 |
03-03-2013, 01:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.05
הודעות: 186
|
|
|
הסיפור מסתבך
אפשר לחלק את זה לקונפליקטים:
1. קונפליקט לפיד-ש"ס/יהדות התורה - מי שצפה בעימותים הפוליטיים טרום הבחירות הבין שהאישו שיש ללפיד עם החרדים הולך עוד מימי אביו, אני לא טוען שאין עניין עקרוני בעימות שלו מולם, אך יש כאן בהחלט מוטיב רגשי חזק שמונע באופן ברור מלפיד לשבת איתם בממשלה ועוד יותר גורם לו להקשיח עמדות מולם.
2. "יש עתיד" ו-"הבית היהודי" הן למעשה מפלגות של איש אחד, כל אחד מהם רואה את עצמו כראש ממשלה פוטנציאלי ביום מן הימים, זה ניכר בנאומים שלהם, בראיונות שלהם, במוחצנות, ובביטחון שהם משדרים, לכן יש קונפליקט משולש בין אגו של שלושה אנשים בראש 3 מפלגות שונות, עוד הרבה לפני נושא האידאולוגיה.
3. ציר נתניהו-בנט - עד עכשיו אף אחד לא באמת יודע בציבור מה מהות הסכסוך ביניהם מלבד שמועות, אף אחד מהם לא חושף מידע שבהחלט רלוונטי כיום לציבור שכן יש התנגשות בין המניע האישי לאינטרס הציבורי, זה לא נראה טוב בשום צורה, התחושה היא שמוציאים את הציבור מהמשחק בכך שהוא לא יודע את האמת לגבי 2 מנהיגים מרכזיים במערכת הפוליטית, וזה משפיע על התנהלותם הציבורית.
4. נתניהו-פייגלין - על פניו זה לא נראה קשור, אך נתניהו בכהונה האחרונה שלו חצה את הקווים בכמה וכמה תחומים מהאג'נדה שסביבה מיתג את הקריירה הפוליטית שלו, זה החל בהסכם עם החמאס בנושא שליט, הנהירה אחר המצלמות כששליט חזר ומאידך התעלמות מוחלטת ממשפחות הקורבנות יצרה תחושה שיש פגם מוסרי בהתנהלותו של נתניהו. לאחר מכן נאום בר אילן, נתניהו כמובן ניסה "להתחכם" בשלל התניות אך בפועל הציבור קיבל תחושה שהמנהיג שלו כופף בידי מנהיג אחר. תוסיפו לכך את מלחמתו של נתניהו במשה פייגלין עד כדי השחתת נהלים במפלגת הבית שלו (מזכיר מאוד את התנהלותו של שרון), וגרוע מכך, שנתניהו מצהיר בגלוי בערוצי התקשורת השונים שיש לו מטרה לדחוק את פייגלין ולהגביל את כוחו של הליכוד ובלבד שפייגלין לא יבחר. ככל שעובר הזמן פייגלין התגלה יותר ויותר כאדם ישר, ערכי, חכם, מתון, ולא הזוי כלל. וכאן שוב נכנס מוטיב האגו, הפעם מתוך מפלגת האם, פייגלין נתפס היום כמנהיג פוטנציאלי, בעל איכויות שאין לשאר המתחרים הרגילים של נתניהו בליכוד, לכן נתניהו רואה בו כאיום ונוהג כלפיו בהתאם. דוגמה נוספת לאובדן הדרך של נתניהו והליכוד הוא הקמפיין המכוער שהפעילו נגד "הבית היהודי", נניח רגע שבנט הוא מה שאומרים עליו שונאיו: תחמן וחתרן, אם זה היה נכון, הליכוד היה בוחר לתקוף אותו על התנהלות מקצועית ולא על עמדות ערכיות בנושאים פוליטיים, הליכוד ניהל קמפיין אנטי נגד אדם שמייצג את האידאולוגיה של בוחריו שלו, זה הצטייר כאילו פועלים בליכוד כדי לפגוע במפלגה מבפנים.
עם זאת, בנט לוקח סיכון גדול. עד כה ש"ס ידעה לנצל את השיטה לטובתה, התנהגה כמפלגה סקטוריאלית עד הסוף, ועם זאת, הם הבינו שקהל הבוחרים שלהם נוטה ימינה, זו הסיבה שהם לא ישבו עם לבני לאחר הבחירות הקודמות, למרות שהוצעו להם מיליארד שקל תמורת כניסה לממשלה, יותר משש"ס דואגים לאתנן שלהם הם גם חושבים לטווח הארוך, הם רוצים לשמור על כוחם האלקטורלי, אפשר להגיד עליהם הרבה דברים, אבל הם לא טיפשים. משמעות אחת ברורה יוצאת מכל זה: נותקה הברית של ש"ס עם הליכוד, ועכשיו כשדרעי בראש התנועה, אין להם בעיה לערוק שמאלה בהצבעות חשובות, הם צפויים לנגן לא מעט על הנושא העדתי, הם יציגו את הקואליציה כקואליציה של אשכנזים, הליכוד צפוי להיפגע קשות בבחירות הבאות, כמחצית מכוחו תתחלק בין לפיד ולבנט, כי בעצם מה נותר לליכוד למכור ? במדיניות פנים "יש עתיד" לקחו להם את האג'נדה, ובנושא מדיניות החוץ (הדגל הלאומי) "הבית היהודי" הפכו למובילי האג'נדה, עוד כמה מנדטים ילכו לש"ס, אני לא פוסל מצב שבו ליברמן יפצל את מפלגתו מהליכוד כדי לשמור על הקול הרוסי אצלו, יש משמעות אחת מובהקת מכל המהלכים האלה: הליכוד עומד לספוג מפלה קשה שעשויה להפוך אותו למפלגה של לא יותר מ-10 מנדטים.
אלא אם נתניהו ואנשי הליכוד יצליחו לחולל מהלכים חדשים בנושאים שעל סדר היום, כמו המהפכה בשוק התקשורת, נושאים קריטיים נוספים כמו איראן, ועוד החלטות שהליכוד יכול לזקוף קרדיט עליהם ולא מפלגותיהם של לפיד ובנט, אנו נכנסים לעידן חדש בו הכוח המסורתי של המפלגות הגדולות נחלש משמעותית, אפשר לראות מה קרה למפלגת העבודה, שהפכה לקטנה יותר ממפלגה שרק הוקמה לא מזמן, ההיסטוריה הפוליטית של המפלגות הגדולות הישנות לא משחקת תפקיד עוד. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
