2 תמונות ראשונות מופיעות במוזאון מלחמה מצרי בפורט סעיד . 2 הבאות הם חלק מפנורמה ענקית במוזאון מלחמת טשרין בקהיר . תתכוננו :



כותרת של תמונה במוזאון : לקיחת מח"ט ישראלי בשבי



הגנה על פורט סעיד (החללים הרבים בתמונה כמו שניחשתם הם של האוייב הציוני החלש)









עד לשנה הבאה , באל אקצה הבנויה ....

בהרבה מקומות "אכלנו אותה" כמו שמצויר שם.

אבל לא לשכוח, שאולי בחלק (ואפילו גדול) מהקרבות אולי הפסדנו, אבל במחלמה ניצחנו, אפילו שזה אולי קצת יהיר לאמר אבל עדין, אני מסתכל בסופו של דבר על ההישגים מול התוצאות (עזוב את זה שהכל ירד לטימיון כמה שנים יותר מאוחר)

ולכן, השורה התחתונה שלי היא, שאולי זה טוב שהמצרים ממשיכים באשליותיהם\הכחשותיהם ומלמדים את העם המצרי היסטוריה מעוותת ומוטה לטובת יצירת שנאה מתמדת כלפינו (לשמור על הגחלת אם תרצה),
בסופו של דבר, אתה מכיר ת'משפט, "עם שלא מכיר את ההיסטוריה שלו..."

(סתם נקודה למחשבה)

באיזה מלחמה מצרים תפסו בשבי מח"ט ?

אני לא מבין על מה השחצנות, ומדוע יש להתפקע מצחוק. בעיני המצרים הם נצחו במלחמת יום הכיפורים ("מלחמת אוקטובר"), והאמת היא שהם כנראה צודקים מנקודת המבט שלהם. הם הצליחו להביס את הצבא הישראלי ולהגיע להישגים צבאיים יבשתיים שהיו ההישגים הנדרשים לפי התכנית שלהם. גם לאחר התקפת הנגד והניצחון שלנו לא שוקמה תדמיתו של הצבא הישראלי בעיניי המצרים, מבחינתם ההשפלה של מלחמת ששת הימים נמחקה, והיהירות הישראלית נמחקה - ושני אלה הובילו בסופו של דבר לשיחות השלום בקמפ דיוויד ולחוזה השלום שבמהלכו הוחזר כל סיני למצרים.

בניגוד אלינו, שאנו בוכים בכל שנה על הקונצפציה שקרסה ועל ההרוגים במלחמה - למרות שניצחנו במלחמה ניצחון ענק, המצרי חוגג את נצחונו - והמוזיאון מהווה ביקור חובה בבתי הספר.

ובעניין הניצחון (?) ליעקב חסדאי יש שני מאמרים מעניינים על זה ב'בעט ברזל', למרות שהוא טועה כשהוא חושב שב-71 החמצנו הזדמנות.
אגב, רק תמיהה אחת: הקרב על פורט-סעיד הוא מ-56, לא?

והאויב היה אנגלי\צרפתי ולא ישראלי.
אבל, הגבורה המצרית היא אותה אחת.

בעניין הניצחון, הם רואים את הכוס המלאה ואנחנו את הריקה.
הא, הכוסות שונים אבל הבקבוק זהה.

במוזיאון מוצגות גם מפות של מהלכי הלחימה המצריים.

עד כמה שזה נוגע למצרים הם ניצחו במלחמה, והיא נגמרה אחרי שלושה ימים...)


(יש לי תמונות נוספות מהמוזיאון, אבל אין לי סורק )

רק חבל שהמצרים משכתבים את המציאות לרעתנו...

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

המצרים לא עמדו בהסכמים שעו הם הסורים לפני המלחמה ונשארו בטווח הגנת טילי הנ"מ שלהם - שם היו מוגנים מחיל האוויר הישראלי. יותר מאוחר כשהמשיכו להתקדם מעבר לטווח הטילים הם נהדפו הארמיה השלישית נלכדה בסיני, מנותקת משאר הצבא ובעיקר מהאספקה.
עשרות אלפי חיילים מצריים נתקעו בלי מים וחייהם ניצלו רק בזכות ברית המועצות שאיימה להיכנס גם כן למלחמה אם ישראל לא תסכים להפסקת אש. לפני שנה בערך הורדתי סרטים שמתעדים חיילים מצרים חוצים את התעלה בנגמ"שי "טופז" אמפיביים וממלאים ג'ריקנים במים אצל הצבא הישראלי (לצערי איבדתי אותם כשהחלפתי מחשב).
את ההשפלה הזאת, בנוסף לתבוסה של 67 השלטון המצרי לא היה מסוגל לספוג והיה חייב לצאת מנצח בעיני העם המצרי ולכן הקים מוזיאון גדול שמפאר את "הישיגי המלחמה" - בעיקר את הצליחה של התעלה ואת כוחות הקומנדו המצרים, ואף מילה על החצי השני של המלחמה, חציית התעלה, השמדת בסיסי הטילים ואלפי ההרוגים (כמדומני למצרים היו 10,000 הרוגים אבל אני לא בטוח. שווה לבדוק).

ככה זה במדינה דיקטטורית. שיכתוב של ההסטוריה זאת אחת הדרכים לשמור על העם מרוצה ועל השלטון יציב. שיבושם להם

- המצרים ציפו לעשרת אלפים אבדות בחציית התעלה. בפועל - כשלוש מאות (או משהו כזה. לא זוכר מספר מדוייק).
- לא הצלחנו לעקור את ארמיה 2 ממקומה ממזרח לתעלה.
אולי הם הפסידו, אבל אנחנו לא ניצחנו. למעשה, בהתחשב בהגדרת מטרות המלחמה הישראליות, נכשלנו ברגע שהם עברו את התעלה...

כמה חבל, אחרי שטובים מאיתנו הלכו הבנו את זה לרגע וזה נגוז.

בין 11.000 ל14.000. ואוליי יותר

נניח שהיו 14,000 כמה % זה מתוך אוכלוסיה של 60,000,000
לישראל היו כ-3000 מתוך אוכלוסיה של 6 מיליון (באותה תקופה)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו