הערה:
הפוסט נוגע במידת מה בפוליטיקה היות שהמקור של הדיון הוא פוליטי אך לא בכך אני רוצה לעסוק.
הכוונה היא לעסוק במבנה קבלת ההחלטות בממשלה בזמן מלחמה. אם תחשבו שלא מתאים לפורום למרות שלדעתי נוגע בליבת הפורום תרגישו חופשי להעביר.

רקע לדיון:
בעקבות הארועים האחרונים שבהם בנט דורש מראש הממשלה לערוך שינויים במבנה הקבינט, בעיקר הוספת מזכיר צבאי לחברי הקבינט והוספת סקירות ולימודים לחברי קבינט חדשים,
רציתי לדון בנושא הזה.

רצף של דוחות מבקר וועדות חקירה מצביעים על מבנה בעייתי של החלטות במהלך מלחמה,
מוינוגרד ועד טויטת צוק איתן, מה שמתבטא בשטח בגמגום מבצעי.

שאלות לדיון:
האם לדעתכם הפתרון שבנט מציע מספיק כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות באופן משמעותי,
או לא ומה הן התוספות והחלופות?

כשמגיעים עם המלצה לשר הבטחון ואח"כ לקבינט (בגיבוי שר הבטחון) - לקבינט אין כלים להתמודד, ולא חשוב כמה מזכירים צבאיים יהיו לו.

אם תבדוק לעומק את החלטות הקבינט / מטבחון , עפ"י הפרסומים של וועדות חקירה למיניהם ממלחמת יום כיפור ועד (עפ"י ההדלפות) צוק איתן - השגיאות הקשות הן של הצבא - ושם הבעיה , וכשמחפשים עמוק , תמיד יש "קונספציות" של צה"ל שאינן עומדות במבחן המציאות ותהליך קבלת ההחלטות במטכ"ל אינו מעודד ביקורת.

פתרון לעניין הוא להקים במטה לבטחון לאומי צוות "איפכא מסתברא" לרמת המטכ"ל - מעין "מטכ"ל "צללים" המורכב מאלופים במיל - גם וותיקים מאוד - שיוזן בחומרים הרלוונטיים ויציג חוו"ד בלתי תלויה לקבינט / שר הבטחון ויאתגר את המטכ"ל.

זה נדרש שיבעתיים כששר הבטחון הוא אקס - רמטכ"ל - ההשפעה שלו על המטכ"ל עצומה

לדעתי (שהבעתי אותה מספר פעמים בפורום) זה אולי יהיה "נחמד" להביא עוד מידע לחברי הקבינט ולעזור להם לקבל החלטה אבל הפרמרמטר הכמעט יחידי שמנחה לצערי הרב את קבלת ההחלטות הוא כמות הנפגעים הצפוייה בכל פעולה.
במדינה שמחשיבה חיי חיילים הרבה יותר מחיי אזרחים (ראו דוגמא איך הרוגי מוסך הרכבת התקבל בציבור יחסית בשיוויון לעומת החיילים שנהרגו בכפר גלעדי שדווח כאסון) זה מה שמעניין בעיקר את חברי הקבינט/הממשלה (וזה חוצה מפלגות ימין ושמאל).
שאני לא יובן לא נכון , אני כמובן בעד שמירה על חיי חיילים אבל זה לא יכול להיות הנתון היחדי ובטח שלא על חשבון חיי אזרחים ולא יכול ליצור שיתוק וויתור על הכרעה.

אני חושב שידע נוסף זה תמיד חשוב, והיוזמה היא צעד ראשון בכיוון הנכון,
אך מעצם העובדה שהדרג הפוליטי הוא שמחליט ושם כל אחד חושב אם לא בפרונט אז לפחות ברקע איך הוא יוצא בצורה הטובה ביותר מהסיפור הזה וזה לא ישתנה.
אני חושב שלצרף פורום נוסף ונפרד לכל אחד מהגופים,
ועדה מייעצת למטכ"ל כמו שTBY כתב זה דבר חיובי אך להגיש למטכ"ל אתה לא יכול להגיד למטכל לא סומכים עליכם בפנים.
לקבינט כדאי לצמד את המל"ל שמורכב מאנשים שעוסקים בסוגיות האלה לעיתים יותר קרובות ברמה האסטרטגית.
מה שכן הוועדה של המטכ"ל צריכה להיות שותפת סוד מלאה בשוטף כדי שתהיה רלוונטית.
וגם צריך לסמלץ את כל התהליכים האלה ולבדוק באיזה רמת בהילות ניתן להשתמש בהם,
אם זה יאריך בצורה בלתי סבירה את תהליך קבלת ההחלטות יכול לעשות יותר נזק מתועלת.
לדעתי הסטטוס של הועדות כוועדות מייעצות בלתי תלויות וללא זכויות הצבעה יקל את בליעת הגלולה הפוליטית של ביזור הסמכויות כביכול.
ד"א TBY יש מתודולוגיה שנקראת פרקליטו של השטן DEVILS ADVOCATE, שחבר מתחלף מקבל במהלך דיון וכל תפקידו הוא לאמר מדוע מהלך מסוים לא יעבוד או יניב את התוצאות המקוות.
זה מאוד מחדד את הדיון ומבהיר את היחס בין סיכון לסיכוי.

וכן,
יש צורך בשינוי יסודי בקבינט.

חברי הקבינט חייבים להיות מודעים ב100% בכל תמונת המצב, ובכל שלב.

מה שרוה"מ נחשף אליו, גם הם צריכים להיחשף אליו.

אחרי הכל הם אלה שאחראים על הגנת המדינה בסופו של דבר, וזה הזוי שבמצב הנוכחי רק למספר מוצמם של חברים בקבינט יש גישה ישירה ומלאה לצה"ל (בשגרה ובמלחמה).

נאמר עשרות פעמים גם לפני,
אני חושב שבנט העלה את זה בצורה הכי בולטת גם תוך כדי המבצע שיצא לשטח,
הבעיה היא יצירת ההזדמנות הפוליטית לשינוי ומימוש השינוי.

ביום כיפור היו 3 החלטות גורליות, שרק אחת טופלה באמת -

"הקונספציה" של אמ"ן - הוקם צוות "איפכא מסתברא"
ההחלטה לא לתת מכה מקדימה - זו היתה החלטה פוליטית
ההחלטה על היקף גיוס מילואים - כאן היתה טעות מקצועית - דדו (רמטכ"ל בן 48) נתן לדיין את המילה האחרונה בעניין - אם היה "מטכ"ל צללים" , יתכן ומדעת הרמטכ"ל היתה נשמעת יותר

לבנון הראשונה - מחלוקת 40 ק"מ, - "מטכ"ל צללים" לא היה אפשר לרפול / שרון לעשות מה שהם רוצים מול בגין שהעריץ את שניהם

לבנון השניה - "שמורות טבע" , היכולת של חיל האוויר "לנצח" לבדו, אופן ניהול המערכה, מוכנות הכוחות , השפה שצה"ל החל להשתמש בה -"מטכ"ל צללים" היה משפר את תפקוד הצבא , מוכנותו וכו'. הרי מה נעשה הסוף המלחמה - לקחו גנרלים זקנים שיאמרו מה מקולקל , ואם קוראים הפרוקטוקולים של ישיבות מטכ"ל - הגנרל הזקן בחדר - ר' המוסד דאז דגן היה היחיד שהעלה את הנושאים הקריטיים כבר בשלבים מוקדמים ואמר למטכ"ל שהם טועים - למש בבעניין גיוס המילואים.

אך העניין לא רק במלחמות - "מטכ"ל צללים" ער לרמת המוכנות של הצבא, חלק אינטגרלי בהחלטות על תוכניות רכש , גרף אימונים , ליישום דוחות מבקר המדינה או וועדות אחרות - למשל דוח ברודט שהצבא התחייב ליישם והסוף מגלים שבמקום פחות אנשי קבע יש יותר ואף אחד לא אחראי.

שיטת העבודה בצה"ל של קדנציות קצרות לא מאפשרת כלל תהליכים ארוכים - זה פשוט לא עובד - ולכן גוף חיצוני שישמש כעוגן מקצועי שאנשיו אינם כפופים למערכת הבטחון והם בתפקיד זמן ארוך יאפשר תהלידי קבלת החלטות , ברמת הממשלה, לאין שיעור יותר טובים.

חייבים לזכור כי חברי הקבינט הם שרים במשרדים גדולים ואנשים מרכזיים בפוליטקה . לצפות מהם להתמחות בנושאי הבטחון זו דרישה שחלק מהציבור הזה פשוט לא יכול לעמוד בה.

הבעיה היא זהה בצה"ל - לנושאי רוחב או ארוכי טווח לא יכול להיות קשב משמעותי במערכת שעסוקה ביום - יום שוחק - ואת התוצאות אנו רואים שוב ושוב.

אני מסכים בהחלט רק לגבי אופן הביצוע אנו חלוקים,
אף אחד לא רוצה להתמנות לתפקיד חייו-ראש הפרמידה בשביל לחלוק את הסמכויות עם הגווארדיה הותיקה.
מצד אחד רותם את הניסיון מצד שני צריך להזהר מהקיבעון.

גנץ מצא עצמו אומר מה המהלכים שהוא יבצע ומה להערכתו (כלומר אמ"ן) יעשה חמס.

כיצד זה קורה? הרמטכ"ל אחראי גם על הפעלת הכח וגם על הערכת המצב הלאומית - אלו שתי קצוות של אותו מקל.

צה"ל צריך לעסוק רק בהפעלת כוח והאימונים / הכשרות הנדרשות לכך.

כל היתר - מחוץ לצבא - ממודיעין מעבר לרמה הטקטית ועד ההחלטות על רכש / פרויקטים / בניין כח / מלאים / שכר / היקפי כ"א

צה"ל היום מנוהל כמו יו-יו - חלוץ עשה א', אשכנזי ביטל והחליט כי מתכוננים למלחמה גדולה , גנץ חזר למסלול חלוץ - כל רמטכ"ל עושה מה הוא מבין - אין דין ואין דיין.... והמערכת עוברת לדום ומבצעת.

כל ההחלטות של חלוץ, אשכנזי, גנץ ברמת ארגון הצבא , מבנה הכוחות , מלאים, אימונים וכו - לא צרכים להיות בידיהם אלא בידי הדרג האזרחי הפקידותי

בענייני המו"פ הבינו זאת מזמן וקמה מפא"ת. לר' מפא"ת קדנציה של 7-8 שנים בממוצע. ב 30 שנה האחרונות היו רק 4 ראשי מפא"ת. אם בקצב כזה היו מתחלפים ר' אג"ת - צה"ל כנראה היה נראה אחרת

אני חושב שהמהלך של בנט הוא נכון, אבל לא מספיק. חשוב מאוד שלשרים יהיה ידע ומידע כדי שלא יהיו חותמת גומי של שר הביטחון וראש הממשלה. זה יתרום לדיון מפרה יותר, אם כי לאו דווקא ימנע "גמגום" שכן ריבוי דעות לפעמים מקשה על גיבוש החלטה. אבל וזאת לדעתי הנקודה החשובה התפקיד העיקרי של הקבינט הוא לא בניהול המלחמה, אלא בגיבוש המדיניות של ישראל בתחומי החוץ והביטחון בימי השגרה ולא רק בעיתות חירום.
לדעתי צריכים להתבצע בנוסף המהלכים הבאים, קביעה בחוק את סמכויותיו ותפקידיו של הקבינט כך שהקבינט יהווה את המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות. חיזוק גופים להערכה ומחקר שיהוו משקל נגד לצה"ל בגיבוש המדינויות. בראש ובראשונה זה כולל את המועצה לבטחון לאומי אבל גם את אגף המחקר המדיני במשרד החוץ וכן את גופי ההערכה בשב"כ והמוסד וזאת על מנת שלחברי הקבינט יוצגו נקודות מבט וגישות שונות להתמודדות עם בעיות הבטחון של ישראל.

השאלה איך עושים את זה מבלי לפגוע במהירות קבלת ההחלטות ולהציף את הקבינט במידע.
אולי באמת ההפרדה לכמה גופים בלתי תלויים ולקבל מהם סיכום מנהלים מנציג בקבינט שיהיה קצר ועניני עם כמה דעות ותרחישים.
נראה שזה יעבוד בצורה הכי טובה גם פוליטית.