 |
18-04-2014, 11:20
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
|
מאמר פרי עטו שמאוד אהבתי
מאמר פרי עטו שמאוד אהבתי משום עירער על התפיסה הרווחת בדעת הקהל, שבר מוסכמות והראה שיש להביט בדברים מחוץ לקופסה. ואין בעובדה שהמאמר מצא חן בעיני מלהפחית מהערכתי למפקדים ולכוחות שפעלו במבצע "עופרת יצוקה" נוכח אתגרים רבים.
http://news.walla.co.il/?w=//1423478
המלחמה שלא היתה\ מאת ראובן פדהצור
הסכנה הגדולה היא שבצה"ל יאמינו שניצחו במלחמה, בשעה שלא היתה כלל מלחמה. קולות שביעות הרצון וההשתבחות בתוצאות המלחמה, הנשמעים מהפיקוד הבכיר של צה"ל, עלולים להוביל את הצבא למסקנות שגויות. בניגוד למה שמצטייר מדיווחי התקשורת הישראלית, לפיהם תיפקד צה"ל בצורה כמעט מושלמת במלחמה הזאת והפיק את לקחי מלחמת לבנון - בפועל לא התנהל אפילו קרב אחד ב-22 ימי הלחימה.
לוחמי החמאס לא ניסו כלל לעצור את חיילי צה"ל, שהתקדמו אל תוך רצועת עזה, והעדיפו לסגת בלי קרב. האתגר שעמו התמודדו החיילים בהתקדמותם לעבר העיר עזה לא היה, כפי שהזהיר הפיקוד הבכיר לפני היציאה למבצע, קרבות פנים אל פנים מול לוחמים נחושים חמושים עד צוואר ונכונים להתאבד - אלא הצורך לאתר מלכודים ומטענים, ומדי פעם גם לנטרל צלפים בודדים. זו אינה מלחמה. זהו אפילו לא קרב של ממש.
אין כל דמיון בין הלחימה שניהל צה"ל במסגרת "עופרת יצוקה" לבין מה שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. לפיכך, הטיעון שלפיו הלחימה בעזה מוכיחה, כי צה"ל הפיק את לקחי המלחמה ההיא - אין לו על מה לסמוך. אכן, החיילים היו מצוידים טוב יותר, המפקדים היו בשטח ולא מאחורי מסכי הפלזמה, ומודיעין השדה היה מוצלח בהרבה מזה של 2006. אך כל אלה אינם משנים את העובדה שמה שהתרחש ברצועה היה למעשה מבצע צבאי, שעיקרו התמצה בהתקדמות כוח בשטח עוין, מיושב באזרחים רבים, ללא התנגדות של כוח צבאי.
החלטת הפיקוד הבכיר היתה, עם תחילת המהלך הקרקעי, להימנע מסיכון חיי החיילים גם במחיר פגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית. זו הסיבה שצה"ל עשה שימוש בכוח אש מסיווי בתהליך ההתקדמות אל תוך הרצועה. כפי שהסביר מח"ט גבעתי, אם יש חשש שבית ממולכד, גם אם מתברר שלמרבה הצער נמצאים בו אזרחים - יש לירות ולפגוע בו כדי לוודא אם הוא ממולכד, ורק לאחר מכן להתקדם אליו. בלי להידרש עתה לשאלה של מידת המוסריות שבלחימה כזאת, הרי שבשל השיטה הזאת לא היו מקרים שבהם היה צורך להסתער על בתים שבהם לוחמי חמאס.
תוצאה נוספת של השיטה הזאת היתה הרס נרחב והריגתם של אזרחים רבים - על פי נתוני צה"ל, קרוב לשני שלישים מההרוגים הפלסטינים היו אזרחים; כמו כן, למרות הכוונה, כמעט שלא נשבו לוחמי חמאס, והמכלאה שהוקמה לצורך קליטתם נותרה כמעט ריקה.
גם חיל האוויר זכה לשבחים רבים, והתקשורת קשרה לו כתרים כמי שהוכיח ב"עופרת יצוקה", כי הוא חיל האוויר הטוב מכולם. אין חולק על איכותו של חיל האוויר, אך תהיה זו טעות חמורה לאשש טענה זו בהתבסס על פעילותו בעזה. המטוסים פעלו בסביבה נטולת הגנה אווירית, כשהם נהנים מעליונות אווירית מוחלטת. טיסה אל עזה והטלת פצצות, חלקן הגדול "מדויקות", שאפשר להטילן מטווח רחוק יחסית, אינה משימה מסובכת. הטיסות בשמי עזה כמוהן כטיסות למטווח אימונים, שכל טייס מבצע עשרות רבות מהן בכל שנה.
ראוי שבצה"ל יתייחסו לביצועי הצבא ב"עופרת יצוקה" במידתיות הראויה ובצניעות הנדרשת. מלחמה לא היתה שם. ("הארץ", 25 בינואר 2009)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
