18-02-2013, 23:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.12
הודעות: 3,262
|
|
|
המשפחה שלי
בעוד כחודש ימלאו לאבי 70 שנה. לפני שנה החלטתי לארגן לו מסיבת הפתעה. התייעצתי עם אחי בלונדון, התייעצתי עם הדודה והנה התארגנו למסיבה, מצאנו מקום, סגרנו על מנות, תאריך ואפילו הכנו הזמנות.
בעודי מתכנן את האירוע, עלה לי ראיון לעשות פסיפס תמונות של אבא עם תמונות מכל השנים. במבצע סודי ביותר, התחלתי לשלוף את אלבומי התמונות המשפחתיים שהעלו אבק בארון. במשך שבוע, כל יום משכתי אלבום אחד בחשאי, דפדפתי בו ושלפתי תמונות רלוונטיות.
ואז, אז התחיל המשבר. אני מדפדף לי בתמונות - כולם כל כך צעירים ויפים. חלק מהתמונות עוד לפני שבכלל נולדתי וחלק מהתמונות - אני נזכר בדיוק באיזו סיטואציה הם צולמו. זה עשה לי פלשבק לילדות, לפרצופים של ההורים שלי בגילאים יותר צעירים. פרצתי בבכי די מתמשך, כאילו אני צופה בדמויות שלא בחיים יותר, חס וחלילה.
זה היה מוזר מאוד וזה עוד יותר מוזר שגם כמה ימים אחרי, אני מדבר עם אבא ואמא ועדיין רצים לי בראש הדמויות מהתמונות האלו. כאילו שאני מנסה לראות בשני המבוגרים שמולי את הזוג הצעיר שבתמונה. זה לא חולף.
מצד אחד זה נעים להיזכר, אבל מצד שני זה מרגיש כאילו אני נקשר יותר מדי אל העבר.
הנה קצת תמונות להמחשה:
אבא ואמא בחתונה:
אבא, אמא ואני ב1986:
אבא, אמא, אני ואחי ב1989
אבא שלי בתמונה עדכנית (לפני כשנה וחצי):
 |
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
מצב כלאיים
