חייל שביקש לשים קץ לחייו בשל קשיים בשירות הגיע לפסיכיאטר צבאי במילואים בבסיס צריפין, שאליו נשלח. בשיחה שהקליט בעצת משפחתו, ניתן לשמוע את הזלזול שלו זכה מהרופא שאמור לסייע לו. "מאיפה אוספים אותם?", אמר הפסיכיאטר בתום המפגש הקצר. המשפחה זועמת: "דירדר את מצבו". צה"ל: "אמירה חמורה, מונתה ועדת בדיקה".

http://www.mako.co.il/news-military...&pId=2082585621

נראה שהפסיכיאטר הצבאי ידע שיושב מולו חייל שלא באמת רוצה למות.

אם הבחור באמת היה ״אובדני״, סביר להניח שהוא כבר לא היה בין החיים. נסיון ההתאבדות לא נשמע משכנע, והיה לו די זמן לנסות שוב ובאופן יותר יעיל. אם המשפחה באמת הייתה סבורה שהוא ״אובדני״, היא לא הייתה מתנגדת לאישפוז שלו. בקיצור, מדובר במישהו שלא קיבל מה שרצה ולא טוב לו. לא מזלזל בזה, אך זה לא עניין לפסיכיאטרים. הפסיכיאטר אולי היה בוטה אבל המסר שלו היה לעניין: עזוב אותי מההצגות, אתה רוצה להרגיש טוב? יש מה לעשות בנידון, אם אתה סתם רוצה להתבכיין ולקבל פטור כזה או אחר אז אל תבזבז לי את הזמן. יש מטופלים שצריכים בדיוק את הגישה הזו.

מי שרוצה להתאבד, לא הולך לפסיכיאטר עם מכשיר הקלטה.
מי שהולך עם מכשיר הקלטה מתכוון לעשות בכך שימוש, ולא לצורך התאבדות.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

הבעיה היא שלפעמים מה שבאמת הורג אותם זה הטמטום!
יש כאלה שעושים ניסיון התאבדות "כאילו" או "קריאה לעזרה" וכד', ומפספסים.
ראיתי מקרה מאד עצוב של נערה בת 17, שהחבר שלה עזב אותה. היא החליטה "להראות" לו, אבל הקפידה לבלוע רק כדורים תמימים לכאורה. היא ממש לא התכוונה למות, ולכן בלעה כדורי אנטיביוטיקה ואקמול. גם הסטז'ר הדגול שקבל אותה במיון חשב שזה די מצחיק ושלח אותה הביתה. מה ששניהם לא ידעו באותו זמן, היה שהיא בלעה כמות קטלנית של אקמול. היא חזרה למיון לאחר יומיים, ומתה בייסורים קשים כשבועיים לאחר מכן מהרס של הכבד. טיפול מידי היה מציל אותה בוודאות, אך באותה עת לא הייתה מודעות לכך שאקמול הוא מסוכן.

רופא שנופל על בליעת אקמו בנסיון אובדני....
כמעט לא סביר

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

בעקבות מקרה זה ודומים לו, היה בזמנו קמפיין גדול להחדרת המודעות לרעילות אקמול במיוחד, וטוקסיקולוגיה בכלל. חלק מהלקחים הוביל להקמת שירות לייעוץ טוקסיקולוגי ("מרכז הרעלים").

משהו לא מסתדר פה..."בשיחה שהקליט בעצת משפחתו"...קשה לי להאמין שמישהו שרוצה להתאבד ייקח מכשיר הקלטה איתו...ובטוח שלא יספר את זה למשפחתו...
נשמע כמו מישהו רצה לקבל פתור ולהשתחרר..

מעצבן איך שכל עיתונאי מצוי הופך את עצמו לאיש מקצוע בכל תחום שרק יעלה על הדעת. אותי מעניין לדעת מה פסיכיאטרים אחרים אומרים על זה, לא מה אומרת המשפחה ולא מה אומרים העיתונאים. כמו שאמרו לפני, כל הסיפור נראה חשוד, וכנראה הפסיכיאטר ידע טוב מאוד עם מי הוא מדבר.

מישהו פה שמע פעם על שובת רעב שמת מרעב??

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לא רוצה לקלקל את הטיעון, אבל היו דברים מעולם. אסירים של ה-IRA מתו בשביתות רעב בכלא הבריטי.

משום מה, אני חושד שאותו חייל שנכנס עם מכשיר הקלטה לקב"ן לא היה נחוש כמוהם. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יודעים לאבחן אובדנות לפי פרמטרים מוגדרים. זה לא עובד רק על תחושת בטן (למרות שיש לה משקל) ואני די בספק אם קב"ן ב-2014 היה מזלזל באיום התאבדות של חייל אם היה לו שביב ספק בעניין. אף אחד לא רוצה לא למנוע התאבדות ולהרוס לעצמו את הקריירה. כנראה שהחייל היה שחקן ממש ממש גרוע - משהו בסדר גודל של אלו שבאים עם קופסת גפרורים מלאה בנמלים ומספרים שזה ההורים שלהם כי זה הצ'יזבאט שמכרו להם שיעזור להם לשחק את המשוגע ולקבל שחרור.

עם זאת, התחום הזה עובד בגל סינוס - קשיחות של גורמי בריאות הנפש בצבא לא מונעת התאבדות של חייל וכל המערכת נכנסת לגל של ותרנות למתחזים ברורים מחשש לפספוס נוסף, עד שהסטטיסטיקות מביאות מישהו להקשיח מחדש את הפרמטרים. כנראה אנחנו עכשיו בתקופה של קשיחות.

קבל סיפור מהשבוע האחרון.
חייל שהתגייס לפני כחודש היה נחוש להשתחרר על בסיס נפשי, הגיע אל הקב"ן ישב מולו וענה בקול הכי רפה שאפשר על השאלות,כל כך רפה עד שבקושי נשמע.
הצליח לו! הוא השתחרר מייד מצה"ל על סעיף נפשי, אגב האיש רציונאלי לחלוטין.

מה קרה כאן? אני מניח שצה"ל באמצעות הקב"ן שמח להתפטר מהמורסה הזו לא פחות מהחייל עצמו ששמח להתפטר מצה"ל.

אז יכול להיות שאתה צודק, צה"ל החליט לא לשאת על הגב שלו כל מיני כאלה שלא ראויים להיות בצה"ל.

הסיפור הזה בכותרת האשכול? רפש עיתונאי!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

כולם פה חכמים .
ב 96 נגד בקבע ביקש להשתחרר , עבר פסיכאטר אחד ושני פסיכאטרים אחרים קבעו שהוא לא באמת יתאבד אם לא ישחררו אותו, כי גם נראה להם שהוא מנסה לעבוד עלהם או משהוא כזה, הנגד חזר הביתה חצי שעה אחר כך וירה בעצמו בנשק האישי שלו (הרי לא היתה סיבה לקחת לו את הנשק הפסכאטרים קבעו שהוא לא באמת יעשה את זה)

בקיצור בדברים האלה כדי להיות מאוד מאוד זהירים.
עדיף שבטעות ישחררו משהוא שמשחק אותה מלעשות את הטעות ולקבל חייל/קצין/נגד שהתאבד.

וממקרה אחד (או שניים) אי אפשר לקבוע מדיניות. בכל טירונות חי"ר יש X אחוז של חיילים שמנסה להשתחרר ע"י איום בהתאבדות, ועוד 10X שמחכים לראות אם זה עובד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אחת הבעיות היא שאיבחון פסיכיאטרי (ואינני כזה) בהשוואה לשיטות איבחוניות אחרות (שבאחת מהן אני עוסק), הינו בעל אחוזי דיוק
נמוכים יותר שאם אני זוכר נכון סובבים סביב 50-55%. זה מטיל אחריות כבדה על המאבחן כשהסיכוי לטעות גבוה.

לכן נראה כי כדי להמנע מטעויות שסופן התאבדות מעדיפים לא לקחת סיכוי. קשה לי לומר שאינני מבין אותם.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

זה בדיוק העניין. מאבחנים מתחום בריאות הנפש יודעים שהאבחנה שלהם לא דיכוטומית כמו של חשמלאי עם טסטר. קשה לי להאמין שקב"ן במילואים יסכן את הקריירה האזרחית שלו וייקח על מצפונו מוות של חייל אלא אם כן מדובר במקרה מאוד מאוד מאוד שקוף.
אחרת מה אכפת לו? תמיד יכול לתת לחייל שבועיים גימלים ולא לראות אותו עד סוף המילואים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov אחת הבעיות היא שאיבחון פסיכיאטרי (ואינני כזה) בהשוואה לשיטות איבחוניות אחרות (שבאחת מהן אני עוסק), הינו בעל אחוזי דיוק נמוכים יותר שאם אני זוכר נכון סובבים סביב 50-55%. זה מטיל אחריות כבדה על המאבחן כשהסיכוי לטעות גבוה. לכן נראה כי כדי להמנע מטעויות שסופן התאבדות מעדיפים לא לקחת סיכוי. קשה לי לומר שאינני מבין אותם.

מה זה "דיוק" של המבחן? אם אתה מתכוון להסתברות לאבחון נכון זה די נורא, כי זה אומר שהאבחון הזה שקול להטלת מטבע הוגן.

שיטות פסיכודיאגנוסטיות מקובלות הוכחו כקשקוש מוחלט לפני כמעט יובל. לדוגמה, כבר בשנות ה-60 הראו Chapman & Chapman שמבחנים בסגנון DAP מבוססים על דעות קדומות ואינטואיציה כושלת ומהווים מנבאים גרועים ביותר.

האם המצב בקשר למבחן הספציפי הזה השתנה מאז? כנראה שכן. האם בסה"כ המבחנים האלה אמינים היום? אני מנחש שיותר טובים מהטלת מטבע, אבל לא הרבה יותר.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

נכתב שהחייל כן ניסה להתאבד עם כדורים, אך ניצל לבסוף.

איזה כדורים, כמה כדורים, מתי נלקחו וכד'...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כדורי שינה.

איזה כדורי שינה, כמה מהם, מתי הם נלקחו ביחס להגעת ההורים....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מצטער שאין לי את דוח החקירה, אתה נשמע מאוד נחרץ לגבי זה שהחייל "זייף" ניסיון התאבדות.

לחלוטין לא נחרץ - לא לצד אחד או אחר. אני כן שואל שאלות בשביל לעת האם מדובר בנסיון אמיתי או בהצגה. אני מכיר מספיק מקרים של חיילים שלקחו 4 כדורי שינה שעה לפני שההורים להם חזרו הביתה - בזמן בשביל שאפילו המנה הקטנה שהם לקחו תשטף בזמן בבית חולים, לפני שהכבד שלהם יאלץ להתמודד עם זה. לא כל מי שלוקח כדורי שינה/אקמול/אנטיביוטיקה מנסה להתאבד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

וזה נכון במיוחד לגבי גברים. גבר שנחוש להתאבד בדרך כלל ישתמש בנשק חם או בתליה (ובמידה פחותה-חיתוך ורידים או קפיצה מגובה), ובדרך כלל גם יצליח.

תתפלא.

אבל הסטטיסטיקה מספרי הפסיכאטריה מסכימה לגמרי עם קנגס.
נשים עושות יותר נסיונות התאבדות, גברים מתאבדים יותר.
ובשיטות אלימות יותר.
כדורי שינה (אלו הנמצאים בשוק הישראלי לפחות) שלא ביחד עם אלכוהול, גם במינון יתר לא בהכרח יובילו למוות ובד"כ גם לא לסיבוכים. במידה ומערבבים עם אלכוהול אז הסיכוי להפסקת נשימה הוא גדול מאוד. (ואם לא נושמים אז מתים).
אקמול זה כבר סיפור אחר. ובמיון אתה באמת רואה הרבה בולעות שרק רצו למשוך תשומת לב ועלולות למצוא את עצמן מועמדות להשתלת כבד.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם "אבדני" הוא "החליט להתאבד והוא נחוש לחלוטין בהחלטתו", חלק מהאמירות המטרידות כאן נכונות.
אם מדובר באדם (אפילו שהוא חייל...) שעשוי להתאבד בסבירות גבוהה יותר בהינתן הנסיבות המתאימות (נגיד, אחרי שיצעקו עליו) מדובר בדברים הזויים.

"אובדנות" זו לא תכונה בינארית עם האפשרויות אין-סיכוי-שיתאבד ושום-דבר-לא-ימנע-ממנו-להתאבד.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

טירון בחטיבת גולני, איים לשים קץ לחייו מול עיני המפקד, שאמר לו כי הוא מוזמן לירות אם הוא רוצה.
רק במזל לא נפלט כדור וחייו ניצלו. בעקבות המקרה החמור המ"פ הודח מתפקידו
http://www.kipa.co.il/חדשות/חייל-אי...-המפ-נותר-אדיש/

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מעצור בכדור הראשון. תופעה מוזרה. מק-פורק?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

דובר צה"ל מסר בתגובה: "מדובר באירוע חמור שאינו תואם את ערכי צה"ל והחטיבה. בעקבות המקרה נערך תחקיר מעמיק ע"י המפקדים בחטיבה, כאשר בסופו הוחלט להדיח את המ"פ מתפקידו ולהעבירו לתפקיד מטה בו אינו מפקד על חיילים.
נציין כי על אף שהנשק נפרק טרם האירוע על ידי המ"פ ולא היווה סכנה ממשית בפועל, מדובר בהתנהגות שלא עולה בקנה אחד עם הציפיות מקצין ומפקד בצה"ל.
המפקדים נמצאים בקשר יומיומי עם החייל ומשפחתו."
http://www.israelhayom.co.il/article/559327

לא בטוח בזה אבל ניראה לי שכל פסיכיאטר יגיד שהמ"פ כמטפל עשה נכון, הבעיה שהמ"פ הוא מ"פ לא פסיכיאטר.
הנה עוד קצין טוב יורד מתפקיד חשוב בגלל לכאורה טעות בשיקול הדעת
נקווה שזה רק לתקופת צינון.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זה לא טעות בשיקול דעת זה זילזול בחיי אדם והקצין "המוצלח" הזה הראה במעשיו שאינו ראוי לפקד על חיילים.
כבר היו בעבר מיקרים של פיסכאטרים חכמים שחשבו לחשוף את הבלוף של איום ההתאבדות מחיילים שונים , לרוב זה נגמר רע מאוד (אני מכיר אישית מיקרה כזה שפסיכאטר זילזל באיום של חייל קבע שביקש להשתחרר וקבע שהוא סתם מאיים , החייל חזר מהועדה וירה בעצמו).
היום הקצין הזה טעה במקרה הזה מחר אולי ירה מעל ראשו של חייל שהוא יחשוב שהוא מזייף הלם קרב , מחרתיים יקח החלטות עוד יותר גרועות.
באיזה יקום אתה באמת חושב שמה שהקצין עשה מוצדק ? ואגב 99 אחוז מהפיסכאטרים יגידו לך שהוא טעה גם אם הוא היה מטפל מוסמך, העובדה שהחייל לחץ על ההדק.

אתה כבר מכיר אותו ויודע שהוא מזלזל סידרתי בחיי אדם ולא ראוי לפקד.
אתה גם מכיר את המקרה ויודע שהוא לא טעה/שגה/החליק לו אלא הוא ממש טיפוס אטום וציני שעושה דברים כאלה בשיגרה.

לא חשוב שחטיבת גולני קידמה אותו והחליטה שהוא ראוי לחנך את דור העתיד.
לא חשוב שהוא ניסה להתמודד עם הבעיה ושוחח עם החייל (אפילו ראה צורך לנטרל את הנשק).
לא חשוב שהיתה חקירה ומח"ט גולני החליט לאור תוצאותיה להסתפק בהדחה מפיקוד (זמני??).
יאללה בא נכאסח את כל מי שמפשל וניזרוק אותו מהצבא, נצמיד לו סטיגמות ונעשה לו שיימינג.
רק כך יישארו רק הטובים (שזה בערך אף אחד).

אתה לא מכיר את המקרה ואתה גם לא יודע אם החייל ידע או לא ידע שהנשק לא יירה, אפשר להמשיך עם ספקולציות כאלה מכאן ועד הירח...

שורה תחתונה, הוא פישל ונענש ואני מקווה שהוא גם מצטער ולמד מכך כמו רבים לפניו, במבחן התוצאה לא קרה נזק משמעותי אז גם לו מגיעה הזדמנות נוספת כמו לרבים לפניו.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תראה , כל הסעיפים שציינת מתקיימים גם לגביך (אלה אם כן דיברת עם משהוא בחטיבה).
אני מאמין שיש צורך באפס סובלנות כלפי התנהגות כזאת, יכול להיות שאני מחמיר מידי, אני מקבל את זה אבל ראיתי לאן התנהגות כזאת מובילה בעבר. שיימינג אגב נעשה לו בחטיבה (בהעברתו לתפקיד בו הוא לא מפקד על אנשים).