02-07-2013, 08:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.06
הודעות: 13,563
|
|
זה ממש לא תמיד ככה.
במוסד בו אני עובדת, האדם שהחלפתי הרוויח סכום מסויים. הגעתי עם אותה השכלה, והציעו לי לחתום על הסכם קיבוצי בו אני ארוויח פחות מרבע מאותו סכום. הועד, שאמור לגרום לכך שאנשים ירצו להיות חלק ממנו, דואג בעיקר להסדרי פרישה כי ראשיו מתקרבים יותר לגיל פנסיה וכבר שכחו איך זה לפרנס משפחה צעירה.
אם ההסתדרות וועדי העובדים (שרלוונטיים אלי) היו באמת לטובת העובד ולא עובדים עבור עצמם, קומץ מקורבים ושכרון כוח, היו מתכבדים ודואגים לכך שבנאדם שמגיע עם דוקטורט לא יוצע לו 5300 ש"ח כמשכורת. בשוק הפרטי מקבלים פי 2 ואף יותר מכך.
בגלל שזה ההסכם הקיבוצי הקיים, החלטתי לוותר על שירותיו של ועד העובדים והתדיינתי בעצמי מול המעסיק וחתמתי על חוזה אישי. כולם יצאו מבסוטים. לועד זה כנראה לא באמת מזיז (כי הוא לא באמת נאבק עבור אנשים כמוני), המעסיק מחליש את כוחו של ועד העובדים, ואני עובדת בתנאים שמתאימים לי ומשקפים את היכולות וההשכלה שלי.
אתה מבין, ועדי עובדים לא מתעסקים רק עם עובדים שאין להם מקבילה בשוק הפרטי. אבל השיטה הדפוקה של דור א', ב' ו-ג' דופקת עובדים צעירים על חשבון הפנסיות התקציביות והתנאים לעובדים ותיקים. אח"כ מתפלאים שרמת השירות שמקבלים במוסדות ציבוריים נמוכה מים המלח. כאן מי שמערים את החסמים זה לא המוסד (וגם לא המדינה, שיודעת גם היא להעסיק בחוזה אישי אם צריך) אלא ההסכם שועד העובדים וההסתדרות השיגו, וטוב לחלק מזערי של העובדים, שרובם עסוקים בכלום.
דוגמה נוספת - המוסד בו אני עובדת נקלע לקשיים כלכליים כבדים בגלל כמה וכמה סיבות (גם ניהול כלכלי כושל, גם השקעה מיותרת בבניין חדש וגם נפילה רצינית בהשקעה אצל מיידוף). ההנהלה כבר פוטרה או מפוטרת בימים אלה, אבל בנוסף יש קיצוץ מאסיבי בכוח אדם. דיברתי עם חברה במחלקה אחרת והיא אמרה שהיא מאד חרדה למקומה, למרות שהיא העובדת הכי יעילה במחלקה, בגלל ששתי העובדות האחרות מקורבות ליו"ר הועד ומרגישות בטוחות, ומרשות לעצמן להסתובב כל היום ולא לעשות כלום. זה לא מצב תקין, וזה לא מצב בו הועד ממלא את ייעודו.
אתה מבין, זה ממש לא ורדים ושושנים של מו"מ בין הנהלה לועד שמיטיב עם כלל העובדים. זה מו"מ עם ועד שמיטיב עם קומץ עובדים מקורבים...
|