מדיי פעם, עולה ההצעה להחליף את ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, הלא הוא - "התקווה" (וירושליים...).
הטענות הנפוצות הן, שהוא בכייני ומעצבן, אנכרוניסטי, ולא רלוונטי לעובדה ישראל קיימת, ולא רלוונטי לרבע מאזרחי מדינת ישראל (שאינן יהודים). ההצעות להחלפת התקווה נעות מ תהילים קכ"ו (בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים) ועד ברכת עם.
אני לא בטוח שאני בעד ההצעות האלה, אבל אני מסכים עם הטענות נגד התקווה.
אחד המועמדים להחלפת התקווה הוא השיר "אני מאמין" של שאול טשרנחובסקי (שחקי שחקי). אני מחבב את השיר בגלל תחושת החזון שהוא מפיח, ההומניזם, האוניברסיאליזם, הרמיזה הסוציאליסטית, השאיפה לשלום ואחווה, והתיאור של תחיית העם היהודי בארצו (או של כל עם).
Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook