29-10-2012, 13:06
|
|
|
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 5,684
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Fang
1 ב 10.03.67 שני פנטומים שהיו במשימת תקיפה בויטנאם ניפגעו מאש נ"מ, המטוס הפגוע יותר איבד דלק מהר מאד, המשמעות היתה צניחת הצוות בשטח עויין.
קפטן בוב פארדו, טייס המטוס השני הורה לטייס קפטן ארל אמאן להוריד את וו העצירה, נצמד אליו עם חזית החופה ודחף את המטוס הפגוע 88 מייל עד לשטח ידידותי שם ארבעת אנשי הצוות צנחו בשלום.
2 (סיפור על נווט צעיר במלחמת יוהכ"פ או ההתשה שהנחית פנטום שהטייס שלו נפגע ולא יכול היה לתפקד?)
|
לגבי הסיפור העיקרי שהעלית - נראה לי תמוה (בלשון המעטה...) כיוון שלא ברור לי פיזקלית ומעשית כיצד הדבר אפשרי.
וו העצירה אינו מקובע במצב הורדה. בניסיון "דחיפה" הוא צפוי לעלות. כדי להצליח להשאירו למטה הגוף הדוחף חייב להיות לפחות בניצב לכיוון התנועה.
גם אם וו העצירה היה מקובע, דחיפה בכיוון הטיסה היתה גורמת לוקטור עילרוד למטוס הנדחף (סביב מרכז הכובד של המטוס). כדי להתגבר על כך, היה צורך בקיזוז העניין ע"י ההגאים ומקזז העילרוד. נראה לי לא ריאלי אפילו באימונים. קל וחומר במצב הפגוע והלחוץ שבו נמצא המטוס.
לא אתפלא (אם אכן היה ניסיון כזה) שהמטוס היה בכל מקרה מגיע לאיזור הנטישה.
לגבי הסיפור השני, מדובר בנווט יורם רומם. הוא לא הנחית את המטוס אלא סייע לטייס בתיפעול המצערת (שליטה על כח המנועים) בזמן שהטייס הנחית את המטוס. לפני כן הוא גם הטיס את המטוס בעת שהטייס חבש לעצמו את ידו הפגועה. על פעולה זו הוא קיבל את צל"ש הרמטכ"ל:
http://www.gvura.org/a5227-%D7%A1%D...%95%D7%9E%D7%9D
בהזדמנות זו, מצאתי אצלי תמונה, מיולי 1971, של הנווט יורם רונן (הימני בתמונה) והנווט ליאור אליעזר (שבהמשך קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על הובלת המבנה וההשתתפות בהחלטה להמשיך בתקיפת המטכ"ל הסורי במלחמת יוה"כ) לאחר ששתו לא מעט במסיבת השתכרות של סיום קורס נווטים (הם סיימו קורס מדריכים ובמהלכו חנכו את חניכי הקורס שסיים באותו מועד).
|