לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-04-2013, 16:00
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
למה דו-קרב נעלם מהאופנה? והאם עוד פרקטיקות בטחוניות יכולות להיעלם?

(הערה: אני זוכר שקראתי פעם מאמר על הנושא, אבל לא מצליח להיזכר בפרטים מזהים על החיבור. מישהו יכול לעזור בזיהוי המאמר/ספר בהם נדון הנושא?)

במשך אלפי שנים, דו קרב היה דרך לגיטימית של אנשים, בדרך כלל גברים מהמעמד הבינוני-גבוה, ליישב סכסוכים אישיים או עיסקיים. סלבריטאים רבים השתתפו בדו-קרב, ביניהם למשל אוטו פון-ביסמרק (תמהני אם הוא הוזמן לדו קרב כי מישהו אמר "אני לא מוכן לקבל עלבונות מאיש משופם עם סמארק בשם המשפחה"). אנשים ידועים רבים אף הצליחו לההרג ע"י יריביהם, למשל המתמטיקאי אבריסט גלואה (שדורות של סטודנטים למתמטיקה בירכו את האיש שחיסל אותו בגיל צעיר ומנע ממנו להמציא עוד חומר למבחן), המשורר הרוסי פושקין, הענק הפלישתי האהוב גלית, והפרשה המשונה ביותר - זו שבה שר האוצר האמריקאי לשעבר המילטון נורה למוות ע"י לא אחר מאשר סגן הנשיא!

והנה פתאום דו קרב הוא משהו לא לגיטימי לגמרי ואפילו פלילי. מקסימום דקירות של ערסים זה את זה בכניסה למועדונים ופאבים.

איך זה קרה? למה משהו כל כך ברור וממוסד כמו "אתה הסתכלת על אשתי, אני לשתול אותך באדמה" הפך לסתם עבריינות מאשר לחלק לגיטימי ונורמטיבי מהיחסים הביטחוניים-חברתיים?
הצעות? רעיונות?

ואם הדו קרב נעלם איזה עוד דברים יכולים להיעלם?
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 19-04-2013, 16:26
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי Taurus84 שמתחילה ב "הדו-קרב היה אסור בצרפת כבר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Taurus84
מה שעוד עלול להיעלם בעת הזו או בעתיד זה הזכות לשאת נשק אישי להגנה עצמית והזכות להגנה עצמית של הפרט.


למעשה, נשיאת נשק אישי למטרות הגנה הייתה די לא מקובלת בהרבה מקרים, וכיום היא בעיקרה סוג של אובססיה אמריקאית עם רקע היסטורי מובהק.

בעוד שבמדינות ותיקות רבות "לקחת רובה ולירות בממשלה" נתפס כעניין בעייתי, ארה"ב נוסדה בעצם כשאנשים קמו וירו בממשלה על רקע "אין מיסוי ללא ייצוג" - האזרח האמריקאי של אותם ימים לא נזקק לרובהו רק כדי להשיג ארוחת ערב או להתגונן מאינדיאנים מרגיזנים, אלא כדי להגן על עצמו משרירות ליבם וכוח זרועם של חיילי המלך הבריטי וכהשלכה מכך גם כל ממשל מרכזי באשר הוא - אותו הגיון כמו זה של התיקון השלישי לחוקה, שאוסר על הממשלה לסנג'ר אזרחים לארח חיילים בבתיהם.

ההגיון של מדינה כ"מונופול על אמצעי הכפייה האלימה הלגיטימיים" הוא בדיוק הפוך לזה שמניע את רעיון החימוש הפרטי. המדינה לוקחת לך את הנשק, ובתמורה מתחייבת להגן עליך או לחמש אותך אם תלבש מדים רשמיים שלה. ברגע שזה מפסיק לעבוד.. זה המקרה שבו אזרחים מתחילים לגנוב קלצ'ניקובים מהנשקייה הקרובה ולהתאגד בגופים כמו "מיליציית דייגי צור".
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists


נערך לאחרונה ע"י עבדול אלהזרד בתאריך 19-04-2013 בשעה 16:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 19-04-2013, 17:22
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,338
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "[QUOTE=Taurus84] מה שעוד עלול..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד
למעשה, נשיאת נשק אישי למטרות הגנה הייתה די לא מקובלת בהרבה מקרים, וכיום היא בעיקרה סוג של אובססיה אמריקאית עם רקע היסטורי מובהק.

אתה טועה.

ראשית אין זה רק "אובססיה אמריקאית". ז"א קנדה אולי יכולה להיחשב בהגדרה של אמריקאית, אבל שוויץ, פינלד, שוודיה וכו' לא כ"כ.

שנית, ה"אובססיה האמריקאית" נטועה בחופש ולא בבטחון. המשמעות העליונה של נשיאת הנשק החופשית בארה"ב היא למנוע רודנות מצד השלטון הפדרלי ולשמר את החופש של המדינות.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 20-04-2013, 10:40
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "[QUOTE=עבדול אלהזרד]למעשה,..."

לתפיסה האמריקאית המתייחסת לנשיאת נשק כחלק מראייה לגיטימית של "לירות בממשלה" - התייחסתי.
במידה מסויימת מדובר באנאכרוניזם, קצת כמו התיקון השלישי לחוקה, ובניגוד למדינות אחרות בהן מקובלת אחזקת נשק (בשווייץ הממשלה היא זו שמחמשת את האזרח כאיש מילואים) היא תופעה ייחודית לארה"ב.

בישראל למשל, נשיאת נשק אישי מוצדקת בדרך כלל בנימוקים של התגוננות מפני טרור (איום חיצוני), ולא כחלק מתפיסת הגנה על רכוש (עדיין אין עונש מוות לגנבים - גם במקרה "חוק דרומי" היה לזה פן של סכסוך לאומי) וממש לא כחלק מהתפיסה שלגיטימי להתנגד לממשלה באמצעות נשק במקרה הצורך.

אבל זה כבר דיון אחר לגמרי, הנוגע למשל בסוגיה של "ביטחון אונטולוגי" (הקשר בין ביטחון לזהות עצמית) במסגרתו אנשים שיש להם רשיון לנשק ושמעולם לא חשבו להשתמש בו לרעה ובטח שלא במסגרת סכסוכים אישיים או משפחתיים, ירגישו פתאום לא נוח מהרעיון שמאבטחים אותם לא פגשו מעולם ואין להם קשר איתם פתאום לא יוכלו להגיע עם אקדחים הביתה אחרי שעות העבודה, למרות שסטטיסטית יותר מאבטחים ירו בנשותיהם מאשר במחבלים.

גילוי נאות: אני יכול להוציא רשיון לאקדח די בקלות ולא עושה את זה.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 20-04-2013, 10:53
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,338
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "לתפיסה האמריקאית המתייחסת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד
לתפיסה האמריקאית המתייחסת לנשיאת נשק כחלק מראייה לגיטימית של "לירות בממשלה" - התייחסתי.

אתה משתמש במונחים מאוד סובייקטיבים (וגם מאוד שגויים) קצת קשה לנהל ככה דיון.
ציטוט:
במידה מסויימת מדובר באנאכרוניזם

לדעתך.
לדעתי אתה טועה ודווקא ראינו את זה יפה מאוד בתהליך האחרון שעבר על המדינה. הממשל הפדרלי שרוצה לקחת את הנשק מהאזרחים וגורמי הבטחון של המדינות שסירבו למהלך.
ציטוט:
קצת כמו התיקון השלישי לחוקה

אני מניח שאתה מתכוון לשני, השלישי מדבר על איסור כניסה של חייל לבית של אזרח ללא אישורו.
ציטוט:
ובניגוד למדינות אחרות בהן מקובלת אחזקת נשק (בשווייץ הממשלה היא זו שמחמשת את האזרח כאיש מילואים) היא תופעה ייחודית לארה"ב.

בשוויץ כן. בפינלנד, קנדה, שוודיה, ניו-זילנד ושות' מדובר על נשק פרטי לשימוש עצמי.
ציטוט:
בישראל למשל, נשיאת נשק אישי מוצדקת בדרך כלל בנימוקים של התגוננות מפני טרור (איום חיצוני), ולא כחלק מתפיסת הגנה על רכוש (עדיין אין עונש מוות לגנבים - גם במקרה "חוק דרומי" היה לזה פן של סכסוך לאומי) וממש לא כחלק מהתפיסה שלגיטימי להתנגד לממשלה באמצעות נשק במקרה הצורך.

כל נסיון של השוואה בין ארה"ב לישראל בתחום הזה עקר מראשיתו. כל המבנה המדינתי של ישראל שונה בתכליתו מזה של ארה"ב.
ציטוט:
גילוי נאות: אני יכול להוציא רשיון לאקדח די בקלות ולא עושה את זה.

המשפט הזה חסר טעם ופואנטה.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 20-04-2013, 11:14
  עבדול אלהזרד עבדול אלהזרד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי golani_2 שמתחילה ב "[QUOTE=עבדול אלהזרד]לתפיסה..."

"לירות בממשלה" הוא המונח הכי כללי שמצאתי לשורה של פרקטיקות של התנגדות חמושה לשלטון מרכזי (שההנחה היא שיהיה עריץ). מלחמת העצמאות האמריקאית הייתה חוייה הרבה יותר שונה של "לירות בממשלה" מאשר התקוממויות לאומיות שונות ומשונות שקרו באירופה באותה תקופה.

אני אכן מדבר על התיקון השלישי - איסור כפיית אירוח חיילים. מישהו רואה את הפרקטיקה הזו מסוגלת להפוך לרלוונטית בימינו בארה"ב? כנראה שלא - אבל התיקון עדיין שם, כחלק מתפיסה ארוכת-שנים של צמצום היכולת של הממשל המרכזי מול האזרח, שלכשעצמה מחזירה אותנו עד המייפלאואר...

נשק אישי מקובל במדינות רבות, אבל המשמעות הפוליטית שלו היא תופעה אמריקאית די ייחודית.
זה לא סתם "מותר לשאת נשק" אלא "הזכות לשאת נשק".
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 20-04-2013, 11:22
צלמית המשתמש של golani_2
  golani_2 golani_2 אינו מחובר  
מנהל 20+, מו"ס
 
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,338
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב ""לירות בממשלה" הוא המונח הכי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד
"לירות בממשלה" הוא המונח הכי כללי שמצאתי לשורה של פרקטיקות של התנגדות חמושה לשלטון מרכזי (שההנחה היא שיהיה עריץ). מלחמת העצמאות האמריקאית הייתה חוייה הרבה יותר שונה של "לירות בממשלה" מאשר התקוממויות לאומיות שונות ומשונות שקרו באירופה באותה תקופה.

אז אני לא מבין מה הפואנטה שלך.
הן מלחמת העצמאות והן מלחמת האזרחים ביססו את החשיבות של החזקת נשק אישי (ומיליציות מדיניות).
ציטוט:
אני אכן מדבר על התיקון השלישי - איסור כפיית אירוח חיילים. מישהו רואה את הפרקטיקה הזו מסוגלת להפוך לרלוונטית בימינו בארה"ב? כנראה שלא - אבל התיקון עדיין שם, כחלק מתפיסה ארוכת-שנים של צמצום היכולת של הממשל המרכזי מול האזרח, שלכשעצמה מחזירה אותנו עד המייפלאואר...

אני לא יודע אם אתה ציני או לא, אבל רק בשיטוט קצר באשכולות המתעדים את המרדף אחרי המחבלים הצ'צ'נים בארה"ב תוכל לראות איך התיקון הזה עדיין רלוונטי.
ציטוט:
נשק אישי מקובל במדינות רבות, אבל המשמעות הפוליטית שלו היא תופעה אמריקאית די ייחודית.
זה לא סתם "מותר לשאת נשק" אלא "הזכות לשאת נשק".

הזכות לשאת נשק זה לא מה שמבדל. הזכות הזאת צריכה להיות קיימת לענ"ד בכל מדינה ליברלית-דמוקרטית.

מה שמייחד את ארה"ב משאר מדינות העולם היא הסיבה העיקרית שבה היא מעוגנת והסיבה (והנסיבות) לא דומות לשום מדינה אחרת בעולם ועל כן כל השוואה של הפוליטיזציה נידונה לכשלון מלכתחילה.
הדרך היחידה שנוכל לעשות השוואה כלשהי היא אם האיחוד האירופאי יעשה צעד נוסף קדימה (שסביר מאוד להניח שלא יקרה, לפחות לא בימי חיינו) ויהפוך ל United states of Europe.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
ותודה לדורון

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 19-04-2013, 16:36
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
יש גם את הסיפור החביב עם האף של האסטרונום טיכו...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "למה דו-קרב נעלם מהאופנה? והאם עוד פרקטיקות בטחוניות יכולות להיעלם?"

טיכו,שקופרניקוס היה מתלמידיו, איבד חלק מהאף בדו קרב וסידר לעצמו אף תותב מזהב....
ואגב, הדו קרב היה מקובל בצרפת עוד במאה התשע עשרה! לפי ברברה טוכמן, בשלב הזה בדרך כלל זה לא הגיע לכדי הריגת המפסיד. היא מציינת זאת כשהיא מתארת דו קרב בין קצין יהודי בצבא צרפת ובן אצולה אנטישמי בולט, על רקע פרשת דרייפוס. על פי טוכמן, האנטישמי ניצח ובניגוד למקובל הרג את היהודי. כמובן שהוא לא הועמד על כך לדין.
למעשה, דו קרב ברמת ההתגוששות הלא קטלנית מעולם לא עבר מהעולם.
ועוד נקודה מעניינת,
בעת העתיקה ניראה כי דו קרב אישי היה צורה די מקובלת ליישוב סכסוכים בין קבוצות. חייבים להודות שזו היתה דרך הרבה יות חסכונית בדם...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 19-04-2013, 16:44
צלמית המשתמש של Eli173
  משתמש זכר Eli173 Eli173 אינו מחובר  
בעל תואר שני ביהדות, בהתמחות בהיסטוריה של עם ישראל והגות יהודית.
 
חבר מתאריך: 15.02.09
הודעות: 4,513
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "למה דו-קרב נעלם מהאופנה? והאם עוד פרקטיקות בטחוניות יכולות להיעלם?"

אתה מדבר על תקופה שבה הרבה אנשים האמינו שעדיף למות כגיבור ולא לחיות כפחדן. תראה מה היה עם הטיטאניק. גברים רבים יכלו להינצל אך העדיפו למות. והיו הרבה גברים שניצלו וחיו והואשמו בפחדנות. (היה זוג ניצולים מהטיטאניק שהאישה התגרשה מבעלה רק בגלל שהיא התביישה להיות נשואה לגבר שניצל מהאסון).
אותו דבר כשמדובר באגו האישי. אם לפי ההגיון של דו-קרב, כל העסק מתחיל בגלל שפלוני העליב את אלמוני אז ההסכם הג'נטלמני מחייב שאחד מהם ימות. וכנ"ל על רקע רומנטי ושאר הסיבות.
היום אנחנו חיים בעידן אחר. יתכן ושתי מלחמות עולם עשו משהו לאנושות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 21-04-2013, 14:47
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,201
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עבדול אלהזרד שמתחילה ב "למה דו-קרב נעלם מהאופנה? והאם עוד פרקטיקות בטחוניות יכולות להיעלם?"

ציטוט:
ואם הדו קרב נעלם איזה עוד דברים יכולים להיעלם?

תקיפה בנשק כימי
תקיפת ערים בנשק גרעיני
מלחמת עולם
מלחמה באירופה
אופס, בעצם אפשר למחוק את האחרון. נקווה שאת האחרים- לא.

אני חושב שצריך להבדיל בין "דו-קרב" ל-"קרב ביניים".
הראשון מגן על כבוד אישי, והשני- על ביטחון של קבוצה.
למה השני נעלם? שאלה טובה. בעצם, אני לא בטוח כמה הוא היה נפוץ. כלומר, דוד נלחם בגוליית ואכילס נלחם בפאריס- אבל כמה השפעה היתה לכך? הפלישתים נסוגו ולאחר זמן תקפו שוב, והיוונים המשיכו במצור על טרויה. אולי קרב-הביניים היה ברמת חשיבות של משחקון ולא מערכה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:13

הדף נוצר ב 0.11 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר