Turing Test breakthrough as super-computer becomes first to convince us it's human

ציטוט:

A programme that convinced humans that it was a 13-year-old boy has become the first computer ever to pass the Turing Test. The test — which requires that computers are indistinguishable from humans — is considered a landmark in the development of artificial intelligence, but academics have warned that the technology could be used for cybercrime. Computing pioneer Alan Turing said that a computer could be understood to be thinking if it passed the test, which requires that a computer dupes 30 per cent of human interrogators in five-minute text conversations. Eugene Goostman, a computer programme made by a team based in Russia, succeeded in a test conducted at the Royal Society in London. It convinced 33 per cent of the judges that it was human, said academics at the University of Reading, which organised the test.

http://www.independent.co.uk/life-s...re-9508370.html

מוואלה:
http://news.walla.co.il/?w=/4000/2753737

כולה תוכנה שדימתה ילד רוסי בן 13 שאוהב האמבורגרים, וואו.

זה עדיין רחוק שנות אור מבינה מלאכותית שמשולבת ברובטים דמוי אדם.

זו קפיצת מדרגה מטורפת.
דימוי של שפה זה אחד הדברים שהכי קשה למחשב. תחשוב שאתה צריך להכין תגובות שייראו הגיוניות לכל שאלה שאדם יעמיד, בלי שהן תראנה מלאכותיות.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 זו קפיצת מדרגה מטורפת. דימוי של שפה זה אחד הדברים שהכי קשה למחשב. תחשוב שאתה צריך להכין תגובות שייראו הגיוניות לכל שאלה שאדם יעמיד, בלי שהן תראנה מלאכותיות.

סבבה, תוכנה מדהימה, אבל איך זה מקדם את הטכנו'...?
לא מקדם...

וחוצמזה כבר היו כתבות בעבר על שילוב תוכנות כאלה במענה לקוחות טלפוני בארה"ב (תוכנה אשכרה דימתה אדם ונתנה תשובות, ואנשים כמעט לא הבחינו בזה).

מדע מתקדם בלי לשאול את עצמו איך זה מקדם את הטכנולוגיה...
אם כי אני בטוח שיהיו לזה השלכות חשובות.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

לא התלהבתי...

תראה, זה יותר קוריוז מאשר הישג, אבל זה מין סימן דרך בהתפתחות של עולם המחשבים...

אם לפני 50-70 שנה, מחשב שמסוגל לנתב שיחות טלפון או מחשב שמסוגל לחשב משכורות היה הישג מרשים, אז היום יש לנו מחשבים שיכולים לנהל שיחה בצורה ששליש מהאנשים לא מבחינים שזה מחשב, זה לא רע....

אגב זה גם אומר הרבה על ההתפתחות בתחום ה NLP, עיבוד שפה טבעית. שפה טבעית זה תחום מאוד מעניין במדעי המחשב, כי זה משהו שבני אדם עושים ממש בקלות, ומחשבים ממש ממש מתקשים איתו. יש איזשהו אלמנט של מה שאנחנו קוראים לו "תבונה" בעיבוד שפה, וזאת התקדמות מעניינת...

--- - --- --- - - -

וזאת דווקא כן התקדמות טכנולוגית, יש המון בעיות במדעי המחשב, במתמטיקה (ומתמטיקה שימושית) ובמדעים אחרים, שהתחילו כסתם בעיה מעניינת, ואחרי זה את התובנות מאותה סתם בעיה מעניינת ישמו בשביל דברים שימושיים שמשפרים את החיים שלך...

טוב... קצת התלהבתי

מה הקשר ל- NLP ואיך השלכת עליו?
NLP לא קשור לעיבוד שפה "טבעית".

בעולם מדעי המחשב NLP זה עיבוד שפה טבעית : http://en.m.wikipedia.org/wiki/Natu...uage_processing

אף כי מדובר בשטיק מעניין, זה לא מש מרשים אותי ולא מקדם אותנו אפילו צעד אחד לכדי צורת חיים דיגיטלית. היכולת של המחשב-על הזה להתפתח מעבר לגבולות האלגוריתם איננה קיימת. הוא איננו מסוגל לחשוב באמת...

לדעתי זה אומר הרבה יותר על בני אדם מאשר על המחשב הזה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מה רע מלהתלהב מסתם שטיק מעניין?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אין שום רע בלהתלהב מזה... אני רק מציין שזה אומר שהאינטראקציה האנושית עם המחשב הגיעה לנקודה בה השעיית הספק מרמה אותנו לגמרי...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue אף כי מדובר בשטיק מעניין, זה לא מש מרשים אותי ולא מקדם אותנו אפילו צעד אחד לכדי צורת חיים דיגיטלית. היכולת של המחשב-על הזה להתפתח מעבר לגבולות האלגוריתם איננה קיימת. הוא איננו מסוגל לחשוב באמת... לדעתי זה אומר הרבה יותר על בני אדם מאשר על המחשב הזה

קודם כל, אף אחד לא טען אחרת אבל מילא...

אמרת פה בעצם 3 דברים (אם הבנתי נכון):
1. שזה לא מקדם אותנו לעבר "בינה מלכותית"

2. טענה פילוסופית על מהות התודעה / בינה, ועל האם אפשר או אי אפשר לשחזר\ לדמות\ לקיים אותו על מחשב.

3. רמיזה על היכולת של בני אדם לזהות בני אדם.


לגבי טענות 1 + 2 :
א. על מה אתה מבסס את האמירות האלה בפן המדעי? האם ניסית להתעמק בתחום מדעי המוח? תחום הבינה המלאכותית? האם למדת, והתעמקת בקשרים בינהם? האם האחד יכול לשכפל את השני? האם הם דומים?

ב. האם התעמקת בהיבט הפילוסופי? כי זה דיון פילוסופי מאוד עמוקה לשני הכיוונים. האם יש לנו נשמה והמוח הוא רק כלי, והתודעה נשגבת מהכלי? האם המוח האנושי הוא החומרה, והתודעה האנושית היא התוכנה ולתוכנה יש קיום או מהות מעבר לחומרה? או שכל התודעה שלנו וכל המהות שלנו קיים אך ורק בגופנו הגשמי? מה אפשר ללמוד מפגיעות מוח ועל השינויים במחשבה, בתפקוד, וברוח האדם שהן גורמות?

3. אם היכולת שלנו לזהות ולהבין תודעה מוגבלת כפי שמשתמע מהרמיזה שלך (3) אז האם כל זה בכלל משנה?

ראשית, אני לא השתמשת בביטוי (הכל כך שגוי) בינה מלאכותית. אתה זה שהשתמש בה, מה שמעיד לטעמי שאתה די תקוע על הקונספציה של טורינג, הקונספציה שכבר 60 שנה עומדת בינינו לבין הגעה לצורת חיים דיגיטלית או תודעה דיגיטלית.

תודעה, חשיבה עצמאית - אלו אינן נגזרות של אינטליגנציה כלל וכלל. פרה מסוגלת באופן עצמאי לעבד מידע, להגיע למסקנות וללמוד מעבר לגבולות הידע הקיים בה. זו איננה נגזרת של אינטליגנציה אלא של תהליך ביולוגי. המחשבה שאתה יכול לתכנת מחשב מעבר לאיזשהו סף תיאורטי של מידע ולהגיע לחשיבה עצמאית - הקונספט של טורינג - הוא מבוי סתום.

מעבר לכך, רוב מה שאמרת זה ניסיון לפרש את הדברים שלי, אולי כדי להטריל, אולי כדי להתפלסף ואולי סתם כי אתה מייחס נסתרות לאמירות די ברורות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

המושג "בינה מלאכותית" הוא מושג מעולם מדעי המחשב, והוא לא מתייחס באמת לבינה או תודעה במובן המקובל, אלא לאלגוריתמים מורכבים לקבלת החלטות או פתרון בעיות, בד"כ בצורה שיש בה מידה של אקראיות, או התבססות על תוצאות של ניסיון קודם.

לא ניסיתי להטריל או להתפלסף, אלא לבטל את דבריך לחלוטין כמשוללי ביסוס...

יש שתי דרכים להסתכל על "בינה מלאכותית":
האחת היא "יכולת מופלאה" לקלוט ולהבין דבר מתוך דבר.
לא ברור אם דבר כזה קיים - גם אצל בני אדם.

השנייה היא היכולת להגיע להבנה בתחום מסויים ע"י שימוש באוסף "טריקים"
ולהישג שלפני מלחמת העולם השנייה נחשב "סף הבינה מלאכותית" הגיעו היום. לפחות באופן חלקי.
הישג סף נוסף שנפרץ בעבר היה מחשב שניצח בשחמט בן אדם.

לא מדובר פה באיזו יכולת מופלאה או אפילו בהבנה. המחשב המדבר הזה איננו "מבין". הוא לא פועל לפי אינטראקציה ספונטנית אלא לפי אלגוריתם מתוחכם שאומר לו מה לעשות כשמשהו קורה. זו הונאה מוצלחת אבל אין בה טיפת בינה ובטח שלא חשיבה עצמאית. לכל יצור חי, כולל צמחייה, יש יכולת להגיב ספונטנית לגירויים חיצוניים. התגובה אולי איננה מתוחכמת, אולי היא אפילו פשוטה כל כך עד כי קשה להגדיר אותה כתגובה של ממש... אבל זו היא תגובה ספונטנית. לאלגוריתם החמוד הזה אין שום יכולת להגיב תגובה ספונטנית, ללמוד או לחשוב בעצמו.

מחשבים מנצחים בני-אדם בשחמט כבר ארבעים שנה... אני הפסדתי את קרב השחמט הראשון שלי למחשב ב1989. אני מודה, מעולם לא הייתי שחקן שחמט גדול במיוחד, אבל הנקודה היא שכל מה שהמחשב יודע זה להגיב תגובות מובנות למצבים מובנים. אם היית לוקח את אותו אלגוריתם שניצח את קספרוב ושם אותו מול לוח דמקה, הוא לא היה מסוגל אפילו לעשות את צעד הפתיחה, גם אם קספרוב היה יושב שם ומסביר לו בקול את החוקים...

המחשבה שאיזה מין סף של אינטליגנציה קיים שמעבר לו קיימת היכולת להבדיל בין האני לשאר העולם, היכולת לחשוב עצמאית, לעבד מידע באופן עצמאי ולהגיע למסקנות שלא היו בידיך לפני כן היא חוסר הבנה של החיים...

כמה שאני מתעב פסיכולוגים, יש לך סיכוי הרבה יותר טוב ששילוב בין ביולוגים לפסיכולוגים יצליח להבין את זה ואז לגשת לבעיה מהכיוון הנכון - מה היא תודעה ואיך יצורים חיים מגיעים אליה - מאשר אנשים שחושבים שמספיק אלגוריתמים יביאו אותם לחשיבה עצמאית. חשיבה עצמאית לא נובעת מפעולות מותנות

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

עד לפני 30 שנה באמת חשבו שיצליחו לבנות "צורת חיים דיגיטלית", כי חשבו שזה קל.
ואז הגיעו למסקנה שהכיוון הזה לא ממש ריאלי, ועברו לכיוון השני: לבצע פעולות שונות (שמראות על אינטלגנציה מסויימת) באמצעות מחשב.

לנצח מאסטר לשחמט,
לכוון טיל לעבר מטרה שמנסה לחמוק ממנו באמצעים שונים,
ולדבר באיכות מספיק גבוהה כדי שהצד השני לא יתעצבן על טיפשות המחשב שעומד מולו.
כל המטרות האלו פרקטיות, ועושות שימוש בכללים, קיצורי דרך, ואופטימיזציות שונות.
זה הרוב הגדול של תחום ה"בינה מלאכותית"

הכיוון הישן לא נזנח לחלוטין, וכיום מקבל שוב פוקוס.
מנסים למשל לבנות סימולציה של מוח של עכבר, כשהמטרה בשלב אחרי כן היא לבנות סימולציה של מוח אנושי.
אם זה יצליח ינסו להבין איך הסיפור עובד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue לא מדובר פה באיזו יכולת מופלאה או אפילו בהבנה. המחשב המדבר הזה איננו "מבין". הוא לא פועל לפי אינטראקציה ספונטנית אלא לפי אלגוריתם מתוחכם שאומר לו מה לעשות כשמשהו קורה. זו הונאה מוצלחת אבל אין בה טיפת בינה ובטח שלא חשיבה עצמאית. לכל יצור חי, כולל צמחייה, יש יכולת להגיב ספונטנית לגירויים חיצוניים. התגובה אולי איננה מתוחכמת, אולי היא אפילו פשוטה כל כך עד כי קשה להגדיר אותה כתגובה של ממש... אבל זו היא תגובה ספונטנית. לאלגוריתם החמוד הזה אין שום יכולת להגיב תגובה ספונטנית, ללמוד או לחשוב בעצמו.

מה זה אומר אינטרקציה ספונטנית? להבנתי גם המוח שלנו, בדיוק כמו מחשב, פועל על פי אלגוריתמים (הגם שמאוד מתוחכמים) שגורמים לו להגיב בצורות מסויימות ולהורות לגוף לבצע פעולות מסויימות. לא ברור לי מה זו ה"ספונטניות" הזו שאתה טוען שיש לייצורים חיים ואין לתוכנות מחשב. לא ברור לי גם מה זאת ה"הבנה" הזו אתה מייחס לבני אדם אבל לא מוכן לייחס למחשבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue כמה שאני מתעב פסיכולוגים, יש לך סיכוי הרבה יותר טוב ששילוב בין ביולוגים לפסיכולוגים יצליח להבין את זה ואז לגשת לבעיה מהכיוון הנכון - מה היא תודעה ואיך יצורים חיים מגיעים אליה - מאשר אנשים שחושבים שמספיק אלגוריתמים יביאו אותם לחשיבה עצמאית. חשיבה עצמאית לא נובעת מפעולות מותנות

הבעיה שאתה מתאר נקראת הבעיה הפסיכופיזית, ובעייני היא יותר בעיה פילוסופית מכל דבר אחר.
תודעה זה מושג מורכב שמכיל בתוכו הרבה מאוד, אבל לצורך ההפשטה אפשר לדבר על סוגת מסויים של תודעה שנחשב לאחד המדגירמים הקלאסיים של הבעיה הפסיכופיזית - תחושת העצמי.
אף אחד היום לא יודע לתת תשובה מלאה למקור תחושת העצמי בתודעה, אבל אני כן יודע לומר לך שלפני כמה שנים ערכו ניסוי בנושא באוניברסיטת תל אביב. האקסית שלי השתתפה בניסוי הזה, במסגרתו גירו אזורים שונים במוח, ובדקו את התגובות במכשיר fMRI. הם הצליחו בעזרת זרמים חשמליים לגרום לה להרגיש שמחה עילאית, ועצב חסר הסבר. בשלב מסויים היא אמרה שגירוי מסויים גרם לה לאבד את תחושת העצמי שלה. היא לא הצליחה לתאר לי ממש איך זה הרגיש, אבל השורה התחתונה היא שבאמצעים פיזיים פשוטים למדי שאמרו לחלק מהנוירונים שלה לירות ולחלק לא, גרמו לה לאבד את תחושת העצמי. מבחינתי זה די מוכיח שגם הצורות המורכבות ביור של תודעה, הן תוצר של אלגוריתמים שרצים את תאי המוח שלנו.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

לא יותר פשוט LSD?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benny.zhit מבחינתי זה די מוכיח שגם הצורות המורכבות ביור של תודעה, הן תוצר של אלגוריתמים שרצים את תאי המוח שלנו.

הבעיה היא שכלל לא ניתן לתת ביטויים מספריים למציאות הפסיכית, או לפחות נטל ההוכחה נמצא על אלה הטוענים שהדבר בר ביצוע.

אני מביא כאן את דברי ליבוביץ' בנושא: http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=4

ציטוט:

כל הקטיגוריות של מדעי-הטבע הן קטיגוריות כמותיות. אין הגד בדבר קשרים ויחסים בין דברים בעלי-משמעות מדעית (בתחום מדעי-הטבע) אלא אם הוא ניתן להמרה לערכי-יסוד כמותיים. אם אני משתמש בהגד מדעי במונח "גדול", כגון א' גדול מ-ב', הרי על-כורחי גלומה בזה המשמעות שהוא גדול בכך ובכך. יש להגד זה ביטוי מיספרי, בין-אם אני יודע את המיספר הזה, בין-אם אין אני יודע אותו באותה שעה. אם אין משמעות זו גלומה ב"גדול", אין לו משמעות כלל. והוא הדין באמרי "כבד" או "חזק" או "חם", וכיוצא בזה. אמנם ייתכן, למשל, שבשעה שאני כאסטרונום משער שמרחקו של קואזאר פלוני מן הארץ גדול ממרחקה של ערפילית אלמונית, עדיין אין בידי מתודה המאפשרת לי למדוד את המרחקים הללו. אולם אני יודע שקיים מיספר מסויים - פי2-, פי6.58-, פי- n10 כאשר n הוא מיספר מסויים - המבטא את מה שאמרתי. אם לא נתכוונתי למיספר כל-שהוא, לא אמרתי כלום. אם יש חילוקי-דיעות ביני ובין אסטרונום אחר בעניין השוואת המרחק של הקואזאר הזה והערפילית הזאת מן הארץ, עתידה בסופו של דבר מדידה כל-שהיא להכריע במחלוקת. אולם אם אשתמש במונח "גדול" בהקשר של "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא-שמים", איני משאיר מקום לשאלה "בכמה הוא גדול ממנו". כשאני אומר שמאכל א' ערב לחכי יותר ממאכל ב', לכאורה שוב השתמשתי במלה "יותר", הנראית ככמותית, ואני יודע בדיוק מה שאמרתי: ביטאתי עובדה שיש בכוחה לקבוע את התנהגותי. אולם אין אני יכול לענות על השאלה : פי כמה אני מעדיף את א' על ב'. התשובה נמנעת לא משום העדר אמצעים טכניים למדידה, אלא משום העדר מובן לשאלה. אם יעקב אבינו אהב את יוסף מכל בניו, היתה לעובדה זו משמעות עצומה, ובעקבותיה נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו למצרים. אולם אין מובן לשאלה, בכמה אחוזים רבה אהבתו של יעקב ליוסף מאהבתו לנפתלי, או איזה הפרש, מבחינת סדר-הגודל, היה בין שתי אהבות אלה. אם חושק אדם באשה מסויימת ולא בחברתה, ייתכן שעובדה זו תהיה גורלית לאיש ההוא ולשתי הנשים גם יחד, אולם אי-אפשר לתת לה ביטוי מיספרי. אם אני מעדיף -בכל מובן מן המובנים - דבר אחד על-פני דבר שני וחברי מעדיף את הדבר השני על-פני הדבר הראשון, אין שום מדידה יכולה להכריע העדפתו של מי צודקת. נמצאנו למדים, שאי-אפשר להפעיל לגבי המציאות הפסיכית את הגישה הכמותית המדעית, כי תוכני המציאות הפסיכית הם איכויות ולא כמויות, ואין איכות ניתנת לפירוק לכמויות או לאנאליסה במושגים כמותיים. בסופו-שלדבר נמצא שלפחות בשני דברים, שהם עקרוניים ויסודיים, חורגת המציאות הפסיכית מן התפישה במתודה המדעית : שתכניה שייכים לרשות-היחיד ולא לרשות-הרבים של הידיעה וההכרה, ושאינם ניתנים למדידה ולהערכה כמותית. הטיפול בתכנים ובתופעות של המציאות הפסיכית כגון החשיבה, בקטיגוריות של המדע ובמתודה המדעית, הוא קשה ואולי מן הנמנע, וזאת לא רק משום שאי-אפשר לענות באמצעות המתודה המדעית על שאלות רבות המתייחסות למציאות הפסיכית, אלא משום שאי-אפשר כלל להציג את השאלות האלה כשאלות מדעיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif הבעיה היא שכלל לא ניתן לתת ביטויים מספריים למציאות הפסיכית, או לפחות נטל ההוכחה נמצא על אלה הטוענים שהדבר בר ביצוע. אני מביא כאן את דברי ליבוביץ' בנושא: http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=4

אז אם זקן נרגן חפר משהו זה אומר שזה נכון?

הזקן הנרגן מערב בין שני דברים נפרדים לחלוטין - העדפות פרטיות והעדפות אינטר-פרסונאליות. זה שאם הוא מעדיף דבר אחד וחברו מעדיף דבר אחר, אי-אפשר לקבוע העדפתו של מי "צודקת" יותר לא אומר שאם הוא עצמו מעדיף דבר אחד על פני דבר אחר אי-אפשר לקבוע עד כמה הוא מעדיף אותו יותר.

לשאלה עד כמה יעקב מהדוגמה שלו אוהב את יוסף מאשר נפתלי קשה לענות כי לא ברור מה זה "אוהב". לעומת זאת, לשאלה עד כמה הוא חושק באיזה מסוימת ולא בחברתה אפשר גם אפשר לייחס ערך מספרי. להעדפות של אדם - בהינתן שהן עקביות - בהחלט ניתן לייחס ערכים מספריים שנקבעים עד כדי טרנפורמציה אפינית חיובית. בעוד שבאופן כללי העדפותיהם של אנשים אולי אינן עקביות, לא יהיה זה מופרך להניח שבין מספר קטן של אפשרויות העדפותיהם דווקא עקביות.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן אז אם זקן נרגן חפר משהו זה אומר שזה נכון? הזקן הנרגן מערב בין שני דברים נפרדים לחלוטין - העדפות פרטיות והעדפות אינטר-פרסונאליות. זה שאם הוא מעדיף דבר אחד וחברו מעדיף דבר אחר, אי-אפשר לקבוע העדפתו של מי "צודקת" יותר לא אומר שאם הוא עצמו מעדיף דבר אחד על פני דבר אחר אי-אפשר לקבוע עד כמה הוא מעדיף אותו יותר. לשאלה עד כמה יעקב מהדוגמה שלו אוהב את יוסף מאשר נפתלי קשה לענות כי לא ברור מה זה "אוהב". לעומת זאת, לשאלה עד כמה הוא חושק באיזה מסוימת ולא בחברתה אפשר גם אפשר לייחס ערך מספרי. להעדפות של אדם - בהינתן שהן עקביות - בהחלט ניתן לייחס ערכים מספריים שנקבעים עד כדי טרנפורמציה אפינית חיובית. בעוד שבאופן כללי העדפותיהם של אנשים אולי אינן עקביות, לא יהיה זה מופרך להניח שבין מספר קטן של אפשרויות העדפותיהם דווקא עקביות.

לי יש העדפה עקבית לשוקולד חלב על פני שוקולד מריר.
אם אומר לך שהעדפתי העקבית הנ"ל היא פי 6.58, זה באמת משקף עבורך מציאות מספרית כלשהי שניתן להשוות אותה, נניח, למרחק של מאדים מכדוה"א ?

אם תאמר לפי איזה מדד בלתי תלוי - כן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא מדובר על איזה לייבלינג של ערכים איכותניים מ1 עד10 כחלק מסולם אורדינלי שנותן לחוקר איזושהי אינדיקציה כללית על ההעדפות של הנבדקים.
מדובר על אשכרה מדידת מרחק, כמו בין עצמים שונים.
למדוד מרחק בין העדפות של בני אדם זה מעשה חסר משמעות כמותית.
לפיכך, לפחות עד כה, הטענה שהמציאות הפסיכית ניתנת לביטוי מתמטי היא חסרת אחיזה במציאות (יש כמובן עוד סיבות לכך; איך למשל אתה נותן ביטוי מתמטי לתחושות כמו "הבל הבלים הכל הבל" או "להיות או להיות" ?)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif ציטוט: במקור נכתב על ידי פסטן אז אם זקן נרגן חפר משהו זה אומר שזה נכון? הזקן הנרגן מערב בין שני דברים נפרדים לחלוטין - העדפות פרטיות והעדפות אינטר-פרסונאליות. זה שאם הוא מעדיף דבר אחד וחברו מעדיף דבר אחר, אי-אפשר לקבוע העדפתו של מי "צודקת" יותר לא אומר שאם הוא עצמו מעדיף דבר אחד על פני דבר אחר אי-אפשר לקבוע עד כמה הוא מעדיף אותו יותר. לשאלה עד כמה יעקב מהדוגמה שלו אוהב את יוסף מאשר נפתלי קשה לענות כי לא ברור מה זה "אוהב". לעומת זאת, לשאלה עד כמה הוא חושק באיזה מסוימת ולא בחברתה אפשר גם אפשר לייחס ערך מספרי. להעדפות של אדם - בהינתן שהן עקביות - בהחלט ניתן לייחס ערכים מספריים שנקבעים עד כדי טרנפורמציה אפינית חיובית. בעוד שבאופן כללי העדפותיהם של אנשים אולי אינן עקביות, לא יהיה זה מופרך להניח שבין מספר קטן של אפשרויות העדפותיהם דווקא עקביות. לי יש העדפה עקבית לשוקולד חלב על פני שוקולד מריר. אם אומר לך שהעדפתי העקבית הנ"ל היא פי 6.58, זה באמת משקף עבורך מציאות מספרית כלשהי שניתן להשוות אותה, נניח, למרחק של מאדים מכדוה"א ?

מדהים. אתה מצטט את התגובה שלי, אבל לא מתייחס למה שכתוב בה, אלא לכמה מילים בודדות שהצלחת לפרסר משם. אני מתחיל לחשוב שאתה chatbot, או במקרה הטוב ילד בן 13 ממוצא אוקראיני...

אחזור על הדברים שוב:

להעדפות של אדם - בהינתן שהן עקביות - בהחלט ניתן לייחס ערכים מספריים שנקבעים עד כדי טרנפורמציה אפינית חיובית.

אני לא יודע מה זה "העדפה פי 6.58" או "מציאות מספרית". מה זה "מציאות מספרית" בכלל? מה זה "מציאות לא-מספרית"?

אם אני אומר לך שהמרחק (ברגע נתון...) של מאדים מכדור הארך הוא כך וכך מיליוני קילומטרים זה באמת משקף עבורך מציאות מספרית כלשהי שניתן להשוות אותה, נניח, למספר הלימונים הממוצע הדרוש לשם הכנת בקבוק 2 ליטר של משקה לימונענע פרימור?

אני יכול להתייחס לתועלות שמייצגות העדפות, ואז המספרים בהחלט אומרים לי משהו (אפילו שאני לא יודע אם זה "מציאות מספרית", כי אין לי מושג מה זה אומר!) - את הסיכונים שאתה מוכן לקחת כדי לקבל כל אחת מהאפשרויות בהינתן מצב של אי-ודאות.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

מדהים. אתה מצטט את התגובה שלי, אבל לא מתייחס למה שכתוב בה, אלא לכמה מילים בודדות שהצלחת לפרסר משם. אני מתחיל לחשוב שאתה chatbot, או במקרה הטוב ילד בן 13 ממוצא אוקראיני... אחזור על הדברים שוב: להעדפות של אדם - בהינתן שהן עקביות - בהחלט ניתן לייחס ערכים מספריים שנקבעים עד כדי טרנפורמציה אפינית חיובית. אני לא יודע מה זה "העדפה פי 6.58" או "מציאות מספרית". מה זה "מציאות מספרית" בכלל? מה זה "מציאות לא-מספרית"?

אתה יכול להביא דוגמא ליישום של טרנפורמציה אפינית חיובית להעדפות של אנשים ?

הכוונה ב"מציאות מספרית" היא שבמידה ותשתמש ברווחים מוגדרים על מנת למדוד בכמה יחידות מדידה אני מעדיף שוקולד חלב על פני שוקולד מריר, האם זה באמת ישקף היבט של המציאות, כמו שיחידות מדידה בסרגל או במד טמפרטורה משקפות למשל ? או במילים אחרות, האם מדידה כזו מסוגלת לתת לנו אינפורמציה שלא ניתן לדלות מן הטענה "אני אוהב שוקולד חלב הרבה יותר משוקולד מריר" ?

אם נחזור לדוגמא של ליבוביץ':

"אמנם ייתכן, למשל, שבשעה שאני כאסטרונום משער שמרחקו של קואזאר פלוני מן הארץ גדול ממרחקה של ערפילית אלמונית, עדיין אין בידי מתודה המאפשרת לי למדוד את המרחקים הללו. אולם אני יודע שקיים מיספר מסויים - פי2-, פי6.58-, פי- n10 כאשר n הוא מיספר מסויים - המבטא את מה שאמרתי.

.....

"אולם אין אני יכול לענות על השאלה : פי כמה אני מעדיף את א' על ב'."

ציטוט:

אני יכול להתייחס לתועלות שמייצגות העדפות, ואז המספרים בהחלט אומרים לי משהו (אפילו שאני לא יודע אם זה "מציאות מספרית", כי אין לי מושג מה זה אומר!) - את הסיכונים שאתה מוכן לקחת כדי לקבל כל אחת מהאפשרויות בהינתן מצב של אי-ודאות.

אבל אתה מבצע כאן איזושהי מדידה עם רווחים מוגדרים או שאתה פשוט מדביק מספרים לערכים איכותניים ?

ניתן לתת משמעות למספר במדידת המרחק, שכן למרחק ניתן למדידה מספרית. זהו הייקום החיצוני לאדם, שהאדם קולט באמצעות החושים.
כל דבר שניתן לקלוט בחושים ישירות ניתן למדידה מספרית. זה נותן לך מידע על העולם החצוני לך.
ואגב, עדיף שלא להשתמש יותר מידי במילה "מציאות". יכול לבלבל...

אך גם העדפות של אדם על א' או ב' יכולות לקבל העדפה מספרית. כמו שנותנים ציון לסרט.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif אתה יכול להביא דוגמא ליישום של טרנפורמציה אפינית חיובית להעדפות של אנשים ?

ודאי.
נסמן את הפונקציית התועלת של פסטנוס [TEX]u(x)[/TEX]. כעת נגדיר פונקצייה חדשה: [TEX]U(x) = 6.58 \cdot u(x) - {6.58}^{6.58}[/TEX].

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif אתה יכול להביא דוגמא ליישום של טרנפורמציה אפינית חיובית להעדפות של אנשים ? הכוונה ב"מציאות מספרית" היא שבמידה ותשתמש ברווחים מוגדרים על מנת למדוד בכמה יחידות מדידה אני מעדיף שוקולד חלב על פני שוקולד מריר, האם זה באמת ישקף היבט של המציאות, כמו שיחידות מדידה בסרגל או במד טמפרטורה משקפות למשל ? או במילים אחרות, האם מדידה כזו מסוגלת לתת לנו אינפורמציה שלא ניתן לדלות מן הטענה "אני אוהב שוקולד חלב הרבה יותר משוקולד מריר" ?

כן. זו כל המטרה.
זה יתן לנו את היחס שלך לסיכון עבור כל תוצאה אפשרית וכל הגרלה בין תוצאות אפשריות.
זה יתן לנו תשובה לשאלה כמו "אם מציעים לי לקבל בוודאות שוקולד מריר או הגרלה בה אני מקבל בהסתברות של 0.9 שוקולד חלב ובהסתברות 0.1 דקירה בעין, מה אני מעדיף?"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif אם נחזור לדוגמא של ליבוביץ': "אמנם ייתכן, למשל, שבשעה שאני כאסטרונום משער שמרחקו של קואזאר פלוני מן הארץ גדול ממרחקה של ערפילית אלמונית, עדיין אין בידי מתודה המאפשרת לי למדוד את המרחקים הללו. אולם אני יודע שקיים מיספר מסויים - פי2-, פי6.58-, פי- n10 כאשר n הוא מיספר מסויים - המבטא את מה שאמרתי. ..... "אולם אין אני יכול לענות על השאלה : פי כמה אני מעדיף את א' על ב'." אבל אתה מבצע כאן איזושהי מדידה עם רווחים מוגדרים או שאתה פשוט מדביק מספרים לערכים איכותניים ?

לרווחים אין משמעות, ליחסים יש משמעות. הערך המוחלט לא מעניין כמו שהערך המוחלט של המרחק בין כדור הארץ לשמש בסנטימטרים או ביארדים או ברגליים או במילים ימיים או בשנות אור או באורכי דף A5. מה שמעניין זה מרחק כדור הארץ מהשמש ביחס לגובה של אדם או לקוטר כדור הארץ או לאורך זרוע של הגלקסיה. יחידות המידה האבסולוטיות שרירותיות למדי.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זה נורא נחמד שלמדת מיקרו כלכלה, אבל לא הבנת מה למדת...

ליבוביץ' מדבר שטויות הפעם...

זה שהוא לא יכול לתת מובן מספרי להעדפות שלו, לא אומר שאין כזה. יותר מזה גם אם אין להעדפות שלו ביטוי מספרי פשוט, זה לא אומר שאין מודל שמתאר את ההעדפות שלו. לגבי השוקולד שלך, זה כנראה שילוב דיי מורכב של עונג/גמול, למידה, התנייה, זכרון, ותהליך קבלת החלטות, ואם קגנס יבוא הוא יוכל לספר לך שכנראה יש לתהליך הזה אופי הסתברותי....

למרות שכל זה עדיין שאלה פתוחה...

טוב, זה די מתבקש לאור הנושא.



הסרט הנ"ל עלוב עד כדי כך, שהפרודיה הבאה הגיעה בצדק.

אני אוהב יותר את הפרודיה של SNL:

זהירות - ספויילר!

סופסוף נפרק המתח המיני בין ג׳ונה היל למייקל סרה. סוחבים אותו עוד מסופרבאד. :_

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

LOL
WTF

בוא נדייק: תוכנת מחשב הצליחה לשכנע רק 10 מתוך 30 שופטים (שנבחרו בקפידה?) שהיא אנושית, שנאמר להם שמדובר בילד אוקראיני כדי להצדיק את כל ההתנהגויות המטומטמות של התוכנה.

https://www.techdirt.com/articles/2...ow-better.shtml

יכלו להגיד להם שמדובר בילד בן שלוש, ואז הרבה תוכנות היו עוברות את המבחן, ובאחוזים הצלחה גבוהים יותר.

אגב, תוכנה אחרת הצליחה הרבה יותר, עם הרבה יותר בוחנים, וקיבלה תוצאות כמעט זהות לבני-אדם:

The Cleverbot test took place at the Techniche festival in Guwahati, India. Thirty volunteers conducted a typed 4-minute conversation with an unknown entity. Half of the volunteers spoke to humans while the rest chatted with Cleverbot. All the conversations were displayed on large screens for an audience to see.

Both the participants and the audience then rated the humanness of all the responses, with Cleverbot voted 59.3 per cent human, while the humans themselves were rated just 63.3 per cent human. A total of 1334 votes were cast – many more than in any previous Turing test, says Cleverbot's developer and AI specialist Rollo Carpenter.

http://www.newscientist.com/article...t-is-human.html

אה. והקישור ל-New Scientist הוא מ-2011.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

גם כשהומצא השבב הראשון אני לא חושב שהרבה אנשים התלהבו ורובם חשבו "מה כבר אפשר לעשות עם זה".
פיתוחים טכנולוגיים לא קורים בין ליל, ואני מבין את מי שלא מתלהב מהמחשב הזה כי הוא רק אלגוריתם ואין בו שום דבר fancy כמו באייפון.
אבל עובדה שמאז שהומצא המבחן הדי פשוט הזה, עדיין לא היה מחשב שעבר אותו לרגע זה.
אני בהחלט חושב שיש פה איזושהי פריצת דרך,וזאת גם אם היא תניב משהו אמיתי לי ולכם רק בעוד 20 שנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hwarang גם כשהומצא השבב הראשון אני לא חושב שהרבה אנשים התלהבו ורובם חשבו "מה כבר אפשר לעשות עם זה". פיתוחים טכנולוגיים לא קורים בין ליל, ואני מבין את מי שלא מתלהב מהמחשב הזה כי הוא רק אלגוריתם ואין בו שום דבר fancy כמו באייפון. אבל עובדה שמאז שהומצא המבחן הדי פשוט הזה, עדיין לא היה מחשב שעבר אותו לרגע זה. אני בהחלט חושב שיש פה איזושהי פריצת דרך,וזאת גם אם היא תניב משהו אמיתי לי ולכם רק בעוד 20 שנים.

שתי תגובות למעלה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן בוא נדייק: תוכנת מחשב הצליחה לשכנע רק 10 מתוך 30 שופטים (שנבחרו בקפידה?) שהיא אנושית, שנאמר להם שמדובר בילד אוקראיני כדי להצדיק את כל ההתנהגויות המטומטמות של התוכנה. https://www.techdirt.com/articles/2...ow-better.shtml יכלו להגיד להם שמדובר בילד בן שלוש, ואז הרבה תוכנות היו עוברות את המבחן, ובאחוזים הצלחה גבוהים יותר. אגב, תוכנה אחרת הצליחה הרבה יותר, עם הרבה יותר בוחנים, וקיבלה תוצאות כמעט זהות לבני-אדם: The Cleverbot test took place at the Techniche festival in Guwahati, India. Thirty volunteers conducted a typed 4-minute conversation with an unknown entity. Half of the volunteers spoke to humans while the rest chatted with Cleverbot. All the conversations were displayed on large screens for an audience to see. Both the participants and the audience then rated the humanness of all the responses, with Cleverbot voted 59.3 per cent human, while the humans themselves were rated just 63.3 per cent human. A total of 1334 votes were cast – many more than in any previous Turing test, says Cleverbot's developer and AI specialist Rollo Carpenter. http://www.newscientist.com/article...t-is-human.html אה. והקישור ל-New Scientist הוא מ-2011.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.