12-06-2014, 03:19
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי benny.zhit
מבחינתי זה די מוכיח שגם הצורות המורכבות ביור של תודעה, הן תוצר של אלגוריתמים שרצים את תאי המוח שלנו.
|
הבעיה היא שכלל לא ניתן לתת ביטויים מספריים למציאות הפסיכית, או לפחות נטל ההוכחה נמצא על אלה הטוענים שהדבר בר ביצוע.
אני מביא כאן את דברי ליבוביץ' בנושא: http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=4
ציטוט:
כל הקטיגוריות של מדעי-הטבע הן קטיגוריות כמותיות. אין הגד בדבר קשרים ויחסים בין דברים בעלי-משמעות מדעית (בתחום מדעי-הטבע) אלא אם הוא ניתן להמרה לערכי-יסוד כמותיים. אם אני משתמש בהגד מדעי במונח "גדול", כגון א' גדול מ-ב', הרי על-כורחי גלומה בזה המשמעות שהוא גדול בכך ובכך. יש להגד זה ביטוי מיספרי, בין-אם אני יודע את המיספר הזה, בין-אם אין אני יודע אותו באותה שעה. אם אין משמעות זו גלומה ב"גדול", אין לו משמעות כלל. והוא הדין באמרי "כבד" או "חזק" או "חם", וכיוצא בזה. אמנם ייתכן, למשל, שבשעה שאני כאסטרונום משער שמרחקו של קואזאר פלוני מן הארץ גדול ממרחקה של ערפילית אלמונית, עדיין אין בידי מתודה המאפשרת לי למדוד את המרחקים הללו. אולם אני יודע שקיים מיספר מסויים - פי2-, פי6.58-, פי- n10 כאשר n הוא מיספר מסויים - המבטא את מה שאמרתי. אם לא נתכוונתי למיספר כל-שהוא, לא אמרתי כלום. אם יש חילוקי-דיעות ביני ובין אסטרונום אחר בעניין השוואת המרחק של הקואזאר הזה והערפילית הזאת מן הארץ, עתידה בסופו של דבר מדידה כל-שהיא להכריע במחלוקת. אולם אם אשתמש במונח "גדול" בהקשר של "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא-שמים", איני משאיר מקום לשאלה "בכמה הוא גדול ממנו". כשאני אומר שמאכל א' ערב לחכי יותר ממאכל ב', לכאורה שוב השתמשתי במלה "יותר", הנראית ככמותית, ואני יודע בדיוק מה שאמרתי: ביטאתי עובדה שיש בכוחה לקבוע את התנהגותי. אולם אין אני יכול לענות על השאלה : פי כמה אני מעדיף את א' על ב'.
התשובה נמנעת לא משום העדר אמצעים טכניים למדידה, אלא משום העדר מובן לשאלה. אם יעקב אבינו אהב את יוסף מכל בניו, היתה לעובדה זו משמעות עצומה, ובעקבותיה נתגלגלו הדברים וירדו אבותינו למצרים. אולם אין מובן לשאלה, בכמה אחוזים רבה אהבתו של יעקב ליוסף מאהבתו לנפתלי, או איזה הפרש, מבחינת סדר-הגודל, היה בין שתי אהבות אלה. אם חושק אדם באשה מסויימת ולא בחברתה, ייתכן שעובדה זו תהיה גורלית לאיש ההוא ולשתי הנשים גם יחד, אולם אי-אפשר לתת לה ביטוי מיספרי. אם אני מעדיף -בכל מובן מן המובנים - דבר אחד על-פני דבר שני וחברי מעדיף את הדבר השני על-פני הדבר הראשון, אין שום מדידה יכולה להכריע העדפתו של מי צודקת.
נמצאנו למדים, שאי-אפשר להפעיל לגבי המציאות הפסיכית את הגישה הכמותית המדעית, כי תוכני המציאות הפסיכית הם איכויות ולא כמויות, ואין איכות ניתנת לפירוק לכמויות או לאנאליסה במושגים כמותיים. בסופו-שלדבר נמצא שלפחות בשני דברים, שהם עקרוניים ויסודיים, חורגת המציאות הפסיכית מן התפישה במתודה המדעית : שתכניה שייכים לרשות-היחיד ולא לרשות-הרבים של הידיעה וההכרה, ושאינם ניתנים למדידה ולהערכה כמותית. הטיפול בתכנים ובתופעות של המציאות הפסיכית כגון החשיבה, בקטיגוריות של המדע ובמתודה המדעית, הוא קשה ואולי מן הנמנע, וזאת לא רק משום שאי-אפשר לענות באמצעות המתודה המדעית על שאלות רבות המתייחסות למציאות הפסיכית, אלא משום שאי-אפשר כלל להציג את השאלות האלה כשאלות מדעיות.
|
נערך לאחרונה ע"י liorif בתאריך 12-06-2014 בשעה 03:23.
|