שירתתי במשך שנה וחודשיים ביחידה מובחרת, התגלה לי פתאום אפילפסיה, החליטו להוריד
לי את הפרופיל ל 45 והעבירו אותי לתפקיד עורפי, ואז קיבתי עוד התקף אפילפסיה והפעם החליטו לתת לי פרופיל 24 למשך חצי שנה..

היום התחלתי את תהליך השיחרור, לפי מה שהבנתי זה שאני הולך להשתחרר לגמרי מהצבא, לא מטופל רפואית דרך הצבא, לא מקבל משכורת מהצבא, שום תנאים של הצבא פרט לכך שהוותק שלי (הפז"מ) ממשיך לדפוק..

בוועדה הרפואית ביקשתי שלא יורידו לי את הפרופיל ל 24 אך התעקשו ואמרו שזה לא אפשרי וחייבים להוריד לי את הפרופיל...

עכשיו אני הולך למצוא את עצמי בלי מסגרת, בלי כסף כדי לטפל בעצמי רפואית, בלי כסף לחיות
ההורים שלי לא מסוגלים לסבסד אותי רפואית בכלל, במהלך הצבא התחייבתי בתשלומים על מספר דברים על סמך המשכורת הצבאית, בלי המשכורת אני הולך להיכנס לחובות ולהסתבך

הצבא פשוט נתן לי בעיטה בתחת וזרק אותי לרחוב...

מה ניתן לעשות עכשיו? למי לפנות? אני ממש נואש ובמצב נפשי מאוד לא טוב...
תעזרו לי בכל מידע שאתם יכולים לתת לי בבקשה!!

ואם לא רשמתי כנראה שיש סיבה, אז למה לשאול?

שלום לך! קודם כל, אל תאבד תקווה! הכל ייסתדר אתה תראה, לאט לאט..
יש המון עמותות בצבא אשר יכולות לעזור לך ולנסות לברר לעומק את חומרת העניין והטיפול שניתן לך.
בנוסף, אולי תנסה (במידה וכאן לא תהיה תשובה מספקת) לשאול בפורום צבא ובטחון, למרות שאולי ייכעסו עלייך ששמת שם הודעה ועליי שהצעתי, אך עדיין, אני מאמין שזה די דחוף וזקוק לטיפול מעמיק ע"י אנשים אשר כבר שירתו בצבא ויודעים כיצד המערכת עובדת.

- בהצלחה ואל תאבד תקווה!

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

ממש קשה לי לשמוע את זה!

יש להבדיל בין ההורדה מהיחידה בה שירתת, הורדת הפרופיל ל 24, דברים אלו עוד אני יכול להחשיב כהגיוניים, אבל לחייב אותך לשלם על דברים כלשהם בצבא, לא שמעתי על דבר כזה ומה עוד שגם במצב שלך. לדעתי אתה צריך לפנות למפקדים שלך לשעבר ביחידה. אם יש לך מפקד טוב אולי הוא יקח אותך תחת חסותו ויסדר את הבלאגן הזה. כמו כן לדעתי אתה זכאי לעזרה כספית מהצבא, במקום שאתה תתן להם כסף הם אמורים לתת לך.

קיבלתי את ההתקף הראשון 6 שבועות לפני הגיוס (עד אז פרופיל 97, הייתי אמור להתגייס לקורס טייס).

א. לפני הנושא של הצבא, מה עם הבריאות?
היית בבי"ח? עשית EEG, MRI?
התחלת טיפול תרופתי? אתה מאוזן? אין התקפים?
ההתקפים נגרמו מחוסר-שינה?

ב. אני ממש מבין איך אתה מרגיש!
אין בכלל מה להשוות בינך שהיית כבר שנה וחודשיים במסלול, וביני שעוד לא התחלתי את השירות (צעיר, פעור, צ'ונג וכד'), אבל אני מבין את התחושה. אני גם חלמתי על קרבי, התוכנית הייתה לעשות את הצ'קים בשביל החוויה ואז ליפול, אבל נדפקתי קשות. תאמין לי אין רגע שאני לא חושב על איפה שהייתי יכול להיות עכשיו.

ג. גם לי ירד הפרופיל ל-45, אחרי זה הורדתי אותו ל-24 על-מנת לקבל דח"ש, מין תרגיל לקבל דח"ש כדי לעקוף את המערכת כי קשה לג'ובניקים לקבל דח"ש. חודש הבא עולה לי הפרופיל חזרה ל-45 ואז אני מקווה שאני אוכל להתגייס ביולי לתפקיד שהתמיינתי אליו.

ד. בכל מקרה, לא יכול להיות שאף אחד לא מסבסד לך את התרופות. או שהצבא מסבסד לך תרופות או קופ"ח. תברר את זה עם הקופת חולים הישנה שלך. (זה חוק מדינה, אפילפסיה זה בסל תרופות).

ה. אני מציע לך בחצי שנה הזו לעבוד כמה שיותר, אל תגיד לבוס שיש לך אפילפסיה. גם אני עובד ולא אמרתי את זה לבוס, אפילו שהדרגה שלי מאוד קלה, יש המון סטיגמות בחברה לגבי אפילפסיה. ורק שתדע של-1% מהאוכלוסיה יש אפילפסיה (שזה המון). זה פשוט מחלה שאנשים לא רוצים להוציא מהארון.

ו. מכתבים. והרבה מכתבים. הצבא דפק אותי קשות עם האפילפסיה מהפן הבירוקרטי, במיוחד ירפ"א וחה"א (בני-זונות כחולים, מתייחסים אליך הכי יפה כל עוד אתה אמור להתגייס לקורס אבל אחרי זה זורקים אותך לכלבים). ישר אחרי שירד לי הפרופיל שלחתי מכתבים לכל העולם.
-אני מציע לך לשלוח מכתבים/פקסים ללשכת הרמטכ"ל, נציב פניות הציבור, נציב קבילות חיילים, חר"פ, מז"י וכו' וכו'.
-בנוסף, אני מציע לך לפנות למפקדים רמי-הדרג ביחידה הקודמת שלך שאולי להם יש מהלכים ויוכלו לעזור לך בדרכים אחרות.
-תפנה גם ללב"י, העמותה למען החייל, לכל מי שאתה יכול לפנות.
-פשוט תרסס לכל הכיוונים, בסוף אתה תפגע במשהו.

-לסיכום:
היו לי כבר כל-כך הרבה קרבות עם הצבא מאז ההתקף (שזה כולה היה לפני חצי שנה).
בכולם ניצחתי עד עכשיו.
כמובן שיש עכשיו עוד איזה קרב לנהל כי תמיד צצות בעיות חדשות.
אבל אני כבר כל-כך רגיל לזה שאני יודע שאני אצא עם ידי על העליונה.

אתה יכול לפנות אליי במייל:
bomze_d@walla.co.il

וגם יש פורום אפילפסיה בתפוז:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/m...page.asp?id=975

בטח יהיו מליון אנשים שיאמרו לך "יהיה בסדר" ו-"הכל לטובה".
זה בא מכוונה טובה, אבל זה כל-כך מעצבן לשמוע דברים כאלו.
אז אני לא אמרח אותך. יכול להיות שיהיה בסדר, יכול להיות שלא.
אבל ממה שניסיוני המר מלמד אותי, עם מספיק כוח רצון, מוטיבציה ועקשנות אתה יכול לגרום למצב להשתפר. אולי לא לחזור לקדמותו, אבל להשתפר.

תהיה בריא.

רק המעז מנצח.

דודי.

לי להאמין שתיפול בין הכסאות, אם אתה לא מטופל ע"י הצבא אתה חוזר להיות מבוטח בקופת חולים שהיית שייך אליה לפני הגיוס, פנה לסניף הקודם שלך לפרטים. אם יצוצו לך בעיות באזרחות לגבי המצב הקיים כדאי לשקול פנייה לנציב קבילות החיילים. האם האפליפסיה התגלתה או התחילה בצבא? יש חיילים שעקב סוג שירותם ולחצים שונים פיתחו בעיות שונות (או שהחמירו הקיימות) זו יכולה להיות עילה לתביעת פיצויים נגד הצבא ומשרד הביטחון. לגבי חובות הרגע, חפש עבודה ובינתיים תרשם לאבטלה. אם הבעיה שלך בחומרה שמונעת ממך לעבוד, פנה לביטוח לאומי עם חוות דעת ופתח בתהליך לקבלת אחוזי נכות.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole