 |
29-06-2014, 12:23
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
"הארץ" ממשיך בקמפיין החרם שלו: מאמר מערכת המבשר על "רוחות חרם"
מאמר המערכת של עיתון הארץ כותב היום את הדברים הבאים:
ציטוט:
רוחות החרם הבינלאומי נגד ההתנחלויות הולכות ומתגברות. שלשום פירסמו ממשלות ספרד ואיטליההודעות אזהרה לאזרחיהן, שלא לעשות עסקים עם ההתנחלויות בגדה המערבית, ברמת הגולן ובמזרח ירושלים. שתי המדינות הודיעו, כי כל מי שינהל פעילות כלכלית עם ההתנחלויות יחשוף עצמו לשורה של סיכונים. בכך הצטרפו השתיים לעוד שלוש ממשלות אירופיות חשובות, צרפת, גרמניה ובריטניה, שכבר פירסמו אזהרות דומות.
|
למאמר המלא:
http://www.haaretz.co.il/opinions/e...icles/1.2361326
הפסיקה השלישית מציין העיתון שמדובר ב"צעדים מדודים", ומשווה אותם להודעת החרם המוחלטת שהטילו האירופים הנועזים על כל תוצרת מחצי האי קרים הכבוש בידי רוסיה.
------------------------------------------------------------------------
מעבר לבעיית המזוכיזם הפרטית שלי הגורמת לי להמשיך לקרוא את השטויות האלה בתדירות גבוהה הרבה יותר מכפי שבריא עבורי, המאמר מעניין בכמה רמות:
1. המאמר מפרט לנו מהם האזורים הנמצאים בסכנת "חרם", ומסתבר שהם כוללים את כל שכונות ירושלים שמעבר לקו הירוק, את רמה"ג, את יהודה ואת שומרון. הדבר מעניין מכיוון שבעבר הוא כבר הכניס את האירופאים עצמם ללחץ, כשהתברר שעפ"י חלק מהמפות, אזור התעשייה בהר חוצבים נמצא מחוץ לקו הירוק, לפחות בחלקו - והמשמעות היא שחברות קטנטנות כמו אינטל, סיסקו וטבע, אמורות להיות מוחרמות ע"י האיחוד האירופי. למרבה השמחה, באותו רגע התברר שנמצא הפתרון, ושבעצם הר חוצבים אמנם היה מחוץ לשטח השיפוט של י-ם, אבל "בתוך השטח הישראלי" - פרשנות מבולבלת, שלא כ"כ עולה בקנה אחד עם המפות הלא-עקביות מאותה תקופה. מה שמלמד אותנו שהאירופאים הם אמנם אנשי עקרונות, אבל מצליחים למצוא פתרונות יצירתיים, כשהעיקרון מתנגש בערכים חשובים יותר.
2. "הארץ" מספר לנו על חסדיה המרובים של אירופה עמנו (700 אלף פלוס המתנחלים שגרים בירושלים, הגולן ואיו"ש), שכן לא מיהרה לנהוג בנו כפי שהיא נוהגת בתושבי קרים. אין לי מושג על מי "הארץ" חושב שהוא עובד בכך שהוא מנסה להציג את האמברגו-בדיחה שהוטל על קרים, כמשהו שיפגע במישהו באיזושהי דרך, אבל ניחא. קרים היא חבל ארץ קטן שלא מייצא כמעט כלום לאירופה. רוב ההכנסות שלה באות מייצור מזון (שנמכר ברובו לרוסיה), מתיירות (רוסית ברובה), ייצור אנרגיה (שמיוצאת באמצעות חברות רוסיות שאינן מוחרמות) וכמובן שירותי צי (כן, לצי הרוסי...). אין ספק שאם רוסיה תחליט להטיל אמברגו על קרים, אז המצב יהיה חמור מאוד מבחינת קרים, אבל כל זמן שלוכסמבורג, בלגיה ופורטוגל הן המטילות אמברגו, נראה לי שקרים תאסוף את השברים ותמשיך הלאה...
גם הניסיון להציג את האמברגו על קרים, כסוג של עשיית שרירים אירופית, רק מדגישה את ההזיות שבהן לוקה "הארץ". לו האירופים באמת היו נחושים לפעול לשחרורה של קרים, אזי היו פועלים נגד מי שכבש את קרים, ולא נגד התושבים המסכנים, שלשיטת איחוד אמורים להיות הקרבנות של הכיבוש. משום-מה כל החרמות שהוטלו על רוסיה עד כה, בעיקר גרמו לפוטין לגרד בראשו במבוכה ותימהון.
3. ההשוואה המטופשת עם קרים, מחברת בין שתי המסקנות הקודמות, שמביאות להבדל בין קרים ל"שטחי הכיבוש" של ישראל: את קרים קל להחרים, כי אין אינטרסים אירופיים משמעותיים שייפגעו אם תחליט אירופה שלא לקנות מקרים שירותי נמל צבאי (שלא מסופקים לה בין כה וכה...). לעומת זאת, אם יחליטו באירופה לקרוא את המפה בדקדקנות, ולהגיד שחברת אינטל חצתה קווים אדומים במעשה שיתוף הפעולה עם הכיבוש הנפשע, ועל כן יורדו מהמדפים כל המחשבים עם מעבד מתוצרת אינטל, תהיה להם בעייה קלה. בעייה דומה תיווצר אם יחליטו להילחם בחולי הטרשת הנפוצה, או לצאת לקרב נגד רשתות תקשורת מבוססות סיסקו, שגם היא רכשה מפעל בשטח השנוי במחלוקת...
אני מניח שגם חברת הרכבות הגרמנית שבונה את הקו לירושלים (שעובר, השם ירחם, בשטח מובלעת לטרון) לא תתלהב מהרעיון לוותר על פרוייקט המיליארדים שם.
מה עושים? מרעישים. עיתון "הארץ" נורא רוצה חרם. האירופאים באמת שונאים אותנו, אבל חרם עלינו הוא בעייתי בגלל שאנחנו קשורים עם גורמים כלכליים רבי עוצמה שם ברמות שונות, אז שולחים מכתבי איום רופסים - ש"הארץ" מבליט ומנסה להציג כ"חרם מתקרב".
מה שהכי אהבתי במאמר, זה את אימוץ הסגנון של ג'ון קרי: "אנחנו לא רוצים שיהיה חרם, אבל אם לא תעשו מה שנגיד לכם, וואי וואי וואי". אין מה לומר, פרוטקשן בייקית תמיד נשמע יותר תרבותי... |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
