אז כאילו לא מספיק שמאז שעזבתי את מקום העבודה האחרון שלי החיים שלי הם משבר קיומי אחד מתמשך (אין עבודה, אין דירה, אין אהבה, אין סקס ובעצם - אין כלום),
אז עכשיו גם יש לי חסימת מעיים

אמרתי לכם שאלוהים שונא אותי, או לא?

אהבה (ובעקבותיה גם סקס) הם עניין של פשרות. וגם עניין של "נראה לאיפה זה יקח אותי". לגבי עבודה - עניין של מזל. אני אכלתי קש 6 שנים במקום העבודה הקודם שלי וכעת משמצאתי עבודה אחרת עם תנאים, שכר טוב ועניין - המקום בקשיים ואני חייב לעבור לחצי משרה, שלא ממש תכסה את ההוצאות שלי. עניין של מזל. זו הסיבה שאני לא מאמין בתארים ושאר ירקות. אין משמעות לידע ונסיון, אם אפשר לקחת פישר בלי שני אלה, לשלם לו הרבה פחות ולעזאזל עם האיכות והמוניטין. התואר היחיד שמשתלם לעשות, הוא זה שמחוייב המציאות כדי לעסוק במקצוע: עו"ד (יש מליון) רפואה (תנאי קבלה שלא יביישו דרישות של קדושה בכנסייה הקתולית) וסוגים מסויימים של הנדסה.

לגבי דירה - זו אכן בעייה. נובעת מהסעיף הקודם בעיקר. ומהעובדה שהדיור בארץ בלתי-זול-בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליו.

לגבי חסימת מעיים - כאן כבר אין לי עצה. אולי, "לא להחליף את הפלפל בסלט עם אבקת מלט"?

היי, תודה על התגובה, אני מודה שבאמת רציתי שמישהו יכתוב לי איזה משהו, כל דבר, איזשהו משהו מעודד בסגנון "זה רק משבר חולף, את תראי שזה יעבור, אל תתייאשי, אל תרימי ידיים"...
והנה אני רואה שאתה הגבת. אז שוב, תודה.
אני מודה, אפילו פורים לא גורם לי להרגיש יותר טוב (אני יודעת כי בדיוק חזרתי עכשיו מהעיר, נסעתי עד כיכר ספרא לראות קצת פורים, ראיתי לשנייה, שיעמם אותי, חזרתי) אפילו לא האביב
הזה שבחוץ, ואפילו לא ילדים קטנים שמחופשים להם בכל מיני תחפושות. הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפ-טיפונת יותר טוב זה לראות גברים יפים. רק זה. כרגע.
אני מניחה שאם המצב יימשך כמו שהוא, לא יהיה לי מנוס מלהתחיל ללכת לפסיכולוגית (או קואוצ'רית, נראה מה יהיה), וזה בסדר גמור, זו לא בושה, זה נפוץ מאוד בעולם המערבי, ובדיוק כמו שיש
אנשים שהולכים לרופא עיניים, ואנשים שהולכים לרופא אא"ג, אז יש גם אנשים שצריכים רופא לנפש. קורה. לא חריג.

ולגבי חסימת המעיים המעיקה הזו, אבא שלי הציע לי אתמול בערב לקחת מהכדורים שלו... בד"כ כלל אני נגד כדורים באופן עקרוני אבל אני די מתוסכלת, אז עכשיו לקחתי שניים... אני מניחה שהתוצאה
לא תאחר להגיע, ממש תכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pestilence.. אני מניחה שהתוצאה לא תאחר להגיע, ממש תכף

אמנם לקח לזה "רק" 5 שעות, אבל...



at least one minor victory for me

עוד סירוב ממקום עבודה, ועוד סירוב, ועוד אחד...
מה יהיה איתי?

מי הגבר האידיוט שהחליט שרירותית לשלם רק 14 שבועות אחרי הלידה? לא, כי לעבוד משרה מלאה וגם לקום 4-5 פעמים בלילה לתינוקת יונקת זה מאד הגיוני....

לפחות היא יונקת ולא מסרבת הנקה כמו אחותה הגדולה, אז הנאחס של הכנת בקבוק באמצע הלילה נחסך ממני...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני סיכמתי עם אשתי שהיא תשאב - ופעם-פעמיים בשבוע אני מתעורר במקומה כל הלילה.
מתחיל עם החומר הטוב - השאוב, ואחרי שהוא נגמר - עובר לתמ"ל.
אם המצב קשה - אני גם ישן עם הילד/ה בסלון.

עם מ' המתוקה והאנרגטית היו לי הרבה לילות לבנים,
אבל י' ישן כמו תינוק.

אשה שמחה ומאושרת - זה דבר ששווה הון עתק,
מי צריך לישון כל לילה?

מעדיפה לא לתת בקבוק בבית (הגדולה פיתחה העדפה ואני די חוששת מחזרה על הסיפור), בטח לא תמ"ל אם אפשר להמנע (מה גם שאנחנו עם ריפלוקס, אז צריך תמ"ל רפואי)... אז אני קמה, מניקה חצי מתוך שינה וחוזרת לישון, אבל זו עדיין שינה מופרעת...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כשהוא נולד י' פשוט סירב לינוק,
עד שיועצת ההנקה בבית החולים - התייאשה והמליצה לוותר ולשאוב.
עד שבגיל חודש הוא גילה שהנקה זה יותר טוב.

בגיל חודש גילה את נפלאות החזה הנשי...

מתמטיקה זה כיף. מבחנים זה חרא.