אזרח בריטי שניקה לאחרונה את הארובה גילה יונת דואר מתה שלעצמותיה צמוד מסר מוצפן מימי מלחמת העולם השנייה. אבל אפילו סוכנות המודיעין הבריטית לא הצליחה לפצח את הקוד

ynet

פורסם: 24.11.12, 18:33


המסר הסודי מימי מלחמת העולם השנייה יישאר כנראה בגדר תעלומה: מומחים בסוכנות המודיעין הבריטית GCHQ הודו בסוף השבוע כי אינם מצליחים לפענח הודעה מוצפנת שנמצאה בחודש שעבר צמוד לרגלה של יונת דואר מתה שנמצאה בארובה של בית בדרום אנגליה.

יונת הדואר, שאינה בין החיים כבר כמעט 70 שנה, נמצאה על-ידי תושב מחוז סרי בזמן שניקה את האח בביתו. לעצמותיה היה קשור מיכל אדום קטן שהכיל מסר מוצפן, שבו 27 "מילים" שכל אחת מהן כוללת חמש אותיות.




http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4311055,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מי שמעוניין לנסות, הנה ההודעה המלאה


לכתבה באתר CNN

הסבר על פנקס חד-פעמי

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

ובדיוק בגלל זה ללא המפתח אין סיכוי לפענח את ההצפנה
ההסתברות היא זהה לכל צירוף אפשרי באורך הנתון...

רק שבכלל לא ברור שמדובר ב-OTP...

או שכן או שלא. זה בעצם אומר שההסתברות שההסתברות לכל plaintext היא זהה היא 0.5.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

הקושי היחיד נובע אולי מהעובדה שזו הודעה מאוד קצרה.
בעיקרון, הצופן הנפוץ היה החלפת אותיות - ובקוד כזה, אם מחפשים מילים נפוצות בעזרת מחשב כבר 80% מההודעה מפוענח, שים פותח חידות טוב - וגם השאר מפוענח.

כנראה לא שלחו למחלקת פיענוח צפנים אלא למחלקת ההיסטוריה

אתה צודק אם מדובר בצופן באורך קבוע שקטן מ 27 החמשיות (בדוגמה שלנו 135 אותיות).
במידה ומדובר בצופן "פנקס חד פעמי" בו אורך ההודעה כאורך הצופן , השיטות הסטיסטיות לא יעזרו.
ניתן להוכיח שאי אפשר לפצח צופן כזה.
אגב , משום שמדובר בחמשיות (כלומר גם המילים עצמם סודרו מחדש להתאים לחמשיות) לא ניתן לנחש מילים גם לפי אורכם (למשל לחפש את הצרוף הנפוץ של THE).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 אתה צודק אם מדובר בצופן באורך קבוע שקטן מ 27 החמשיות (בדוגמה שלנו 135 אותיות). במידה ומדובר בצופן "פנקס חד פעמי" בו אורך ההודעה כאורך הצופן , השיטות הסטיסטיות לא יעזרו. ניתן להוכיח שאי אפשר לפצח צופן כזה. אגב , משום שמדובר בחמשיות (כלומר גם המילים עצמם סודרו מחדש להתאים לחמשיות) לא ניתן לנחש מילים גם לפי אורכם (למשל לחפש את הצרוף הנפוץ של THE).

מה זה "המילים עצמם סודרו מחדש להתאים לחמשיות"? האם זה שהסתר נכתב עם רווחים כל חמש אותיות, כנהוג לצרכי נוחות, מעיד על כך
שלמספר 5 יש איזו חשיבות ברמת הצופן?
בואו נעשה ניסיון:

מהזהה מילים עצמםס ודרומ חדשלה תאיםל
חמשיו תהאםז השהסת רנכתב עםרוו חיםכל
חמשאו תיותכ נהוגל צרכינ וחותמ עידעל
כךשלמ ספר5י שאיזו חשיבו תברמת הצופן
(איזה יופי יצא לי! לא צריך padding...)

עכשיו נגיד שנצפין את הטקסט לעיל בצופן החלפה מונואלפבתי כלשהו. האם זה שהטקסט סודר בחמישיות משפיע באופן כלשהו על התפלגות
האותיות בטקסט? אז למה אי-אפשר לנסות לנחש מילים? אני אוותר על רפרנסים מתוחכמים. במקרה, ממש במקרה, יש דוגמה כזו בדיוק בספר
'סודות ההצפנה'. במקרה, ממש במקרה, גם שם אין רווחים במקומות המקוריים בטקסט, ובמקרה, גם שם המילה שמנסים להציב היא the. החל
מעמ' 115 במהדורת ה-paperback באנגלית, או מעמ' 157 למטה בתרגום העברי.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אתה באמת סבור שזה כל כך פשוט?
האותיות במברק אינן אותיות מילות התוכן, אלא אותיות שנתקבלו ע"י צירוף אותיות המפתח.
צודק oxacart באמרו ששם הנמען ידוע וגם מספר המפתח.
אני מסופק אם הנמען שמרשמר את עותק המפתח השמור אצלו.
לעומת זאת, אם מדובר בפנקס מפתחות, כגון בשיטת התשבצים, קיימת אפשרות שעותק של ספר כזה נשמר באיזה מקום, כיוון שהמהדורה הופצה בסדרות גדולות בדרך כלל.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי b.a אתה באמת סבור שזה כל כך פשוט? האותיות במברק אינן אותיות מילות התוכן, אלא אותיות שנתקבלו ע"י צירוף אותיות המפתח. צודק oxacart באמרו ששם הנמען ידוע וגם מספר המפתח. אני מסופק אם הנמען שמרשמר את עותק המפתח השמור אצלו. לעומת זאת, אם מדובר בפנקס מפתחות, כגון בשיטת התשבצים, קיימת אפשרות שעותק של ספר כזה נשמר באיזה מקום, כיוון שהמהדורה הופצה בסדרות גדולות בדרך כלל.

אתה באמת סבור שקראת את ההודעה שלי? אני סבור שלא.
בניגוד לרמיזותיך המטעות, לא טענתי אחרת מכך ש"האותיות במברק אינן אותיות מילות התוכן". DUH.
אדגיש עבורך מספר מילים מהודעתי הקודמת:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן מה זה "המילים עצמם סודרו מחדש להתאים לחמשיות"? האם זה שהסתר נכתב עם רווחים כל חמש אותיות, כנהוג לצרכי נוחות, מעיד על כך שלמספר 5 יש איזו חשיבות ברמת הצופן? בואו נעשה ניסיון: מהזהה מילים עצמםס ודרומ חדשלה תאיםל חמשיו תהאםז השהסת רנכתב עםרוו חיםכל חמשאו תיותכ נהוגל צרכינ וחותמ עידעל כךשלמ ספר5י שאיזו חשיבו תברמת הצופן (איזה יופי יצא לי! לא צריך padding...) עכשיו נגיד שנצפין את הטקסט לעיל בצופן החלפה מונואלפבתי כלשהו. האם זה שהטקסט סודר בחמישיות משפיע באופן כלשהו על התפלגות האותיות בטקסט? אז למה אי-אפשר לנסות לנחש מילים? אני אוותר על רפרנסים מתוחכמים. במקרה, ממש במקרה, יש דוגמה כזו בדיוק בספר 'סודות ההצפנה'. במקרה, ממש במקרה, גם שם אין רווחים במקומות המקוריים בטקסט, ובמקרה, גם שם המילה שמנסים להציב היא the. החל מעמ' 115 במהדורת ה-paperback באנגלית, או מעמ' 157 למטה בתרגום העברי.

בין אם מדובר ב"שיטת התשבצים" או בשיטת הסרגלים או בשיטת התרנגולים - לכך שהסתר מסודר בחמישיות אין שום השפעה על התפלגות
האותיות בכתב-הסתרים, או על מאפיין קריפטולוגי מעניין כלשהו.

הנה דוגמה ליירוט של תשדורת אניגמה ("אולטרה") שהועברה לבלצ'לי פארק:

(תודה לויקיפדיה: http://commons.wikimedia.org/wiki/F...rcept_sheet.jpg)

האם זה שהסתר מסודר בחמישיות משנה משהו?

זהו. זה כל מה שאמרתי. יש לך השגה כלשהי על הדברים הללו? אם יש לך השגות על דברים שלא אמרתי, אנא הפנה אותן לגורמים אחרים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

תראה. אין לי עניין להתמקח איתך. כיוון שאתה לא מכיר אותי, ולא יודע מה הידע ווהנסיון שלי בתחום,ואני איני מכיר אותך, בא נפרד כחברים, ונרשום אחד את השני ברשימת ההתעלמויות שלו.

.

אבל הדבר שמשותף לצפנים המונואלפבתיים הוא שהם עושים שימוש במפתח אחד.
צופן פנקס חד פעמי מצפין כל אות על פי מפתח אחר, ולכן הצופן חסין לניתוח סטטיסטי, ולא משנה מה אורך ההודעה.
קושי נוסף שנוצר מהמצב הזה הוא שתוכל לבנות כמה מפתחות שמייצרים סוגים שונים לחלוטין של הודעות, באותה רמת סבירות עבור המפענח.
זו הסיבה שהמפענחים הבריטים כשלו מלפענח את הצופן, לא זה שהוא קצר.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 אבל הדבר שמשותף לצפנים המונואלפבתיים הוא שהם עושים שימוש במפתח אחד. צופן פנקס חד פעמי מצפין כל אות על פי מפתח אחר, ולכן הצופן חסין לניתוח סטטיסטי, ולא משנה מה אורך ההודעה. קושי נוסף שנוצר מהמצב הזה הוא שתוכל לבנות כמה מפתחות שמייצרים סוגים שונים לחלוטין של הודעות, באותה רמת סבירות עבור המפענח. זו הסיבה שהמפענחים הבריטים כשלו מלפענח את הצופן, לא זה שהוא קצר.

גם צפנים פוליאלפבתיים "עושים שימוש במפתח אחד" (לדוגמה: להצפין טקסט באמצעות ריבוע ויז'נר, החל מעמוד 17 של 'מלחמה ושלום'), ובכל-מקרה
זה לא קשור לעניין.

זה שנעשה פה שימוש ב-OTP זו טענה שלך. לא איזו אמת בלתי-ניתנת לערעור, ומאחר ולא הצעת לטענה הזו כל ביסוס, הרשה לי שלא לקבל אותה.

זה שה"מפענחים" הבריטים לא הצליחו נובע מכך שאין להם מספיק מידע. אולי המידע שחסר להם הוא המח"פ. אולי לא. המידע שבוודאות חסר להם
הוא האלגוריתם. הקביעה שמדובר ב-OTP היא - כאמור - שלך. יש לך הוכחה לזה? ביסוס כלשהו?

ובכל מקרה כל זה לא קשור בשום צורה להודעה שלי אליה הגבת. לא אכפת לי אם זה כן OTP או לא.
כל שטענתי הוא שלרווחים או להעדרם, לסידור בחמישיות או בכל דרך אחרת, אין בעליל* חשיבות ו/או השפעה על התפלגות האותיות בכתב-הסתרים,
או על מאפיין קריפטולוגי מעניין אחר כלשהו.


* אולי יש, אם מישהו יוכיח שנעשה שימוש באלגוריתם כזה או אחר; ככה סתם - אין.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

נו, ו-GCHQ זה מחלקת היסטוריה?...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

נראה כמו רשימה של רשיונות מערכת הפעלה של מיקרוסופט...חחח

זה לא 27 "מילים".
זה 27 חמישיות של אותיות. נראה צופן פרימיטיבי של הימים ההם.

.

חקירה מעניינת של הסיפור הזה.
בהמשך הפוסט העליון מופיעים שני הפוסטים הקודמים
http://www.ciphermysteries.com/2012...pigeon-timeline

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

במערכון "הוותיק":
"היו לכם עוד שיטות?"
"כן. למה?"
"לצופן"
"כן, היתה לנו עוד שיטה עם יונים, יוני דואר. אבל היא לא עבדה כל כך טוב"
"למה?"
"כי עד שהיונים היו מגיעות, הן לא היו זוכרות את ההודעה"

בואו נדייק.

"מחמאה לכישורי המקודדים מהמלחמה"
בבריטניה מעריכים כי היונה נשלחה לבריטניה על-ידי יחידות הצבא הבריטי בצרפת סביב יום הפלישה לנורמנדי ב-1944. "על
אף שמאכזב לגלות שאנחנו לא יכולים לקרוא את המסר שנשאה יונת הדואר האמיצה, זוהי מחמאה לכישוריהם של המקודדים
מימי המלחמה שלמרות שעבדו תחת לחץ רב, הצליחו להמציא קוד שאינו ניתן לפיצוח עד היום", נמסר מ-GCHQ.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4311055,00.html

בהנחה שבאמת לא הצליחו לשבור (אלטרנטיבה לדוגמה: לא רוצים לספר מה כתוב שם, אבל "כוחותינו היו כאלה מאגניבים כבר לפני
70 שנה שעד היום אנחנו לא מסוגלים לגלות מה הם כתבו שם" זה סיפור הרבה יותר יפה ומשתלב היטב ברומנטיזציה שעושים לכל
WWII וה-GCHQ, בצדק או שלא בצדק), זו עדיין לא כזו "מחמאה לכישוריהם של המקודדים מימי המלחמה", ומה שיש לנו פה רחוק
מאוד מלהיות "קוד שאינו ניתן לפיצוח עד היום".

בואו נדייק: מה שיש לנו פה זו הודעה קצרה אחת. אחת בלבד. קצרה מאוד⁽¹⁾. ההצלחה המדימה של "המקודדים" היא שלא מצליחים
לשבור סתר קצר אחד, שהוא כל מה שקיים. תראו לי 100,000 סתרים, כל אחד באורך של 100 חמישיות, שכולם הוצפנו באמצעות
אותו אלגוריתם ואותו מפתח, בצירוף זמן השליחה (או לפחות זמן הקליטה) והמיקום, שה-GCHQ לא מצליחים לשבור, ואז אני אתרשם...

אין בזה שום דבר מדהים או מרשים. צופן שהעמידות שלו מתסכמת בכך שהוא בלתי-שביר על-ידי יריב שבידיו רק הודעה קצרה אחת,
ללא שום הקשר, לא נחשב בטוח קריפטוגרפית בשום צורה.


⁽¹⁾ טקסט אנגלי מכיל סדר-גודל של ביט לאות. פה יש [tex]27 \cdot 5 = 135[/tex] אותיות, כלומר, בערך 135 ביט של מידע. נהיה
לארג'ים ונגיד אפילו ביט וחצי לאות, כלומר 200 ביט בטקסט, ונגיד שהמספרים נותנים לנו עוד קצת מידע. זה עדיין פחות מ-256 ביט,
שזה גודל מינימלי למפתח בהצפנות סימטריות (שנחשבות בטוחות) מודרניות. לא שזה מוכיח משהו, אבל סתם כדי לקבל סדר גודל...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

1. שם הנמען: X02. אני די בטוח שאם ינברו במרתפים הבריטיים ימצאו מי היה אותו X02, במה עסק, מה התשדורות שקיבל. אולי אפילו את העותק השני של אותו שדר, ואם הוא פוענח - בכלל סבבה (נשלחו שתי יונים עם העתקים זהים של אותו שדר, אם אני מבין מה שנכתב ברובריקה התחתונה-ימנית).

2. הצירוף NURP שחוזר על עצמו פעמיים. נכון שהוא בן 4 אותיות ולכן אינו חמישייה מקודדת. ובכל זאת, הוא קוד של משהו, גם אם לא באמצעות אותו מפתח. וכשמילה מקודדת חוזרת פעמיים - זה כבר פתח קטנטן שאפשר להידחק דרכו.

3. חתימת השולח, שהזדהה רק כ-W Stt, סמל.

קצת פרטים (הסקת מסקנות עד כה. טרם פוענח. מתוך http://www.ciphermysteries.com/2012...pigeon-timeline

* The pigeon appears to have been coming back from France, in a line from Paris to Dieppe to Bletchingley to Twickenham
* The message was not sent in 1939 (because one of the pigeons was ringed in 1940)
* The “Sjt” seems to imply that this was sent by an RAF airman “W Stott” (though opinions differ on this)
* The note is addressed to “X02″, which I believe was Bomber Command in High Wycombe, Bucks
* Two pigeons were sent back to X02 carrying (presumably) the same message
* RAF bombers used to carry a pair of pigeons in case of emergency
* The note has two different inks (blue and black)
* The note is written in two different hands (Stott’s and a possibly French hand)

ככל הנראה מדובר בטייסת 110

NURP - ככל הנראה the National Union of Racing Pigeons
TW - ככל הנראה Twickenham
DK - ככל הנראה Dorking

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

עוד עדכונים על פרשת היונה המתה כאן
באופן כללי, הבלוג הזה http://www.ciphermysteries.com מאוד מעניין ומאוד קריא.

אני מביא את עיקרי הממצאים בתימצות רב. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט המקורי (הלינק למעלה). אין שום אפשרות לתרגם את ההומור האנגלי שלו לעברית
1. היו צבעים שונים למיכלים אותם נשאו היונים ע"פ קידוד צבע:
* אדום: כוחות ארה"ב + צבא בריטי
* כחול: כוחות ארה"ב + חי"א בריטי
* כחול עם טבעת צבעונית : חי"א בריטי
* כחול עם כתם לבן: חי"א [לא כ"כ ברור לי מה ההבדל בין RAF (תירגמתי כחי"א) ל British RAF (תרגמתי כחי"א בריטי), אבל ניחא
* אדום עם טבעת צבעונית: השירות המיוחד הבריטי
* אפור: השירות המיחוד הבריטי
* ירוק: השירות המיוחד הבריטי
* שחור: המשטרה הבריטית (משטרה אזרחית)
* צהוב: תכתובת בריטית עסקית

כיוון שהיונה הספציפית נשאה טבעת אדומה וכיון שתיאור הדרגה של חותם המכתב מתאים לצבא הבריטי, הרי ששולח היונה הינו מהצבא הבריטי
2. לפי סעיף אחד, השולח הינו Lance Serjeant William Stout מפלוגת השדה 253 של חיל המהנדסים המלכותי. לפי התאריך המצוין על קברו, הוא נהרג ב D-Day
3.היונה נשלחה מצרפת, ככל הנראה ע"י דובר צרפתית, וזאת, להנחת כותב הבלוג לפי הכיתוב “lib. 1625” שהינו קיצור ל “libéré” - משוחרר, בצרפתית. כיון שלא היו חיילים בריטיים בצרפת בין הפינוי מדנקירק (27/5/1940-4/6/194) ועד לD-Day, הרי שהיונה נשלחה או לפני דנקירק או ביום הפלישה
4. כדי לצמצם את פרק הזמן, יש לבדוק את שתי היונים המצוינות בפתק. היונה המסומנת "NURP.37.DK.76" היא היונה ה76 שנולדה בשובך בדורקינג בשנת 1937, כך שיכלה להיות מועפת מדנקירק. לעומתה, היונה NURP 40 TW 194 הינה היונה ה 194 שנולדה בשובך ב Tunbridge Wells בשנת 1940. לפי המחקר שערך, יונים בד"כ אינן בוקעות בחורף, וגם אם היתה היונה בוקעת בחורף, הרי שהיתה צעירה מדי מכדי להיות מאולפת לנשיאת דואר עד מאי באותה שנה.
5.היונה עצמה שוחררה ב D-Day. לפי ניתוח צפנים נוספים ולפי ניתוח נוסף של הצופן הנוכחי ככל הנראה האותיות AOAKN מצביעות על מפתח הפיענוח. הסימון 1525/6 מצביע ככל הנראה על השעה (3:25 אחה"צ) והתאריך של אותו יום 6.
6. Lance Serjeant William Stout היה ככל הנראה סמל מחלקה 2 בפלוגה 253. הוא נפצע ב D-Day כאשר סייע לטנקים של חטיבת החי"ר ה 185 כאשר אלו ניסו לפרוץ לעיר קאן ומת מפצעיו ב 28/6/1944
7. בדיקה באינטרנט גילתה את האתר הזה אשר עוסק בחטיבה 185. באתר יש תיאור מדויק כי במהלך יום הפלישה, בסביבות השעה 14:00 נפתחה עליהם אש של תותחים גרמניים. שבוי פולני שנתפס סייע להם להגיע אל עורפה של סוללת התותחים. לאחר שהגרמנים ברחו "סמל מחלקה מפלוגת החבלה החטיבתית" הצליח לחבל בתותחים, אם כי נפצע קשה תוך כדי כך.
8. לפי התיעוד, חיל המהנדסים המלכותי היה אמור להשתמש בצופן ברמה נמוכה: Double Transposition Cipher אשר נפסל ע"י מחבר הבלוג או Syllabic Cipher אשר לו מחבר הבלוג עדיין מחפש דוגמאות.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4320755,00.html

תוספת בעריכה: בבלוג ש - amitaikl קישר אליו טוענים שלמרות האמור בכתבה הצופן עדיין לא פוענח: http://www.ciphermysteries.com/2012...ail-errr-really

Nick Pelling הבלתי נלאה, מהבלוג המופלא ciphermysteries (שמתעסק בכלל עם נושאי הצפנה ומומלץ בחום. אפשר להרשם לקבל עדכון במייל על פוסטים חדשים. יוצא פוסט חדש בתדירות של בין פעמיים בשבוע לפעם בשבועיים), ממשיך לחקור את נושא הצופן שנשאה היונה ולעדכן.
הפוסט הנוכחי עוסק בנושא הנמען של הודעת הדואר: X02
במקור, החשיבה היתה כי X02 הינו פיקוד המפציצים של ה RAF.
בביקור שהוא וחבר ערכו בRoyal Signals Museum הם גילו ספרון קטן אשר בעזרתו הבינו כי הסימון X02 נועד לציין כי את ההודעה יש להעביר למספר נמענים, אשר ככל הנראה הוצפנו במסר אשר טרם פוענח

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח