12-05-2005, 15:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,901
|
|
למה בטון כזה?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Cavalier שמתחילה ב "עזרה בזיהוי... עצם מעופף לא מזוהה בהרצליה(ברצינות)"
אני מאוכזב מהתקשורת כאן, אנשים.
עד כמה שיצא לי ללמוד עד היום, אם תאמר דברי חכמה, הם ישכנעו גם אם לא תעטוף אותם במכפילי עוצמה כמו "טמבל" "זייפן"וכו'.
אני יודע שאני בכיוון כי יש פתגם עתיק כזה- "דברי חכמים בנחת נשמעים".
לעניין התמונה- אני מסיר את הכובע בפני מי שיש לו הידע והיכולת לנתח טכנית את התמונה ונתוניה, מן הסתם אם הממצאים אמיתיים לא צריכה להיות בעיה שלכנע אותנו הקוראים.
ודעתי שלי- השובלים הלבנים אכן נראים כפסי התעבות של כלי טיס דו מנועי. לפי הרווח בין הפסים ביחס לרוחב כל פס יחיד, אני מניח שמדובר בכלי שיש לו מנוע יחיד על כל כנף, כך שזה אמור להיות מטוס תובלה או נוסעים גדול- ברמה של בואינג 737 ומעלה, לטעמי. מצד שני, הגוף הלבן שמופיע בתמונה רחב מדי וקצר מכדי להיות גוף של כזה כלי טיס. אולם, ישנה אפשרות שעקב זווית השמש אל גוף הכלי, לא מכל אורך הגוף מתקבל החזר אור שמאפשר לנו לראותו, וכן שהאור מוחזר מאזורי שורש הכנף, מה שיכול להסביר את הרוחב הגדול מדי של העצם.
דבר נוסף- פסי ההתעבות אינם מקבילים לכל אורכם, אלא מתעגלים עם מעין "בטן" באמצעם, ואח"כ מתעקלים "ומצביעים" כאילו שאם היו מתמשכים עוד קצת הם היו חוזרים להיות מקבילים. זו לרוב צורה אופינית לפסי התעבות ש"מופרעים" עקב זרימת האויר שמושפעת ממעבר גוף המטוס, מערבולות האויר שהוא מותיר אחריו.
ואחרון- העצם נראה לא ברור וקטן, ופסי ההתעבות קצרים מאוד ביחס לרוחבם, מה שמביא אותי לחשוב שגובה הטיסה הוא בתחום העליון ממש של גובה היווצרות פסי ההתעבות. אני לא זוכר מהו, ואני חושש לכתוב שטות, אז מי שמבין מוזמן לתרום מידע. נדמה לי שהגובה הרגיל לפסי התעבות בכפוף לטמפרטורה הוא 30 ומשהו אלף רגל ועד 40 ומשהו. אני מקווה שאני פוגע קרוב...
סיכום- זה הניחוש שלי, ואשמח לשמוע תובנות נוספות. ומי שמדבר לא יפה- שיתבגר, see if i care
קורנסים לנצח
|