24-04-2014, 09:20
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,795
|
|
|
הסבר די כללי
רצועה עם שני חיבורים היא הרצועה הסטנדרטית של רובים במאה השנים האחרונות (פלוס מינוס). הסיבה לכך היא שבמקור רצועה נועדה לנשיאה מנהלתית של הנשק מחוץ לשדה הקרב או שטחי ציד, בין אם תלוי על כתף אחת או מוצלב (בשני המקרים הנשיאה היא מאחורי הגב/כתף). בשנות ה-40 או ה-50 וכחלק מהתפתחות תחום הצליפה, החל שימוש משני ברצועה כאמצעי לשיפור הייצוב של הרובה ע"י כריכת הרצועה סביב היד שאוחזת במתפסים/מעצה ומתיחתה.
למיטב ידיעתי צה"ל היה הראשון או אחד הראשונים שהכניס לתו"ל שלו שימוש מבצעי ברצועה (תלה צוואר), כדי למנוע מצב בו הנשק מנותק מהחייל כדי לאפשר לו לבצע פעולה כלשהיא בשתי ידיים. למרות שניתן לחבר כל רצועה עם שני חיבורים ישירות לחך שעל גבי הנשק, התו"ל בצה"ל מחייב שימוש במיתר (חבל דק) כדי ליצור חיבור בין השניים כי חך הרצועה (למעט בתבור) תוכנן כאמור לנשיא האחורית. החיבור ע"י מיתר (שנקרא כידוע "שפצור") אינו תקני במובן הטכני וכן בעל פוטנציאל שחיקה/קריעה גבוה, אך מאפשר התאמה אישית טובה למשתמש. ועדיין רוב צבאות ומשטרות העולם משתמשות ברצועה שמחוברת ישירות אל גוף הנשק.
רצועת שלוש נקודות פותחה בשנות ה-90 בארה"ב כמענה לדרישות של יחידות SWAT, ייתכן וחברת H&K היתה מעורבת בפיתוח הראשוני שלה עבור תמ"ק MP5 (זכור לי במעומעם מידע בנושא). יתרונה העיקרי הוא מעבר נוח ומהיר מהנשק הראשי למשני (אקדח או רובה ציד) כאשר הראשי נשאר צמוד לגוף המשתמש.
רצועת חיבור בודד היא אבולוציה מתבקשת של המקרים בהם נשיאה של כלים קצרים כמו תמ"ק נעשתה ע"י חיבור שני קצוות רצועה רגילה אל החך האחורי בלבד (לצורך נשיאה מוסלקת או נוחה יותר). השלב הבא בהתפתחות הזו היה Bungee Sling שבו הרצועה נלבשת על גוף היורה ובינה לבין הנשק מחברת רצועת גומי אלסטית המשפרת את נוחות השימוש - גם כאן, גומי הוא נקודת כשל טכנית פוטנציאלית כי לאחר שימוש אינטנסיבי לאורך זמן הוא סובל מבלאי ורפיון טיפוסיים.
בעשור האחרון גובר השימוש - בעיקר ביחידות צבאיות, מן הסתם - בנשק שמתחבר ישירות אל הווסט של הלוחם, כשהחיבור נעשה ע"י רצועת Bungee או מיתר רגיל.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
