28-08-2014, 08:27
|
|
|
חבר מתאריך: 14.08.11
הודעות: 7,193
|
|
נתאר לעצמנו שהיו ממגרים את החמאס וכל הבכירים היו בורחים לקטאר או טורקיה
כמובן שזה היה עולה לנו המון קורבנות.
אבל האם אחר כך היינו יכולים לישון בשקט?
ובכן, רבותי, בסרט הזה כבר היינו:
בשנות ה80 בפיקודו של אריאל שרון ומנחם בגין, הייתה מלחמת שלום הגליל, ולא נחו ולא שקטו עד שערפאת ימח שמו וזכרו וכל חבורתו עזבו את ביירות וברחו לטוניס. ששון ושמחה, למרות שזה היה מהול בעצב שכלכך הרבה חיילים קיפחו את חייהם למטרה הזו.
אבל זה עוד לא היה הסוף, כמו שיש פתגם שהקדוש ברוך הוא עוזר למי שעוזר לעצמו, התחוללו אז ניסים כלל-עולמיים: ברית המועצות שהייתה מספקת נשק ועידוד למחבלים, המעצמה האיומה ההיא התפרקה. היה אפשר לישון בשקט. לכאורה.
אבל, כמו שרבותינו ז"ל אומרים שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה (פירוש רש"י התחלת פרשת וישב). יוצא שאלו שהם רחוקים מלהיות צדיקים, לא אוהבים שלווה, גם אם הם טוענים שהם אנשי שלום. ובכן בדיוק כך היה. השקט שנוצר לא נתן להם מנוח והם התחילו לטעון שעכשיו שברית המועצות התפרקה אפשר לקחת סיכונים "למען השלום", ואכן לקחו סיכונים והוציאו את ערפאת ימח שמו וזכרו, ביחד עם כל המחבלים שכל כך הרבה חיילים נהרגו בכדי להבריח אותם מסביבתנו, הביאו אותו לארצנו, טיהרו את שמו, ובהמשך, את זה כולם כבר זוכרים כנראה.
****
המסקנה: חיילי צה"ל צריכים לדרוש בדרכי נועם ודרכי שלום: אם רוצים למגר את החמאס, התנאי הוא לשים את פושעי אוסלו בכלא. לא פחות מזה. יש מספיק הוכחות שלא שלום הם חיפשו אלא טובתם האישית. וגם אלו שכן חיפשו שלום, יש מספיק הוכחות של רשלנות פושעת בהקשר לחשיבה שלהם.
_____________________________________
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)
חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.
מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.
https://sites.google.com/site/hamedinai/
נערך לאחרונה ע"י hamedinai בתאריך 28-08-2014 בשעה 08:41.
|