07-07-2013, 18:41
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
מציאות מורכבת
ראשית, כמובן שזה לא התקרב אפילו לשואה. מספר ההרוגים האזרחיים הערבים במלחמה איננו ידוע, אך וודאי שלא עלה על אלפים בודדים, לכל היותר. אולי אף פחות מזה.
שנית, אין ספק שרוב הערבים שחיו בתחום שעבר לשליטה יהודית ברחו או גורשו והפכו פליטים. מאידך גיסא, כל היהודים, ללא יוצא מהכלל, שחיו באיזורים שאותם כבשו הערבים הפכו פליטים או נרצחו. כך שלכל היותר מדובר בטיהור אתני הדדי (ענין מקובל בעימותים מסוג זה) שבו הערבים היו שיטתיים יותר. וזה בלי להתייחס כלל לכך שמייד תאחר המלחמה רוב היהודים בארצות ערב גורשו למעשה והפכו פליטים, ללא עוול בכפם פרט ליהדותם.
שלישית, סיבות הבריחה של הערבים במלחמת העצמאות היו מגוונות.
היו מקרים שבהם מנהיגים ערבים עודדו אותם לברוח כדי שלא יפריעו למהלך הקרבות, אך ניראה שמקרים כאלו היו מעטים יחסית.
היו מקרים לא מעטים שכפרים ערבים הוחרבו (ותושביהם גורשו) משום שמיקומם היה מסוכן מבחינה אסטרטגית. כך למשל הוחרבו כפרים ערבים שחלשו על הדרך לירושלים והיו בסיס להתקפות קטלניות על התחבורה.
ניראה כי רוב הערבים שברחו עשו זאת מבלי שנידרשו לכך או נורתה עליהם יריה אחת (למשל בחיפה) וזאת משום שהם נכנסו להיסטריה ממה שהיהודים עלולים לעשות להם. ההסטריה הזו ניגרמה במידה רבה על ידי המנהיגות הערבית עצמה שבלהיטותה לתעמולה הפיצה סיפורי זוועה, כולל הגזמה ניכרת באירועי דיר יאסי.
לבסוף, אני שמח מאוד שאתה שואל ומתעניין! זה בהחלט חשוב. מקווה שלא תסתפק בתשובתי זו אלא תיקרא יותר. ספריו של בני מוריס הם מקור אמין בדרך כלל בסוגיה הזאת. בספרים המאוחרים שלו הוא מאוזן למדי ושם את הדברים בפירוט ובקונטקסט הנכון.
|