לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #18  
ישן 31-08-2005, 15:05
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי gm4450 שמתחילה ב "ומה עם אל-עריש ?"

בח"א 5 היה אמנם בסיס עצמאי אבל לא היה בסיס מבצעי אלא תפקד בעיקר כשדה אימונים קדמי של הביס"ט בחצרים. מטוסי צוקית ומאוחר יותר גם עיט של הביס"ט פרסו לשם, כנ"ל לגבי מסוקים. לאחר הנסיגה, הוקם בסמוך לחצרים אתר תחליפי (שדה קדם).

בשנת 1979 היו לנו עדיין 5 שדות תעופה מבצעים בסיני - רפידים, איתם, אל-עריש, אופיר ועציון.
למרות זאת, רק מיעוט מסד"כ ח"א היה מוצב קבע באתרים האלו (ללא מטוסים מתקדמים כמו F-16, F-15 וקורנס) והם שמשו בעיקר כבסיסי פריסה בחירום, לאימונים (ביס"ט, קא"מ, הסבות) ולפריסה קדמית של גפי יירוט להגנת שמי סיני ונתיבי טיסה אזרחיים.
אל-עריש, אופיר ורפידים היו שדות תעופה קטנים יחסית ופרימיטיביים, עם מסלול המראה / נחיתה בודד ותשתיות מוגבלות ביותר, שלא יכלו לתמוך ביותר מטייסת אחת וגם זה בקושי.
(זו גם הסיבה שבזמנו הוחלט לבנות שדות תעופה חדשים ולא לפתח את שדות התעופה המצרים העיקריים שנתפסו - ביר תמדה, אל-עריש וביר-גפגפה.)

לעומת זאת, עציון ובמיוחד איתם היו שדות ענקיים, מרובי מסלולים ודת"קים, שיכלו להכיל כנף שלמה ואת כל יחידות התמך שלהן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 08-07-2022, 16:55
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
טיסות פוגה בבח"א 5
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11
בח"א 5 היה אמנם בסיס עצמאי אבל לא היה בסיס מבצעי אלא תפקד בעיקר כשדה אימונים קדמי של הביס"ט בחצרים. מטוסי צוקית ומאוחר יותר גם עיט של הביס"ט פרסו לשם, כנ"ל לגבי מסוקים.


מתוך הספר "ידעתי שתבואו", עמ' 114:
"לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש סיני נוספו לבית הספר לטיסה שטחי טיסה חדשים לאימונים. כדי להוריד עומס מההקפה בחצרים הוחלט לנצל את שדה אל-עריש לביצוע אימונים בנחיתות והמראות. הגף הטכני וטייסת תחזוקה איישו צוות טכני באל-עריש והשדה הפך פעיל והומה פרחי טיס".

מתוך האתר מרקיע שחקים: תאונת ההמראה של פוגה 036 בבח"א 5, בה נהרג פרח הטיס יונתן שומרוני ז"ל.

האם הוקצו אזורי אימון ייעודיים עבור מטוסי הפוגה בקרבת בח"א 5?

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11
לאחר הנסיגה, הוקם בסמוך לחצרים אתר תחליפי (שדה קדם).


שדה קדם נסלל בבסיס חצרים זמן לא רב לאחר השדה הראשי, לטובת מטוסי הפייפר של טייסת קדם מכין (אשר כיום מכונה טייסת מיון ומפעילה מטוסי סנונית). עד שנפתח שדה קדם, במשך כשנה לאחר מעבר הביס"ט מתל נוף לחצרים, הטייסת פעלה משדה תימן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 31-08-2005, 15:45
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,996
נכון כתבת !! - ואוסיף...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "בסיסים בסיני"

בשנות ההתשה השתמשנו גם בשדות קדמיים לשימוש "קלה" (המינוח "מנחת" לא כל כך מקובל עלי אלא אם כוונתנו למנחת מסוקים...), בראס-סודר, בביר-תמדה, במיטלה, ובבלוזה.

אגב - רפידים בהתשה היה שדה פעיל מאד. מירב הזנקות היירוטים הבלתי יזומים על ידנו ולפעמים אף פיטרולים נערכו מרפידים. שם הבסיס אגב היה בח"א - 3.

בנוסף למיראזים ולפאנטומים שימש השדה כגף לטייסת הדרורים (סיור אויר יומי - ולפעמים יותר מכך, מעל התעלה וטווח תותחנים), גף לטייסת האלואטים (פתיחת צירים יומית לאורך התעלה בגובה נמוך), היו בו גם מסוקי בל-205 לחילוץ וקישור, ומדי פעם סופר-פרלונים למשימות ולחילוץ.

אינני זוכר את אורכו של השדה אולם טיסות תובלה (בואינגים - כמדומני 707 ) וכן סטראטוקרוסרים, צסנות ואיילנדרים היו עניין של יום ולילה שם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 07-09-2009, 16:33
  elvis1977 elvis1977 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.08.07
הודעות: 5,056
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי noamlaw שמתחילה ב "אכן. ימים ארוכים, סופות חול..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי noamlaw
אכן. ימים ארוכים, סופות חול כתומות, שמש קופחת על הראש. סיני.


שמירות יום כן יום לא, קור מקפיא עצמות בחורף, שבתות 1 ל 4, החזרה לבסיס כאשר האוטובוס ( ליילנד טייגר ) כבר בש"ג, ונסיעות ארוכות על כבישים סוג זין ,מחורצים משרשראות השוטים,( מישהו זוכר את הדרך בנוראית דרך ביר חאסנה? ) וכמיהה לראות בדרך צפונה את הגשר של יבנה, שנהיה בטוחים שעברנו בשלום את עוקף עזה.

ומי לעזאזל מתגעגע לזה? טוב שהחזירו, טוב שיש שלום ( קר, עדיף ממלחמה חמה ), ורק זכרונות מהבלונדיניות בחופים שלא יחזרו לעולם.

ובכל זאת תודה לאנואר אללה ירחמו, ומנחם זצ"ל.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מוות למחבלים!

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 07-09-2009, 16:58
  noamlaw noamlaw אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.06
הודעות: 3,778
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי elvis1977 שמתחילה ב "[QUOTE=noamlaw]אכן. ימים..."

הוראת מאו"ג לנוע רק בדרך עפר ולא על כבישים.[הלך התחת הנ"נ].
תייל מתוח בערוצים על ידי הבדואים על מנת להזיק לנו בסיורים ובניווטים [תגובת נגד ונקמה - חירור ג'ריקנים שחורים עטופים ביוטה ממולאים במיים שהושארו ליד הגפנים על ידי הבדואים]
סככת מטווח השיריון שלמה [!] שנגנבה בלילה אחד בצומת פרקר.
שמירה בבונקר בשניים הרמת תאורות כל הלילה להנסת הבדואים.[היו או היה זה חיזיון לילה?].
עיסה בחדר אוכל - פסטה מעורבת במין פירורים [בשר?] והכל עטוף בחול + מים בצבע אדום.
נסיעה בטייגר מעבר באל עריש [ילדים מציעים שקיות לבנות עם אותו נוזל שבחדר אוכל] תוך קריאות קצובות "מידז מידז מידז" - שק"ם אל עריש. רפידים - הרסרי"ת מבצעת סלקציה בעליה למטוס צפונה.
מי שנשר - הלך לכביש.
בכביש - לשכב על האספלט על מנת להכריח נהגים לעצור לטרמפ.
צומת בדרך לאום מחצה - 'קיוסק' עשוי כמה קרשים עם גג - בפנים - מגש עם כמה מסטיקים 'צ'קלטס' וסיגריות מתוצרת בלתי ברורה ו'פפסי'' - המוכר איננו - הוא עוטף עכשיו מרצדס מאחורה וקובר אותה 8 מטר באדמה לקראת הפינוי.
לא נסוגנו - ויתרנו למען השלום.
מתמטני. סוללות נ"מ שרופות מסביב.
צומת פרקר - זרועה שרידי אדם, עצמות, והכל מכוסה בחול.
מי לא הדליק גיזר ב8 בערב במקלחת? למה ליתום יש קרון רחצה משלו [בנוי על משאית גאז]?
איפה עידית מעין חרוד?
למה גליל 1000 קורע תרמלים בכרכוב למען השם?
איך טוענים קרגו?
...
_____________________________________

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 31-08-2005, 21:29
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
צרור תמונות שכנראה כולן מהבסיסים הללו בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי McKaby שמתחילה ב "בסיסי חיל האוויר בסיני"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
טייסת 140? במעבר לרמון ב1981?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
טכס קבלת הסקייהוק לטייסת 140
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מגדל פיקוח בח"א עציון
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


ואולי מישהו כבר יתפור לי את הסיפור מאחורי התמונה הזאת:
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
118- חילוץ ה 35 סנטה קטרינה 9.79.
עוד חילוץ (מזמן אחר וממקום אחר)
https://2004-uploaded.fresh.co.il/2004/03/16/111466.jpg
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 01-09-2005, 10:49
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "צרור תמונות שכנראה כולן מהבסיסים הללו בסיני"

אחלה תמונות, חבל שאין עוד
תמונות המיראז' צולמו כמובן בחצור ולא בעציון. העצים והצמחיה די מסגירים את זה.
המגדל הוא מגדל טלמטריה ולא מגדל פיקוח (אני אחפש תמונה של מגדל הפיקוח)
יחידת המכ"מ הקרקעית היא כמובן המענ"ש "המתפלל" המפורסם - ששימש ככוון-בקר אש בסוללות הנ"מ הקני הנייח 40 מ"מ של גדודים כמו 881, 882 וכו' - שפרסו להגנת בסיסי ח"א בסיני.
שימו לב לעיטים של טייסת 140 - ה OTU מפורסמת - החמושים בטילי סיידוויינדר AIM-9H לטובת אימוני קרבות אוויר. ניתן גם לראות מטוס נדיר יחסית מדגם A-4E.

עוד על הטייסת המופלאה הזאת, כוללת התקופה בה הייתה מוצבת בבסיס עציון, ב

http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...559&docID=19289

לגבי היסעורים - תנאי הטיסה הקשים בסיני (חום נוראי, אבק אינסופי, הרים גבוהים, מרחקים גדולים וכו') לא הטיבו עם אף מסוק, גם לא עם היסעור המורכב כך שנחיתות חירום ותקלות למיניהן היו דבר די נפוץ.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 09-09-2009, 09:21
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
תגובה
בתגובה להודעה מספר 83 שנכתבה על ידי McKaby שמתחילה ב "[QUOTE=NehemiaG]בח"א 511 - זה..."

התג התחתון אינו מוכר לי ומסקרן. הזריחה האדומה מעל הרי אדום הייתה מוטיב חוזר בסמלי יחידות ח"א סיני בכלל ובבקעת הירח בפרט (ואף ביצירות אומנות ותמונות נוף של ציירים ישראלים בני התקופה). למרות שטיל ההוק מופיע בו, זהו אינו תג של מערך הנ"מ בכלל או של אחת מיחידות ההוק בפרט. חיילי הנ"מ (ובתוכו יחידות ההוק) הלכו בזמנו (כמו היום) רובם עם תג המערך. מיעוטם הלכו עם תג הבסיס בו התארחה יחידתם לדוגמא רמת דוד (881) או תל נוף (946) אבל מנהג זה נעלם עם הזמן וכולם התיישרו לתג העטלף. יתכן שמדובר בתג של אחת השלוחות הטכניות (ינ"ט או מתנ"מ) שהוקמו בשלהי שנות ה-70 בשארם, אם כי למיטב זכרוני אנשיהם הלכו עם התג הבסיס המארח ולא תג נפרד. תעלומה!

נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 09-09-2009 בשעה 09:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #109  
ישן 17-09-2009, 06:50
צלמית המשתמש של winner
  winner winner אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.01.03
הודעות: 1,172
סליחה על ההקפצה - הערות לויקי ושאלה
בתגובה להודעה מספר 108 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "על פי ויקיפדיה: 528"

לגבי המאמר בויקי - יש בו כמה שגיאות חמורות - לפחות בחלקים שאני מכיר למשל סוג המכ"ם שהיה ב-528 והעובדה שכל מתקני היחידה הושמדו - אני עבדתי על אותו מכ"ם עצמו מתחילת שנות ה-80 - הקרון היה קצת :מקומט" אבל המערכת פעלה לגמרי לא רע. עבדתי גם על קרון בקרה שהיה ב-511 - גם הוא עבד אחרי שכל הדופן השמאלית שלו הוחלפה. הבנתי שהמכ"ם שהיה שם (דווקא מהסוג שהוזכר בויקי) הושמד לחלוטין - ראיתי בצריפין את מה שנשאר מהאנטנה שלו וזה לא הרבה (שם גם נהרגו טכנאי מכ"ם כשרצו למכשיר אחרי שהביני מה הולך ליפול עליהם - מאוחר מדיי בשבילם).

ושאלה - בויקי יש תמונה של האנדרטה לזכר חללי היחידה (מוזכרת גם בכתבה בבטאון ח"א). שוטטתי לא מעט ביער המגינים ולא מצאתי אותה - מישהו מכיר ויכול לתת מיקום מדוייק ?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #131  
ישן 22-11-2020, 18:19
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
כמה דברים
בתגובה להודעה מספר 130 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "כוננויות בבסיסי סיני בשלהי התקופה"

1. במסגרת הסכם הביניים בספטמבר 1975 נסוגו כוחות צה"ל לקו המעברים והתרחקו עד כדי 50 ק"מ מתעלת סואץ, מהלך שהפך את רפידים ללא רלוונטי כבסיס כוננות יירוט להגנת שמי התעלה. הריכוז הגדול של בסיסי ומתקני צבא במליז נותר הלב הלוגיסטי והמבצעי של צה"ל במרכז-צפון סיני עד לנסיגה לקו על-עריש-ראס מוחמד בינואר 1980 ובסיס הטיסה עצמו המשיך לשמש כמרכז תובלה (הרקולסים, בואינגים, ענקים, דקוטות, זמירים ועוד), מסוקים, מודיעין מוטס (עטלף, טופז, לגיהוץ קווי הפרדת הכוחות הארוכים), וכמובן פריסות של מטוסי קרב שונים, יב"א וכוחות נ"מ אולם חשיבותו האסט' פחתה וצה"ל לא התעקש להשאירו בידיו עד הנסיגה הסופית.

2. מתוך המטוסים המתקדמים, בזים אמנם נכנסו לשימוש הרבה לפני פינוי רפידים אולם פרסו רק לאיתם (מי זוכר היום בכלל שטקס חנוכת איתם כבסיס מבצעי נערך כמעט במקביל להגעת ה F-15 בישראל) ובעיקר לעציון.

3. ניצים הגיעו לישראל אחרי שרפידים כבר פונה ונכנסו לשירות מבצעי ממש טרם הנסיגה הסופית, כאשר הבסיסים בסיני כבר רוקנו מרוב תכולתם. למיטב ידיעתי הם פרסו רק לעציון בהקשר של אימונים ומבצע אופרה.

4. הגם שהגיעו ארצה עוד לפני הסכם הביניים, בפועל הצפעים נכנסו לשימוש מבצעי בתצורת הנ"ט הסופית שלהם רק מקץ 4 שנים, אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים, עד אז המערך היה מסווג וזו גם הייתה אחת הסיבות (לצד סד"כ לא מספק) שלא נטל חלק במבצע ליטני. עם החתימה על הסכם השלום פחת משמעותית איום השריון המצרי בסיני והוחלט לחשוף את האמצעי אבל עד אז כבר הושלמה הנסיגה ממערב סיני והמיקוד עבר ללבנון ו "לחזית המזרחית", עד פרוץ מלחמת אירן-עירק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 25-11-2020, 19:14
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כמה דברים"

1. ניתן בהחלט להבין ויתור על פרישת מיירטים ברפידים החל מסוף שנת 1975, בעקבות נסיגת צה"ל מכביש הרוחב. מצד שני, יש לזכור כי הכוח המצרי בסיני היה מדולל, ללא סוללות טק"א כמובן, ואילו רקטות הפרוג ממילא יכלו להגיע לרפידים גם ממרחב כברית-שלופה בגדה המערבית של התעלה.
הוויתור על מיירטים ברפידים (בהנחה שאכן כך היה) פגע במידת מה ביכולת להגן על שמי סיני, בייחוד לאור העובדה שבסיס איתם (המרוחק כ-120 ק"מ מרפידים) נחנך רק כשנה אח"כ. ללא איתם, השדות הקרובים ביותר לרפידים היו אל עריש (100 ק"מ), חצרים (170 ק"מ) ועציון (180 ק"מ). באל עריש למיטב ידיעתי לא נפרשו מיירטים מעולם, כך שבמשך כשנה, מסוף 1975 עד סוף 1976, מטוסי היירוט הקרובים ביותר למרחב רפידים היו צריכים לזנק מחצרים.
בוויקיפדיה נכתב כי טייסת 253 עברה לאיתם (לאחר שהוקמה בחצור) כבר באוקטובר 1976, וכי עוד לפני כן נפרשו לאיתם קורנסים ומיראז'ים. אני משער כי ח"א פרש מיירטים לאיתם בהקדם האפשרי, עוד בטרם נחנך הבסיס באופן רשמי, בגלל הפער שנוצר לאחר הסכם הביניים.

2. אני משער כי עומס הפעילות בטייסת 133 באותן שנים היה גבוה מאוד, שכן היתה זו טייסת יחידה של מטוסים מדור חדש, בעלי ביצועים עדיפים בהרבה. עיקר הפעילות המבצעית היה בוודאי בזירה הלבנונית. אכן סביר כי לא נפרשו בזים לסיני לצורך החזקת כוננות, אבל אולי בכל זאת בנסיבות חריגות.

4. ידוע לי כי באותה התקופה מסוקי הצפע טסו לא מעט בסיני, באימונים משותפים עם גדודי הטנקים הסדירים, תוך ניסיונות לגבש תו"ל. אז נולדה הסברה המפורסמת כי בלחימה צפוי יחס אבדות של 15 טנקים לכל מסק"ר שמופל. אני משער כי הצפעים המריאו ונחתו ברפידים, אולם מאידך כנראה לא זכו להחזיק כוננות בסיני, הן בגלל הכניסה המאוחרת לשימוש מבצעי והן בגלל מיעוט הסד"כ והפעילות בזירה הלבנונית.

5. באשר לצד השני: אמנם ח"א המצרי נחלש מאז מלחמת יום כיפור, אך בכל זאת קלט מטוסי מיג 23 חדישים וכן מטוסי סוחוי 20 נוספים. כמובן היתה גם יכולת הנחתת הקומנדו במסוקי סער, אשר כידוע הופעלה באופן נרחב במלחמה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 25-11-2020, 21:33
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
כמה דברים
בתגובה להודעה מספר 132 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "1. ניתן בהחלט להבין ויתור על..."

1. העומס על 133 נבע בעיקר ממחסור בסד"כ (4 מטוסים בלבד במהלך השנה הראשונה! זאת עד להגעת המטוסים החדשים מפס הייצור בתחילת 1978), מחסור בצוות אוויר לצד בעיות קשות במנועי ה-100 המוקדמים, בטילי השלהבת ובמכ"ם המתקדם. גם חהא"א, על משאביו הבלתי מוגבלים, סבל מבעיות קליטה אלו, הידע והנסיון היו מוגבלים וכשירות מטוסיו הייתה נמוכה והושגה פעמים רבות באמצעות קניבליזציה, מה עוד שבעת נחיתת המטוסים בארץ בדצמבר 1976 הייתה לאמריקנים כנף בודדת של מטוסי F-15 שהוכרזה כמבצעית חודשים ספורים קודם לכן (לצד כנף אימונים וכנף שנייה באירופה בתחילת תהליכי קליטה). עד שהצטבר בח"א די סד"כ להכרזת הטייסת כמבצעית הסכם השלום עם מצרים כבר נחתם, היה ברור שדין הבסיסים בסיני לפינוי ולא היה הגיון בבניית תשתית לקליטת בזים דווקא בהם. הצבתם בבסיס מרכזי כמו תל-נוף אפשרה בסופו של דבר גמישות כלפי כל החזיתות - צפון, מזרח ודרום.

2. אני לא חושב שהויתור על רפידים פגע ביכולת ח"א להגן על שמי סיני מהסיבות הבאות:
א. ח"א המצרי ספג אבדות כבדות במלחמת יוה"כ.
ב. פני המצרים כבר היו לנורמליזציה עם ישראל ודווקא גבולם המערבי (עם לוב של קדאפי המטורלל) התחמם, כמו כן הם סבלו מבעיות פנים קשות של רעב ועוני מחפירים (הנמשכות עד עצם היום הזה).
ג. בשנים ההם כוחותיהם במערב סיני עסקו בעיקר בהקמת ביצורים ומכשולים, דבר המאפיין צבא מתגונן ולא תוקף.
ד. מערך הנ"מ הישראלי במרכז ודרום סיני עובה ושוכלל אחרי מלחמת יוה"כ, עד כדי הקמת אגד מרש"ל (קצר החיים).
ה. הנסיגה של הסכם הביניים השיגה אפקט מצנן משולש - גם קצרה משמעותית את זמן הטיסה מעציון/איתם לקו הנסיגה, גם האריכה בהתאמה את זמן הטיסה של המצרים מבסיסיהם בדלתא
(ובכך גם את הסיכוי לזיהוי מוקדם שלהם) וגם הקטינה את המוטיבציה המצרית לצאת למלחמה נוספת.
ו. לצה"ל נוספו אמצעי התראה יבשתיים ואווירים שלא היו לו לפני מלחמת יוה"כ, שהקטינו את הסבירות להתקפת פתע מוצלחת נוספת.
ז. הוקמו תחנות התראה אמריקניות כחוצץ בין הצבאות.

3. לצפעים המוקדמים הייתה יכולת נשיאה מוגבלת ל 4 טילי עורב בתנאי ראות נוחים, זאת אל מוך מערך נ"מ קרקעי קני וטילי צפוף ועצום, הכולל שילקות רבות. לו הייתה פורצת מלחמה נוספת עם מצרים בסיני ב 1976-7 לעניות דעתי תרומתם הייתה מוגבלת בהתאם ושחיקתם רבה. לדעתי המצרים היו "חותמים" בשמחה על יחס המרה של 15 טנקים מול קוברה אחת, בוודאי כאשר עומד להם סד"כ שריון כמעט אינסופי. אגב גם בלבנון הראשונה, תחת תנאים אידיאלים (שליטה אווירית מלאה, נ"מ דליל, חזית קצרה בהרבה מסיני, סד"כ משמעותי של שתי טייסות - צפע ולהטוט) תרומת המסק"רים הייתה בסופו של דבר צנועה יחסית לציפיות מהם.

4. ח"א המצרי נחלש? אני מזכיר שכבר בספטמבר 1977, קרי עוד לפני ביקור סאדאת בישראל, נמכרו להם 36 פנטומים דגם E מעודפי חהא"א, הן כאיזון לעסקאות הנשק עם ישראל, הן כאיתות ברור לישראל בדבר תום עידן המלחמות עם המצרים והן כתמיכה בסאדאת אחרי מלחמת הגבול הקצרה עם לוב בקיץ אותה שנה שאיימה על יציבות משטרו. בסופו של דבר מסירת הפנטומים התבצעה רק אחרי חתימת הסכם השלום עם ישראל, בין היתר בגלל התמשכות תהליכי ההכשרה והקליטה. עוד קודם לכן מכרו להם האמריקנים 15 הרקולסים, שנמסרו להם בין 1975 ו 1979. ויש כמובן את סיפור המירא'זים.

נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 25-11-2020 בשעה 21:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #135  
ישן 29-11-2020, 17:35
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
נכתב מטה
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי duduster שמתחילה ב "סיפור המיראז'ים, יכול לפרט?"

העברת המיראזי'ם הלובים נעשתה במספר גלים (שהאירוע העצוב הזה בוודאי תורם למוטיבציה של קדאפי לנקום בישראל), המצרים צברו אט אט סד"כ מבצעי משמעותי (במטוסים ובטייסים כאחד) והכרזת טייסת 69 שלהם כמבצעית באביב 1973 הייתה לאחד הגורמים לכוננות כחול-לבן של צה"ל במאי 1973.

מי זוכר היום בכלל שלהכרזה זו קדמה תקרית ההרקולס אמריקני, שבמרץ 1973 נקלע לנתיב הטיסה של מיראז'ים לובים, הותקף בידם אך חמק בעור שיניו. התקרית הובילה להדלפת נוכחות המיראז'ים במצרים, נוצר לחץ על הצרפתים, שדרשו את השבתם ללוב, תוך איום על עצירת המשך אספקת המטוסים שלא נשא פרי.

הגם שהמצרים לא התרשמו יתר המידה מביצועי המיראז'ים במלחמת יוה"כ ועדיין עזיבתם הפתאומית באביב 1974 (כצעד הפגנתי של קדאפי כנגד הסכם הפרדת הכוחות) פערה פער משמעותי ופתאומי ביכולתם ההתקפית ארוכת הטווח, מה עוד שהרי כבר הכשירו סד"כ משמעותי (צ"א, צ"ט כאחד) לתפעול המטוסים ומנגד לא היו בידם מקורות חלופיים זמינים למטוסי תקיפה ארוכי טווח.

במקביל נמשכה התרחקותו של סאדאת כפוי הטובה מהסובייטים (אחרי שסייעו לו רבות בהשלמת אבדות המלחמה ובעצירת קריסת הארמיה השלישית) ואל החלל הפוליטי והמבצעי שנוצר נכנסו כמעט בצהלה קיסינג'ר וניקסון (זמן קצר טרם עזיבתו) ופייסל מלך סעודיה, שאף ביקר ביולי 1974 במצרים כולל סיור מתוקשר בהריסות קו ברלב.

הגם שמצרים והסעודים ניצבו בעבר הלא רחוק משני צידי המתרס במלחמת תימן הראשונה, הרי שמקץ שנים ספורות הנסיבות השתנו לגמרי וכעת פייסל היה מעוניין בהרחקת המצרים מלפתיתת הסובייטים (שחרחרו מלחמות בכל האזור וחמדו את הנפט הסעודי) ובהתקרבותם לארה"ב (הגם שבמקביל היכה קשות במערב בצורת אמברגו הנפט המפורסם). בין היתר ממן להם רכש אמל"ח מתקדם מתוצרת צרפת ובכלל זאת מטוסי מיראז' 5, טק"א קרוטל, טנ"ט מילאן ועוד. פייסל ביש המזל אגב לא זכה לראות את פרי מאמציו מאחר ונרצח בידי בן אחיו בתחילת 1975.

נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 29-11-2020 בשעה 18:00.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #136  
ישן 28-11-2020, 18:24
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
בתגובה להודעה מספר 133 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כמה דברים"

1. הגנת שמי סיני - ברור כי מערך הנ"מ התעצם לאחר המלחמה, אך לא ידוע לי אילו שינויי היערכות חלו בעקבות הסכם הביניים. בוויקיפדיה מסופר על הקמת אגד 170 ברפידים בשנת 1974. תוכל לפרט על אגד מרש"ל?

2. טייסת 133 - מסכים, הצדק עימך.

4. צפעים השתתפו במבצע לחילוץ אח"י געש מהחוף הסעודי בספטמבר 1981. בנוסף השתתפו גם מטוסי קורנס וכפיר, אך לא בז או נץ. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-6 לאוקטובר, נרצח נשיא מצרים סאדאת, מה שגרר הגברת כוננות כוחות צה"ל בסיני. אזכיר כי אופיר, עציון ואיתם פונו רק בתחילת 1982.
לגבי יחס האבדות בקרב בין מסק"ר לשריון - דובר על שריון שלנו מול גאזלים מצריים/סוריים/עיראקיים.

5. חה"א המצרי נחלש עקב האבדות במלחמה והתדרדרות היחסים עם בריה"מ. גם טייסות ההאנטר העיראקיות והמיראז' 5 הלוביות חזרו לארצותיהן (תוך התדרדרות היחסים ג"כ, עקב ההסכמה המצרית להפסקת אש). המצרים אמנם קלטו בשנים 1974-1975 כמה עשרות מטוסי מיראז' 5 (במימון סעודי), סוחוי 20 ומיג 23 חדשים, אך לעומת חה"א הסורי, אשר התאושש במהרה בזכות הידוק הקשרים עם בריה"מ, חה"א המצרי לא חזר כ"כ מהר לגודלו כפי שהיה ערב המלחמה.
בצר להם פנו המצרים אף לסין והצטיידו בגרסאות הסיניות של מטוסי הטופולב 16, מיג 19 ומיג 21. לקראת סוף העשור נקלטו הפאנטומים ולבסוף גם ה F-16 (לאחר שהמצרים לא הסכימו להתפשר על F-20). את הפאנטומים המצרים התקשו מאוד לתחזק ונדרשו לסיוע אמריקאי נרחב. אזכיר גם כי תמורת המטוסים הללו, העבירו המצרים לידי הסינים והאמריקאים אמל"ח סובייטיים חדישים, כולל מטוסי מיג 23 ואחרים, לצרכי מחקר.

6. אם מישהו נתקל בתמונות של בזים/ניצים/צפעים בבסיסי סיני או טסים מעל נופי סיני, בבקשה שישתף עימנו. בינתיים, מתוך ביטאון חיל האוויר, גיליון מאי 1982: בזים חונים בעציון בעמ' 23, צפע טס מעל חופי ים סוף בעמ' 38.

נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 28-11-2020 בשעה 18:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #137  
ישן 29-11-2020, 17:53
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
תשובות
בתגובה להודעה מספר 136 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "1. הגנת שמי סיני - ברור כי..."

1. אגד מרש"ל אינו אגד 170. הוא הוקם בעקבות הסכם הביניים, התקיים שנים ספורות בלבד ופורק עם פינוי סיני.
2. אתה טועה לגבי איתם ועציון, הפעילות המבצעית בהם (הכוונה למטוסי סילון קבועי כנף) דוללה משמעותית כבר שנה לפני הנסיגה ונפסקה לחלוטין כחצי שנה לפני הנסיגה הסופית, זאת עקב פינוי ציוד והריסת תשתיות ומתקנים שנדרשו להפעלתם כשדות מבצעיים. זאת בניגוד לשארם המרוחקת והמבודדת, שם המשיכה להתקיים נוכחות צבאית ואזרחית ענפה עד הימים האחרונים ממש טרם הנסיגה. כמו כן בשארם היה שדה מצרי עד מלחמת ששת הימים ובהסכם השלום התחייבנו להחזיר את כל השדות בסיני בדיוק במצב בו נכבשו, עד רמת השביל, השלט, הברז והנורה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #140  
ישן 30-11-2020, 18:24
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
העברת מטוסי הקרב לעובדה ולרמון
בתגובה להודעה מספר 137 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "תשובות"

מהערך על עובדה בוויקיפדיה:
"בחודש נובמבר 1980, מיד לאחר שהושלם מסלול הנחיתה בבסיס עובדה, הנחית האלוף דוד עברי מטוס קרב במקום, זאת עוד בטרם הושלמה בניית הבסיס.
ב־18 באוקטובר 1981 הועבר מטוס הכפיר הראשון לבסיס עובדה, שישה מטוסי כפיר נוספים נחתו במקום ב־8 בנובמבר בטקס חנוכת הבסיס בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה."

מהערך על רמון בוויקיפדיה:
"מסלול טיסה ראשון בבסיס הושלם בטקס חגיגי בחודש יוני 1981 וצוין בנחיתת מטוס מיראז' שהוטס על ידי האלוף דוד עברי. בחודש יולי 1981 החלו להיכנס ראשוני משפחות הטייסים למגורי המשפחות בבסיס רמון. ב-25 באוקטובר 1981 הועברה לבסיס רמון רביעיית מטוסי פנטום, שהיו למטוסים הראשונים המוצבים במקום. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #144  
ישן 28-06-2022, 21:34
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
קורנסים בכוננות ברפידים בשנת 1977
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כמה דברים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
1. במסגרת הסכם הביניים בספטמבר 1975 נסוגו כוחות צה"ל לקו המעברים והתרחקו עד כדי 50 ק"מ מתעלת סואץ, מהלך שהפך את רפידים ללא רלוונטי כבסיס כוננות יירוט להגנת שמי התעלה. הריכוז הגדול של בסיסי ומתקני צבא במליז נותר הלב הלוגיסטי והמבצעי של צה"ל במרכז-צפון סיני עד לנסיגה לקו על-עריש-ראס מוחמד בינואר 1980 ובסיס הטיסה עצמו המשיך לשמש כמרכז תובלה (הרקולסים, בואינגים, ענקים, דקוטות, זמירים ועוד), מסוקים, מודיעין מוטס (עטלף, טופז, לגיהוץ קווי הפרדת הכוחות הארוכים), וכמובן פריסות של מטוסי קרב שונים, יב"א וכוחות נ"מ אולם חשיבותו האסט' פחתה וצה"ל לא התעקש להשאירו בידיו עד הנסיגה הסופית.



בספר "לכם השמיים ולנו הארץ", המספר על הגף הטכני של טייסת 107 קורנס, מתוארת פרישה מבצעית של הטייסת לרפידים בפרק ו', עמ' 327-328, תחת הכותרת "פריסה לרפידים1". נכתב כי הפרישה היתה במסגרת כוננות עקב הסלמה כלשהי. מסופר גם כי בעת הפרישה צפו חיילי הטייסת בשידור משחק הכדורסל הראשון בין מכבי ת"א לצסק"א מוסקבה, אשר התקיים כידוע ביום חמישי ה-17/2/1977. אמנם משתמע כי לא היתה זו כוננות שגרתית, אך בכל זאת מדובר על מטוסי קרב בכוננות ברפידים בתקופה שלאחר יישום הסכם הביניים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #145  
ישן 29-06-2022, 00:21
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מהומות הלחם במצרים
בתגובה להודעה מספר 144 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "קורנסים בכוננות ברפידים בשנת 1977"

באמצע ינואר 1977 התרחשה במצרים התקוממות עממית רחבת היקף במחאה על עליה חדה ופתאומית במחירי מוצרי המזון הבסיסים ובעיקר הלחם. מה שהתחיל בהפגנות ומצעדי מחאה התדרדר במהירות להתפרעות המונית שנמשכה יומיים, במהלכה ההמון שרף, בזז והרס מכל הבא ובכלל זה סמלי שלטון מובהקים כמו תחנות משטרה ונוצר חשש אמיתי ליציבות השלטון.

בתגובה לאנרכיה שנוצרה ולכשלון המשטרה בהשלטת סדר סאדאת הכריז על משטר צבאי זמני למשך שבוע-שבועיים ושלח את הצבא לרחובות. במהלך דיכוי המהומות נהרגו כ 80 איש, נפצעו אלפים ונעצרו עשרות אלפים. פיקוד דרום העלה את רמת הכוננות בסיני ויתכן שהפריסה המדוברת הייתה חלק מכך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #146  
ישן 30-06-2022, 18:58
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
בתגובה להודעה מספר 145 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "מהומות הלחם במצרים"

מהומות הלחם במצרים התרחשו ב 18-19 בינואר, בימים ג'-ד'.
בספר נכתב כי אנשי הטייסת ירדו לרפידים ביום ד', משחק הכדורסל בו צפו נערך ביום ה' ומכבי הפסידה בו.
כאמור, המשחק המפורסם מול צסק"א התקיים ב-17 בפברואר ומכבי ניצחה בו. היה זה המשחק הראשון אי פעם מול צסק"א ואילו המשחק הבא מולה התקיים בינואר 1981, בדיוק שנה לאחר פינוי רפידים.
לעומת זאת, ב-20 בינואר 1977, יום אחד לאחר סיום המהומות במצרים ו-4 שבועות לפני הניצחון על צסק"א, מכבי שיחקה בחוץ מול ראסינג מכלן הבלגית ואכן הפסידה.
לכן אני סבור שהגברת הכוננות המדוברת והפרישה לרפידים אכן היו על רקע מהומות הלחם, אך זכרונו של המספר מתעתע בו בנוגע ליריבה במשחק בו צפה משם, שלא היתה צסק"א אלא ראסינג מכלן. ניתן לשער כי צסק"א השתרבבה לזכרונו של המספר בשל תהילת הניצחון המפורסם במשחק מולה, שהתקיים כאמור 4 שבועות אח"כ.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #156  
ישן 21-07-2023, 18:21
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
בתגובה להודעה מספר 155 שנכתבה על ידי HSI שמתחילה ב "כוננות היירוט באופיר בזמן מלחמת יום כיפור"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי HSI
ציטוט מתוך ספר היובל לקורס טיס 65 (אשר פורסם באשכול אחר), עמ' 51:

"במלחמת יום הכיפורים, בגלל מצוקת סד"כ (סדר כוחות), טייסת הסער 105 חזרה לבצע משימות אוויר-אוויר והחזיקה גף יירוט בבח"א 29 'אופיר' בשארם א-שייח'.
הגף הופעל למשימות יירוט בשעות היום בלבד ועם חשכה הכוננות הועברה למטוסי הקורנס בעלי המכ"ם והכשירים למשימות אל-ראות. בכל בוקר לקראת אור ראשון המראנו רביעייה מחצור לאופיר והחלפנו את הקורנסים. החזקנו כוננות יירוט חמש דקות בזוג אחד לפחות ובכל ערב, לאחר 'העברת המקל' לקורנסים חזרנו לחצור וחוזר חלילה. היו הזנקות רבות".



ארכיון צה"ל פרסם לאחרונה שתי תמונות של מטוסי סער, אשר כנראה צולמו בבח"א 29 במהלך מלחמת יום הכיפורים, כאשר טייסת 105 החזיקה שם כוננות יירוט. המטוסים בתצורת אוויר-אוויר, הכוללת שני טילי שפריר 2 ושני נתיקים (מה נפחם?).


https://yomkipurwar.mod.gov.il/events/Pages/eventItem.aspx?idRec=27789-pictures
https://yomkipurwar.mod.gov.il/events/Pages/eventItem.aspx?idRec=27786-pictures
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #159  
ישן 27-07-2023, 21:27
צלמית המשתמש של MS_Rogue
  משתמש זכר MS_Rogue MS_Rogue אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
בתגובה להודעה מספר 158 שנכתבה על ידי winner שמתחילה ב "מה ההיגיון להשתמש בסער ליירוט ?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי HSI
ציטוט מתוך ספר היובל לקורס טיס 65 (אשר פורסם באשכול אחר), עמ' 51:

"במלחמת יום הכיפורים, בגלל מצוקת סד"כ (סדר כוחות), טייסת הסער 105 חזרה לבצע משימות אוויר-אוויר והחזיקה גף יירוט בבח"א 29 'אופיר' בשארם א-שייח'.
הגף הופעל למשימות יירוט בשעות היום בלבד ועם חשכה הכוננות הועברה למטוסי הקורנס בעלי המכ"ם והכשירים למשימות אל-ראות. בכל בוקר לקראת אור ראשון המראנו רביעייה מחצור לאופיר והחלפנו את הקורנסים. החזקנו כוננות יירוט חמש דקות בזוג אחד לפחות ובכל ערב, לאחר 'העברת המקל' לקורנסים חזרנו לחצור וחוזר חלילה. היו הזנקות רבות".
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #161  
ישן 29-07-2023, 16:18
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 723
בתגובה להודעה מספר 160 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "[QUOTE=winner]מדובר על סופר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yaari
האוייב הכי קרוב לשארם הם מטוסי מיג 17 בשדה תעופה גרדקה


כידוע, בתקיפה האווירית המצרית על אופיר ביום פרוץ המלחמה השתתפו גם מטוסי מיג 21. בספר של דני שלום בעמוד 203 מצוטט טייס מצרי שטוען כי חלקם המריאו מע'רדקה וחלקם מבסיס ואדי קנא, אשר ממוקם כ-100 ק"מ דרום מערבית לע'רדקה וכ-200 ק"מ מאופיר. אמנם ייתכן שמטוסי המיג 21 שפרשו לע'רדקה לצורך תקיפת אופיר, חזרו לשדה הבית (ואדי קנא? לוקסור?) מיד לאחריה.
בכל אופן, למיטב ידיעתי לא נערכו קרבות אוויר נוספים בגזרת אופיר - ע'רדקה לאחר יום הלחימה הראשון, כך שההחלטה להסתפק במטוסי סער להגנת מרחב אופיר באור היום עמדה במבחן המציאות.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי HSI
"בכל בוקר לקראת אור ראשון המראנו רביעייה מחצור לאופיר והחלפנו את הקורנסים... ובכל ערב, לאחר 'העברת המקל' לקורנסים חזרנו לחצור וחוזר חלילה."


מדוע מטוסי הסער לא נשארו באופיר בלילות? האם נזקקו מדי לילה לטיפולי אחזקה שניתן היה לבצע רק בחצור?

נערך לאחרונה ע"י HSI בתאריך 29-07-2023 בשעה 16:32.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:55

הדף נוצר ב 0.30 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר