לינק לכתבה.
יש שם כמה גילויים חדשים, גם למי שעוד לא קרא את "ישראל והפצצה". -מומלץ.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

תודה שביט.

רפרפתי לעמוק כפי שאני נוהג לומר לעיתים ומשהו אחד קצת מטריד בדברים. מצד אחד כהן מציג לפרטי פרטים את מהלך העניינים ובעיקר את ההתלבטויות של אשכול. מצד שני הוא כותב את המשפט הבא:

"עד היום האירוע הדרמטי הזה, אם נכונים הפרסומים אודותיו, לא נכלל בהיסטוריה הרשמית של מלחמת ששת הימים. עד היום מדינת ישראל לא הביעה פומבית את תודתה לדוסטרובסקי, למרדור, ליוסף טוליפמן (מנהל הקריה המדעית הגרעינית באותה תקופה) ולאנשיהם. חיל האוויר השמיד בתוך שלוש שעות את מרבית חילות האוויר של מדינות ערב, והשאר ידוע. אותה עשייה דרמטית ערב המלחמה היתה כלא היתה בזיכרון הלאומי. היא היתה ונותרה בגדר טאבו."

מהיא בדיוק אותה עשיה דרמטית לדברי כהן? הוא מזכיר בפסקה שלפני כן "התקן גרעיני שאולתר בשלהי מאי 1967" אבל לא מוסיף עוד (אני מודה שלא קראתי אף אחד מספריו ואינני יודע כמה מפורט בהם על אותו התקן אבל כאן לפחות דבריו סתומים לחלוטין). אני מניח שמדובר בשילוב של צנזורה ומחסור בפרטים אבל מצחיק לראות שאת שאר הדברים הוא מפרט כה לעומק וכשמגיעים לתכלס מדברים פתאום באופן מעורפל...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ה'עשיה הדרמטית' היא אכן חיבור\בניית ה-'התקן הגרעיני המאולתר'* ערב מלחמת ששת-ימים.
אבל מה שבאמת צריך ממש לזעוק מן הטקטס, הוא הקטע הבא:

ציטוט:

להבנתי, צעדי חירום אלה לא נעשו כתגובה לבקשה ספציפית מהדרג הצבאי או המדיני העליון, ובוודאי שלא כתגובה לצורך מבצעי קונקרטי. הם נעשו פשוט משום שהעושים במלאכה לא יכלו שלא לעשות זאת. המיזם הגרעיני הגיע לנקודה היסטורית כזו, שפשוט ניתן היה לעשות זאת, ומבחינתם היה זה בלתי ניתן לדמיין שצעדים כאלה לא ייעשו ברגע היסטורי כזה. לא ייתכן שברגע כזה אנשי המיזם ישבו ויחכו לפקודות מלמעלה.

-אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית הנבחרת באופן דמוקרטי של מדינת ישראל בכל הנוגע להחלטה הסופית של המיזם הגרעיני.
אשכול היה פחדן והססן! כל נימוקיו ושיקוליו נכונים היו ונלקחו בחשבון המקסימלי, (שזה שאז שימו לב, לא הייתה מל"ל, ואשכול גם לא בא מרקע צבאי, הוא היה אזרח 100% אורגינל), אך לא היה לו האומץ, וגם לא 'הביצים', להוסיף את 'חתימתו' ל'החוזה', לסגור את הגולל!
יכול להיות שאפילו לבן-גוריון לא היה האומץ לעשות את זה, אך אין זה שולל את הביקורת. וצריך לבקר.
ההחלטה על סיום בניית ההתקן הגרעיני, ההחלטה שלפי דעתי החשובה ביותר שמדינת ישראל לקחה אי פעם, הייתה צריכה לבוא מהדרג המדיני הבכיר ביותר, שנבחר באופן דמוקרטי.
אבל עזבו את הביקורת על אשכול לשנייה, אם אמרתי ש-"אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית" - אז טעיתי.
אין סוף ואין תחתית לביקורת שצריך להטיח באותם מדעני-גרעין 'חצופים' שלקחו את החוק לידיים, ובנו את ההתקן הגרעיני הישראלי הראשון ללא פקודה לעשות כך מן הדרג הבכיר ביותר.
החלטה שאולי גרמה לכך שישראל פתחה במלחמת-מנע שתוכנית-דגלו הייתה מבצע 'מוקד'!
איש לא יודע ואיש גם לא יידע למה אשכול החליט לבסוף לצאת למלחמה, לפחות לא עד שנמצא מן העמימות הזה שאני רואה אותה כזמנית בלבד.
(אלא אם כן אני ממש טועה, הארכיונים פורסמו ואני פשוט אף פעם לא קראתי אותם..)
אבל בכל מקרה, מזל שעשו זאת.

עוד דבר חדש שמגלים מן הכתבה, ואין אפשרות לבדוק אם הוא נכון או לא נכון, הוא המשפט הבא:

ציטוט:

להערכת מומחים, ישראל יכלה מבחינה טכנולוגית לבצע ניסוי גרעיני מלא במחצית השנייה של 1966. לאחר מכן יכלה ישראל להצטרף לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) כמדינה גרעינית לכל דבר; שכן התאריך הקובע מבחינת אמנה זו היה 1 בינואר 1967, ורק מדינות שביצעו ניסוי גרעיני לפני כן היו זכאיות להצטרף לאמנה כמדינות גרעיניות.

עוד דבר שצריך לציין, הוא שתי הפיסקאות האלו:

ציטוט:

קיימות אינדיקציות נוספות ביחס לאי-שקט שגרמה דימונה. בשנה וחצי שלפני מלחמת ששת הימים משקיע ראש המוסד, מאיר עמית, מאמצים רבים ביצירת קשרים עם מצרים, כדי לבחון אפשרות של שינוי עמוק ביחסים, אולי אפילו הזדמנות לשלום. מעיון במסמכי יוזמה זו, המכונה "איקרוס", שפירסם רונן ברגמן, ואפילו מקריאה מספרו של עמית "ראש בראש", עולה שדימונה נראתה לו כמנוף מדיני אפשרי לפריצת דרך עם מצרים. עמית לא היה היחיד שחשב כך. ח"כ שלמה זלמן אברמוב, איש הציונים הכלליים ואחד מידידי "הוועד למניעת גרעון המזרח התיכון" מייסודו של אליעזר ליבנה, ניסה לקדם רעיונות מדיניים דומים. כשריאיינתי אותו לספרי "ישראל והפצצה" בראשית שנות התשעים, הוא סיפר על תפישתו באותם ימים כי ניתן וצריך להמיר את האופציה הגרעינית הישראלית למנוף לשלום. הוא כתב תזכירים אישיים בעניין זה לאשכול ולאבן, נפגש עמם, וניסה לגייסם. להתרשמותו, אשכול גילה עניין במחשבה, אך אין לו מושג אם הוא או אבן אכן עשו משהו בעניין.

-דבר זה גם הזכרתי כאן.
מעניין אם ללא פרשת לבון שהתפוצצה, היינו יכולים למכור את דימונה כתמורת שלום כולל עם מדינות-ערב, ואם זה היה שווה את זה?
-לפי דעתי זה לא שווה.

*לאנשים שאינם מצויים בביטוי 'התקן גרעיני מאולתר', אני מניח שהכוונה היא לפצצה-גרעינית שהיא לא שמישה באופן 'רגיל'. זאת אומרת שאם היא (וכנראה היא הייתה) פצצה 'כובד' (Free-fall\Gravity) גרעינית היה צורך בשינויים במטוס די גדול כדי שינשא אותה.
די בדומה להתקן הגרעיני ההודי הראשון, או לפצצת ה-'צאר'.

-אם אוכל אערוך את התגובה ואוסיף לה עוד דברים שרציתי לציין מן הכתבה.
לצערי האתר של 'הארץ' לא עובד. יש לו בעיות כבר כמה שבועות ואני מקווה שיתקנו אותו כבר..

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

הרי על מנת ליצר פצצה גרעינית יש צורך בהרבה יותר מחומר בקיע בלבד. אם אנשי הפרוייקט יכלו להרכיב מתקן גרעיני, הרי שכל הרכיבים היו בידיהם, משמעו של דבר שמישהו החליט עוד הרבה קודם שישראל תחתור להשגת נשק גרעיני. ההחלטה העקרונית חשובה בהרבה מהרכבת המתקן.

לא ברור לי גם מה הדרמה הגדולה שבהרכבת מתקן גרעיני בעיתוי ההוא. הרי הדבר נשמר בסוד, ומכאן שלא הוסיף להרתעה הישראלית. מעבר לזה, השמישות המבצעית של אבטיפוס של פצצה, שטרם בוצעו עליה ניסויים מוטלת בספק היום, ולא כל שכן ב-67.

לבסוף, לגבי התקינות של ההליך. כהן עצמו מודה שאין בידיו את כל המידע, ומעבר לכך, יש מקרים שבהם המדינה מעוניינת להוריד את הפרופיל, ואז יש דרך להעביר הוראות גם בלי מסמכים ובלי שרשרת בירוקרטית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller הרי על מנת ליצר פצצה גרעינית יש צורך בהרבה יותר מחומר בקיע בלבד. אם אנשי הפרוייקט יכלו להרכיב מתקן גרעיני, הרי שכל הרכיבים היו בידיהם, משמעו של דבר שמישהו החליט עוד הרבה קודם שישראל תחתור להשגת נשק גרעיני. ההחלטה העקרונית חשובה בהרבה מהרכבת המתקן. לא ברור לי גם מה הדרמה הגדולה שבהרכבת מתקן גרעיני בעיתוי ההוא. הרי הדבר נשמר בסוד, ומכאן שלא הוסיף להרתעה הישראלית. מעבר לזה, השמישות המבצעית של אבטיפוס של פצצה, שטרם בוצעו עליה ניסויים מוטלת בספק היום, ולא כל שכן ב-67. לבסוף, לגבי התקינות של ההליך. כהן עצמו מודה שאין בידיו את כל המידע, ומעבר לכך, יש מקרים שבהם המדינה מעוניינת להוריד את הפרופיל, ואז יש דרך להעביר הוראות גם בלי מסמכים ובלי שרשרת בירוקרטית.

לא הייתה 'החלטה עקרונית'. לא הייתי החלטה עקרונית עד לרגע האחרון, כך לפחות ד"ר אבנר כהן טוען.
בן-גוריון, מי שפתח במיזם דימונה, רצה לבנות 'אופציה גרעינית', הוא לא בהכרח רצה נשק גרעיני או רצה לחצות את הסף הגרעיני המאפשר למדינת ישראל לבנות פצצה, או התקן, גרעיני.
היה לו גם בראש להשתמש בדימונה ככור גרעיני להתפלת מים בשביל חזונו-הנבואי בנגב.
אני ממליץ לך, ולכל קורא בפורום למען האמת, לקרוא את ספרו של ד"ר אבנר כהן - "ישראל והפצצה".
הספר המקיף ביותר שאני מכיר על הרומן בין ישראל לדימונה.

הדרמה היא בהחלט גדולה, קודם כל.
והעיתוי מאוד חשוב, הצגתי את זה כבר בשרשור הזה - עקב העמימות איננו יכולים לדעת בוודאות למה אשכול בחר לצאת למלחמה ב-5 ליוני, ולא שלושה שבועות קודם לכן.
יכולות להיות כמובן המון, המון סיבות. ורובן ברורות מאוד.
אבל הייתכן שבניית ההתקן הגרעיני לקח חלק בהחלטות שלו? -אי אפשר לדעת.

בנוגע להליך - עקב העמימות, אין מקור עם יותר אסמכתא מקצועית מאשר אבנר כהן בכל הנוגע לרומן בין ישראל ודימונה. מחקרו ורמת ההתמצאות שלו הם כנראה הטובים ביותר מחוץ למערכת.
אין לך כל-כך הרבה אפשרויות חוץ מלסמוך עליו.

ו-Bertold - אני בהחלט מסכים איתך בנוגע לזה שהתאריך ב-NPT היה משתנה.
בנוגע לזה שישראל ביצעה ניסוי גרעיני מלא לפני הראשון לינואר 67 - יש לי ספקות.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

ולכן הוא מודה שמרבית מסקנותיו מבוססות על הערכות, והקשים ומעט חומר רשמי. הוא מאד זהיר ויסודי, אבל הוא לא טוען שהוא יודע מה היתה כוונת אשכול, וגם לא כוונת בן גוריון.

ציטוט:

עוד דבר חדש שמגלים מן הכתבה, ואין אפשרות לבדוק אם הוא נכון או לא נכון, הוא המשפט הבא: ציטוט: להערכת מומחים, ישראל יכלה מבחינה טכנולוגית לבצע ניסוי גרעיני מלא במחצית השנייה של 1966. לאחר מכן יכלה ישראל להצטרף לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) כמדינה גרעינית לכל דבר; שכן התאריך הקובע מבחינת אמנה זו היה 1 בינואר 1967, ורק מדינות שביצעו ניסוי גרעיני לפני כן היו זכאיות להצטרף לאמנה כמדינות גרעיניות.

הממממ...כאן לדעתי כבוד ד"ר כהן מזלזל או פשוט לא מבין את ממזריות של יזמי ה - NPT. כידוע NPT נכתב ב1967 ואושר בדיעבד הרבה אחרי "הראשון לינואר" . והסיבה שבחוזה נשאר דווקא תאריך זה ולא אחר היא שאף מדינה בעולם לא עשתה עד תאריך זה ניסוי גרעיני גלוי - מה שנדרש כתנאי לכניסה למועדון. במיד ומדינות החמישיה הגרעינית היו אפילו חושדות שישראל הולכת לבצע ניסוי גרעיני גלוי - אין ספק שבטקסט ה - NPT היה מופיע תאריך אחר !
ודרך הגב בתנאים של ה- NPT יש "חור" שלא לגמרי חוסם כניסתה של ישראל למועדון מדינות הגרעיניות ה"חוקיות" - ומה אם ישראל כן עשתה ניסוי גרעיני לפני 01.01.1967 ובגלל מדיניות העמימות לא גילתה את זה ? הרי ניסוי שכזה יכל להיות תת קרקעי ולהתרחש בכל מקום בעולם לאו דווקא בישראל. לדוגמה באחת המדינות באפריקה שבינהן היה לנו הרבה מדינות ידידותיות באותה תקופה .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shavit69 ה'עשיה הדרמטית' היא אכן חיבור\בניית ה-'התקן הגרעיני המאולתר'* ערב מלחמת ששת-ימים. אבל מה שבאמת צריך ממש לזעוק מן הטקטס, הוא הקטע הבא: -אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית הנבחרת באופן דמוקרטי של מדינת ישראל בכל הנוגע להחלטה הסופית של המיזם הגרעיני. אשכול היה פחדן והססן! כל נימוקיו ושיקוליו נכונים היו ונלקחו בחשבון המקסימלי, (שזה שאז שימו לב, לא הייתה מל"ל, ואשכול גם לא בא מרקע צבאי, הוא היה אזרח 100% אורגינל), אך לא היה לו האומץ, וגם לא 'הביצים', להוסיף את 'חתימתו' ל'החוזה', לסגור את הגולל! יכול להיות שאפילו לבן-גוריון לא היה האומץ לעשות את זה, אך אין זה שולל את הביקורת. וצריך לבקר. ההחלטה על סיום בניית ההתקן הגרעיני, ההחלטה שלפי דעתי החשובה ביותר שמדינת ישראל לקחה אי פעם, הייתה צריכה לבוא מהדרג המדיני הבכיר ביותר, שנבחר באופן דמוקרטי. אבל עזבו את הביקורת על אשכול לשנייה, אם אמרתי ש-"אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית" - אז טעיתי. אין סוף ואין תחתית לביקורת שצריך להטיח באותם מדעני-גרעין 'חצופים' שלקחו את החוק לידיים, ובנו את ההתקן הגרעיני הישראלי הראשון ללא פקודה לעשות כך מן הדרג הבכיר ביותר. החלטה שאולי גרמה לכך שישראל פתחה במלחמת-מנע שתוכנית-דגלו הייתה מבצע 'מוקד'! איש לא יודע ואיש גם לא יידע למה אשכול החליט לבסוף לצאת למלחמה, לפחות לא עד שנמצא מן העמימות הזה שאני רואה אותה כזמנית בלבד. (אלא אם כן אני ממש טועה, הארכיונים פורסמו ואני פשוט אף פעם לא קראתי אותם..) אבל בכל מקרה, מזל שעשו זאת.

אשכול היה "סוייחר", ואנשים כאלה לא אוהבים להכנס לפינות. חוצמזה, סוייחרים ערמומיים מספיק כדי לתת לאחרים לקחת אחריות על דברים בעייתיים מעין אלה.

האם אפשר וראוי לתת לסוייחרים את השליטה על חיינו?

(במאמר מוסגר - סוייחר אחר, ביבי, נראה לי שהיה לוקח אחריות וחותם.)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הי שביט,

כן את הנקודות שהעלית שמעתי אתמול גם מפיו של כהן ישירות בראיון שנתן ללונדון וקירשנבאום.
אותי האמת הם פחות מעניינות - אני כרגיל מעוניין בצד הטכני - מה היה בדיוק אותו התקן - מה הייתה עוצמתו המשוערת האם היה מבוסס על פלוטוניום או אורניום מועשר ועוד כהנה וכהנה. שוב אפשר בהחלט שפרטים אלו לא פורסמו כי אינם נגישים או כי צונזרו מסיבות מובנות - מצד שני אני אומר - לו בחרה הצנזורה לצנזר הייתה יכולה לצנזר את כל התוכן ולא דווקא חלקים אלו (אבל אולי אני טועה).

בכל מקרה אם פרטים אלו קיימים במקום אחר (למשל בספריו של כהן) אשמח לציטוט או סריקה של הקטעים הרלוונטיים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט האם היה מבוסס על פלוטוניום או אורניום מועשר .

כידוע מהספרות המוכרת והגלויה, ומראיונות שנתן שמעון פרס, יש בישראל מתקן להפרדת פלוטוניום. לכן שאלתך אינה נהירה לי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר כידוע מהספרות המוכרת והגלויה, ומראיונות שנתן שמעון פרס, יש בישראל מתקן להפרדת פלוטוניום. לכן שאלתך אינה נהירה לי.

יש גם קסקדות להעשרת אורניום בדימונה שמונפק ממאגרי פוסטפסים בנגב*, ואל תשכח שישראל קנתה מדרום-אפריקה אורניום טבעי. (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)
בכל מקרה אינני בקיא או מצוי במספיק בדברים כדי לרדת לעומקו של עיניין ולשער אם זו הייתה פצצה מסוג אורניום או פלוטוניום.
אבל כידוע הכור הגרעיני בדימונה משתמש באורניום כדלק ובמים כבדים כמיתון.
אז יכול להיות שבאורניום משתמשים כדלק, לא כרכיב לפצצה, ומכאן אפשר להסיק שהפצצה כנראה, או אולי, משתמשת בפלוטוניום כחומר בקיע.
מה שלא תמיד צריך להחשיב לטובה. בפצצות גרעניות מסוג "אקדח" משתמשים באורניום, ואתה לא צריך לנסות אותה כדי לדעת אם היא עובדת או לא.
השאלה היא אם האורניום שמעושר בדימונה הוא H.E.U - "Highly Enriched Uranium" שאפשר להשתמש בו כחומר-ביקוע לפצצה, או שהוא L. E. U "Low Enriched Uranium", שאפשר להשתמש בו באופן תעשייתי כדלק לכור גרעיני.
ההנחה הרווחת היא שהוא L.E.U.

*נכתב על זה בספרו של אבנר כהן, "ישראל והפצצה" (ואני מוציא את הכל מזכרוני, איני בבעלות של הספר, קראתי אותו מהספריה):
אחרי עבודת-סיקור-גאולוגי בנגב של יחידה "ג'" של חיל-המדע (חמ"ד, חמ"ד ג') נמצא אורניום טבעי במאגרי הפוסטפסים בנגב, ואף הומצא שיטה להנפקתו של האורניום.
השיטה לבסוף נמכרה לצרפתים בהרבה כסף, אך אף פעם לא שומשה באופן תעשייתי. היא לא הייתה טובה מספיק.
יש אפילו קטע שבו הצרפתים מודיעים על השיטה שקנו באיזה כינוס של האו"ם, לשגריר ישראל דאז לא היו הרבה אפשרות חוץ מלקום ולקבל את התשבוחות...

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

למען האמת ההנחה היא שיש גם וגם.
את האמת, זוהי לא הנחה אלא עובדה לאחר שועננו החליט לצלם את פצצות ההיתוך ואת פצצות הביקוע שלנו כאשר חלקן מפלוטוניום וחלקן מאורוניום מעושר.
בכל מקרה, החשיבות האמיתית היא פצצות המימן של ישראל אשר בתקופת וענונו היוו את מרבית העבודה בכור. החל ממלחמת יום הכיפורים ואולי קצת לפני עברו בלעדית לפצצות מימן כיוון שהן חזקות בהרבה מפצצות ביקוע (מימן - היתוך).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hydra למען האמת ההנחה היא שיש גם וגם. את האמת, זוהי לא הנחה אלא עובדה לאחר שועננו החליט לצלם את פצצות ההיתוך ואת פצצות הביקוע שלנו כאשר חלקן מפלוטוניום וחלקן מאורוניום מעושר. .

אנא החלט - הנחה או עובדה? הנחה זו היא שלך, אין כל איזכור בספרות העניפה העוסקת בנושא, ובמסמכים אמריקניים שהוסר מהם הסיווג, לפיה פנתה ישראל לייצור פצצת אוראניום.

באותו הקשר, מעניין כיצד הגעת ליכולת להבין ממה עשוי האובייקט שצולם על ידי ואנונו, כשברור כי מדובר בדגם להמחשה.

אני לא הגעתי לשום מסקנה אלא קראתי את המסקנות של מדענים שונים ומשונים.
אם אתה זוכר (קיים בyoutube כעת, אתה מוזמן למצוא את זה שם) נאמר שיש מפעל להעשרת אורניום בדימונה+מפעל אחר המעשיר אורניום בעזרת לייזר (טכנולוגיה יחודית ישראלית באותו המפעל). לפי התמונות שוענונו פרסם הסיקו המדענים את מה שהם הסיקו. אני לא מדען גרעין ולכן אני לא מסיק מסקנות, אלא מקשיב למה שאומרים מדעני הגרעין.
אתה רוצה מידע קונקרטי ? לא תמצא כזה בנוגע לתוכנית הגרעין הישראלית. יתכן באותה מידה שכל מה שצילם וענונו מזוייף ונעשה ע"י השב"כ, או המוסד או כל גוף ביטחוני אחר.

טל - מדוע לא נהירה - ענית יפה לשאלתי - פלוטוניום.

מה בקשר לשאר המידע - האם כהן מציין באי אלו מספריו עוד נתונים טכניים באשר לאותו התקן ראשוני?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קראתי את המאמר המעניין של אבנר כהן שהובא באתר האינטרנט של "הארץ ". אני מסכים עם התיזה שלו:

כי המצרים ,בעצת ידידיהם הסובייטים התכוונו להשמיד את הכור בדימונה.

אני מסתמך על ספרו של ההיסטוריון בני מוריס "קורבנות " עמודים 290- 293.

אני ציטטתי אותו בעבר באשכול " פרש- כתבה "ממקור ראשון ",מלחמת דימונה" . ב23 לנובמבר 2006.

זאת הינה גם התיזה של פרופ' אהרונסון המקובלת עלי.

דרך אגב פרופ' דוסטרובסקי הינו חתן פרס ישראל. אני זוכר זאת כי הייתי בזמנו בטקס בירושלים.

חג שמח לכולכם ! בני.

במאמר המרתק הזה ישנם הרבה יותר סימני שאלה מתשובות.
נוצר רושם של הליך קבלת החלטות לא תקין בנושא כ"כ מכריע. ע"פ כהן, ההנהגה המדינית טרם החליטה ערב מלחמת ששת הימים על מימוש האופציה הגרעינית. אם כך, מי החליט בכ"ז ליצר "מתקן גרעיני מאולתר"? דוסטרובסקי? מרדור? השאלה החשובה הזאת נותרת בעצם ללא מענה.

השאלה הבאה היא מה נעשה עם אותו מתקן? האם הוא הגיע לשלב מבצעי לפני פרוץ המלחמה? אם כן, האם החזיקו בו כפוליסת ביטוח למקרה ש"מוקד" ייכשל? פרישת נשק גרעיני אינה עניין למדענים, כך שנשאלת השאלה, כיצד ההנהגה המדינית והצבאית התייחסה לנשק ברגע שהמדענים העמידו אותו לרשותה. כמו כן. נשאלת השאלה מה נעשה עם אותו מתקן לאחר המלחמה ולאחר שהאיום הקיומי המיידי על מדינת ישראל הוסר.

המאמר מציב גם היטב את האיום המצרי על דימונה במכלול השיקולים והדיונים האסטרטגיים שקדמו למלחמה. מעניין לראות איך באותה תקופה מדינות ערב היו אלה שחשו מאויימות ע"י ההתגרענות הישראלית ושקלו פעולה צבאית כדי למנוע זאת. הבעיה שגם כאן, בגלל חוסר מקורות מהצד הערבי, נותרות בעיקר שאלות.

הערה אחרונה. הייתי מתייחס בזהירות רבה לאותה פיסקה על הגיחות הסובייטיות מעל דימונה ערב המלחמה. ההיסטוריונים שפרסמו תיזה זו נדונו כאן בעבר. יש לשוב ולציין שהמוניטין שלהם כהיסטוריונים רעוע מאוד ולא הייתי מתייחס לחלק גדול מטענותיהם ברצינות, ובעיקר לא לסיפור הגיחות.

האם הבנתי נכון שאתה טוען שהמוניטין של פרופסור אהרונסון , ד"ר אבנר כהן וההיסטוריון

בני מוריס רעוע ??. קראתי ספרים ומאמרים של הנ"ל ואני בדיעה שהם רציניים מאוד.

אני מאמין כי מטוסים עוינים מוטסים בידי טייסים מצריים או רוסיים אכן טסו מעל הכור בדימונה ב19 וב 26

למאי 1967,ועוררו חשש כבד מאוד בישראל בקשר לכוונות של המצרים להפציץ בהמשך את הכור.

לדעתי ,עכשיו ,40 שנה לאחר המלחמה הגורלית ההיא , ניתן לספר לעם את האמת.

ד"ר בני הרטמן .

הכוונה לצמד גינור-רמז, הטוען - מבלי לספק כל הוכחות, שבשנת 1967 הופעלו מטוסי מיג 25 מעל ישראל, מוטסים על ידי טייסים מברה"מ.

אין חולק על עצם הטיסות במאי 1967, הנקודה היא סוג המטוס, וראה אשכול זה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=30325

לפחות בהתאם לנסיבות השמשת המיג-21 שהביא מוניר רדפא לישראל בסוף 66 לשימוש בטילי שפריר 2 (אגב, זה מתאים לתיאור של "מערכת שהובאה לכוננות הפעלה", אבל זאת יריה חלושה לירח).

ראו גם מסמך מאת משה וינברג, שפריר 2: פיתוחו והפעלתו של טיל אוויר-אוויר (ענף היסטוריה במטה חיל האוויר, נובמבר 1999) (קובץ RTF)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כבודם של כל השאר במקומו מונח.

למיטב זכרוני ספרו של ד"ר אבנר כהן "ישראל והפצצה " נכתב בהסתמך על הרבה מאוד מסמכים

רשמיים אמריקניים אשר

סיווגם הבטחוני פג והוא קרא אותם בארכיונים בארה"ב . כמו כן הוא ריאיין אישים אמריקאים רבים

בהקשר למסמכים שמצא.

עד כמה שזכור לי אין שום מידע בקשר לאותם שני " מתקנים גרעיניים" , שהורכבו בחופזה לפני

מלחמת ששת הימים. לא בספר "ישראל והפצצה " או בספר אחר.

רק מוניה מרדור מזכיר את הנושא בערפול רב בספרו על רפא"ל.

בקשר לדוד בן-גוריון אני סבור ,אישית , כי בן גוריון שהושפע מאוד מן השואה ,רצה להשיג למדינת

ישראל "מטריה גרעינית " שתרתיע את אויבנו, הרבים מאיתנו במספר, אשר ניסו להשמידנו.

כלומר: הוא חתר מראש לנשק גרעיני .מאוד לא סביר שהמדינה תשקיע כ"כ הרבה כסף ומשאבים

רק בכדי להגיע למשהו מעורפל כמו " אופציה גרעינית ". ישראל הייתה ענייה ודלת משאבים

טכניים וכלכליים בשנות החמישים ,כאשר הוחלט על המיזם הגרעיני.
.

בן-גוריון נאלץ להתמודד עם התנגדות קשה למיזם שבאה ממפלגתו וממשלתו.

ורק עקשנותם ודבקותם בחזון,של בן-גוריון ושל שמעון פרס ועוד רבים אחרים ,הקימו את דימונה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benihartmann עד כמה שזכור לי אין שום מידע בקשר לאותם שני " מתקנים גרעיניים" , שהורכבו בחופזה לפני מלחמת ששת הימים. לא בספר "ישראל והפצצה " או בספר אחר. רק מוניה מרדור מזכיר את הנושא בערפול רב בספרו על רפא"ל. .

ראה "ישראל והפצצה" מאת אבנר כהן, עמוד 301, וכן "הטאבו האחרון" מאת אותו מחבר, עמודים 47-48.

תודה טל.

אני בקרוב עושה הזמנה חדשה מאמזון אז אולי אוסיף - אגב מבין הספרים (הלא רבים אני מניח) בתחום - למי שמעוניין כמוני בצד היותר טכני (בגבולות מה שפורסם מן הסתם) והמעודכן ביותר - מה עדיף לרכוש? אין לי מן הסתם שום בעיה עם אנגלית אבל אם הספר עדיין מצוי בדפוס בעברית אולי ארכוש אותו כאן...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא ממש הבנתי - אם אתה רוצה את הספרים של כהן עדיף בעברית, שכן ישראל והפצצה יצא בעברית ב - 2000 ובאנגלית ב - 1998.

ישנו גם הספר של קרפין, "פצצה במרתף", שיצא באנגלית בלבד. (בכלל לא באותה ליגה, אבל ספריה בנושא הגרעין הישראלי לא תתעלם ממנו).

לטל: תודה , אתה צודק. לעידו גנוט : ישנו גם הספר, שבודאי כבר קראת ,מ1992

"ברירת שמשון " של סיימור הרש. אגב , ספר זה מעניין במיוחד ומומלץ ,לדעתי ,לחברינו הצעירים

המתעניינים בנושא ורוצים לקרוא ספר מרתק מאוד בשפה העברית.

הספר Critical Mass by Windrem and Burrows שיצא באנגלית בלבד כמדומני ב1994 .

קים גם הספר שכתב הד"ר פרנק ברנבי מדען הגרעין הבריטי שחקר את וענונו מטעם העיתון

"סנדיי טיימס " אך לא קראתי אותו.(באנגלית ).

ספר נוסף מעניין שתורגם לעברית הינו " יחסים מסוכנים " מאת אנדרו ולסלי קוקבורן.

תודה טל ובני.

קיבלתי המלצה על Spying on the Bomb ואני כנראה אזמין אותו. אם אמצא את הספר של אבנר בעברית ארכוש גם אותו.

נ.ב. טל בדוק את התיבה הפרטית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

המשוחרר מכבלי הצנזורה. איוה - כבר לא כותבים "התקן גרעיני" אלא : nuclear explosive devices....

בכל מקרה מעניין, ולעידו - יש כאן מידע שבארץ לא פורסם.

http://www.iht.com/articles/2007/05...ion/edcohen.php

התחלת המאמר: (ההדגשות שלי)

Forty years ago, Israel became the world's sixth nuclear nation. As the Jewish state was facing the worst crisis in its history - the amassment of Egyptian troops in the Sinai Peninsula and the possibility of an imminent surprise aerial attack - Israeli scientists and technicians "tickled the dragon" as they assembled the nation's first nuclear core.

These crash efforts were aimed toward improvised nuclear explosive devices, not actual weapons. Those devices could not be used, or even delivered, in a genuine military fashion. They were crude, bulky, spider-like devices, somewhat reminiscent of the first atomic "gadget" the United States had exploded (known as the "Trinity" test) at Alamogordo, New Mexico, on July 16, 1945.

The rush to assemble an atomic device was not initiated in response to any concrete request from Israel's top political leadership - though there is little doubt that Prime Minister Levi Eshkol approved those emergency measures - and certainly not in connection with any particular military need.

http://www.newprofile.org/showdata.asp?pid=509

זהו הקישור לתרגום הכתבה לעברית של ה"סאנדיי טיימס " האנגלי על גילויי וענונו מ1986.

מאמר מעניין נוסף נכתב ע"י ארי שביט במוסף "הארץ" בסוף דצמבר 1999 שכותרתו

" היי דימונה ".

תמונות של ה-'Gadget', ההתקן הגרעיני הראשון בעולם:

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

במידה והייתה לישראל פצצה גרעינית ב 67, האם הייתה לה בכלל יכולת להביא אותה למקום כולשהו? ז"א מטוס או טיל(ספק אם היה טיל) שלמסוגל לשאת ולהטיל פצצה מסוג זה?

נניח ולישראל יש יכולת גרעינית, האם זה גם אומר שאף אחת מהפצצות (הרבות, לפי פרסומים שונים) שיש לנו לא נוסתה בפועל?

לפי מה שאני הבנתי מהכתבה יכול מאוד להיות שהיה עדיף נו לפוצץ התקן גרעיני לפני 67 ואז ב67 היינו חותמים על הNPT ומוכרים כמדינה גרעינית בלי שום לחץ עולמי להתפרק.
זה נכון?

נ.ב. כמובן שלא התייחסתי למירוץ החימוש האזורי שהדבר היה גורם.

זכורני שקראתי בזמנו כי מדענים ישראלים שותפו בעת ניסויי פצצות האטום הצרפתיות

בתחילת שנות השישים.

גם נטען שלווין אמריקאי ששימש לגילוי של פיצוצים גרעיניים זיהה ב1979 " הבהק " שנחשד כפיצוץ

גרעיני ישראלי מעל הים בין דרום -אפריקה לאנטארקטיקה.

ב 1964 האמריקאים, טעו לחשוב שישראל לא מתקדמת לפצצה, אבל ניבאו נכון שההודים כן פועלים בנושא.
המקור: מסמכים רשמים ששוחררו עתה לפרסום.


יהודה