16-11-2012, 20:06
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
אני בכלל לא מדבר על הכרעת החמא"ס
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "זה בהחלט הגיוני. השאלה היא למה פעילות כזו תוביל בטווח הקצר והבינוני"
אני חושב שכבר עברנו את שלב החלום הזה. ומה עוד שכאשר כל העולם המוסלמי גועש תחת תופעת הסלפים, אני בכלל לא חושב שיש מה לדבר על הכרעת כל גוף פוליטי שכבר מוכר לנו. "הכרעת" חמא"ס תוכל להתקיים רק במסגרת של מאמץ עולמי, מקיף, לרסק בכוח הזרוע את חוט השידרה של האיסלאם (חלום חלום).
בשלב הנוכחי אני מדבר על דחיקת חמא"ס לנקודה שבה יהיה לו ברור כי המשך הפעילות שלו מזיקה לו מכל בחינה. אין שום ספק שציר הזמן חשוב פה, אולם במקביל חשובה גם אופי הפעילות. קטילה של מאסות של פעילי שטח (ללא כניסה קרקעית) לדעתי היא חסרת משמעות. פולחן הדם המוסלמי צריך מנה, "תזרים", קבוע שם דם ואין להם בעיה לעמוד בכך. זה הרג שנותן לנו רק נחמה רגעית...קרה לי כמה פעמים שקמתי בלילה מחלום ונזכרתי במחמוד יוסוף נאג'י או עבדאללה טאהר עולמה... ואז חשבתי לעצמי שבעצם כשאני רדפתי אחריהם, היו מבוגרים ממני שזכרו בנדיטים אחרים משנות השבעים, ושאחרי היו דור וחצי שגם לו היה את פנקש המבוקשים שלו... ואלה שאני מדבר עליהם עוד באמת סיכנו ישראלים, בניגוד לבנדיט העזתי הכלוא מאחורי גדר והוא בר תחליף בשניות... בקיצור: אפשר ורצוי להרוג אותם, אבל הם ממש לא צריכים להיות מניע... הם חסרי משמעות ב"בודי קאונט"... פסולת אנושית חסרת תועלת.
מי כן חשוב? מי ומה שהפך לסמל החמא"ס... תמונות של "לוחם" חמא"ס צועד כפות בתחתונים (ושוב: פה יש חשיבות עצומה לבימוי התאטרלי וחבל שבצה"ל לא שמים על כך דגש). הצבא הסורי ב 1973 הובס לחלוטין ברמה, וכמעט והתפורר (העיראקים הצילו להם את הטוסיק) ועדיין תמונה של כמה עשרות חיילי צה"ל כורעים שבויים צרבה דימוי של נצחון סורי לזמן מה... ואצלנו גם נצרבה תדמית כזאת. מי שממשיך להאמין שהערבים הם לוחמים קשוחים הבזים למוות ולחומרנות, בניגוד לנו המפונקים, שיראה קצת סרטונים מסוריה... דוגמאות למכביר כיצד טרור פסיכולוגי מצליח להכריע יחידות חמושות שלמות.
_____________________________________
.
|