כל יום שואה, תמיד אני מרגיש שאני לא יודע מספיק. תמיד יש עוד עדות אחרת על החיים, הישרדות, וגבורה בתקופת השואה(שזה מבורך לזיכרון הלאומי והפרטי) שגורמים לי להרגיש שאני פשוט לא מבין. זה מעורר בי הרגשה לא טובה שאני לא באמת זוכר ולא יוכל להנחיל זאת לדורות הבאים. בבית הספר לימדו אותנו את זה בצורה כללית יחסית, וכשבאמת מנסים ללמוד\להבין\לחקור מה היה שם, מגלים שאפשר כל החיים להתעסק רק בזה. קהילות שלמות עם סיפורי חיים מצרפת ועד לרוסיה שלכל אחת יש ייחודיות שנעלמה מעולם עם דרכי הישרדות שונות במהלך אותה תקופה.

עוד שלוש שעות וחוזרים לצחוק? אני יודע שבעצמי אני חוזר לשגרה גם, אבל חייב בצורה כלשהי להפוך את זה לעניין מעמיק יותר מעבר ליום השואה.

אלו ההירהורים שלי בנושא. שיתפתי.

כמובן שיש המון עדויות, ואף לא באמת ידע ושמע על הכל. אני לא חושבת שאתה צריך להרגיש לא טוב עם זה.
כמובן שבבית הספר היסודי לימדו אותך את זה בצורה כללית - כי כמה כבר אפשר לחשוף ילדים לזה? כמה כבר אפשר לספר להם, בהתחשב בגילם? אתה לא רוצה ליצור אצלם צלקות או פחדים. ובדיוק בעניין זה, משהו אישי: נזכרתי בחלום רע שחלמתי פעם, כשהייתי בבית הספר היסודי: חלמתי שאני ועוד כמה אנשים מוכרים מתחבאים בפני הנאצים, אבל בסוף (אחרי שכבר תפסו את כולם) מוצאים גם אותנו. ממש כמו אנה פרנק. אני חושבת שזה מלמד משהו על ההשפעה של לימודי שואה על ילדים בגיל כל כך צעיר, וחשוב לי שתזכור את זה כשיהיו לך ילדים משלך, תן להם להיות ילדים.

אבל כעת, כשאתה כבר גדול, כמה דברים שאתה יכול לעשות אם אתה מרגיש שאתה מעוניין ללמוד יותר:
1. ביקור ביד ושם - המקום עבר שינוי עצום, והוא תוכנן מתחילתו ועד סופו בצורה פשוט מדהימה.
2. יש המון ספרים שאתה יכול לקרוא, המגוון הוא עצום.
3. יש קורסים אוניברסיטאיים מצוינים - גם על השואה עצמה וגם על חיי הקהילות השונות, לפני שנרצחו.
4. יש סרטי תעודה למכביר
5. אף פעם לא מאוחר לבקר בפולין.

מקווה שעזרתי..

קח
http://www.imdb.com/title/tt0055031/

http://putlocker.bz/watch-judgment-...-putlocker.html

אני אהבתי, זה עוסק במשפט השופטים בנירנברג, ואיך החברה הגרמנית הגיעה מוסרית לרצח עם

הרי בסופו של דבר, מדובר במאורע הסטורי שאי אפשר לתקנו - אלא רק לדאוג שלא יקרה שוב.

באופן אירוני, יום השואה הוא מיד אחרי פסח. לישראלים פסח זה חופש. בפסח אנחנו בדרך כלל בנופש. מבלים. אבל אם תלך אחורה, הרי שפסח מסמל יותר מכל את יציאת מצרים שהיא למעשה סיום תקופה שבה בני ישראל היו מושפלים, מוכים וסביר להניח - גם נרצחים. פסח הוא בעצם יום השואה של תקופת משה רבנו ובשבילנו מדובר ביום חג, בחופש ונופש.

אגב היחודיות של יום השואה הוא בזה שאנחנו פחות מדברים על אלו שמתו בשואה ויותר מדברים על אלו ששרדו את השואה, להבדיל מיום הזיכרון ששם מדברים על מי שמת ולא על מי שחי. ולכן דינו של יום השואה הוא קודם כל להזכיר לנו לאן אסור להגיע, אבל גם להזכיר לנו שהרי "עברנו את היטלר" ולכן נעבור גם את הבא אחריו.

אז אני מציע שבמקום להכנס לעצב וחרדות - תחייך ותשמח, תתלה דגל על המכונית ותגיד בגאווה שלמרות כל זה - אתה עדיין חי וקיים.

השנה לא היה אשכול על לעמוד בצפירה בעד / נגד
העולם הזה מידרדר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

גם אני חשבתי על זה