אבקשכם לראות בנאמר להלן מצע לדיון:

לטעמי, חייל מעולה, הוא חייל בעל רמה מקצועית גבוהה, כישורים אישיים נאותים, ובעל מחויבות עמוקה למסגרת הצבאית, למדינה ולערכיה.
כדי להתייחס להצהרתו של שרהב"ט, עלינו לבחון את נכונותה נוכח מרכיבי ההגדרה שצוינה לעיל.



א. מקצועיות (לצורך המבחן אתייחס למצב בחיל השריון, אליו מתגייסים הסדרניקים רבים):

חייל "רגיל" - משתתף בשלושה פרקי אימונים, ובקו טנקים אחד. לרוב מתפתח ומשרת בצוותי מפל"ג ומפג"ד, ממלא משימות פלוגתיות נוספות, דבר התורם ליכולותיו.
ההסדרניק - חווה בממוצע - במקרה הטוב - אימון אחד. סיכוייו לחוות קו טנקים נמוכים מאד.
בהנחה כי לכמות האימונים השלכה על המקצועיות, מי משהשניים יותר מקצועי?

ב. רמה אישית.

מקובל להניח כי לחיילי ההסדר רמה אישית גבוהה.
לא ראיתי נתונים בנושא, אך נניח כי הדברים נכונים,.
האם רמתם גבוהה משל לוחמים אחרים? למשל, משל דתיים בוגרי אותם מוסדות, אשר בחרו בשירות מלא?
אגב, אומרים כי גם סרבני מצפון מתאפיינים ברמה אישית גבוהה ...


ג.. מחויבות למסגרת היחידתית (מתוך הנחה, בדוקה לדעתי, כי ללכידות המסגרתית השפעה חיובית על ביצועי היחידה ותפקודה):

חיל "רגיל" - מבלה בפלוגתו 28 חודשים, ומטפח יחסי חברות קרובה ועמוקה עם רעיו ומפקדיו.
ההסדרניק - אורח לרגע.

(להמחשת האמור אציין כי לכל אורך ההכשרה באחד החילות, שוחררו הדתיים משטיפת הפלוגה והשירותים, לטובת תפילות שחרית. התוכלו לנחש מה חשבו על כך "חבריהם" החילוניים?)


ד. שירות לאור ערכיה הדמוקרטיים של המדינה:

(אקדים ואזכיר את הדחתן של ארבע לוחמות מגדוד תותחנים, כדי לקלוט חיילים דתיים. לוחמת, אגב, תורמת לגדוד 28 חודשים, ואילו הסדרניק מסתפק בשמונה בלבד...).

חייל "רגיל" - כולל לוחמות בנות, כמובן - חונך - גם בצה"ל - לערכי המדינה. לרבות היותה מדינה דמוקרטית.
הסדרניק - רואה במדינה אמצעי לקיום חיים הלכתיים.

האם הסדרניק שהורגל וחונך לכך, שערכים כגון שוויון ודמוקרטיה בטלים נוכח ציוויים הלכתיים, רואה ויראה בערכי המדינה ערך הראוי להילחם בעבורו?



ה. נאמנות (סוגיה טעונה, אך אין להתחמק ממנה):


חייל "רגיל" - מונע ע"י רצון עז לשרת כלוחם, מטעמים אישיים ולאומיים גם יחד. על סמך ניסיון העבר, הסיכויים שיקום ויבצע משימה המוטלת עליו ע"י מפקדיו, גבוהים.

הסדרניק - מונע ע"י נאמנויות שונות, אשר עשויות להשלים זו את זו, אך אף לסתור זו את זו.

להלן מספר תסריטים העשויים לחדד את הסוגייה - כיצד ינהגו חייל "רגיל" והסדרניק בהידרשם לבצע את משימות כגון:

פינוי יישוב או מאחז .
התמודדות מול חבורת פורעי תג מחיר הפורצת לחטמ"ר ומחוללת נזקים.
השתתפות בטקס לאומי בו נקראת חיילת לשיר את התקווה.


ושאלה לשרהב"ט:

איך לדעתך ירגיש חייל "רגיל" - דתי או חילוני - כאשר דווקא את ההסדרניקים אתה מגדיר חיילים מעולים?


שאלת מחשבה לסיכום:


אם אכן מדובר בחיילים מעולים, מדוע שלא נדרוש מהם לשרת שירות מלא?
הרשו לי לנחש, רובם יעדיפו שירות מלא על פני פטור מגיוס.
את המיעוט שיבחר להשתמט, אפשר וכדאי להחליף בבנות.


אשמח לשמוע חוו"ד בנושא.

...אבל, אתה שוכח ששר הביטחון אינו איש צבא. לא חשוב מה הרקע שלו - הוא פוליטיקאי, וההתבטאות שלו היא התבטאות פוליטית על כל מה שמשתמע מכך. הטעות שלך היא בניסיון לערבב היגיון ופוליטיקה. זה פשוט לא עובד!

אל תשכח גם את העובדה שבני הישיבות מקבלים תנאים כלכליים מופלגים בהשוואה לחבריהם במסלולי השירות הרגילים (כי לא רק חילונים ודרוזים מופלים לרעה לעומת "החיילים הכי טובים")
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4489547,00.html

לא "בני הישיבות" אלא "כ-7% מבני הישיבות"

ציטוט:

לפי הנתונים, כיום יש 3,465 בני ישיבות הסדר במסלול שמכונה של"ת (שירות ללא תשלום). הם מתגייסים לצה"ל למשך כארבע שנים וחצי, אולם מתוכן רק 16 חודשים בשירות צבאי פעיל. ביתר הזמן הם לומדים בישיבות וממשיכים, הלכה למעשה, ליהנות מתנאים של חייל - כגון תחבורה ציבורית בחינם, נושאים חוגר ומקבלים תשמ"ש (תשלומי משפחה - סיוע כלכלי לחיילים). מתוך מחזור החיילים בשל"ת - 225 חיילים זכאים לאותם תשלומים, 196 מהם בעקבות היותם נשואים ו-29 מעצם היותם הורים לילדים. הכסף מועבר במשך תקופת השל"ת כולה, גם כשהצעיר בישיבה ואינו בשירות פעיל.[QUOTE] אגב, באותה נשימה בה יעלון ציין שחיילי ההסדר הם מעולים הוא ציין שבכוונתו לחייב ישיבות הסדר חדשות בשירות של שנתיים במצטבר, כך שברור שדעתו כדעתך. [QUOTE] "מבחינתי, כולם צריכים לשרת שלוש שנים, בלי שום מסלול ייחודי", אמר לאחרונה יעלון. "אלא שישנם הסדרים פוליטיים והסדרים אחרים, והם מאפשרים שירות קצר יותר. גם במקרה של ישיבות ההסדר, שמספקות לצבא לוחמים מעולים, אמרתי בוועדה שאני מעוניין במסלול שירות של 24 או 36 חודשים, אבל נאלצנו להיצמד להסכם הקואליציוני. עם זאת, מכיוון שכשר ביטחון אני תומך בשירות מלא לכולם, החלטתי לדרוש מכל ישיבת הסדר חדשה שחניכיה ישרתו 24 חודשים לפחות, אחרת לא אאשר את פתיחתה".

הרי איש לא חושב שישיבות ההסדר מצאו פטנט עולמי להכשיר חייל ולהפעיל אותו ב- 16 חודשים כפי שחייל רגיל עושה ב-36 חודשים; ההסדר הוא פשרה בין הממשלה לעולם התורה, מתוך הערכה שגם השנים שההסדרניק מעביר לא במדים תורמות למדינה. אותו הגיון בדיוק שעומד מאחורי גרעיני נח"ל: גם אותם צה"ל היה רוצה ליותר זמן, והשירות המקוצר איזן בין תועלת צבאית לצורך לשמור על לכידות הגרעין, כדי שיחזק את הקיבוצים.

ואותם חיילים זכאי תשמ"ש משחררים כבר שנים בהליך מזורז ברגע שמלאו להם 3 שנים מהחיול הראשוני, ולא בתום 4 שנים ככל חייל הסדר, כדי להימנע משפיכת הכסף הזו- כך שהם מפסקים להיות מחוייבים ללימוד במסגרת התוכנית, ויכולים, תאוריתית, ללכת ולפרנס את משפחתם.

אחד מהטיעונים החוזרים של תומכי ההקלות לישיבות ההסדר הוא שהם משלימים את הזמן שהם מחסירים בשירות הסדיר, בשירות נרחב יותר במילואים.
לפחות מהזוית הצרה שלי, (מילואימניק בגדוד חי"ר יותר מעשור), מה שקובע בעיקר התמדה במילואים הוא אורגניות והיכרות מוקדמת.
יתירה מכך ישנו הבדל משמעותי מאוד במקצועיות, כמובן לרעת ההסדרניקים. חלקם בעלי התלהבות רבה ורצון לתרום, אולם מעשית אי אפשר להשלים את הפערים מהסדיר.
הגדוד הזה הוא גם מקרה מבחן טוב משום שהוא הוקם מחדש, ורוב מכריע של המשרתים בו הם בני אותה שכבת גיל, ומרקע מעורב למדי (צוותים אורגניים מהסדיר, בוגרי חטיבות חי"ר שונות, דתיים וחילונים)
לסיכום. אנשי ההסדר לא משרתים יותר במילואים, והם חיילים מקצועיים הרבה פחות. צר לי, אבל התלהבות ורצון טוב שיש לאלה מהם שכן מגיעים למילואים, לא מחפה על יכולות נמוכות משמעותית משל לוחם ששירת שירות מלא ללא הנחות סקטוריאליות.

אצלי בגדוד (שריון) יש פלוגה לוחמת "הסדרניקית" - רוב גדול מאוד מחפשי"ה הם בגורי הסדר.
באחד האימונים האחרונים אנחנו ירדנו לשטח עם 7 טנקים- בגלל ציוותים. והם שלחו בכוח אנשים הביתה אחרי ציוות מלא של הפלוגה (11 או 12 כלים).
זה לא מדגם של כלום- אבל דוגמה.
ובמקצועיות- אני לא רואה הבדל גדול, ודווקא אצלינו יש יתרון לבינישים ה"חפרנים" - בסוף, מי שזוכר את משהו מהשיעורים הטכנייים של המקצועות זה דווקא הם- ולזה בטח אין שום קשר לאורך השרות, רק לעובי המשקפיים....

א. המחסור בקו טנקים הוא אמיתי, וקשור גם למגבלות צה"ל. אל תשכח שבחי"ר אין מושג "קו מקצועי" שכזה, ובאמת אולי ראוי לשנות את המסלול בשריון שיותאם יותר לצרכי הגדודים- אני בכלל בעד מסגרות נפרדות וזהו- פלוגת בנייניש שעולה לגדוד, נותנת מה שהיא יכולה ונעלמת לדרכה בלי להזיז את כל הציוותים בפלוגות תוך כדי.

את המחסור בקו טנקים תמצא גם בקרב משוחררים מתקופות מסויימיות, "ביסלשונים" (יש לנו לוחם, שהיה מט"ק קמ"ד כמעט כל השרות- הוא לוחם מקצועי מזה?, ולא חסרים כאלה) וכו'.


ובמקצועיות- אני לא רואה הבדל גדול, ודווקא אצלינו יש יתרון לבינישים ה"חפרנים" - בסוף, מי שזוכר את משהו מהשיעורים הטכנייים של המקצועות זה דווקא הם- ולזה בטח אין שום קשר לאורך השרות, רק לעובי המשקפיים....



רק הערה- המעבר לותיקות (מעמד, לא פלוגה) ולמפל"ג מעלה את יוכולות הלוחם? באמת?
אני ראית את ההפך ובבגדול.
עד כדי שלפני מספר שנים הגיעו לפלוגת מילואים שלי קבוצה של מפקדים שהיה להם מאד קשה להבין שהם כבר לא הרס"פ הוד קדושתו, פתחו במרד מול הרס"פ מילואים שלא סיפק להם מספיק תה חם בג'וליס, ונעלמו להם לכל הרוחות מאוד מהר.
אנחנו את השורות השלמנו. בבני אדם.



ב. אתה צודק.
ולכן לדעתי משרד הביטחון צריך מאותם סיבות, להגדיל משמעותית את המספר התקנים לש"ש- שוב קבוצת איכות, רק הפעם עם לובי חלש יותר בימינוץ

ג.
בעיה אמיתית, נקודה לרעת החיילים האלה, ובמקרה שתאירת- נקודה נוראית לרעת המפקדים באותו מסלול הכשרה (למרות שבמצבים דומים, היו כבר חיילים שהיתעלו מעל מפקדיהם והשכילו למנוע זאת מעל ראשם, והיו גם מקרים שבוא ההסדרניקים "הגדילו" ראש לצד השני)


ד. פוליטיקה

ציטוט:

הסדרניק - רואה במדינה אמצעי לקיום חיים הלכתיים.

קישקוש. ואין קשר למסלולים ולאורך השרות.
ה.
פוליטיקה, וקשיקוש- אין קשר לאורך השרות- ואין מתאם בין ארועי הסרבנות לתלמידי הסדר או מסלולים אחרים, ככל הידוע

שמל, מכובדי, תודה על חוות דעתך.
אנסה להתייחס לטענותיך:

א. מקצועיות -

אם ההסדרניקים יותר מקצועיים - כפי שטענת - הרי קל וחומר שעליהם לשרת יותר - אולי אפילו יותר מאשר חבריהם הרגילים - הלא כן?
ואם הם פחות מקצועיים - האם לא עדיף להכשירם כלוחמי בט"ש (טירונות + אל"ת) ע"מ שישחררו את הדרג המתמרן למשימותיו הייעודיות?

הסדרניק וחייל רגיל ייקלטו באותו גדוד מילואים, אך לזכות האחרון יעמדו פי שלושה או ארבעה מסלולים, פריסות, טיפולים, התמודדות עם תקלות וכו', מאשר לראשון. אם למספר המסלולים יש השלכה על מקצועיותו של החייל, הרי שהמנוסה יותר צפוי להיות מקצועי יותר (בפרט בעידן בו מספר המסלולים במהלך ההכשרה, איננו מתקרב למספרם בעבר).

אנשי צוות ותיקים - לדעתי רוב קציני השריון יעדיפו אנשי צוות ותיקים ומנוסים שכן ביכולתם ליטול על עצמם רבים מתפקידיו המט"קיים של המ"מ/מ"פ/ מג"ד.

ב. אינני מכיר את ראשי התיבות ש"ש בהקשרן הצה"לי (אלא אם התכוונת לשנת שירות).

ג. באשר לאותה יחידה אוסיף, שמהלך הטירונות הנתונה זכותה הפלוגה (לה מחלקת הסדר אחת), לשיחת מג"ד אחת, אך לשתי שיחות עם רב הבסיס, ובנוסף מפגש עם הרבצ"ר. מה ניתן ללמוד מכך?
(אגב, חייליה החילוניים של היחידה התמרמרו על כך פחות, כפי שיעיד הציטוט הבא: " כשהרבנים מקשקשים אנחנו ישנים - אף אחד לא מעז להירדם בשיחת מג"ד...")

ד. פוליטיקה? מכבד את דעתך, ואף מבין כיצד ניתן לראות בכך אמירה מכלילה. דעתי שונה,.
(איזו תשובה תקבל, לדעתך, אם תשאל את בעלי הדבר למה כוונתם באומרם "ראשית צמיחת גאולתנו"?)

ה. נכון, אין קשר לאורך המסלול, ובסעיף זה גם לא צריך להיות - כזכור לך האשכול עוסק בהגדרה "חיילים מעולים".
להבנתי, נאמנותו של החייל , כפי שניסיתי להגדיר בפתיח, היא חלק מאחד מהמרכיבים. של היותו חייל מעולה.
שים לב - לא טענתי בשום מקום שחיילי ההסדר אינם נאמנים - נהפוך הוא! טענתי - ולדעתי הם לא יכחישו זאת - שנאמנותם נתונה ליותר מאשר סמכות אחת.
למען הגילוי הנאות אציין כי לכל חייל אמורה להיות סמכות ריבונית נוספת - והיא החוק - אך קיים שוני מהותי בין הסתירות:
לסתירה בין פקודה לבין חוק ניתן מענה שיפוטי (פקודה בלתי חוקית בעליל).
עדיין לא שמעתי על מנגנון המיישב סתירות בין ההלכה לבין חוקי מדינה ופקודות צבא.
מה יקרה ברגע העימות בין העולמות? ימים יגידו.
אגב, אותם צוערים שהודחו, רמזו על העדפתם את הצו ההלכתי (אגב, לא רק על פני פקודות ונהלים צבאיים, אלא אף על פני "כלל גדול בתורה" - ואהבת לרעך כמוך).

הזמרת כלל לא שמה לב שמשהו קורה עד שהמג"ד עצר אותה ונעלב בשמה (שאלו אותה).

ואם כבר, דוגמה בדיוק הפוכה למה שאתה רוצה לומר: המג"ד העדיף לסלק את אחד הצוערים הטובים ביותר במחזור בתירוץ של "סירוב פקודה" (תכנס-תכנס-תכנס= משפט על שלשה סירובי פקודה) רק כדי ללמד את הדוסים מי באמת הבוס, והתעלם מזה שהיו שם עוד לא מעט אנשים שיצאו לשירותים או שהפרו פקודה מפורשת כשהכניסו פלאפונים לאירוע,...

בכל הנוגע לעימות בין העולמות- אני תוהה למה לא שואלים את השאלה הזו כל פעם שמגייסים מישהו שהיה פעיל בנוער מר"צ/שלום עכשיו וכד'...

אין ספק ששתי זויות הראייה שלנו הן מאוד אישיות.
עם זאת, לא סתם ציינתי שהגדוד שלי הוא מקרה מבחן טוב. רובו ככולו מורכב מבני31-35 שעשו את רוב שירותם בדיוק לפני שצה"ל החליט שאימונים זה לחלשים, ובשיא הלחימה של חומת מגן.
כלומר לאנשי הגדודים, רוב זמנם עבר במתכונת של 4 חודשי אימון ו4 חודשי קו, והאחרים יותר.
אין ספק שבצבא שלא מתאמן, והרמה המקצועית בו ירודה, ההבדל בין סביר מינוס ללא משהו לא ניכרים.
קשה לי לומר אם המצב ב3 השנים האחרונות השתפר מהותית, אבל אין ספק שטריפה לא מכשירה נבילה.
(אגב: זקן הפלוגה אצלנו שהיה מבוגר בעשור משאר החברה, היה גם איש מקצוע חיר מעולה. הסיבה ברורה בשנות התשעים הגדודים התאמנו יותר)

והניסיון שלך להעמיד פנים שלא כך הוא, הוא לא ישר וגם לא מקצועי, ולא צריך להגיע מעבר לשורה האחרונה בפיסקה 2 כדי לראות את זה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אין ספק שהשירות המקוצר של ישיבות ההסדר הוא נושא טעון פוליטית (הגם שאינם היחידים, ממדי התופעה הופכים אותם לגורם המשמעותי), גם לפותח האשכול, ולפי התגובה הזועמת, גם לך.
אין ספק שיש לו זווית מקצועית.
אלא אם הפורום הזה נועד לדון אך ורק בזיהוי כידונים חלודים מהבוידם והעלאת מפות ישנות של גרוזני ( שבכולם אני מוצא עניין), ודאי שיש מקום גם לדיון הזה.
אני מעריך שלרוב קוראי הפורום יש יותר סיכוי לתרום לדיון כזה בצורה מועילה.
אנחנו ילדים גדולים ( אני מקווה). ודאי שאפשר להפוך זאת לניגוח פוליטי (גם לי יש דיעה בנושא).
המהות היא בכל זאת צבאית ובטחונית וגם חיילית.

אין לי כוונה לדון בנושא כשלעצמו לאור ההודעה הפותחת.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אני לא יודע אם הדיון הזה יתפתח או לא, אבל יש לו חשיבות לטעמי.
אם יש לך מה להוסיף ותימנע, חבל.
באותה מידה חבל גם לעקר ביקורת מקצועית, גם אם הצליל שלה צורם או מופנה למגזר אהוד

לההסדר המביש הזה פוליטי ביסודו.

יגיל, טום, מכובדיי, מודה על התייחסותכם, אך לדעתי אתם טועים.

אקדים ואבהיר:

1. האשכול איננו פוליטי (מיד אנמק זאת).

2. האשכול לגיטימי וראוי לדיון בפורום זה.

לו היה השר מתייחס לנהגי הפרידות המשרתים כיום בצה"ל, ומגדירי כחיילים מעולים האם לגיטימי להציב סימן שאלה אחרי דבריו?
לו היה השר דן בטבחים, ומנמק את שירות ה"שבוע שבוע" בהיותם טבחים מעולים, האם לגיטימי לתהות על התבטאותו?
אם כך, מדוע אין זה לגיטימי לתהות אודות דבריו, ביחס לקבוצת חיילים אחרת הנהנית משירות מיוחס ומקוצר?
האם לשירות זה אין כל השלכה על מקצועיותם? האם אין לשירות זה השלכה על חבריהם? על שירות בנות? על תקציבו של צה"ל?

הצבתי מספר סימני שאלה, כל אחד רשאי ואף הוזמן לענות את תשובותיו.

מזכיר כי התבטאות השר, - ומכאן תהייתי שלי,- איננה משווה בין חיילים דתיים לבין חילוניים, אלא בין "רגילים" לבין הסדרניקים (זולת המקרה בו נדרשו החילוניים לשטוף את הפלוגה והשירותים - אך במקרה הזה - צה"ל בעצמו הוא שמתח קו בין דתיים לחילוניים., לא אני! )

אני מבין את הכעס שהתעורר בנוגע לנאמנות - שימו לב, לא טענתי שההסדרניקים אינם נאמנים, אלא רק שנאמנותם נתונה ליותר מאשר הגורם הצבאי. החולקים על כך מוזמנים לטעון אחרת,. אשמח ללמוד, למשל, שבזמן השירות נמנעים חברי ההסדר מלקבל הנחיות מרבניהם. לרבות אודות עניינים צבאיים שוטפים. למיטב ידיעותיי, לא כך הוא.
ולראייה - שימו לב - אנא שאלו את עצמכם האם צה"ל עצמו - כן, צה"ל(!) - התייחס אליהם כאל חייליו האחרים במשימות רגישות?

אני אחזור בי מתגובותי, ואצמד לתוגובת הינשוף ההוגה- (DZZ)
אמר הפוליטקאי, שבמקרה או שלא ממונה כנציג הדרג הפולטי על הצבא, את מה שאמר.

גם לי יש דעה, והיא בעיקרה פוליטית. מאמצך לנהל פה דיון מסודר והגון, יפים, אך גם לדעתי ההקשר מאוד לא נכון.

השר יעלון צודק, הם אכן כאלה. אבל יש אבל גדול.
שימשתי כמפקד כיתה וסמל מחלקה של מחלקת בניש"ים בצנחנים. מניסיוני אני יודע לומר מעל כל צל של ספק שמדובר בחיילים מעולים, חדורי מוטיבציה, בעלי תחושת שליחות והבנה על שום מה ולמה עליהם לשרת בצה"ל שירות קרבי משמעותי. מנגד אני משוכנע כי שירות ההסדר חייב להיות ארוך יותר, לפחות בכחצי שנה. האחד אינו קשור לשני. החיילים טובים, הם צריכים לשרת יותר זמן!

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

אבל (אחד גדול), הייתי יוצא איתם לכל קרב ובכל מקום, אפילו שרובם לא ידעו מי היה הרמטכ"ל הראשון.

יש ישיבות הסדר 'איכותיות' עם חיילים ברמה אנושית גבוהה, ויש ישיבות הסדר פחות אכותיות עם חיילים בהתאם.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי luben_gulu רובם לא ידעו מי היה הרמטכ"ל הראשון.

שזה בדיוק מסוג פערי הידע שבה"ד 1 כל כך מתגאה שהוא דואג להשלימם כדי שתדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים שאי אפשר להביכם בשאלות טריויה.

1. אין לדיון הזה שום קשר לפורום צו"ב...

2. אני לא מבין את הקטע לתקוף את אופיים ונאמנותם של ההסדרניקים, ועוד לנמק את זה בנפנופי ידיים...

3. הסדרניקים זה אחלה, חבל שמרוב מוטיבציה ושליחות הם משרתים 8 חודשים פחות מבחורות....

בסדר, שוכנעתי.

אני חוזר בי מכל אשר שכתבתי - אכן, נראה שלא ניתן לקיים דיון ענייני בנושא בפורום זה (ואולי בכלל), מבלי להיחשד כנגוע בפוליטיקה - אף שלרגע לא זו היתה כוונתי.

אבקש להתנצל בפני :

1. כל מי שנפגע מדבריי - בעיקר ההסדרניקים - אני בטוח שאתם חיילים מעולים .

2. חברי הפורום - על שגזלתי מזמנכם היקר.

מנהלי הפורום - אבקשכם למחוק את דבריי, ואם חבריי לא יתנגדו, גם את האשכול כולו.

שוויון בנטל הוא ססמה, וככזו הוא לוקח רעיון נחמד ומתעלם מהמציאות.

אין דבר כזה שוויון בנטל. לא היום, לא אי פעם. אורך השירות הוא רק פרמטר אחד, יש עוד הרבה.

אף אחד (שפוי כמובן) לא שואף לסבב בט"ש עם פקידי הקרייה.

במקום להעלב, תפתח אשכול חדש בפוליטיקה....

אני חושב שהנושא הוא חשוב אך ייתכן הצגתו בצורה בו הצגת אותה (בתמימות אולי) יוצרת אנטיגוניזים מסויים שמפריע להמשך הדיון. יתכן ששינוי הכותרת במקום "האומנם ? " אפילו ל "מה דעתכם" היתה עושה את העבודה.
בנוסף הדיון יכול ללכת לכיוון של האם שירות מקוצר של לוחמים יעיל או לא.
כרגע מתקיים דיון לגבי גרעיני הנח"ל למשל ששם יש טענה שהפיצול בשרות לא מאפשר הכשרה יעילה (הנח"ל משרתים שנה , יוצאים לשנה וחצי וחוזרים לבט"ש של חצי שנה) וחיילי נח"ל צריכים לשרת רצוף ואולי יותר זמן.
אם כך כנראה שיש בעייה בשרות מקוצר (אם הבעייה בחיילי הנח"ל שמשרתים יותר זמן אז כמובן שמי שמשרת לפחות חצי שנה פחות מהם הבעייה גדולה יותר).
לגבי אם ההסדרנקים "מקצועיים /נאמנים/חדורי מטויבציה" וכולי פה לדעתי תקבל כבר תשובות שחלקן הגדול יהיה מונע מדעות קדומות לכאן ולכאן ופחות משפיטה מקצועית (אני יודע שאני עושה הכללה אבל הנושא מאוד טעון וכל אחד מביא איתו את המטען מהבית).

אפשר לסכם את כל הסיפור הזה בלא יותר ולא פחות מלוחמים אחרים

אני לא רואה בעיה עם קיום הדיון הזה, אפשר לא לגלוש למחוזות לא רצויים בפורום.

האם הם חיילים בעלי מוטיבציה עודפת? ייתכן מאוד. האם זהו הגורם היחיד בקביעת מי חייל מעולה ומי לא? בוודאי שלא. האם המקצועיות שלהם נפגעת מכך שהם משרתים פחות זמן? סביר להניח שכן.

אם אפשר לקיים את הדיון הזה על השירות המקוצר של הנשים והשפעתו על אופן בו הן ממלאות את תפקידן, אפשר לקיים את הדיון הזה על חיילי ההסדר. אף אחד לא חסין מביקורת והעלאת תהיות.

מה זה בכלל מוטיבציה? איך מודדים את זה? איך מכמתים את זה? מה קבוצת הייחוס?

מה הקורלציה בין מוטיבציה לחיילות טובה?

כל אלו שאלות היפוטתיות כמובן, אבל די מבהירות את הבעיתיות בכל הדיון הזה.

זה

ניתן לכמת אותה בשלל מבחנים סובייקטיביים וקוואזי-אובייקטיביים, שכמותם לא חסרים בפסיכולוגיה וסוציולוגיה.
אני מאמין שיש מתאם סיגמואידי בין גובה המוטיבציה לרמת החיילות.

לכתוב דברים מתוך אמונה זה נחמד. בטח בהקשר של בני ישיבות.

לי יש אמונה (וגם מוטיבציה) שאני יכול לרוץ אולטראמרתון אבל מה לעשות והחיים מאפשרים לי לרוץ בקושי 10 קמ. אם היה לי יותר זמן ובתכנון טוב של בנייה קדימה שנתיים אולי אעשה את זה.

אני גם מאמין בכנות פותח האשכול וגם מאמין שזו אנאלוגיה לחיילות שהוא חשב עליה.

ובהנתן אותה הכשרה.

הסיבה שכתבתי "מאמין" היא מכיוון שהקשר בין מוטיבציה והישגים כבר הודגם בלא מעט תחומים, והגיוני להניח שהוא דומה גם למציאות הצבאית.

אבל שוב פעם, איך אתה מודד את רמת החיילות?

הצלחה בבוחן פלוגה? בר אור? אולי זה בכלל הבנה ויכולות טקטיות?

המבחן האוטלטימטיבי הוא מן הסתם, תחת אש. עכשיו מגיעה הבעייה האמיתית: כיוון שרוב השרות עובר על ההסדרניקים בהכשרות ואולי קו אחד, היכולת למדוד את התפקוד תחת אש כמעט בלתי אפשרית כיוון שהסיכוי שזה יקרה נמוך בהרבה משאר הלוחמים בשרות מלא, מן הסתם הם עושים הרבה פחות תעסוקות.

ואני עד היום תוהה: בכל פעם שאני מגיע לתע"מ במילואים (גדוד חת"ם) ומביע עניין במשימות כמו חפ"ק וחמ"ל ולא רק ש.ג. ומחסום, ההתעלמות מהרצונות שלי, למרות שאני מהותיקים בסוללה, היא אולי בגלל ששירתתי רק 17+ חודשים בסדיר (את התפקידים הנ"ל ממלאים אצלנו המון חיילים, כולל הצעירים שבחבורה).

בתור דתל"ש, אני מעדיף לא להביע דעה על המסלול שעברתי בצה"ל. כל זה יהיה חכמה בדיעבד.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

שאלה עקרונית: מדוע בעצם ההסדרניקים לא משרתים שירות מלא (36 חודש) בצבא?
אם רוצים לתת להם מסלול מיוחד שבמסגרתו הם גם ילמדו אין בעיה למתוח להם את העניין כל עוד ישלימו 36 חודשים של שירות (או כמה שלא יקבעו שבנים קרביים משרתים). ואז נניח הם ישרתו בסך הכל משהו כמו 56 חודשים (זאת הרי בחירה שלהם). לא פחות חשוב חייב להיות להם רצף שירות צבאי מספיק בכל פעם בכדי להשלים טירונות/קורס/קו/אימון בכל פעם.

מדובר באוכלוסיה מאד ערכית שחבריה שאינם בהסדר משרתים שירות צבאי מלא רגיל ורבים מהם הולכים לקורסי קצינים וגם ממשיכים הלאה לקבע. אני לא מבין מדוע הם עצמם מוכנים לסידור הזה שבו הם לא מבצעים שירות מלא המקביל לזה של אחיהם שלא בהסדר (לא מדובר פה על חברה שמנסים להתחמק משירות - ההפך).

אגב אם כבר מזכירים את נושא הגיוס שנמצא עכשיו בכותרות אני עדיין תוהה על התירוץ החרידי המוזר ללימודי תורה. האם יש סיבה עקרונית שבגינה הם חייבים ללמוד תורה דווקא מגיל 18-21? האם באמת כל כך קשה ללמוד תורה עד גיל 18 ואז מגיל 22 ועד אין קץ?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מסלול כזה יהיה לא אטרקטיבי בעליל, ואני מניח שהחשש (המוצדק מצידם) של אנשי הציונות הדתית הוא שלא יהיו קופצים על המציאה ובהיעדר הממתק של השירות המקוצר רוב אותם חיילים יבחרו בשירות רגיל בלי לימוד בישיבה. אגב אני חושב שקיים כבר מסלול כזה לדתיים של ישיבה ושירות צבאי מלא ("שילובים"?), אבל אין לו ממש ביקוש לפי מיטב ידיעתי.

שמע אם אין ביקוש אז אין. אני לא רואה שום סיבה שהחברה הטובים הללו לא ישרתו שירות מלא בדיוק כמו האחים שלהם. להפך, על פי תפיסת עולמם הם יקריבו יותר כי הם גם ילמדו וגם ילכו לצבא (בלי קיצורי דרך בשירות). כל הסידור הזה נראה כמו איזה עיוות שמקורו היסטורי/פוליטי והוא יוצר אפליה שאין לה מקום במדינה שלנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

חלק משמעותי ממה שהופך את חיילי הסדר לחיילים שנחשבים לטובים יחסית (ובעלי שיעור משמעותי של לוחמים ביחס לאוכלוסייה) הוא השתייכותם למסלול ההסדר.

חלק מכוחה של מחלקת הסדר הוא ההרכב שלה ולחץ חברתי פנימי, שגורם לכך שאחוז המיצוי לתפקידי לוחמה גבוה במיוחד, ואחוז הנשירה במהלך ההכשרה נמוך במיוחד. אם מסלול ההסדר לא יהיה אטרקטיבי, שיעור ההשתתפות בו ירד, לא תהיה מחלקת הסדר, וממילא אחוז המיצוי לתפקידי לוחמה ירד בקרב בני הציבור הדתי, ואחוז הנשירה יעלה. בנוסף, למחלקות הסדר יש השפעה חיובית על המחלקות הרגילות שסביבה לגבי הקטנת הנשירה במהלך תקופה ההכשרה (הטענה הזאת מבוססת על הסד"כ מספר פלוגות הכשרה לאורך תקופת ההכשרה, שהייתי במגע איתם), והקטנת מחלקות ההסדר עשויה להוביל להגדלת הנשירה הכללית.

לכן, הפיכת מסלול ההסדר ללא אטרקטיבי, לא תתן לצה"ל שום רווח, כי מה שירוויח באורך השירות של בודדים, יפסיד בכמות הלוחמים הכללית, ויוצא שכרו בהפסדו.

כל זה רק ברובד הצבאי, בלי התייחסות ליתרונות ההסדר ברובד האזרחי, ובלי התייחסות לנושאים אחרים לגבי ההסדר, שחלקם טעונים תיקונים פה ושם.

(גילוי נאות: הכותב עבר את תקופת ההכשרה שלו במסגרת מחלקת הסדר, אך כעבור זמן חתם ויתור על המסלול והשלים ל־3 שנים)

באותה מידה אפשר להניח, שאותם חברה איכותיים שעכשיו הולכים להסדר לפחות בחלקם יגיעו למחלקות רגילות ועל ידי דוגמא אישית יעלו את רמת המחלקה כולה ויקטינו את הנשירה אפילו יותר.

וחוץ מזה, בפלוגה שלי במילואים היתה קבוצה גדולה של בוגרי הסדר. הם לא בלטו במיוחד לא לכן ולא לכן מכל בחינה, חוץ מרמה מיקצועית, שהייתה מאוד נמוכה (שלא באשמתם, העבירו לכם הסבה להנדסה כסת"חית)

לגבי מה יקרה אם נשליך חייל הסדר למחלקה רגילה, האם ישפיע לטובה או יתרסק לחלוטין - זה מאוד אישי, יש מקרים לכאן ולכאן. להערכתי במרבית המקרים יהיה שינוי לרעה, ישנו הבדל מנטלי מסויים בין בני נוער דתיים לחילוניים, ודתי בודד יבלע בקלות במחלקה רגילה, במיוחד על רקע הלחץ הרב המופעל על הטירונים. למשוואה הזו יש להוסיף את הצרכים היחודיים לחיילים דתיים (זמני תפילות בעיקר), שיגרמו להורדת הרצון לשלוח חייל דתי בודד להתנסות כזו. דינמיקה של יחידת טירונים היא כזו שעל מ"כ מופעלים לחצים מכיוונים רבים, וקל מאוד לבטל לחץ קל של טירון דתי (לדוגמא, בקשת זמן לתפילת שחרית) מפני לחץ של המ"מ והמ"פ (עד שעה X כולם בטיוליות ולא מעניין אותי כלום!), והתוצאה הצפויה היא שחיקה דתית מהירה. מבחינת התפיסה הדתית, במקרה זה יוצא שכרו בהפסדו - תופעה של חילון פוגעת ביכולת העמידה של מדינת ישראל מבחינת דתית, באותה מידה ששירות צבאי תורם לה, ועל כן העידוד הכללי לשירות קרבי משמעותי בציבור הדתי - עשוי לא ישאר על כנו במידה ולשירות הצבאי תילווה השפעה שלילית משעותית של חילון.

הפתרון המוכח והיעיל ביותר לנושא השחיקה הדתית במהלך טירונות הוא ריכוז של חיילים דתיים בתקופת ההכשרה, אם במחלקת הסדר, ואם בכיתות הסדר (מודל שנוסה לפני כמה שנים, וגרר בעיות משלו, כדוגמת חוסר יכולת להפעלת שאר המחלקה בזמן ששליש מחלקה נעדר לעיתים קרובות לפרק זמן מסויים).

אני יכול להעיד על עצמי, שאלמלא הייתי במהלך ההכשרה במחלקת הסדר, ואלמלא התגייסתי בגיל מבוגר יותר, לאחר תקופת לימודים בישיבה - קרוב לוודאי שלא הייתי שורד את תקופת ההכשרה, ואולי אף הייתי נפלט מצה"ל על חוסר התאמה. בשלב של הפלוגות הוותיקות דווקא התאים לי להיות חייל דתי בודד במחלקה רגילה, אבל בשלב של הטירונות בוודאי שלא.

איני מכיר את העולם המקצועי של ההנדסה והשריון, בחי"ר להערכתי ההבדל ביכולת המקצועית בין חיילי ההסדר לחיילים שעברו מסלול הכשרה רגיל כיום - קטן עד בלתי מורגש, ביחוד לאור תפקידי החי"ר במילואים כיום, והורדת תקופות האימונים בכלל יחידות החי"ר בצה"ל, החל מתחילת האינתיפאדה השניה.

בקצרה - על הנושא של יחידות ההסדר יש להסתכל במבט מקיף ומעמיק, ולא רק במבט מצומצם, אחרת אפשר להגיע למצב ששינוי חפוז יגרום לכך שהנזק לצה"ל יגבר על התועלת.

אתה יוצא מנקודת הנחה שיש מושג של "חוסן דתי" של המדינה ששימורו הוא חלק מהקונצנזוס.
אני גדלתי בסביבה מעורבת חילונית ומסורתית, וגם בקרב המסורתיים לא היה קונצנזוס לגבי החשיבות העילאית של לימוד תורה אינטנסיבי לקיום העולם , העם או המדינה.
בסביבה שלי הייתה ההנחה הייתה (ועדיין) שגרעין של לימוד תורה חשוב לחברה הישראלית לא פחות מהרבה פקולטות באוניברסיטאות והרבה יותר מכל ענפי הספורט שזוכים לתקציב והטבות שלדעתי הם שערורייתיים. עם זאת - כולם, כולל שומרי שבת, הביעו סוג של חוסר נחת מההיקף של התמיכה והויתורים של המדינה לקיום מסה של לומדים במשרה מלאה.

ואיך זה מתחבר לשרשור הזה?
שיש פה בעייה בסיסית של נקודת השקפה שלא נראה לי שאפשר לגשר עליה ושהפתרון שלה מבוסס על שרירים פוליטיים וכך גם כנראה יישאר.

ודעתי האישית - במדינה יהודית לימוד תורה חשוב יותר מלימוד היסטוריה יוונית, ספרות הרנסאנס ואפילו לימודי מקרא אוניברסיטאיים. אם אנחנו לא נשמר את זה אף אחד לא ישמר בשבילנו, אבל זה לא חזות הכל וזה לא מה שמלכד ומשמר אותנו כחברה ולמעשה המצב הקיים יוצר שסע בחברה ושסעים הם לדעתי איום ממשי. המדינה צריכה להקצות משאבים ולבצע ויתורים לגרעין לומדי תורה כפי שקבע בן גוריון ואף יותר (אנחנו מדינה גדולה ועשירה בכ"א ומשאבים משהיינו) אבל - וזה אבל גדול - לא כל מי שחושב שלימוד תורה מקיים את העולם יכול לצפות לויתור בנושא. הוא מוזמן לנסות להיות חלק מקבוצת העילויים או לקבוע עיתים לתורה באופן פרטי.

הלימודים בישיבה הם תרומה למדינה, או שלא?
בגלל זה האשכול שייך לפוליטיקה...

אם זאת השאלה אז החברה הללו אינם שונים מן החרדים אשר טוענים שתפילות הן תחליף לשירות צבאי.
אני רוצה להאמין שזה לא מה שהם חושבים (ללפחות מההיכרות שלי עם הציבור הדתי לאומי אלו חברה שמבינים את החשיבות של דברים במציאות היום יומית ושל המצב בו נמצאת המדינה שלנו ואינם מנותקים ממנה).

לגבי העניין שההסדר מלכד - אולי אבל זאת לא השאלה. הרי אין פה עניין שאם לא יהיה הסדר הם לא ילכו לצבא - ברור ומובן מאליו שהם ישרתו כי הם חלק מהמדינה ואנשים שומרי חוק (וגם כאמור ערכיים וציונים). לכן הם צריכים לעשות שירות צבאי מלא כמו כל שאר האוכלוסיה. המקסימום שהמדינה יכולה וצריכה לבוא לקראתם הוא בחלוקה שונה של 3 שנות השירות שלהם (בדיוק כמו שעתודאים משרתים 3 שנים לא בגיל 18 גם פה אפשר לתת להם מסלול שבו ה-3 שנים יחולקו נניח שנה צבא, שנה ישיבה על פני 6 שנים או 5 שנים). זה הכל - כל פיתרון אחר הוא שגוי מוסרית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הגישה הדתית היא ביסודה גישה של שילוב - במקרה הזה שילוב של צבא וישיבה. בוודאי שעל פי התפיסה הדתית לימוד תורה (עיקר תכליתה של הישיבה היא לימוד תורה, לא 'תפילות') הוא בעל ערך חיוני לקיומה של מדינת ישראל. בנושאים ערכיים אי אפשר להשוות מה חשוב יותר, צריך חלק משמעותי מזה ומזה, וזה חלק מהרעיון של ישיבות ההסדר - שילוב של שירות צבאי משמעותי (לפחות מבחינת מיצוי פוטנציאל הלוחמה) ולימוד תורה בישיבה.

לגבי השאלה המוסרית, מדובר בשאלה סובייקטיבית, לכל ציבור בישראל ערכי מוסר שונים, ואי אפשר לכוף על אדם אחד ערכי מוסר של אחר. בחברה החרדית לדוגמא, הערך של לימוד תורה בישיבות גדול לאין ערוך מהערך של שירות הצבאי, והתוצאה היא אחוזי שירות בהתאם. השאלה שצריכה להשאל במקרים כעין אלו היא האם ישנה תמיכה ציבורית, שאמורה לבוא לידי ביטוי בתמיכה פוליטית, לערכי מוסר שונים. באופן תיאורטי בלבד, במידה ותתגבש תפיסה שרואה חשיבות רבה בלימוד פיסול לקיומה של מדינת ישראל, יקומו מסגרות שמשלבות בין שירות צבאי ללימוד פיסול, באותו אופן שישנם מסגרות שמשלבות בין צבא וספורט (ספורטאים מצטיינים), צבא ולימוד תורה (חיילי הסדר), וצבא והתיישבות / חברה (לפחות בעבר - גרעיני נח"ל).

זה לא קשור. יש הרבה דברים שהם, בסופו של דבר, תרומה למדינה, כמו התנדבות במד"א או משמר אזרחי, לימודי הנדסה או רפואה. ועדיין, הדברים האלה לא פוטרים משירות צבאי.

בדיוק.
אם כי לדוגמא במקרה של ערביי ישראל - הצבא עצמו לא ירצה בסבירות גבוהה לגייס אותם (אפילו אם הם יסכימו - מה שלא בדיוק סביר). עבורם הייתי רוצה לראות פיתרון בדמות שירות לאומי כלשהו - אולי בקהילה שלהם.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו וענקמן יקרים,

העובדות הן כדלקמן:
נער חילוני, מלש"ב רגיל, נדרש לשרת 36 חודשים, ולאחר מכן הוא חופשי להמשיך בחייו.
נער דתי, שמצטרף לישיבת הסדר, נדרש למסלול של 5~ שנים, מתוכן הוא משרת 16 חודשים חודשים בצהל.
יש גם איזה טענה לגבי מילואים, אבל עד שאראה נתונים שהסדרניקים עושים יותר מילואים אני לא מקבל אותה.

עכשיו אפשר להסתכל על זה בכל מיני צורות, מוטיבציה, שרות קרבי, העולם עומד על לימודי תורה, וכד', בסופו של דבר ההסדרניקים מחליפים 20 חודשים מהשרות הצבאי שלהם בלימודים בישיבה. יכול להיות שיש צורך לציבור הדתי לאומי להכשיר רבנים ודיינים בצורה כזאת, יכול להיות שהם באמת מקיימים את העולם, ויכול להיות שזה הפתרון למסלול שמותאם להם מבחינת אופי השרות, מין המשרתים מסביבם, כשרות תפילות וכו'. זה לא משנה. השורה התחתונה נשארת אותו דבר.

עם כל הטענות על כן מוטיבציה לא מוטיבציה, מסלול ההסדר נוצר בתור פשרה, ההסדרניקים ישרתו רק 16 חודשים, במקום לעשות את המסלול של החרדים, שכולל 0 חודשים, אז אני לא מבין מאיפה הטענות על מוטיבציה. כמובן שחלק מההסדרניקים שם פשוט כי הם התגלגלו לשם, ובהינתן הבחירה בין המסלול החרדי, או המסלול הרגיל, יבחרו ברגיל, אבל המסלול נוצר כי בלעדיו כנראה חלק גדול היו הולכים למסלול החרדי. אז לדעתי, הטענות על מוטיבציה, הן סוג של עזות מצח ולעג לרש. כאומר: "מרוב המוטיבציה, ורצון לתרום, אנחנו נשרת פחות מחצי ממה שחייל רגיל משרת".

גם לגבי אופי הלימודים והמחויבות ללימודים בישיבות ההסדר יש כל מיני טענות, אבל הטענות האלה שמורות לציבור הדתי שיטען.

גם הטענות לגבי הנאמנות שלהם הן טיפשיות לדעתי, לכל אדם יש את סט הערכים שלפיהם הוא פועל. אני חילוני גמור, והייתי מסרב לפנות יהודי מביתו בוודאי מישוב שהמדינה הקימה...

לדעתי, הטענה היחידה כנגד ההסדרניקים, ושירות של דתיים בכלל שרלוונטית, היא לגבי הפגיעה בחיילות. אבל הטענה צריכה להיות מופנת כנגד הצבא. ולא נגד אנשים ששרות נשים בצהל הוא נגד האידאולוגיה שלהם (לא כולם, כהכללה). אני חושב שיש משהו לקוי בזה כש"צבא העם" שלמעשה מבוסס על שרות התנדבותי תמורת שכר רעב, דוחק אוכלוסיה כל כך גדולה בגלל אידאולוגיה של מיעוט.

אחרי שנשלול את כל הטענות בעד ונגד, כעניין של השקפת עולם, או שגויות, נחזור לעובדה הפשוטה, המסלול של ישיבות ההסדר הוא החלפה של 20 חודשי שרות בצהל, ב3.5~ שנים של לימודים בישיבה. ולשאלה הערכית והפוליטית, האם השניים שקולים מבחינת תרומה או מה שזה לא יהיה שלפיו מודדים דברים. ואם הם שקולים, אז למה סטודנט לפילוסופיה, תאולוגיה, רפואה, הנדסה, ספרות, לא מקבל אפשרות למסלול דומה, שבו יוכל להחליף 20 חודשי שרות, בלימודים, ועוד בסבסוד המדינה.

לדעתי מבחינת תרומה למדינה ולחברה, לימודים בישיבה שקולים ללימודי מקרמה, משעשע, מעניין, מרגיע את הנפש, אבל חסר ערך. לימודים בישיבה אולי יותר מעניינים, אבל למקרמה יש ערך אסתטי . אבל זאת דעתי האישית, כחילוני גמור...

נו ובמה כל הטקסט הארוך שכתבת שונה ממה ששנינו כתבנו?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא יודע... כשהתחלתי לכתוב היה הרבה פחות הודעות...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שבוע אחרי שוועדת שקד קבעה כי תלמידי ההסדר ישרתו רק 17 חודשים, סרן ‭,'א‬ מ"פ בצנחנים לשעבר, שובר שתיקה וקורא לסגור את המסלול: "חדרי לימוד התורה מתרוקנים בזמן שידור כדורסל ושלטים מזכירים שיש ביקורת". איגוד ישיבות ההסדר: "לומדים אצלנו החבר'ה הכי טובים". הסיפור המלא - היום ב"ידיעות אחרונות"


כמעט שבוע חלף מאז הצביעה ועדת שקד על המתווה הסופי של החוק לשוויון בנטל שבמסגרתו הוחלט להאריך את שירותם הצבאי של בני ישיבות ההסדר ‭17-ל‬ חודשים בלבד. וכל הזמן הזה יושב סרן ‭,'א‬ רואה את מחול השדים סביב מסלול ההסדר המקוצר ולא יודע נפשו.
ואפשר להבין מדוע: ‭,'א‬ שהשתחרר לאחרונה מצה"ל לאחר תשע שנות שירות, מילא שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים, שהאחרון בהם היה מ"פ. הוא בוגר ישיבת הסדר, וגם אחיו שירתו - ומשרתים - כקצינים ביחידות מובחרות. בקיצור, מדובר בטובי בניה של הציונות הדתית - וזו גם הסיבה לכך שצריך להקשיב היטב כאשר דווקא הוא קורא "לפרק את מסלול ההסדר‭."

לכתבה בידיעות אחרונות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4492174,00.html