|
23-11-2012, 15:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,552
|
|
צר לי, אבל אני לא מסכים איתך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי asafk.asafk שמתחילה ב "הרהורים על גילי המתקדם ויכולת הקליעה המתדרדרת"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי asafk.asafk
לפני שנים רבות הייתי לוחם חי"ר. לתקופה קצרה יחסית, אבל הייתי. זה היה לפני 20 שנה בערך, אבל אני זוכר בבירור שיריתי כל כך הרבה במהלך המסלול ואחריו, והביצועים שלי, כמו של רוב חברי היו לא רעים בכלל, בטווחים של, נאמר, עד 300 מטר ואפילו יותר.
מאז עברו הרבה שנים.
השבוע לכבוד הצו8, התאמנתי שוב בירי ברוס"ר, מטווח איפוס ועוד כמה מחסניות. הפעם האחרונה בה יריתי ברוס"ר היתה לפני 3 שנים, ולפני זה מעל 4 שנים. גם בשנים בהן שירתתי בקבע התאמנתי די מעט (פעם ב3 חודשים, ולא יותר מדי כדורים).
השורה התחתונה היא שהפעם כשבדקתי פגיעות הייתי מזועזע. התביישתי בעצמי ובביצועי הקליעה הדי גרועים שלי.
הרבה מחיילי וקציני המילואים לא זוכים באמת להתאמן בירי, ולדעתי לא משנה כמה אינטנסיבי יהיה אל"ל או מטווח לפני אימון כזה או אחר - אין תחליף לאימונים כל כמה חודשים כדי שחייל יוכל להיות באמת יעיל.
כשחשבתי מה אפשר לעשות בעניין, עלתה בראשי מחשבה - אולי הצבא ייתן למשרתי המילואים גישה חופשית למטווח צבאי? מגיעים, חותמים על נשק, מקבלים 50 כדורים ויורים...
המחשבה הזו נדחקה מייד, כמובן, על ידי מחשבה אחרת שמתחילה בתקציב ונגמרת בכיסוי תחת.
ואז חשבתי שוב - מה עם סימולטורים? אם היה אפשר לאפשר לחיילי מילואים להגיע בזמנם החופשי למדמי ירי ולהתאמן - זה דבר שלא יעלה הרבה, לא צופן סיכון בטיחותי אמיתי, ובשורה התחתונה התועלת שלו יכולה להיות אדירה. קיימים בשוק הרבה מדמי ירי לרוס"ר, ואולי (אני לא יודע) אפילו יש בצה"ל כאלו.
מה אתם אומרים?
אסף.
|
והסיבה לכך היא פשוטה:
ישנם מספר כללי ברזל שאם תקפיד עליהם, תצליח לפגוע במטרה גם בגיל 60:
1. נשימה נכונה - לחיצה על ההדק לאחר נשיפת האוויר (בנקודה הזו אנו בפוקוס שיא).
2. סחיטת הדק - סחיטה נכונה של ההדק (בתיאום עם הנשימה, ועם מטרה בין כוונות), סחיטה טובה תביא ל% פגיעה גבוה מאוד.
3. תנוחת השכיבה - פריסת רגלים לצדדים (משפר יציבות), ונוחות באחזקת הנשק.
*אינדיקציה טובה לבדיקת יכולת הפוקוס זה להתמקד במטרה (עם כוונת), לעצום את העין ל2 שניות, ולפתוח בשנית, אם אתה עדיין באיזור של המטרה, זה אומר שאתה יחסית בפוקוס, או אתה לא, אז יש על מה לעבוד.
בשורה התחתונה, הנקודה שלי, היא שניתן בקלות להתמקצע מחדש, תוך מספר יריות, אבל אם אין לך את הבסיס של כל אותן הנקודות שציינתי, אז זה לא ממש יעזור לך.
הבעיה היא ברמת הבסיס, יש לא מעט מילאומניקים (יצא לי גם לראות סדירניקים), שפשוט לא יודעים לירות.
*אגב, שלא תטעה - אני יותר ממסכים איתך שהצבא חייב להתעורר בקטע הזה, וליישר קו עם מילאומניקים קרבים.
נ.ב
הייתי מעלה גם את עניין הכושר, אבל זה מקום לדיון אחר.
צר לי שאני אומר את זה, אבל באימון האחרון שלי באליקים ראיתי "לוחמים" עם כרס, ורמת כושר של טבח מהקריה.
אלה ללא ספק לוחמים, שהייתי מעדיף שלא יסתערו איתי במלחמה הבאה.
עוד יותר צר לי לומר, שגם יצא לי לראות מילאומניקים ששירתו ביחידות מובחרות (מטכ'ל, שייטת...), וגם אצלם המצב לא משהו.
אני לא מבין איך, לוחמים ששירתו ביחידות מובחרות, מזניחים כל כך את עניין הכושר הגופני.
_____________________________________
|
|