10-05-2005, 23:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.02.05
הודעות: 82
|
|
|
תשמע
באמת יש לך הרבה רצון להגיע ליחידות מאוד ספציפיות בצבא (מטכ"ל שלדג) אבל בבקשה ממך תנסה להיות מציאותי ולהבין את המצב.
קיבלת הזדמנות להוכיח את עצמך ביום הסיירות ולא הצלחת, אח"כ במיונים בביתן חה"י גם כן נמצאת לא מתאים, ועכשיו בגיבוש הצנחנים שעשית פרשת. אני ממש לא בא להכפיש את שמך, כואב לי על האכזבה שלך.
עם כל זאת אתה צריך להבין שמבחינה פיזית, אם לא הצלחת לסיים גיבוש צנחנים (שהפער בינו לגיבוש מטכ"ל הוא של שמיים וארץ אם לא יותר) אין שום אפשרות שהיית מצליח לסיים את גיבוש "היחידה" ושבעתיים קטן סיכוי ההתקבלות ליחידה.
אם אתה שואל אותי: לא דרוש כושר עילאי כדי להגיע ליחידות מובחרות, דרוש כושר בסיסי (של חצי שנת אימונים) והרבה הרבה רצון וחוסן מנטלי. אל תאשים את הכושר שלך בכישלון כי ככה אתה לעולם לא תפסיק להאשים אותו.
"העניין הוא שהשתפרתי מאז ושהיום אני מתאמן על זה הרבה יותר ויודע שאם היה לי הזדמנות חוזרת ליום סיירות הסיכוי שלי ל'קבל מטכל היה גדול בהרבה מבינואר..."
חביבי, תפנים, בסיירת מטכ"ל אתה לא תהיה כבר. אני לא אומר את זה בתוקפנות אבל ככל שתבין את זה יותר מהר יהיה לך יותר קל בחיים, תאמין לי. אפשר לתרום למדינה ולצבא בהמון דרכים ושירות בחטיבות החי"ר הוא שירות מועיל לא פחות משום סיירת.
אני מאחל לך שחרור קל מהקיבעון הארור הזה על מטכ"ל ושירות מוצלח בכל מקום שתגיע אליו.
בהצלחה בגיבוש יחט"יות, ובינינו - תנסה לשנות את הגישה הפסיכולוגית שלך בגיבושים ולא את הכושר כי ראית שהשנתיים פיתוח כושר שעשית לא תרמו הרבה בגיבוש הכי קצר בצה"ל (נדמה לי).
תנסה לראות איך נשברת ביום סיירות ובצנחנים ותבדוק איך אתה יכול להתעלות על המצבים האלה ולהסתכל קדימה במקום לוותר.
אני מאוד מקווה של שלקחת את כל דבריי ברוח טובה אני באמת רק רוצה בטובתך וכבר קראתי דברים שכתבת בעבר על עצמך אלא שעד עכשיו החזקתי את עצמי שלא להגיב.
"התשובה בראש לא ברגליים ולא בספרינטים". תזכור את זה ויהיה לך טוב. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
