אז, מה עם תושבי הדרום?...(כן,קראתם נכון..)

אהלן חבר'ה!



שלום אנשים, אנשות, פועלים פועלות, פעילים ופעילות, יוזמים ויוזמות מארגנים ומארגנות...

בקיצור,


שלום כולם!


זוכרים את המצב ההוא, הקשה והמתיש? ה"מלחמה".? עמוד הענן מצלצל מוכר?

זוכים את המצב הקשה מנשוא שהיו בו תושבי הדרום? ואת אנשים החסד והפועל שזעקו את זעקתם..?


את הקריאה לעזרה ולחסד, להשתתפות בעולם?..(העול שלהם)
את הקריאה לניפוץ האדישות?


אני זוכרת עוד משהו, אני זוכרת גם את קריאות ה"הידד" על הטילים שנפלו ב"מדינת תל אביב".

על הבועה התל אביבית שהתנפצה, על חומת האדישות שנסדקה לה, כי הנה,

"קרוב לעין הפך קרוב ללב"...

כן, נכון, הרגשנו על בשרנו, הבנו יותר מה עובר על תושבי הדרום.


אינני יודעת מה המצב הבטחוני המדוייק כיום בדרום הארץ. (ניסיתי לגשש אך לא כל כך הצלחתי להביא עובדות מדוייקות..)

אני בטוחה אבל שהמצב רגוע יותר,


ועתה, נשאלת השאלה: מה עם תושבי הדרום?!

רגע, אבל אמרנו שהמצב רגוע יותר, לא כן?

לא, הכוונה היא לתושבי דרום נוספים, אוכלוסיית דרום תל אביב.

מה איתם? רגע, אני בעצמי תושבת שכונת שפירא, דרום תל אביב,

אז, מה איתנו???

מישהו חשב עלינו? למישהו אכפת מהמצב המזעזע שכאן?

מהעובדה שכל כך הרבה אנשים נפגעים,

בנות לא יכולות לצאת בשעות החשיכה, כל כך הרבה בנות מוטרדות על ידי העובדים הזרים.

גניבת פלאפונים הפכה לדבר של מה בכך..

אפילו בנים לא חסינים מהמצב, גם הם נפגעים.

שקט- מילה שאין במילון במדינת העולם השלישי (דרום ת"א)

שלווה, רוגע? לא , אי אפשר גם לחלום על זה....



מה ק ו ר ה ?

איפה אחוות האחים? ההשתתפות בסבל? הנשיאה בעול?

למה אנחנו מרגישים כה בודדים במאבק הזה? מרגישים שנזנחנו,

על השלטון כבר אין מה לדבר, ביבי שכח אותנו, בכוח.

אבל, אתם? הפעילים והפעילות? אלו שתמיד ששים לעזור ולארגן?

איך קרה ששכחתם אותנו גם?


למה אני ועוד רבות אחרות צריכות ללכת בשכונה שלנו בראש מושפל ובצעדים מהירים?!

למה אתמול, כשהלכנו אני ואבי בתחנה המרכזית..(ועוד החדשה) בתל אביב, היינו צריכים להיתקל בחבורת סודנים,

ששמו לב שאבא שלי איתי, כלומר, יש פה שומר שימנע בעדם מלעשות את זממם, ולכן מישהו נוגח בו בכתף.

כאות זעם?!

למה אני צריכה לרעוד מפחד, בידיעה שגם היו להם סכינים, ולנסות לא לתאר לעצמי מה היה קורה לו אחד מאחי היה באותו רגע?

(בסוף תארתי לעצמי...אני בטוחה שהסיפור היה מגיע לתקשורת בגלל ההתפתחויות...)

מדוע איזה שיכור אריתראי מרגיש בנוח לזרוק בקבוק בירה על אמי ואחי הקטן?!

למה אחי הגדול צריך לראות סודני שבא לגנוב לו את הרכב מול העיניים ואומר לאחי: "This is my country".

ולראות שכנים שמאלנים שבאים להגן על אותו סודני בגפם?!

אלו מקרים "עדינים", יש עוד הרבה מקרים גרועים יותר, פשוט כאן מדובר בעדות מכלי ראשון.


אז, הנה, אני באתי קצת לעורר, לנסות לנפץ את האדישות...לסדוק את החומה, שכולם טענו שמקיפה רק את התל אביבים,

גם אתם אדישים! מדינת ישראל מפעילה מנגנון השמדה עצמי ולאף אחד לא אכפת...



באתי לקרוא קריאת עזרה, כל מי שחושב שהצלחתי לנפץ אץ האדישות אצלו ולו במועט, מוזמן להעלות רעיונות.

לנסות לעזור...

כי זה חשוב לא פחות מללכת לדרום הארץ...



(ובמעמד זה, אני רוצה להוסיף שכל מי שמתלבט בבחירות, ויש איזו נטייה ל"עוצמה ישראל" מצידו,

אז דעו, שמיכאל בן ארי הוא היחידי שבאמת היה ונמצא איתנו, תושבי דרום ת"א. גם כשהופקרנו ע"י השלטון לזרים.

הוא זה שפעל, יזם הפגנות....ועוד...אז, גם זה סוג של עזרה עבורנו, אנחנו זקוקים לכוח חזק בכנסת, בממשל שיזכיר לכולם

שיש עוד אוכלוסיה שחייבת את העזרה, שאסור שישכחו אותה...)

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/