רציתי לפתוח דיון לגבי סוגיה שתשומת הלב שלי
יתר על המידה בנושא לאחורנה : הגעתי למסקנה שכל
ההתנהלות שלי בתור אדם היא מאוד דומה לחיים
של הורי, הורי התחתנו בגיל צעיר דבר שגרם להם
במובן כלשהו לפגם בפיתוח האישי, כשהייתי קטן
יותר היו כמה דברים שמאוד רציתי לעסוק בהם,
לא אפרט והורי מנעו ממני את זה בגלל שלטענתם
הדבר אינו מציאותי וחסר תועלת, היום הבנתי את זה
שכל מה שהם מנעו ממני זה אך ורק בגלל החוסר ניסיון
שסבא וסבתא שלי גרמו להם. כיום אני בן עשרים - קשה לי
מאוד עם אבא שלי למשל אני בכל שיחה מתנגח איתו
כי כל מה שהוא מייצג אני לא מאמין בו, וכל ההתנהלות
שלו אני תמיד אומר לעצמי שלא אהיה כזה שיהיו לי ילדים,
אני מרגיש לפעמים שאני בתוך גלגל שאני בכלל לא שייך, דברים שנראו נורמטיבים שהייתי קטן נראים לי היום כל כך דפוקים.
זה הפך אותי לבחור מאוד מתוסכל.
מעניין אותי לדעת אם עוד אנשים חווים את זה.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

יש לי חדשות טובות עבורך - אתה בשלב המאוד נפוץ שבו ההורים תמיד טועים. התנגשות הדורות הזו היא דבר כמעט בלתי נמנע - אתה מגיע לשלב שבו אתה מתחיל לשקול דברים מנקודת המבט של אדם בוגר ומתחיל לראות את כל המקרים שבהם אימא או אבא לא תמיד צדקו, בניגוד לאמונה של רוב הילדים שההורים יודעים יותר טוב.

בנקודה זו אתה בטח תוהה מדוע אני קורא לזה חדשות טובות. ובכן, ככל שאנחנו מתבגרים, כך אנחנו מתחילים להכיר בשגיאות ובטעויות שההורים שלנו עשו ועדיין עושים. בתחילה זה ממש מטריד (בגלל שבאיזהשהו מקום אנחנו עוברים לקיצוניות של "אני יודע יותר טוב") אבל עם הזמן זה מתמתן. ככל שתתבגר (וזה שהגעת לגיל 20 לא אומר שהגעת למלוא הבגרות שלך) כך תבין יותר ויותר את נקודת המבט של הוריך. הנטייה להיכנס לקרב על כך דבר נוטה לשכוך.

עצתי לך - קבל את העובדה שהוריך הם בני אדם ולכן מסוגלים לטעות. הם טעו ויטעו ואלה החיים. לא כיף אבל מה לעשות. לדעתי, מה שאתה צריך לשאול את עצמך זה לא אם הוריך טעו אלא אם הם טעו בתום לב או לא. אם הם ניסו לעשות הכי טוב עבורך ופישלו - תן להם קרדיט על זה שהם ניסו.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אני באותו מצב בדיוק, אני חווה את זה על בשרי, ומה שהכי מצחיק שעד היום הייתי בטוחה שהם צודקים תמיד ונמנעתי מויכוחים איתם ובעקבות זה לא התקדמתי לשום מקום. היום אני יודעת כמה טוב שפתחתי את הראש והרי הם לא באמת יודעים מה טוב בשבילך, בעצם אף אחד לא יודע מה טוב בשבילך אלא רק אתה עצמך. אז עצה שלי תלך אך ורק בדרך שלך, לא תמיד זה קל כי זה יוצר עימותים עם הסובבים אותך אבל תמיד תדע שמה שאתה עושה נכון לך ומספק אותך. תלך עם הלב שלך ותראה שבסוף זה ישתלם לך=]


בהצלחה!