שנים... אולי זה היה בכלל גיבוש בוחני תחמושת בצריפין?...
בהצלחה, ותוריד את האצבע מההדק של הלחץ, שלא תפלוט איזו שטות מיותרת..
_____________________________________
נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.
נערך לאחרונה ע"י fritz2 בתאריך 29-09-2012 בשעה 16:38.
|
ראשי
צ'אט
27-09-2012, 18:57
מצב כלאיים
