http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1860092

השבוע השתתפתי בכנס העיתונאים השנתי, ושוב נוכחתי לדעת: לא רק הדיוטות, גם העיתונאים עצמם מתקשים להגדיר את תפקידם. חזר שם הניגון על החובה להיות "אובייקטיביים" ו"מאוזנים". שטויות במיץ של עצמנו. רק בפרובינציית-ישראל עדיין מעמידים פנים.

בבריטניה, יש להניח, מבינים משהו בהלכות דמוקרטיה: תפקידה של אופוזיציה הוא להתנגד, כך מאמינים בערש הפרלמנטריזם. ואם אופוזיציה כך, התקשורת - על אחת כמה וכמה. אמנם לא בכל עניין חייבים לטפס על קיר ההתנגדות, לפעמים מותר להסכים עם השלטון, אבל זה לא הכלל. הכלל הוא לא לפחד כלל, ואילו אצלנו הפחד מתחיל ליפול. ליל מנוחה לך, כלב השמירה, וחלומות נעימים על נשיכה טובה.

__________________________________________________ _____________________

האיש האיום הזה, כבר יצא לפנסיה ועדיין, כמו יתר כותבי עיתון "הארץ" לא מבין את ההבדל בין חדשות לדעות. מכיוון שחדשות מבוססות על עובדות, הן חייבות להיות אובייקטיביות עד כמה שניתן. כאשר חדשות אינן אובייקטיביות, המשמעות היא שהן מעוותות את המציאות ואת העובדות. כך עושה עיתון הארץ כאשר הוא מציג סקר "אפרטהייד" שנעשה על ידי גוף פוליטי במתודולוגיה מפוקפקת כחדשות ומגדיל לעשות ומסלף אפילו את ממצאיו המסולפים. לכן הארץ הוא לא עיתון, אפילו לא בטאון, אפילו לבטאון אין סטנדרטים ירודים כאלה.

בישראל היום ניתן לקרוא עובדות בטורי החדשות, נכון, אהדתו של הבעלים לנתניהו גרמה גם לעיתון זה לסלף חדשות, לא בהקפים של "הארץ" ולמרות זאת כשבישראל היום מסלפים חדשות - הוא זוכה לבוז מוצדק גם במחנה הפוליטי שהוא כיבכול מצדד בו. לעומת זאת, בטורי הדעות - ניתן לקרוא מגוון אקלקטי של עמדות שהסה"כ שלהם מוטה ימינה. הרבה פחות מאשר "הארץ" מוטה שמאלה. בשני המקרים זה לגיטימי - הטייה בעמודי הדעות. אלא שהקוראים , בניגוד למה שכמה עיתונאים חושבים לא מוכרחים לאהוב את זה.

ישפוט הקורא מה הוא מעדיף. עיתון המציג (לרוב) את האמת העובדתית עם הטייה קלה ימינה בעמודי הדעות או עיתון המציג (לרוב) חדשות מסולפות שהממשלה האחרונה שהוא תמך בה הייתה ממשלת המנדט הבריטי

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הרצון הזה שעיתונאים ידווחו באופן אובייקטיבי הוא לא ריאלי. רוב העיתונאים לא מסוגלים או לא רוצים להיות "מכשיר קר" שמדווח על אירועים בצורה "יבשה" כמו רובוט. הם לא מסוגלים להסתפק ברק לספר לציבור מהן העובדות - בוער להם בעצמות לנסות לעצב את התפיסות והדעות של הציבור. לפעמים זה נעשה בצורה בוטה ולפעמים בצורה כמעט תת-הכרתית.

תסתכל על העמוד הראשון הזה של "ישראל היום" (עיתון שאני אוהב לקרוא והחבר'ה שם לא מעריצים גדולים של אריה דרעי). שים לב איך שמו תמונה של אלי ישי כשהוא עם כיפה שחורה מפלצתית בעוד שאריה דרעי מופיע בתמונה כאילו הוא בלי כיפה. יש פה מסר תת הכרתי עוצמתי עבור הציבור המאמין שקורא את העיתון. זה כאילו אומרים להם שאריה דרעי לא ראוי מבלי לומר את זה במפורש.

הפתרון לסוגיה הזו היא להפסיק את השקר הזה שקיימת עיתונות אובייקטיבית. הציבור צריך להגיע להבנה שכולם מנסים לשטוף לו את המוח ולעיתונאים צריכה להיות מספיק יושרה כדי לא להעמיד פנים שהם מתנהלים כמו רובוט שפולט עובדות.

בס"ד

זה באופן ברור מסר ששתלו הבונים החופשיים, ולא רק בדמיון שלך.

וגם -
השמאל הקיצוני שתל תעמולת בחירות עבור מפלגת העבודה בישראל היום!

אמת - חובה!!

יהיה משהו, כי יש משהו

גם אם אני מפרשן לא נכון את השער הזה (ומבדיקה שעשיתי עכשיו עולה שאכן יש מהדורות שיצאו עם תמונה של דרעי עם כיפה בעמוד הראשון) אני עדיין מתרשם שכלי תקשורת מנסים לעצב את תפיסת העולם שלנו במקביל לזה שהם מדווחים לנו מה קורה בעולם.

איש היח"צ המתוחכם יצר מצב בו האותיות 'אמת' ניצבות בניגוד לחובתו של הבוחר להצביע מחל.

מיד כשראיתי את האשכול קרא לי התת מודע לשיחה ושכנע אותי שגם הפעם אצביע לביבי. לדעתי התת מודע היה מוכן להתפשר על בנט אבל הייתי גמיש בשלבים הראשונים של המו"מ וסגרנו עיסקה על מחל.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.