לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 26-09-2011, 18:07
צלמית המשתמש של אור - ors
  משתמש זכר אור - ors אור - ors אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי רומק שמתחילה ב "צום ותענית"

שלום,

המילים נרדפות וההבדל בינן הוא תקופתי בעיקר (מאיזו תקופה שימשו לראשונה, ובמקרה זה, מי
מהן הייתה "אפנתית" יותר בכל תקופה), על כך נכתב בהמשך.

בכל זאת, יש שמגדירים הבדל נוסף כפי שהן מתפרשות כיום:
צום – משמעות כללית לכל הימנעות ממזון – מטעמים דתיים וגם מטעמים רפואיים. תענית – צו מוגדר ומצוין לצום.

מבחינת תצורה, המילה תענית נגזרת מהשורש ע־נ־י/ה (כמו תגלית, תפנית, תצפית; ובשונה מתסכית (ס־כ־ת)),
כלומר: עינוי, הייסורים והסבל הבאים מהימנעות מאכליה ומשתייה.
במקום המילה המקראית "צום", "תענית" באה במקרא פעם אחת בלבד (מילה יחידאית) ובספר מאוחר
יחסית (עזרא ט, ה). לעומתה, ל"צום" 26 היקָרויות, הראשונה שבהן מופיעה בספר "בראשית". גם
בתרגום הארמי משתמשים ב"תענית", המאוחרת יותר ("הן ביום צֹמכם" -> "הא ביום תעניתכון").

למה אין "תענית גדליה" או "צום אסתר"? אני חושב שהקטע הבא משיב על השאלה היטב:
ציטוט:
זה יותר מאלף שנה שעם ישראל (שומרי מצוות) צם בי"ג באדר בערב פורים. ברם, מה מקורה של תענית זו המכונה "תענית אסתר", איש אינו יודע. אסתר לא צמה בי"ג באדר. שלושה ימי צום המוזכרים במגילה, היו דווקא בניסן ולא באדר [...] בתורה מוזכר צום יום הכיפורים בלבד, ובימי הנביאים נוספו עוד שלושה צומות: צום הרביעי (י"ז בתמוז); צום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (עשרה בטבת) המוזכרים ע"י הנביא זכריה (ח,יט; "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי"). תענית אסתר אינה מוזכרת בנביאים וגם לא במשנה ובגמרא. גם ר' יצחק אלפסי (1013-1103), הרי"ף, הנחשב לראשון משלושת גדולי הפוסקים בישראל, לא הִזכירה.

איש אינו יודע מתי הוחלט לצום ב"תענית אסתר" [...] המקור הראשון שנזכרת בו "תענית אסתר" הוא ב"שאילתות דרב אחאי גאון" (פרשת ויקהל שאילתא סז,יח). ר' אחאי גאון חי ופעל במאה ה-8. בשל ויכוח עם ראש הגולה, שסרב למנותו לראש ישיבת פומבדיתא, הוא עלה ארצה וכאן סיים את סיפרו.

כלומר: "תענית אסתר" הוכרזה לראשונה במאה השמינית לספירתם. השם שניתן לה נבחר רק כי היה
נפוץ ("אפנתי") יותר באותה תקופה, ובזכות עובדה זו נצרב כך במסורת, עד היום.

פרק בנושא, מהתכנית "הגיע זמן לשון":

_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 26-09-2011, 18:30
צלמית המשתמש של ShoobyD
  משתמש זכר ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,130
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "שלום, המילים נרדפות וההבדל..."

תוספת: יש מי שניסו לטעון שיש הבחנה הלכתית במשמעות, ש־"צום" הוא רק זה שיש בו חיוב מעיקר הדין, ו־"תענית" הוא המונח הכללי.
כך לדוגמא פסק הרמ״א על "תענית אסתר", שהיא מנהג שאין בו חיוב, ועל כן יש בו הקלות רבות (שאפילו מי שרק כואבות לו עיניו יכול להקל, אך מי שחש בטוב עדיף שלא יפרוש מהציבור).
לפי זה "תענית אסתר" הוא מנהג לזכר "צום אסתר", כלומר הצום שהיהודים צמו בזמן אסתר, שהיה בו חיוב הלכתי משום תענית ציבור (ועל כן במגילה מכונה בשם "צום").

עם זאת, נראה שזו הבחנה מחודשת, ובמקור באמת אין הבדל בין השניים במשמעות.
המילה "צום" מופיעה הרבה פעמים גם בקשר לתענית אסתר.
קהילת ביתא ישראל, לדוגמא, מכנה אותו בשם "צומא אסתר" (יש עוד שלל צומות שנקבעו אצלם..)


נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 26-09-2011 בשעה 18:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 10-08-2014, 04:33
  לא רשום  
אורח
 
הודעות: n/a
טעם לשם ״תענית אסתר ״ולא ״תענית פורים״ או ״תענית מרדכי״ וכד׳
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי אור - ors שמתחילה ב "שלום, המילים נרדפות וההבדל..."

*הטעם השם ״תענית אסתר״ על שם אסתר? ולא ״תענית פורים״ וכדומה.

הרבי שליט״א מליובאוויטש מלך המשיח מסביר שלא מדובר על התענית שלפני כניסת אסתר לאחשוורוש שלושת ימים שזה היה בחודש ניסן (פסח).
אלא התענית הייתה רק יום אחד בי״ג אדר(זמן גזירת המן הרשע בפועל) כאשר היהודים נקהלו לעמוד על נפשם במלחמה נגד שונאיהם.

ומשום שהגזירה הייתה על כל ישראל אנשים נשים וטף אזי כולם השתתפו במלחמה - ובשעת מלחמה אסור היה להתענות לפי הלכה.

אומנם אסתר שהייתה בארמון המלך ללא סכנה מהמלחמה הייתה יכולה וממילא מחוייבת להתענות בשביל עם ישראל לפי ההלכה.

ולכן נקראת התענית ״תענית אסתר״ דווקא, שהיא היחידה שהתענתה כנ״ל.

עפי״ז אולי אפשר לתרץ מדוע לא כתוב במפורש על תענית אסתר שכן לומדים זה מההלכה עצמה בפשטות.

*עפ"י לקוטי שיחות כרך ו׳ עמוד 372
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:55

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר