http://www.themarker.com/advertising/1.2561270
אלא שמרבית הסיפורים האלה לא עלו על הכתב, מסיבה פשוטה. המקורות שלנו פחדו. הם התנו את השיחה עמנו בכך שלא יתפרסם שום פרט שעשוי לגרום לזיהוי שלהם. הם ידעו היטב כי מי שפוגע באינטרסים של קבוצת התקשורת החזקה של מוזס - עלול להרגיש לאחר מכן את נחת זרועה בחזרה. ב"ידיעות" הרי יודעים היטב כיצד לרסק את מי שפועל נגדם - ומנגד לתגמל היטב את מי שנכלל במועדון החברים.

אלה לא היו רק עיתונאים. אישי ציבור, פוליטיקאים בכירים, רגולטורים, עורכי דין ולא מעט גורמים אחרים נתקלו מקרוב בטקטיקות של "ידיעות אחרונות", אבל הם שתקו. אפילו חברת מחקר גדולה שמפרסמת נתונים השוואתיים שוטפים על כלי התקשורת סירבה לבקשת TheMarker לפרסם נתונים השוואתיים על אופן הסיקור של גורמים שונים ב"ידיעות אחרונות".

לכתבה, ותגובות:
http://www.themarker.com/advertising/1.2561270

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/