11-09-2016, 21:19
|
|
|
חבר מתאריך: 22.05.09
הודעות: 81
|
|
ספרים שנכתבו ע"י בכירי ח"א
בחלק ניכר מהספרים, המחבר משתמש בספר כדי "לסגור חשבון" עם עמיתיו/מפקדיו/פיקודיו.
לעיתים זה נעשה בעקיצה שיש בה לעיתים אפילו חן מסויים (רן פקר על התנהגות עזר ויצמן כשהטיס אותו בפנטום) לעיתים זה בוטה יותר.
טבעי שבקריירה ארוכה בכל ארגון לא כולם אוהבים את כולם.
רן פקר ודן חלוץ בספריהם לא חסכו שבטם ממי שרצו. דן חלוץ לטעמי חצה את הגבול בכך שחשף (ברמז גס) את שם הטייס שהפיל את מטוס הנוסעים הלובי בתחילת 1973.
גם אם "כולם יודעים" וגם אם זו לא עבירה רשמית, זה בוטה מאד מסיבות מובנות.
לעומתו ולזכותו ספקטור בספרו "רם וברור" לא חושף את שם מספר 2 שלו בתקיפה של אניית הביון "ליברטי" במלחמת ששת הימים.
|