כחודשיים לאחר הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים פלוגת ההנדסה
שבה שרתתי כמילואימניק הוצבה בשרם א שייך , גן עדן של ממש .
באחד הימים נשלחנו כ 10 חברה מהפלוגה להניח שד"מ נ"א
( או בעברית נורמלית ר"ת של שדה מוקשים נגד אדם ) על האי טירן
הסמוך לשרם . ארגזי המוקשים נשלחו עם משאית ריאו על נחתת של
חיל הים ואנחנו הוטסנו בשני מטוסים קלים אל האי .
הנחנו את מאות המוקשים במשך השבוע וביום שישי נשלחה נחתת
לקחת אותנו ואת המשאית בחזרה לשרם . דקות מספר לפני שהנחתת
עמדה להפליג עלתה על הנחתת קצינה בדרגת סגן שבאה לבקר את
מחלקת חיילי הנח"ל שהיו על האי .
מפקד הנחתת קצין בדרגת סגן ביקש ממנה לרדת מהנחתת אך הקצינה
סרבה ואמרה שהיא רוצה לחזור לשרם . מפקד הנחתת חוזר ומבקש ממנה
לרדת אך היא מתעקשת להשאר ולהפליג לשרם . המפקד מרים קשר
לבסיסו בשרם ומספר על הסרבנית . הללו פוקדים עליו להורידה ולחזור
מידית לשרם . מכיוון שרמקולים מחוברים למערכת הקשר אנחנו והקצינה
שומעים את כל הדו-שיח . לבסוף מפקדיו צועקים עליו בקשר ומורים לו
לזרוק אותה מהנחתת ומיד לחזור . הקצינה נאחזה בחבלים שהיו כעין
מעקה מסביב אך שני חיילים ניתקו בכוח את ידיה והוליכו אותה אל החוף ,
והנחתת יצאה לדרך .
מששאלנו את המפקד : למה ככה ? ענה הנ"ל שיש הוראה חד משמעית
שלא לעלות אשה על כלי על כלי שייט מלחמתי , אומנם יש הפסקת אש
אך במים עלולים להיות מוקשים ימיים ואם נפגע באחד מהם וכולנו נטבע
מה יספרו להורים שלה ?

האתר שלי
http://sites.google.com/site/amotisrael/