ח"א רכש מספר מסוקי אפאצ'י לונגבואו, מחיר כל מסוק כולל המערכות הישראליות, עומד
על כ-50 מליון דולר.
נשאלת השאלה האם מבחינה צבאית ואסטרטגית,מדינת ישראל זקוקה למסוקים אלו.
האם לא היה כדאי לרכוש צוללת דולפין נוספת במקום השרפים ?

מבחינת איומים, האיום החמור ביותר על מדינת ישראל (ע"פ המועצה לבטחון לאומי) הוא האיום
הגרעיני האיראני, אחריו איום הטרור,האיום הדמוגרפי ורק לבסוף איום צבאי קונבנציונלי מצד סוריה\מצרים\ירדן.
השרפים לא יועילו רבות כנגד איום הגרעין האיראני, הם גם לא יועילו במאבק מול הפלסטינים
(יש כבר 2 טייסות אפאצ'י שיכולות לבצע סיכולים ממוקדים) - לכל היותר הם יועילו הרתעתית מול
הסורים והמצרים - זאת למרות שלצה"ל מערכות נשק שמהוות גם כיום גורם מרתיע מול הסורים\מצרים.

צוללות נוספות שיכולות לשאת טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווח בינוני, הן המצרך הנדרש ביותר
למדינת ישראל כדי להתמודד עם איומי הגרעין האיראני ואף מול איומים קונבנציוליים בדמות מצרים
וסוריה.
הנה 2 תסריטים שיכולים שדיי אקטואליים למצב כיום:
* תסריט 1
3 צוללות ישראליות ממוקמות מול חופי איראן,עם קבלת פקודה, שלושתן משגרות טילי שיוט
וטילים בליסטיים לטווח בינוני, כנגד הכור בבושאר ומטרות גרעיניות נוספות ברחבי איראן.
מייד עם סיום הירי, הצוללות שוקעות למצולות ונעלמות כלא היו - הן שבות לישראל כעבר שבועיים - ללא פגם וללא שום סיבוך בינ"ל (הן שייטו במים בינלאומיים). ישראל מכחישה שהיא
תקפה את מתקני הגרעין האיראנייים.
לא צריך לטוס לטווחים רחוקים, לעבור מעל מדינות עויונות,לתאם מול האמריקאים,להטיס עשרות מטוסים ליעדים ברחבי איראן (שספק אם אפשר להגיע אליהם מישראל).

* תסריט 2
במצרים מתרחשת הפיכה ומשטר קיצוני איסלאמי עולה לשלטון.
המצרים מבטלים את הסכם השלום ומכניסים כוחות לסיני.
צוללות הדולפין משגרות עשרות טילי שיוט לעבר מטרות נבחרות במצרים - גשרים על התעלה,
בסיסי ח"א,נמלים ומפקדות.
הצוללות שוקעות לאחר השיגור ושבות להתחמש בנמל חיפה לקראת הפעולה הבאה.

חומר למחשבה.

יש עוד כמה רכישות, בסכומים אסטרונומיים של עשרות מיליארדי ש"ח, שישראל ביצעה בשנים האחרונות, שאינן קשורות למציאות, ושנועדו בעיקר לחזק את יצרניות הנשק:
*החץ (חישוב מתמטי פשוט מראה, שמול טילים שעולה 100,000 לייצר, כגון השיהאב, החץ - שעולה 10,000,000 לחתיכה - יהיה פשוט חסר משמעות, אלא אם רוצים למוטט את כלכלת ישראל)
*המרכבה 4 (היה אפשר לחכות עוד כמה שנים עם המרכבה 3ב' בתור הטנק הישראלי המוביל, במיוחד כשצריך אותו, כיום, רק בשביל לחימה אורבנית)
*ה-F-16I (אולי לקנות, אבל לא 102 - ובקיצור, ברור שמדובר בעסקה שנועדה להעשיר את לוקהיד מרטין על חשבון משלם המסים האמריקני)

לעומת זאת, כמה תוכניות נחוצות, וקשורות מאוד למציאות הישראלית היומיומית, תקועות מחוסר כסף - ואני יכול לתת דוגמה אחת טובה מאוד: ה-MTHEL, וזאת כאשר רקטות קסאם ופצמ"רים נוחתים בישראל לעתים תכופות, ורק"ק ממספר חזיתות מאיימות על ישראל.

בקיצור, ממשלת ישראל כושלת בגדול בהבנת המציאות ובפעולה על פיה.

הוא העניין שאת סדר העדיפויות ובניין הכח של צה"ל, מתכננים בצה"ל עצמו - האם המשמעות היא
שאלופי המטכ"ל שבויים עדיין בשדה הקרב הישן ?
אני יודע שבכל הקשור לעימות בשטחים,הצבא דווקא שינה את דפוס המחשבה שלו ופועל
ע"פ דפוס של לוחמה בעצימות נמוכה - אבל משום מה עדיין מתבצעות עסקאות רכש תמוהות
שסותרות את סדר העדיפויות האיומי על ישראל

מי שחושב שמדינת ישראל לא עומדת באיום של מלחמה קונבנציונלית עם אוייבה טועה בהחלט.
טנק המרכה הוא לא רק טנק. הוא גם ידע והמשך הפיתוח של הפרוייקט מהווה נכס עצום למדינת ישראל.


+ התרחיש שהצגתם כאילו שאין שום בעיה שצוללות ישראלית תחדור למדינות אויב עומד בספק.
אל תשכחו שגם לאויב יש צוללות.

ובהם ריאיי'נו את ראש מחלקת פיתוח בצבא האמריקאי ועוד כמה רמי דרג...לטנק אין מקום בשדה הקרב העתידי בשל העובדה כי קשה להעביר אותם למקומות שונים(בשל המשקל), העובדה כי תפקידם יוחלף בכטב"מים שיוכלו לבצע משימות דומות תוך סיכון מינימלי ובשל החולשה שלו מול חי"א....

קח תרחיש בו יצאים למתקפת טנקים של 100 טנקים חדישים....תעלה מולם 10 אפצ'י לונג בואו והנה מחקת מתקפה ענקית והסבת נזק רב...
לכן חי"ר עם ציוד מתקדם(בעתיד שילוב אדם עם מכונה)שלא יהיה קרוב ביכולתו לחי"ר של היום..
וכטב"מים שונים וחימוש מונחה מדויי'ק.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם האמריקנים שמיהרו להספיד את הטנק כמיותר והתלהבו מכוח חי"א ונגמ"שי הסטרייקר הקלים הבינו מהר מאוד שאם רוצים להחזיק שטח רווי באיומים אין תחליף לשילוב הניידות-שריון-כוחאש שמספק הטנק. גם הם, מהר מאוד חזרו ל M1A2 כמו ילדים טובים.

המרכבה 4, לטעמי, הוא השקעה נבונה. לא רק מהבחינה הצבאית הטהורה, אלא גם מבחינה כלכלית וכן מבחינת פיתוח ידע וטכנולוגיות לטווח ארוך. בפס הייצור של המרכבה אפשר לפתח גם תעשיית נגמ"שים (עוד נושא כאוב שקשור למציאות חיינו), רק"מ יעודי ועוד.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי crazy-sattler ובהם ריאיי'נו את ראש מחלקת פיתוח בצבא האמריקאי ועוד כמה רמי דרג...לטנק אין מקום בשדה הקרב העתידי בשל העובדה כי קשה להעביר אותם למקומות שונים(בשל המשקל), העובדה כי תפקידם יוחלף בכטב"מים שיוכלו לבצע משימות דומות תוך סיכון מינימלי ובשל החולשה שלו מול חי"א.... קח תרחיש בו יצאים למתקפת טנקים של 100 טנקים חדישים....תעלה מולם 10 אפצ'י לונג בואו והנה מחקת מתקפה ענקית והסבת נזק רב... לכן חי"ר עם ציוד מתקדם(בעתיד שילוב אדם עם מכונה)שלא יהיה קרוב ביכולתו לחי"ר של היום.. וכטב"מים שונים וחימוש מונחה מדויי'ק.

בנוגע לטנקים - המדובר בגישה אמריקאית: (להזכירך פיקוד מרכז בצבא האמריקאי כולל איזה יבשת או שתיים) הם צריכים כלים משוריינים יבילי אוויר לצורך תגובה מהירה במקומות רחוקים אלפי ק"מ מבסיסי האם. אצלנו, אפעס, כפי שאתה יודע ובוודאי מצר על כך, המותניים צרות בהרבה.

מלבד זאת, הסטרייקר שנועד לשמש כפלטפורמה חדשנית של הובלת חי"ר ו(לדעתי) גם מעין תחליף לטנקים הכבדים לא עומד בכלי נ"ט "קלילים" כמו RPG פשוט. היתה כתבה שהועלתה לפני כמה חודשים בפורום על כך שהצבא האמריקאי בעיראק חשב שבזכות היכולת הטכנולוגית והעיניים שלו שנמצאו בכל מקום לא יהיה צורך בשריון כבד, הטענה היתה בערך: הסטרייקר לא יימצא במקום בו הוא יחטוף אש כי המודיעין הטכנולוגי ידע למצוא את הסכנות ולשדר את זה לשטח בזמן אמת. בפועל המציאות היתה שונה מאוד - בעיות ברוחב פס ועודף מידע סתמו את המערכת. אחד הקרבות הגדולים במלחמה היה קרב התקלות שב"ש קלאסי - אם לא היה לאמריקאים אברהמסים ובראדלים - הם היו אוכלים המון הרוגים (אני חושב שרק 8 נפצעו במהלך הקרב או אולי נהרגו) לעומת עשרות טנקים עיראקים שהפכו למדורות.

בנוגע לאפאצ'י, בעיראק התברר שבניגוד למה שקראתי כמה וכמה פעמים בכמה מגזינים - שגם הוא חשוף לבעיות של עימות בעצימות נמוכה - סחבק והקלאצ'/ RPD/ RPG מוציא חוטם ואח"כ קנה מהחלון, עקב הוויברציה במוחו נמלט לו צרור והאפאצ'י לא תמיד יכול לחמוק בין הנותבים

קודם כל,אין ספק שהמרכבה 4 תורם רבות למו"פ בישראל - אבל היה אפשר להמתין איתו
כמה שנים.
אגב,גם במטכ"ל יש דעות סותרות בנוגע לנחיצות המרכבה 4 בזמן זה - מפקד חה"א אף טען
בביקור במפעל הייצור של המרכבה 4,ש-"אתם מיייצרים מטרות למטוסים ומסוקים".

בנוגע לתרחיש הצוללות, הדרך להתגבר על מעקב צוללות איראני (לאיראנים מספר צוללות "קילו"
רוסיות), הוא בהגדלת סד"כ הצוללות ובשיפורו.

אין לי שום ספק שמכת מנע על אתרי הגרעין האיראניים, אם תבוצע ע"י שיגור טילים מצוללות (אפילו
בטווחים רחוקים מהחו, האיראני), תהייה פשוטה בהרבה ומסכונת הרבה פחות מאשר הטסת
עשרות מטוסים למשימות הפצצה ברחבי איראן.

לישראל יש סטי"לים ברמה גבוהה אשר יכולות לשגר טילים ממרחק גדול...
וניתן לשגר טילים ארוכי טווח משטח ישראל....
וניתן להעמיס חימוש מדויי'ק מונחה על מטוסים אשר ישגרו אותו במרחק ניכר מן המטרה(אני יודע שלטומהוק יש גירסא המועמסת על מטו ונעשה בו שימוש נרחב במלחמה על אפגניסטן).
וזהו בערך...אלו האופציות שאני רואה בעני כבעלות סיכון מינימלי אשר יכולות להוות תחליף לצוללות..אבל לכו תדעו מה עובר בראש של מקבלי ההחלטות...
מה שבטוח הםצ יודעים טוב יותר מאיתנו(לפחות ככה אני מקווה).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעניין, אף פעם לא חסרו בצה"ל מפקדים עם אמרות מטופשות.

חיל האויר לא סיפק את הסחורה ב73,כמעט ולא היה סיוע אוירי צמוד לכוחות הקרקע.

ב82 החיל התרכז בהשמדת סולולות הטילים.
אבל, גם זה בוצע ע"י טק"ק שחיל התותחנים היה יכול לתפעל.
גם עם מסוקי התקיפה שהיו לחיל לא הורגש הסיוע לכוח הקרקעי.
ועדין נשארו פה ושם "כמה" טנקים וחי"ר של האויב.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זעמן מעניין, אף פעם לא חסרו בצה"ל מפקדים עם אמרות מטופשות. חיל האויר לא סיפק את הסחורה ב73,כמעט ולא היה סיוע אוירי צמוד לכוחות הקרקע. ב82 החיל התרכז בהשמדת סולולות הטילים. אבל, גם זה בוצע ע"י טק"ק שחיל התותחנים היה יכול לתפעל. גם עם מסוקי התקיפה שהיו לחיל לא הורגש הסיוע לכוח הקרקעי. ועדין נשארו פה ושם "כמה" טנקים וחי"ר של האויב.

לגבי האמירות המטופשות - מסכים. אני מניח שזה נאמר בהומור של הברנג'ה. מניח שבנ"מ היו אומרים אותו דבר על חיל האויר (ולמזלם הם באותו החיל).

ב-1973 מנעו מחיל האויר לספק את הסחורה. אילו היה דוגמן 5 יוצא בזמן והיתה מהלומה מקדימה - זה היה אחרת, אבל זה לא קרה וכל דיון נוסף בעיניין הוא פילוסופי - מה גם שאת המהפך בצפון יצר חיל האויר לא פחות מכוחות הקרקע.

ב-1982 - חיל האויר היה עסוק בין היתר במשימה שולית של השמדת שליש הסד"כ הלוחם של הסורים, ולא רק תקיפת טק"א. מזכיר לך שחיל האויר היה זה שפתח את הקרבות וביצע תקיפות רבות מאז.

מספיק עם ההתבכיינות הזו - קרב משולב - משלב את כל מרכיבי הכוח וכראות הבנת הפיקוד והיכולת המבצעית. ח"א הוא לא קבלן עבודות של אף אחד.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בוא ניקח ממנו את הסיוע לכוחות הקרקע, ונעביר אותו לפיקוד כוחות היבשה (בדומה למרינס).
ניתן לחיל הירוק להחליט איזה מטוסים\מסוקים הוא ירכוש.
מה אתה אומר?

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

כשתמצא במז"י מספיק אנשי מקצוע רלוונטיים לקבלת החלטות בתחום האויר - אז אולי יהיה מקום לכך.

בנתיים הם לא ערוכים לזה הן ברמות התכנון התפעול והתחזוקה.

זה תהליך שמקביל להפעלת צוות טנק מתותחן של התותחנים, קשר של חיל הקשר ונהג מחימוש.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אולי ניקח כמה טייסים ונוריד אותם למז"י. ואז יהיו כמה שמתאימים.
הלא מדובר על טובת המדינה, לא הפרט או החיל. נכון?

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

מדובר בפיצול מערכת שעובדת היטב תוך בזבוז משאבים ויצירת כפילויות מיותרות.

למה ללכת רחוק - קח דוגמא מחיל הים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לנשק קרקע-אויר.
אז?

העולם לא כזה פשטני.

אומנם הידע שלי על המערכת מצומצם עד כדי יום עיון של 6 שעות ואס"מ משלי, אבל אם אתה חושב שצריך עוד צוללת - כנראה אתה לא יודע לשרף יש יכולת של צוללת אווירית.

מאחר שתוכן אותו יום עיון הוגדר כ"לציטוט וייחוס" אוכל להתייחס ולאמר כי משימות השרף שפורסמו הן:

1) איסוף מידע אלקטרוני
2) העברת המידע בזמן אמת ברשת לווינית אל העורף
3) שילוב כחוליה מרכזית בצי"ד
4) שידרוג כושר הפעולה של מסוקי הפתן האחרים
5) איתור והשמדת מקורות קורנים ובכך - פריצת ציר תקיפה לכוחות אוויר אחרים
6) השמדת רק"מ

זוכר את "רעם כחול"? השרף עושה כל זה והרבה יותר...

ביקורת היא דבר חיובי - כל עוד יש לך את הנתונים, המידע, ההכרות עם תמונת המודיעין ויכולת הניתוח של המצב. יש לי הרגשה שאתה חסר חלק מן המרכיבים ועוצמת הניתוח (ובעיקר לנוכח העובדה כי בפיתוח תפיסת המסוק הנ"ל הושקע קרוב לעשור של עבודה).

מספר דוגמאות:
MTHEL - אינו תקוע מסיבות תקציביות כי אם בשל קשיים טכנולוגיים שלא אפרט.
רכש הסופה - הניב רכש גומלין של לוקהיד בארץ של 2 מיליארד דולאר!!!
מרכבה סימן 4 - ההערה שלך היא קלסית - לבחון את המצב על סמך המלחמה שעברה.
החץ - לגבי טק"ק קונבנציונלי - הרי שברור שהוא לא כלכלי - מה בדבר שיהאב לא קונבנציונלי? החץ מסוגל ליירט מחוץ לגבולות המדינה - האם איראן תסתכן בפגיעה בסוריה או ירדן מול הפתרון הנ"ל?

לגבי הרכש ה"תמוה" - לצה"ל אסור להתבסס על הקונספציה של עימות בעצימות נמוכה - מחר איראן תתקוף, מצרים תעבור הפיכה, ירדן כנ"ל (ולשכנים המודאגים - מדובר בהצגה תיארטית ולא תחזית) - צבאות ערב ישתפו את ישראל ומה אז? נשתמש בצלנ"ט (צוללת נגד טנקים)?!?
כאשר צהל בונה כוחו גם לעימות בעצימות גבוהה - הוא משמר את הרתעתו - הסופה לא נועדה לתקוף ברמאללה, גם השרף לא - ותרשה לי להניח שגם הדולפין....

מה אתה מציע - צה"ל שמורכב מחיל הים קצת חיל אויר והרבה מג"ב?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

השאלה האמיתית היא מול איזה איום השרף מהווה מכפיל כוח.
לדעתי,השרף מהווה מכפיל כוח בלחימה קונבנציונלית בטווחים קרובים ובנוסף הוא מהווה נשק
הרתעתי.
אין ספק שמול טורי שריון סוריים ומצריים, השרף יצטיין ביותר.

אבל השאלה היא איזה איום גדול ומוחשי יותר מבחינת מדינת ישראל - איום גרעיני איראני
על כל המשתמע מכך (מרוץ חימוש גרעיני אזורי,העברת נשק גרעיני לידי חיזבאללה, אי יציבות\
במפרץ הפרסי והשפעה על שוק הנפט העולמי),
או איום צבאי קונבנציונלי מצד סוריה ואולי מצרים ?

אני לא רואה שום תרומה של השרף מול האיום הקיומי הגרעיני על מדינת ישראל.

צה"ל נדרש לפעול מול איראן.
המטרות נמצאות במרכז המדינה - רחוק מן החוף שבדרום.
צריך לאסוף מודיעין לקראת תקיפה.
מסוקי שרף טסים נמוך, תחת המכ"מ בגובה ממוצע של בין 3 לחמישה מטרים במזג אויר גרוע אוספים מידע אלקטרוני המועבר בזמן אמת אל העורף.
במשימה אחרת הם יוצאים אל איראן ותוקפים מרכזי תקשורת, תחנות מכ"מ, וסוללות נ"מ ע"י טילים המתבייתים על מטרות קורנות (AGM-114L). הם נשארים בזירה וממפים מאות מטרות נוספות המועברות אל מסוקי פתן נוספים ללא מערכת מכ"מ.

נפרץ נתיב אל עומק איראן. האיראנים משנים את פריסתם, אך המסוקים מגלים את תנועת הכוחות ומקצים מטרות לצוללות מסוקים ומטוסים המגיעים גלים גלים...

מערך הבקרה האיראני מושבת, מטוסי ה-F-14 של איראן מוזנקים בנסיון להחליף את יחידות הבקרה, אבל מערכות החסימה של אלישרא המותקנות בסופה מנטרלים את המכ"ם. הפעלת המטוסים אינה אפקטיבית ואינה מהווה איום על חיל האוויר.

הנ"מ פורש מחדש - אבל נפגע בדרכו או בכל פעם שמופעל מכ"מ.

איראן חשופה לחלוטין, מגיבה ביאוש ומשגרת טילים לעבר ישראל. מסוקים משמידים את אתרי השיגור הניידים, צוללות את הקבועים והחץ את מה שנשאר....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

המסוקים אינם יכולים להגיע לאירן!
טווח ferry (זמן טיסה מקסימלי מוחלט) של האפאצ'י הוא 1900 ק"מ, בערך המרחק שדרוש כדי להגיע לאירן, אבל זהו כרטיס בכיוון אחד, ובכל מקרה זה ידרוש ניצול של כל נקודות התלייה למיכלי דלק.

"יכולות של צוללת אווירית" ? האם השרף מסוגל לפעול במשך חודשים ברחבי העולם ללא תלות בשום בסיס אם או אספקה חיצונית?
האם השרף מסוגל לשגר טילים נגד מטרות קרקעיות במרחק מאות ק"מ?
האם השרף יכול להגן על עצמו (אם ע"י מחבוא או ע"י תקיפה) מפני כלי אויב אשר באים להשמידו?


"השרף מסוגל לאתר מטרות קורנות, להעביר את נתוני אות ה-RF אל הטיל שממשיך ברדיפה אוטונומית אל המטרה" אם הוא צריך להעביר עדכוני מטרה לטיל- אזי שהטיל אינו פועל בצורה אוטונומית.

"הוא גם יכול להבדיל בין מטרות נעות למטרות נייחות, מטרות זחליליות ומטרות גלגליות ולשגר אל עבר מטרה עומדת מבלי להתבלבל בינה לבין מטרה חולפת בסמוך או אפילו להמשיך ולעקוב אחר המטרה גם לאחר שהתחילה לנוע...." במילים אחרות- מה שכל פוד סימון/עקיבה או טיל נ"ט מודרני יכול לעשות.
אם אתה שואל אותי מה עדיף לשלוח מול אירן (דוגמא שלא אני העליתי)- מטוס קרב אשר מסוגל להוריד מספר טונות של חימוש על המטרה, להגן על עצמו מפני מטוסי קרב כמו גם אתרי נ"מ, ובמקרה הצורך גם יש לו יכולת לברוח הביתה בחיפוי ל"א שהוא עצמו מספק - מול מסוק עם טווח מצחיק בהשוואה, שיכול להוריד מקסימום כמה עשרות ק"מ של חנ"מ על מטרה, ואם כבר האויב זיהה את מיקומו אפשר להגיד שהוא די אבוד- התשובה שלי החלטית לכיוון המטוס.
אם תרצה להפיל רעם או סופה תצטרך מערכת נ"מ טובה שתהייה עליונה על יכולות הל"א והטקטיקות של המטוסים, או לשלוח מטוס קרב נגד יריבים קשים לכל הדיעות, גם במגזר ה BVR וגם ה WVR. מסוק לעומת זאת יכול להפסיד בקלות גם ל RPG או אש נק"ל מהשומרים...

יכולות שיתוף המידע,עדכון הטיל ובעצם רוב שאר היכולות שהזכרת לא חדשים בכלל בחיל, וכבר קיימים במערכים דוגמאת הרעם והסופה (לא רוצה להתחייב על הבז והברק). ההבדל- היכולת של אותם מטוסים להגן על עצמם מפני האויב, ויכולת שרידות באופן כללי.

יהיה קצת קשה למספר הקטן של השרפים שרכשנו לבצע את כל מה שאתה מציע...
אתה אולי חותר לדוגמא של תקיפות המכ"מים העירקיים שביצעו מסוקי לונגבוא- אבל הן בצעו אותן ממרחק הרבה יותר קטן נגד אויב מוכה וחסר יכולת.

מערכת הגנה אינה מורכבת רק מטילים ארוכי טווח נגד מטוסים. אני בטוח שלאירנים גם לא חסרים טילים, תותחים, ומערכות עקיבה (בין אם מכ"מ או EO) נגד כלים מנמיכי טוס.

אני חושב שהעובדה שהאירנים הסבו טיל הוק לשיגור ממטוס מלמדת משהו על מצב הנ"מ....

(למרות שתעשיית הנשק שלהם מפתיעה בתוצרתה, וגם ההסבה מלמדת על יצירתיות משהו...)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

1) ניתן להפעיל את השרף עם ארבעה מיכלים וללא חימוש למשימות אס"מ
2) טילי RF אינם דורשים עדכון - יש להם מערכת דיגיטלית להעברת נתוני מטרה מן המסוק אל הטיל באמצעות נושא החימוש (M-299) ולאחר השיגור והנעילה - הם אוטונומיים לחלוטין.
3) לגבי הטווח - הכל פונקציה של תחנות ביניים לתדלוק - לא מדע בדיוני. ללא תידלוק - אתה צודק - הרדיוס הוא כ-750 ק"מ, ובכל זאת אני מזכיר שדובר על תקיפה באמצעות פתן בעיראק.... גם ב'אופרה' נחתו בעירק מסוקים.
4) רק שמדובר במערכת המכ"מ של המסוק ולא מערכת אופטית, המסוגלת לסווג בין 5 סוגי מטרות ולהקצות אותן לחימוש שמסוגר לשמור על בחירת המכ"מ לאחר השיגור, בשגר ושכח.
5) אתה צודק לגבי הרעם והסופה - כפי שגם ציינתי - הם לא לוקסוס. לגבי השרף - הוא מיועד גם לדיכוי מערכי נ"מ - ויכול לתרום בתחום זה רבות. מערכת מכ"ם אינה דורשת ק"ג רבים להשמדה, ולכן הטילים של השרף בהחלט מספקים.
6) התרומה העיקרית של השרף היא ביכולתו לייצר מטרות לעצמו ולשדרג את כוח ייצור האש של של כלים סובבים. יכולת שיתוף המידע היתה ייחודית לסופה, והבנתי שהתחילה להיכנס גם אל חיל הים. סביר להניח שהרעם, בזים וברקים יקלטו את המערכות בהמשך - כי בהחלט מדובר במכפיל כוח. שילוב טכנולוגי שכזה עם פרוייקט צי"ד - מהווה מהפיכה של ממש.

תארו לעצמכם שדה קרב בו מסוק מייצר מטרות ותמונת קרב עבור כוח שריון וזאת בלי לחשוף את השריון בתצפיות או לחילופין - מניעת מצב של דו"צ באמצעות יצירת תמונת קרב מדוייקת...
תחשבו מה גודל המהפך כאשר מטוס סופה יכול לראות תמונת מכ"מ שמייצרים מטוסים אחרים ובכך לקבל תמונה של מטוסים המאיימים עליו גם מחוץ טווח הגילוי שלו - ויותר מזה - על סמך נתונים אלו הוא יכול גם לפגוע בהם. אילו יכולות חדשות. תתארו לעצמכם מצב שבו השרף מביא לתוצאות דומות גם בלוחמת היבשה - העברת נתוני מטרות למסוקים וכוחות חי"ר ללא מכ"מ - למשל מסוקי האפאצ'י הישנים יותר.

ובל נזכיר את העובדה כי סד"כ חיל האויר דורש ריענון. מסוקי האפאצ'י של חיל האויר כבר בני 20 והגיל עושה את שלו - גם הברק שהתרסק השבוע היה בגיל דומה...

לא באתי ללמד סנגוריה על המסוק או על חשיבות חיל האויר על כוחות החי"ר (למרות שבפעולות האחרונות בעזה - הברזלים השונים - מעל 70% מהכוחות העויינים הושמדו מהאויר ולא מהקרקע) - באתי להבהיר (או להציג מצב) בו דרושים אי אלו כוחות נוספים מעבר לצוללות בהיערכות הצבאית הכוללת.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

המשימה שלך דורשת:
1. אף אחד לא יראה שום אפאצ'י מן הקרקע.
2. אף מטוס איראני לא ישים לב לפני שכל האפאצ'ים יגיעו למטרה.
3. אין שום חי"ר עם נ"מ פשוט בשום מקום בדרך.
4. אין מיסוך.
5. אין תקלות.
6. יש לנו כמות לא סבירה של אפאצ'ים.

אתה גם דורש מהאפאצ'ים לפעול ברמת יעילות שלא נראתה כמוה אי-פעם. נכון שתמיד יש הסברים למה חוסר הצלחה פה ושם לא מייצג. אבל כאשר חסרה ההצלחה המייצגת, והאמריקאים ציינו בעדינות אחרי הפלישה לעיראק שהסתבר להם שיכולות האפאצ'י היו נמוכות מן הצפוי במשימות לילה עמוקות דווקא, שזה בדיוק מה שאתה מייעד להם, אז קשה לבנות תיאוריה שלמה על 'לו רק היו עושים אחרת'.

אגב, לגבי מז"י והמסק"רים: אני חושש, כפי שהעיד הציטוט של מח"א, שחה"א מבין ביבשה לא יותר ממה שהירוקים מבינים באוויר, ואני עוד זוכר את דיון המטה במז"י שבו לחה"א הייתה החוצפה להציג את האוספרי כמסוק העתידי של צה"ל במקום היסעור. אז את הויכוח בטענת "הירוקים לא מבינים באוויר" אפשר להעביר למקום אחר. כי מסק"רים צריכים להפעיל מי שמבינים ביבשה, לא באוויר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH המשימה שלך דורשת: 1. אף אחד לא יראה שום אפאצ'י מן הקרקע. 2. אף מטוס איראני לא ישים לב לפני שכל האפאצ'ים יגיעו למטרה. 3. אין שום חי"ר עם נ"מ פשוט בשום מקום בדרך. 4. אין מיסוך. 5. אין תקלות. 6. יש לנו כמות לא סבירה של אפאצ'ים. אתה גם דורש מהאפאצ'ים לפעול ברמת יעילות שלא נראתה כמוה אי-פעם. נכון שתמיד יש הסברים למה חוסר הצלחה פה ושם לא מייצג. אבל כאשר חסרה ההצלחה המייצגת, והאמריקאים ציינו בעדינות אחרי הפלישה לעיראק שהסתבר להם שיכולות האפאצ'י היו נמוכות מן הצפוי במשימות לילה עמוקות דווקא, שזה בדיוק מה שאתה מייעד להם, אז קשה לבנות תיאוריה שלמה על 'לו רק היו עושים אחרת'. אגב, לגבי מז"י והמסק"רים: אני חושש, כפי שהעיד הציטוט של מח"א, שחה"א מבין ביבשה לא יותר ממה שהירוקים מבינים באוויר, ואני עוד זוכר את דיון המטה במז"י שבו לחה"א הייתה החוצפה להציג את האוספרי כמסוק העתידי של צה"ל במקום היסעור. אז את הויכוח בטענת "הירוקים לא מבינים באוויר" אפשר להעביר למקום אחר. כי מסק"רים צריכים להפעיל מי שמבינים ביבשה, לא באוויר.

איראן היתה דוגמא בשליפה, ונכון - היא לא בדיוק יעד מועדף למסוק כזה. אז בוא נרד מזה.

1) אין סיבה שיראה אפאצ'י מן הקרקע בטיסה לילית (אני יכול להעיד שגם מי שיודע לחפש - באמצעים אופטיים פשוטים - זה כמעט בלתי אפשרי).
2) גם זה ניתן לפתרון - אם לא ברמה הטקטית - אז באמצעות ל"א.
3) הוא יכול להיות שם - גם יכול להיפגע וגם אפשר לעקוף אותו.
4) מיסוך אלקטרוני או מיסוך עשן - למכ"מ השרף יש יכולת SAR
5) זה תמיד אופציה - גם בצוללות וטנקים
6) יהיה סדר גודל של 3 טייסות (בלי להיכנס למספרים)

לא יודע אם קראת את שכתבתי כאן בעבר, או מה שפורסם בגליון מערכות - אבל הכשל של האפאצ'ים בעיראק נבע יותר מכל מהפעלה לקוייה ותכנון לקוי. לכל כלי טייס יש נקודות תורפה - צריך לדעת להימנע מהן.

החסרון העיקרי של חילות היבשה הוא בשליטה בכוחות בעלי ניידות גבוהה. חיל האויר בנוי לכך. כל תפיסת ההפעלה שלו מתאימה לכך. אם תפעיל מסוקים בהצמדה אוגדתית, פיקודית - אתה עלול להגיע למצב שיתחילו לריב על מסוקים במקום לשלוח אותם בדיוק לאן שצריך.

ושוב - צריך גם לקחת בחשבון את נושא התחזוקה וההכשרה של הצוות.

לגבי האוספרי - יש לו יתרונות רבים, אבל אולי באמת הוא נופל בכושר הנשיאה מן היסעור. השאלה המהותית היא - באין יסעורים - מה התחליף?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

במיוחד שאני חושב שהמסק"ר הוא כלי חשוב להפליא, גם אם פה ושם יש לי ויכוחים על מה בדיוק צריך ממנו.
קראתי גם את מה שכתבתי, וגם את מה שעדו כתב (אגב, הוא מתווכח בעיקר עם בן-ישראל והתקיפה מרחוק שלו). ועדיין: אני חושב שבהתחשב בלקחי מלחמת המפרץ 1991, קוסובו (לא הפעילו, ויש לי כמה ציטוטים מדהימים מגורמים צבאיים אמריקאיים, שאת כולם אפשר לסכם ב"היה מסוכן") והפלישה הנוכחית לעיראק, יש מקום לחשוד. היה להם די הרבה זמן לתרגל, וזה סימן רע לכל דבר שהם עדיין לא יודעים מה לעשות עם אפאצ'ים (בלי לזלזל בכיסוח תחנות המכ"ם העיראקיות, שגורם לי לשאול לאן נעלמו כל החבר'ה האלה עם הידע שלהם בהפעלת מסוקים).
באשר לכוחות היבשה. לדעתי האישית מפקדה עליונה צריכה להקצות מסק"רים. אבל מסק"ר, כמו כל כלי שממלא תפקיד בלחימת היבשה, אסור לו שיתמקד רק בהשמדת מטרות. הוא יכול לשמש בהמון תפקידים - למשל, סתימת חורים, הגנת גזרות בכוחות קטנים, עתודה ניידת - שכולם תורמים לקרב המשולב. השיטה הכי פחות יעילה להפעיל אותו, לדעתי, היא לשלוח אותו אקראית להשמיד מי שהוא רואה. הרבה יותר חשובה השאלה את מי, מתי ואיפה משמיד מסק"ר, מאשר כמה הוא משמיד. ופה, לפחות על סמך התרשמויותי מתרגילי שת"פ עם מסק"ר, יש בעיה.

באשר ליסעורים: נניח לרגע שאין מחליפים מתאימים. קניית האוספרי, שהוא לחלוטין לא קשור ליסעור משום בחינה (נסה להכניס לתוכו ג'יפ) דומה לקניית באגי כתחליף ל'אכזרית'. גם אם לא היו אלטרנטיבות, אין סיבה לקנות צעצוע מהיר ויקר לקצת חיילים רק בגלל שאין לך מסוק נורמלי.
היום יש מסוק שיכול להכניס לנד רובר וכמה חיילים גם בארה"ב: הגרסה האמריקאית של ה-EH 101. אבל על דרך האמת, המסוק האידיאלי להסקת כוחות חי"ר ממונעים הוא ה-Mi-26 הרוסי.

הפעלת מסק"רים נובעת במידה רבה מבתו"ל שמפותח עבורה, ולכן, לדעתי, לא ניתן להשליך לקחי הפעלה אמריקאיים על תו"ל ישראלי.

יש להם תפישת עולם אחרת - מחלקה ניתן ללמוד, בשאר אנחנו לא נמצאים במקום רע כל כך.

זוכר שפעם חיל האוויר היה צריך להיאבק על התקנת תותחים במטוסים? אתה יודע שהאמריקאים מתייחסים לתותח שבמטוס רק כתוספת ולא ככלי מעשי - הם רואים במטוס הבז למשל - בסיס טילים מעופף. כמה מטוסים הפלנו בתותח עם בז?

אותי מדהימה בעיקר העובדה שהאמריקאים עשו בעיראק שגיאות פטליות כמו הטסת 28 מסוקים הישר מעל מערך מוגן של בעירקים - פשוט "דוגמן 5" אחד לאחד.

האם הם שבויים בקונספציה שלהם? האם הם שיכורי כוח או מזלזלים באוייב?

לא יודע. אבל כאשר חיל האויר הנחית בז עם כנף אחת - אף אחד לא האמין שזה נכון - ושלחו מומחים למשש את הסחורה. לא, אני לא מציג זאת כאגו טריפ - רק משתמש בדוגמא כדי להראות שתפישת העולם שלנו שונה משל האמריקאים. עוד דוגמא: הידעת שעל הלונגבואו האמריקאי כבר לא מתקינים טילים מונחי לייזר?

בתקיפת הכור בעירק - ישראל השתמשה בפצצות שהושלכו בעוד מותקנים על הכנף מיכלי דלק. זה בניגוד להנחיות היצרן, אבל זה צחום שפתחו במנ"ט לקראת התקיפה. אני לא צריך להביא דוגמאות כאלה - כל מי ששרת בצה"ל יודע בדיוק מה אנחנו עושים, שהאמריקאים מביטים בו בתימהון.

להגיד שהמסוק כשל? אני חושב שזה מופרז!

לגבי האוספרי - אני מבין את ההיתלהבות. זו ציפור מוזרה וחדשנית עם צרות מפה ועד להודעה חדשה. אומנם איני סבור שהיא מסוגלת להחליף יסעור, אבל אולי היא מסוגלת להחליף את הינשוף כמסוק בינוני. לא ניתן להתעלם מן היתרונות שבתכנון. השאלה היא עד כמה זה מעשי.

שאלה אחרת היא - האם באמת צריך מסוק גדול כמו היסעור כאשר את התקיפות מעבר לאופק מייעדים למטוסים ולא לחי"ר מוטס? ואם כבר מטוס - האם לא כדאי לאמץ גישה של הטסת לוחמים עם כלי רכב אחרים (נגיד אופנועים או טרקטורונים)?

תוכל לפסול את הרעיונות האלה על הסף, ואולי גם במידה רבה של צדק - אבל האם ניתן למצוא פתרון חדש ואחר למצבים חדשים, במקום להישאר בתפיסה השמרנית?

אגב ה-EH101 נבחר לאחרונה לשמש כמסוקו של נשיא ארה"ב.

אם נחזור לעיניין - אני סבור שבהחלט ישנם תחומים בהם ניתן לקדם את חילות היבשה אל עבר התעופה (כל מי שנעלב מ"לקדם" כאילו שאני רומז על ציבור מפגר - שירגע. לא לזה כוונתי) - צעדים ראשונים נשעים בתחום הכתב"מים, וזה בהחלט חיובי. אבל כאן מדברים על הרמה הטקטית של יחידה בשטח. מסוק לא ניתן להצמיד כפק"ל לגדוד או חטיבה. המסוק הוא כלי נשק דינמי בעל כושר כיסוי של גיזרה רחבה ויתרונו - בכושר הניידות שלו ויכולת המעבר בין גזרות במהירות. ככלי כזה (ומאחר שהזירה שלנו מצומצמת וכך גם המרחק אל העורף ובין החזיתות) ראוי שהמסוק יופעל בדרג בכיר יותר - בדרג חיילי או צבאי - המסוגל להפעילו ביעילות תוך קבלת תמונת מצב על-גזרתית.
ולו רק בשל סיבה זו - איני סבור שהפעלת המסוקים בצמוד לכוחות יבשה היא יעילה.

המצב כיום נראה יעיל למדי. טייסי המסק"רים חיים בשטח, מוכשרים גם על היבשה (קורס מפקדי טנקים - נדמה לי) ופועלים בשת"פ ישיר עם הכוח הקרקעי. מצד שני - ניתן לפרוס אותם קרוב לחזית, אבל עדיין לתחזק אותם בטייסות בעורף.

זו למשל עוד נקודה שאנו נבדלים ממנה מאד מן האמריקאים - העורף שלנו קרוב, ולכן אין צורך לפרוס דרג טכני לשטח - האמריקאים איבדו בעירק מסוקים על הקרקע - לאחר שפרסו אותם בטווח מרגמות מן האוייב - לאחר הנחיתה נפגעו מסוקים רבים על הקרקע....

ובאשר לרוסיים למיניהם - יש עם זה בעייה פוליטית רצינית ובעיה של יכולת זיהוי כוחות - אבל זה סיפור אחר לגמרי.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

למשל טילים שרוכשים בעצמם את המטרה,מסוגלים לשלוח מודיעין אחורה,וגם לסנכרן מטרות
עם טילים אחרים שבאותו אזור באותו זמן.
טילים אלו יכולים להיות משוגרים גם ממטוס צסנה - לא צריך שרף בשביל לשגרם.

אגב, בניסוי מודל ממוחשב בארה"ב, שוגרה פצצה המכילה מאות תתי חימוש אוטונומיים שחיסלו
כח בסדר גודל של 2 גדודים, תוך מספר דקות..

השרף מסוגל לאתר מטרות קורנות, להעביר את נתוני אות ה-RF אל הטיל שממשיך ברדיפה אוטונומית אל המטרה.

הוא גם יכול להבדיל בין מטרות נעות למטרות נייחות, מטרות זחליליות ומטרות גלגליות ולשגר אל עבר מטרה עומדת מבלי להתבלבל בינה לבין מטרה חולפת בסמוך או אפילו להמשיך ולעקוב אחר המטרה גם לאחר שהתחילה לנוע....

אם יש טילים אחרים שאתה מכיר אם תכונות דומות - זה מעניין - שלח קישור.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

האיום האיראני- למרות שחשוב מאוד שיש לנו יכולת להתמודד איתו, הדרך היחידה לטפל בו היא ע"י כך שהאמריקאים ידאגו לנושא, דבר שיקרה בכל מקרה. ארה"ב לא תאפשר למדינה קיקיונית להחזיק בנשק גרעיני ולגרום לה לבעיות (אל תשכחו שארה"ב רואה את עצמה כשוטר של העולם וטוב שכך).
מה גם שטיפול של ארה"ב בנושא לא יגרור תגובות מהעולם וישאיר את מדינת ישראל נקיית כפיים.
אם נתקוף בעצמנו, בטח שאם נעשה זאת ללא הסכמה אמריקאית, נוחרם ע"י שאר מדינות העולם ושכנינו ונהפוך למדינת עולם שלישי תוך מעט מאוד זמן. אולי אפילו תפרוץ מלחמה מול אומות ערב.

אין קשר בין השרף לאיום האיראני ומי שהציע פה לשלוח אותו למשימות ביון והשמדת תשתיות תקשורת ונ"מ שם חייב לי הסבר איך לעזאזל מביאים לאיראן מסוק שעם מכלי דלק יכול לשהות באוויר משהו בסביבות ה-6 שעות והמהירות המקסימלית שלו היא קצת פחות מ-300 קמ"ש.
מעבר לזה על רכישת השרף הוחלט בשנת 96' כשהרמטכ"ל היה אמנון ליפקין שחק.

המרכבה סימן 4 אולי נראית כמו רכישה פזיזה אבל בהתחשב באורך החיים של הכלי יותר משתלם לקנות אותו עכשיו ועם כל הכבוד לרמטכ"ל הבא שהגיע מחיל אוויר ומתמלא שמחה לאיד לומר לעובדים במש"א שהם מייצרים מטרות למטוסים ומסק"רים- בשביל לכבוש תא שטח 65 טון פלדה שעומדים עליו זו הדרך היחידה, מטוסים ומסוקים וכל החימוש המונחה שבעולם לא יכולים לכבוש ולהחזיק אדמה רק טנקים וחי"ר יכולים לעשות את זה.
מלבד זאת אני אשמח להזכיר לאלוף המכובד את תורת הקרב המשולב- שום כוח לא עומד בפני עצמו ובאופרטיבי יהיה לטנקים חיפוי אווירי (הרי זה התפקיד של ח"א- להשיג עליונות אוירית ולאפשר לכוחות על הקרקע לפעול ללא הפרעות מהאוויר) וסיוע נ"מ.

לשבחו של השרף (ושל המרכבה) צריך לזכור שהמטרה העקרית של הצבא היא הכנה ליום שבו תיערך מלחמה כוללת. אפשר לומר שהמלחמות האלו נעלמו מהעולם אבל ביום שנפסיק להיערך אליהן נהיה מטרה קלה לאויבנו שימצאו בעיתוי שעת כושר לפתוח בדיוק במלחמה כזאת מהסוג הקלאסי ואז נצטרך הרבה מאוד מקוריות ומזל כדי לעמוד מול טורי שריון ואגדי ארטילריים כשלרשותנו צבא שמתאים רק לעימותים מוגבלים למיניהם ולהשמדת כורים גרעיניים במרחק 3000 ק"מ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Elad E האיום האיראני- למרות שחשוב מאוד שיש לנו יכולת להתמודד איתו, הדרך היחידה לטפל בו היא ע"י כך שהאמריקאים ידאגו לנושא, דבר שיקרה בכל מקרה. ארה"ב לא תאפשר למדינה קיקיונית להחזיק בנשק גרעיני ולגרום לה לבעיות (אל תשכחו שארה"ב רואה את עצמה כשוטר של העולם וטוב שכך). מעבר לזה על רכישת השרף הוחלט בשנת 96' כשהרמטכ"ל היה אמנון ליפקין שחק.

בהתחלה אמרו שהם "רק מחפשים תשומת לב ותמיכה כלכלית לאור הרעב שבמדינה"

אח"כ אמרו שהם לא ממש מפחידים ושניתן להפעיל עליהם סנקציות.

אתמול אמרו שהם מכינים תשתית לניסוי גרעיני, אבל המשיכו ואמרו שאולי בעצם הם רק רוצים ליצור רושם של כאילו יש להם יכולת להגיע לזה.

גם יודעים שהם משתפים מידע עם איראן.

האם ישראל צריכה להמתין למהלך אירועים דומה? אני חושב שדווקא זו ההוכחה שלא!

לגבי רכש השרף - ישראל התחילה להתעניין בו ב-1999 - וב-2000 רק חתמו על החוזה - כך שלשחק לא היה בו חלק משמעותי כל כך, אלא דווקא למופז.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

זהו טיל אוטונומי לחלוטין - הוא משוגר, מגיע לאזור היעד וממשיף לטוס מעליו עד שהוא מאתר מטרה
לתקיפה - המטרות נקבעות מראש (או מעודכנות תוך כדי פעולה) לפי סדר עדיפות.
טכנולוגיות המיחשוב והתיקשורת של היום מאפשרות פיתוח טילים כאלו - ראשי ביות הדמאתיים,
יכולות מיחשוב ממוזערות אך חזקות,מאפשרות פענוח של תמונה ,סיווגה וזיהויה על ידי הטיל עצמו.

לפי סרט תדמית שהציגה רייתאון, הוצג תסריט שבו משוגרים כמה עשרות טילים אוטונומיים לעבר
שטח מסוים - מאותו רגע השטח הזה הופך לשטח הריגה - על כלי שייט\רכב שנכנס אליו,מזוהה ע"י
הטילים שמרחפים מעל ומושמד.
הטילים גם מעבירים צילומים אחורה למפקדה, והנה הרווחת גם כלי מודיעין וגם כלי תקיפה - והכל
בתוך טיל אחד.
בסרט גם דיברו על חלוקת עבודה בין הטילים - כדי שהם לא יתקפו את אותה מטרה.

כמובן שככל שמערכת נשק הופכת למתקדמת יותר, היא גם מורכבת יותר ולכן גם אפשרית יותר
לשיבוש - אבל זה כבר סיפור אחר.

ראשית - אתם מתעלמים מהנושא התקציבי , הצוללות נרכשות מגרמניה שם אין לך שום שקל סיוע (בניגוד לאלו שקיבלנו מתנה וכבר ניסו לשנורר אחת נוספת ללא הצלחה) בעוד השרף מיוצר כולו במדינה המרעיפה עליך FMF/FMS וגם יש לה אינטרס זהה אם לא יותר ברכישת המוצר.
הרבה פוליטיקה עומדת מאחורי עסקאות הרכש הגדולות ולא הכל שיקולים בטחוניים טהורים.
דובר על זה בעבר בפורום , זה חלק מהחיים.
השורה התחתונה - ההחלטה לא הייתה זה מול זה.
כ"כ למה הגעת למסקנה שדוקא חסרה עוד צוללת? אולי הכמות הנוכחית היא די והותר?

פתיחת מסדרונות אוויריים נעשתה ע"י מסוקי לונגבואו בעיראק - והם עמדו במשימה יפה.
טילי ההלפייר לונגבוא מונחי גמ"מ והם אכן שגר ושכח.
מכ"מ הלונגבואו מסוגל לזהות, לסווג ולהוציא נתוני מהירות וכיוון של 256 מטרות תוך כ 20-30 שניות של חשיפה.
משהוחלט להמשיך בתכנית צי"ד - ה"שרף" מהווה מרכיב מרכזי בתכנית - כפי שנכתב.
לגבי המרכבה - לא בהכרח שהמרכבה סימן 4 היה פרוייקט נחוץ , אבל נושא יבילות האויר שהוזכר פה לא מהווה שיקול במקרה שלנו - ואני לא רואה איך כתב"מים/מקל"טים מחליפים את הטנק בשדה הקרב.

לגבי המערכת של ריית'און - אני מניח שאתה מדבר על ה NETFIRES , אכן מערכת מעניינת מאד - אגב גם כלפיה מופנית ביקורת קשה מאד בשל זלילת תקציבים (בכל אופן אין לה שום קשר או יכולת להחליף את המסק"ר).

לינק לסקירה על ה :AH64D
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E9%F9%F0%E9%ED
*לא מדובר בשרף אלא בדגם ה LONGBOW.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אף אחד לא מעלה על דעתו לתקוף מטרות רחוקות בטק"ק בעלי רש"ק קונבנציונאלי.
למה לא בעצם, הרי זה יותר זול מכל מסימה מאוישת ללא סיכון חיי אדם וללא חשש מטק"א.

1. אני לא בטוח שלישראל יש טק"ק שיכול להגיע לטווחים של אתרי הגרעין באיראן - אולי
הוא יכול להגיע לבושאר, אבל שאר האתרים שפזורים במזרח המדינה מרוחקים מאות ק"מ מבושאר.
2. בטק"ק ישנה שגיעה מעגלית מצטברת - הדיוק של טק"ק הוא בד"כ רדיוס של כמה עשרות מטרים-
יתכן וזה לא מספיק מדויק לצורך פגיעה במתקני הגרעין האיראניים.
3. רעיון לפיתוח - טק"ק בעל הנחיית CCD/FLIR לביות סופי.
אני יודע (מהעיתונות) שהרממי"ם שצה"ל רכב לארחונה (רקטות מתוקנות מסלול) טסים במסלול
בליסטי ומתקנים עצמם ע"י זרמי גז מהצדדים - כך מושג דיוק גבוהה יחסית לרקטה-אולי אפשר
ליישם את אותו מנגנון בטק"ק.
4. חלק ממתקני הגרעין באיראן נמצאים תחת שכבות של בטון\פלדה\אדמה - צריך רש"ק חודר
(פצצות חודרות בונקרים) כדי לחדור ולפגוע בצורה אפקטיבית - אני לא יודע אם לטק"ק יש יכולת
חדירה גבוהה. אולי יוכלו לחזק את מבנה ראש הקרב, אבל אז צריך יותר דלק ומנוע חזק יותר.

בנוגע ל-1 ו-4, די פשוט לבצע שינוים בטיל או אפילו לחבר מספר מאיצים במקביל, לראיה כמעט כל המשגרים צבאיים ואזרחיים כאחד.
בנוגע ל-2, אם רוצים להרוס מערכת קרור של מתקן גרעיני, גם טעות כזו נחשבת פגיעה ולו רק עקב גלי לחץ שעוברים בקרקע.
בנוגע ל-3, המהירות של טק"ק בחדירה גבוה בספר גודל מזו של רמ"מ. כנראה שהשיטה המיוסמת ב"חץ" תהיה עדיפה (והיא כבר מוחחת).

רכישת הלונגבואו באה על חשבון הסטריקר......אז שכל אחד יעשה את החשבון אם זה "משתלם"....לעת עתה אין רכישת סטרייקרים נוספים עד שישתחרר תקציב נוסף

יש לא מעט שהיו מעדיפים אפילו הצטיידות של צה"ל בקופסאות בן אנד ג'ריס על פני הצטיידות בסטרייקר.
והם אפילו היו צודקים במידה רבה.

אני חושב שאין קשר בין רכישת הסטרייקר לרכישת השרף.
את הסטרייקר לא קונים כי הוא לא מתאים למתאר הלחימה שצה"ל עומד מולו.
בעצם הוא גם לא מתאים למתאר הלחימה שהאמריקאים עומדים מולו.

מישהו יודע למה הסטרייקר טוב??

רמז: זה קשור לעברייני תנועה בכביש 6

פרוייקט השרף החל ב-1999.

רכישה רשמית של המסוקים ב-2000

אתה יודע מה היה לו"ז רכש הסטרייקר - אני חושב שהרבה אחרי זה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

רפובליקת בננות