בחג הפסח האחרון יצאנו, ככלל ישראל, לפיקניק האזור יער בקוע. לקראת היציאה מהאתר ביקשו הילדים לבקר במטוס ה"נורד" - אנדרטה לחללי חטיבת הצנחנים 317. בספר "גלעד" מתארים את האתר:

ציטוט:

"גוף של מטוס פגוע מדגם "נורד", המשמש להצנחת הצנחנים, הוא אנדטה לזכר חללי החטיבה שנפלו במערכות ישראל. לצד המטוס לוח עץ, והכתוב עליו מזמין את המבקרים להיכנס אל פנים המטוס "ולהתבנן בו.... כבד את זכר חברינו שנפלו..."

מצבו של המטוס כל כך ירוד... כתובות גרפיטי מכסות אותו - חלקן בעברית, חלקן בערבית, חלקן נושאות אופי לאומני כזה או אחר.... לא זאת שכבר שנים אינו מכבד את הנופלים, שהכניסה אליו נחסמה אלא שכבר הפך למפגע של ממש...

בני, פנה אלי בתמימות שמאפיינת ילד בן 7 ואמר: "אבא - אתה עובד עם מטוסים. אתה יכול לתקן אותו?"
נכון. לא התברכתי בידיים שמאליות - אבל שיקום מטוס נורד הוא בהחלט מבצע שגדול עלי...

מאז הנושא בהחלט מטריד אותי. אני זוכר שבילדותי נהג ביה"ס היסודי שבו למדתי, "לאמץ", את האנדרטה לנופלים מגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים בדרך יריחו מול שער האריות, כיצד יצאנו להניח עליה זרים ביום ירושלים וכיצד ארגנו הורי ביה"ס שיירת מכוניות על מנת להניח זרים על המשוריינים בשער הגיא - כל כיתה והמשוריין והזר שלה... והיום - טקסי הזיכרון אינם חורגים מגבולות ביה"ס.

המחשבה על כך שבידינו הכוח לשנות לא הרפתה ממני, וכך נזכרתי באנדרטה עגומה אחרת - לזכר שמואל חץ - בכניסה אל "יער הטייסים" על פניה אני עובר בכל יום, בדרכי אל העבודה.

אולי כאן המקום לספר על שמואל חץ ז"ל (מתוך אתר "יזכור" - משהב"ט):

ציטוט:

סגן אלוף שמואל חץ נולד ב-11 בפברואר 1938 בחיפה. בילדותו התחנך בקיבוץ שפיים וסיים את בית הספר היסודי בחולון. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי "מכס-פיין" בתל-אביב במגמת מכונאות מטוסים וסיים בהצטיינות. בתקופת הלימודים היה פעיל בגדנ"ע אויר ואף השתתף בתוכנית חילופי גדנ"ע אויר וביקר בארצות הברית. שמואל התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1957 והתנדב לשרת בחיל האויר. לאחר שסיים בהצלחה את קורס הטיס הייתה דרכו סלולה לפניו וקצב התקדמותו מהיר. בשנת 1959 הצטרף לשירות הקבע. היה קצין מערכות ירי, מדריך טיסה ומפקד טייסת 201. כל קורס שעבר סיים בהצלחה ומדריכו באחד הקורסים אף אמר: "איני מוצא בו אף תכונה שבשבילה היה מקבל פחות נקודות מהמירב האפשרי ... " שמואל היה בעל כושר טיסה גבוה, בעל חוש טכני מפותח ופוטנציאל רב ומבריק. הוא היה מפקד דינמי בעל יכולת חשיבה וכושר ביצוע, שדרש מאנשיו-פקודיו הרבה מאד, אבל לא יותר מאשר דרש מעצמו. הוא נשלח להשתלמויות רבות בצרפת, בבריטניה ובארצות הברית והיה מראשוני טייסי ה"פאנטום". ב18 ביולי 1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, נפל רס"ן שמואל כטייס מערבית לתעלה, כאשר מטוסו נפגע על ידי טיל של האויב. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-אלוף. תקופה ארוכה סרבו המצרים אף לחפש את גופתו של שמואל ובחלקת הנעדרים על הר הרצל הוצבה מצבת אבן לזכרו. בתקופת מלחמת יום הכיפורים נמצאו שרידי גופתו בשטח שנכבש על ידי צה"ל. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקדו כתב במכתב התנחומים למשפחה: "דרכו בחיל האויר, אף אם נקטעה באמצע, הייתה רצופה הצלחות והישגים. הישגיו אלה בכל השטחים, הן כאדם והן כאיש חברה והן כחייל ולוחם, צויינו תמיד על ידי מפקדיו וזכו להערכת חבריו - - - בכל פגישותי אתו התרשמתי תמיד מסגולותיו המיוחדות - - - תכונותיו התרומיות התבטאו בצניעות, ענוה, כושר ביצוע, שיתוף פעולה ושמחת יצירה ללא גבול".

הדף לנופל, באתר "יזכור", מסתיים באיזכור מפעל ההנצחה:

ציטוט:

חורשה לזכרו ניטעה על ידי הקרן הקיימת ביער מודיעין ובה הוצבה אנדרטה לזכרו. כן מחולקת מדי שנה על ידי אביו מלגה לזכרו בבית הספר המקצועי "מכס פיין" ושם יש פינה לזכרו בספרייה.

אני מכיר את האנדרטה הזו היטב. אני חושב שהתאהבתי באנדרטה ובעיצוב המינימליסטי שלה עוד כאשר ראיתי אותה בספר "גלעד". האנדטה עשוייה לוח פלדה שעפ"י הספר: "נקרעה ממנו צללית של מטוס וטיל רודף אחריו".

שמואל חץ מוגדר בתולדות ח"א כמפקד נערץ. עד כמה הוא באמת נערץ אם כך נראית האנדרטה לזכרו?!?

מראה האנדרטה כל כך עלוב, הצבע דהוי לחלוטין והמראה עלוב ומוזנח...

אולי היו אלה דבריו של בני. אולי העובדה שמשפחתי רווית שכול... אבל אז החלטתי שאפשר לקטר - אבל אפשר גם לשפר! כך החלטתי:

את האנדרטה הזו - אימצתי!

וכך, אתמול, בדרכי חזרה מהעבודה - עצרתי ליד האנדרטה וצבעתי אותה.

חשבתי שהדבר יסב לי סיפוק רב, אבל יצאתי מהאתר כועס. כועס מאד.

את האנדרטה צבעתי תוך פחות מחצי שעה. עלות החומר - פחות מ-100 ש"ח ולא רחוק מן האנדרטה - בסיס צבאי...

האם זכר חללינו לא מצדיק את השקעת הזמן והכסף הזה?

האם לא ראוי שבסיסים יאמצו את האנדרטאות הסמוכות אליהן ויכבדו את הנופלים?

ערכית - אני חושב שצעד שכזה תורם יותר מכל "תרבות יום א'" או "ימי חינוך" כאלו או אחרים ובינתיים - צאו חוצה וראו אם יש בסמוך אליכם אנדרטה שתוכלו לשפר את מראה.

מחרתיים תגיע אליה משפחת הנופל וחבריו. אולי כך תצליחו להפחית ולו במעט, מכאבם....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia וכך, אתמול, בדרכי חזרה מהעבודה - עצרתי ליד האנדרטה וצבעתי אותה.

תבורך

הכל ראוי וערכי..בסוף השמיכה כאן קצרה בסדרי גודל ולכן דברים נופלים בין הכיסאות וזה באמת חבל.
בכל מקרה כל הכבוד לך באמת, עבודה יפה וחשובה.
מעביר זאת למפקד הטייסת. אולי דברים ישתנו.

!Ya Gotta Believe

אמיל - אני לא מסכים לאמירה כמו "השמיכה קצרה".

תחשוב על הצד הערכי שבדבר. הנכונות להקריב למדינה שמתייחסת כך אל נופליה.

באשר למפקד הטייסת - באמת שאין צורך. זה צעד אישי. לא שאיפה לתהילה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia אמיל - אני לא מסכים לאמירה כמו "השמיכה קצרה". תחשוב על הצד הערכי שבדבר. הנכונות להקריב למדינה שמתייחסת כך אל נופליה. באשר למפקד הטייסת - באמת שאין צורך. זה צעד אישי. לא שאיפה לתהילה.

מה זאת אומרת תחשוב על הצד הערכי? אתה חשוב שצריך לשכנע אותי? הנקודה היא כאמור שהשמיכה קצרה..אתה בעצמך ציינת שזה יכול לבוא במקום סיורי יום א'...אז במקום סיור ביד ושם, מוזיאון ההגנה, ביקור ניצולי שואה, תרומה לקהילה...?? הכל ערכי וחשוב. בזה אין צורך לשכנע כאמור. רק שהשמיכה קצרה אז משהו ערכי בא על חשבון משהו ערכי אחר. זאת המציאות שבה אנו חיים.
אני מעביר למפקד הטייסת את נושא "שיכחת" האנדרטה, לא קשור למעשה המבורך שלך.

!Ya Gotta Believe

אם כך - מצויין. לרגע הבנתי ממך שבכוונתך "להלשין" עלי, ולא לשם כך נעשה הדבר.

בקרבת כל בסיס יש מספר אנדרטאות. לא כולן בהיקף שניתן לתחזק בקלות או בידי מי שאינו בעל מקצוע מיומן (יש פוטנציאל של גרימת יותר נזק מתועלת).

במקרה של האנדרטה לשמואל חץ - זה לא דורש יותר מחצי שעת עבודה. באנדרטאות אחרות - זה דורש מעט יותר ותחזוקה שוטפת - מפחיתה את היקף העבודה.


יש ביער בקוע שפע אנדרטאות ולידן - שפע בסיסים. אם כל בסיס ישקיע מעט פחות בנוי וקצת יותר במורשת - כל הצדדים יצאו נשכרים.

בכל אופן - אם תצליח לקדם זאת "בפנים" וחברי הפורום יצליחו לעשות משהו בעצמם - או אז הצלחנו בגדול!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כל הכבוד על המעשה...
וגרמת לי להרגשת אשם, למה אני לא? למה לא כל אחד אחר לא?
עלות כלכך זניחה, פעולה שלא לוקחת יותר ממספר שעות בודדות.
כל הכבוד על היוזמה והמעשה, אני בטוח שזה יסב למשפחתו סוג של אושר ונחמה.
תבורך.

כבוד לעושה.
כשאני אומר קצין החינוך = המפקד, בדיוק לדברים האלו כיוונתי. איך יכול להיות שאף אחד מהיחידה המונצחת לא מכיר את השורשים? ולא מטפל?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb כבוד לעושה. כשאני אומר קצין החינוך = המפקד, בדיוק לדברים האלו כיוונתי. איך יכול להיות שאף אחד מהיחידה המונצחת לא מכיר את השורשים? ולא מטפל?

המממ..
כי השמיכה קצרה ואין להם אפילו זמן לעשות את המשימות שלהם?
כי ביטלו להם הסעות לבסיס, תקנים ביחידה, כמות כ"א ולעומת זאת הגדילו את כמות הדרישות?
כי היחידה היתה סגורה במשך עשור?
רק כאן קל, בחוץ קשה חברים, תזכרו זאת.
האנשים הכי טובים שלנו ביחידות הללו, הם אינם רעים, אינם עצלנים ואינם טיפשים. ההפך הגמור, הם האנשים הכי טובים והכי ערכיים שיש לנו (אני לא מתכוון לטייסת ספציפית אלא למפקדים הטובים שיש בצה"ל כולו).
קצת ענווה.

!Ya Gotta Believe

והבסיס גם נסגר?

יער הטייסים נמצא שלוש דקות נסיעה ממתקן אדם. יער בקוע נמצא ליד תל נוף, בסיס גדרות, חפץ חיים ואם נרחיק עוד קצת - גם חצור ושדות האלה (ועוד כמה אפילו).

מי אמר שזאת דווקא היחידה שצריכה לתחזק? תכל'ס - תפקיד של משהב"ט - היחידה להנצחת החייל. אולי גם של יד לבנים. באמת שלא התעמקתי בנושא.

כמה אנדרטאות כאלה יש מחוץ לערים?

יש משפט צבאי כזה של "אין לא יכול - יש לא רוצה". זה נכון גם כאן. זה לא עניין של עלות. זה לא עניין של זמן. זה לא עניין של כ"א ומשימות.

זה נושא ערכי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia יש משפט צבאי כזה של "אין לא יכול - יש לא רוצה". זה נכון גם כאן. זה לא עניין של עלות. זה לא עניין של זמן. זה לא עניין של כ"א ומשימות. זה נושא ערכי.

שוב העניין הערכי?
אני יכול לדבר על התפקיד שלי ושל מקבילים לי...אין לי תחום עיסוק אחד שהוא לא ערכי, או בהיבט העבר או בהווה.

!Ya Gotta Believe

לא מדבר אליך\עליך ולא מאשים אותך בבעיה ערכית.

אני מרגיש שהמסר מהזנחת האנדרטאות הוא זילות החלל.

אני חושב שמי שמשקיע ביום ספורט או יום כיף וחושב שזה חשוב מהשקעת הזמן בהנצחת חללי היחידה או חללי צה"ל בכלל - יש לו בעייה ערכית.

זו דעתי. זו בעייה שלי. זה מציק לי ולאחרים זה לא מזיז כלל.

אתה\אחרים לא צריכים להסכים איתי. זה סובייקטיבי לחלוטין.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מבין....טוב זה סך הכל מתחבר עם אהבתך להיסטוריה..

!Ya Gotta Believe

אתה כתבת: 'ילדים קל לייצר - קשה לתחזק'
מסתבר לא רק ילדים,
שגרת התיחזוק פחות נעימה.

הבאת אותי לסף דמעות, צחי

פשוט אין מילים

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

קודם כל כל הכבוד לך.
דבר שני , לדעתי אפשר לקחת את הרעיון שלך קצת קדימה ולארגן את מי שרוצה מהפורום הזה (שהנושא מאוד קרוב עליו) להתלבש כל תקופה מסויימת על אנדרטה כזאת.
לפרסם כמה ימים/שבועות לפני בפורום ולהתארגן בהתאם (רצוי בתאום עם הגוף שאחראי על האנדרטאות , אחרת עוד יכולים לתבוע על השחתה).
אני אשמח להשתתף במיזם כזה בעבודה וחומרים אם צריך.

לעיתים כי השמיכה קצרה,לעיתים משום כשל ערכי,
אך כשעושים ואחר כך מזניחים,כשמשקיעים ואין תמורה,זה לא קשור כל כך לשמיכות וערכים,
זה קודם כל ביזבוז כספנו /טיפשות ,ולטעמי,בעיקר עיוורון,
כי אף אחד לא בעד מצב זה,פשוט איננו מבחינים בכך,
[ואחסוך מכם רשימה ארוכה של דוגמאות שאותה נכות-העיוורון ,אשמה בהם].

קישור לאנדרטה לזכר שמואל חץ ז"ל (לצערי לא רשום מי האומן):
http://www.izkor.gov.il/PageAndarta.aspx?pid=65005

השנה הוקמה בטייסת 201 אנדרטה לזכר הנופלים. האומן: רפי בהלול. הדמיון לאנדרטה של שמואל חץ אולי אינו מקרי.
את האנדרטה צילם יששכר (yruas) שאת צילומיו היפים אנו רואים בפורום. דוגמא מיום העצמאות הקודם בקישור הבא:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...403#post4222910

התמונה המצורפת לקוחה ממצגת שנשלחה ע"י מפקד הטייסת. אני מקווה שיששכר יציג נוספות.

עוד על האנדרטה:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/254873

בעקבות פניה שלנו וסיור בשטח עם אנשי אגף השיקום שוקמה לפני כשבוע האנדרטה "שלנו" בהר הרוח/בית ת'ול על ידי קבלן מטעם האגף (אנדרטה שהוקמה בזמנו על ידי המשפחה).
אינני יודע אם הדבר מעוגן בנוהל כלשהו, אבל אנשי אגף השיקום אמרו לנו שהאגף מטפל באנדרטאות שהן לא לנופלים בודדים.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)