סרטון מעניין שנתקלתי בו ביוטיוב ומדבר על קורס הקליעה בצבא הבריטי. אם נתעלם לרגע מהבחור המשעשע משהו והביגוד האופנתי, נראה תוצאה די פשוטה. הבריטים עם 60+ 30 כדורים כהקצעה שנתית לקליעה שמרו על כשירות ירי לטווחים של מאות מטרים עם רובים חסרי תרמילים ונטעני לוע. תהנו:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

נ.ב
הבחור אמנם מוזר קצת, אבל בהחלט יודע לקלוע.
נ.נ.ב
אם מישהו יודע איך להטמיע את הסרטון מוזמן לעשות זאת, לי אין מושג.

תודה

אלכס ילישביץ מפ"ת התגייס לצבא הבריטי שם הוא למד את תורת הקליעה הטובה כפי שהנחיל אותה הצבא הבריטי ביסודיות לחייליו, לחיילים העבריים בגדוד קלעי המלך ובבריגדה היהודית. כיוון שהיה מצטיין בקליעה היה בין הבודדים בבריגדה שהוכשרו כצלפים.הוא לחם באירופה ועם חזרתו נרתם כל כולו לשיפור רמת הקליעה והצליפה בתנועת המרי ולאחר מכן בהגנה ובצה"ל. עם תום מלחמת השחרור הוא היה מהמובילים בנושא הקליעה בצה"ל. יחד עם האלוף בן חור הוא נשלח לשווייץ ללמוד איך מקימים צבא מילואים. הוא כתב את "למד לקלוע" והפך למפקד מדור קליעה וצלפים אז בשטחי האש של כפר שמריהו. לימים שינה שמו לאלירז והמשיך לתרום רבות לקליעה ולצליפה. בטרם יצא לפעילות מעבר לים הספיק להיות חבר בוועדת הקליעה - הגוף האזרחי / צבאי שפיקח על הקליעה למטרה וניסה להפכה לספורט עממי. כן היה שותף להקמת מועדוני הקליעה של הגדנ"ע.
את חוברות ההדרכה לצבא שבדרך תרגם מאנגלית, ואת למד לקלוע תיבל והסיף חומר שהביא עמו משווייץ. הוא כתב את ספר הקליעה ברובה מאוזר ואת "אש קרב" לרובה הF.N על שלושת כרכיו. אך בתרבות ה"סמוך" שנרכשה בפלמ"ח, ושיטת אובדן הידע בתרבות הארגונית של צה"ל, נוצר מצב שיש הסבורים שאת הקליעה המציא מייקי. ב 1977 הוא גויס חזרה לצה"ל להקים בי"ס לקליעה, תכנית שנגנזה.
עד שלא תהיה כאן תרבות קליעה אזרחית כמו בשוויץ או בעוד חלק ממדינות אירופה,(באנגליה התרבות הזו מתה) לא יהיה כאן צבא שמיטיב לקלוע ולצלוף.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

שראיתי את זה חשבתי איך 250 שנה אח"כ זה לא קיים בצה"ל

מי שלח אותך חזרה מצה"ל של 2115?!

ברצינות, יש בוחן פלוגה, לא? לא נבדקת במסגרתו קליעה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור מי שלח אותך חזרה מצה"ל של 2115?! ברצינות, יש בוחן פלוגה, לא? לא נבדקת במסגרתו קליעה?

ברצינות - תשווה בוחן פלוגה של שנות ה70-80 להיום ותשאל מה קרה לטווח הארוך.

1. לאן נעלם ?

2.למה ירדו הדרישות ?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

1. זה קיים אך לצערי זה נקודתי. תלוי מפקד.
2. יש לי ויכוח עם הדרג הפוקד על ההכשרה... הכל עבר להיות מבוסס לחימת שטחים וטווחים קצרים. לטעמי יש מקום לבנות קלע לטווח ארוך ואז לשפר לו מהירות ע"ח דיוק לטווח הקצר. אך בחרו ההפך כך שהמיומנות לטווח הארוך נפגעת.
3. תחפור כאן תמצא אשכולות שעוסקות ב"ביזיון ההכשרה" תמיד אין זמן, תמיד עיגול פינות, ותמיד תמצא איזה ש.ג. שחצי מהטירונות היה בהפניות וירה כולה 5 כדורים.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אני לא מבין, מה אפשר ללמוד מהסרטון על יכולת הקליעה של החיילים הבריטים בשנת 1860. ביצועים של הבחור ממש לא מייצגים את החייל מהשורה. ידוע, שבקרב כמעט ולא ירו למרחק של יותר מ-100 מטר, וכנראה הקצינים של התקופה ידעו מה הם עושים.

על יכולת הרובאי הממוצע לא יותר מדי, על המסגרת והאימון שהוא קיבל אפשר ללמוד מעט. לגבי הידוע, כבר בתקופת מלחמות נפוליאון הוקמו גדודי הרובאים הראשונים בצבא הבריטי (הסדרה של ריצארד שארפ היא סביב אחד כזה), עם רובי בייקר חרוקי קנה וflintlocks הם קלעו לטווחים של 200-300 מטר שהמפורסמת ביותר הייתה בטווח 400 יארד בה רובאי הרג קולונל, ואת העוזר שלו. בתקופה המדוברת (1860) כבר היו בנמצא רובי פיקה יציבים יותר, ארוכי קנה ובעלי סלילים, טווחים של כמה מאות יארדים לא נראים כמו הגזמה למי שיודע לקלוע. לדעתי מבחן הרמה הזה נועד כדי לסנן מבין השורות את אלה שילכו להיות הskrimishers וינועו מחוץ לשורה.
אם נחזור לעניין החייל הבודד, אתה מכיר מערכת של הדרכה ופרמטרים שנתית שתפקידה לקבוע את רמת הקליעה של הרובאי הבודד, ולא לתת "רובאי 08" בגלל שהטירונות הכילה תכנים של תרגילי פלוגה? אני לא, לא הייתי חירני"ק, ואצלינו הסמכות נשק לא הכילו דרישות ספציפיות עם פרמטרים לקביעת הרמה המקצועית..

בתקופת נפוליאון, וגם בתקופה המדוברת, יכולת הקליעה הייתה מוגבלת לא רק בביצועי הנשק, אלה גם התחמושת. אבקת השריפה נשמרה בתרמילי נייר ונשפכה לקנה, ולכן הושפעה מלחות. אבקת השריפה השאירה המון פיח וחיממה את הקנה, לכן בליסטיקה של כל כדור הייתה שונה מהכדור הקודם. הכדור הוכנס ביד ונדחס עם חוטר, מה שגם שינה את תנאי ההתחלה מכדור לכדור. אז נכון, כבר במלחמת העצמאות האמריקאית הופיעו רובי חריטה ראשונים ובמלחמת קרים כל הצבא הבריטי היה חמוש ברובים חדישים כאלה. אבל יחד עם זאת נראה שבפגיעה ב-400 מטר היה יותר מזל משכל. עצם זה, שהקצאת הכדורים השנתית עמדה על 60 כדור ועיקר האימון היה חזרה "בייבש" על סדר פעולות של טעינת הנשק מראה, שלדעת הפיקוד הבריטי קצב אש גבוהה היה המפתח לניצחון, ולא יכולת הקליעה.

בגדול אתה צודק,
שיטת הדירוג הזו אפשרה למפקדים לדעת כמה רובאים להקצות למטרת המטחים בטווח מסויים ברוח השורות של התקופה.
מה שמעניין כאן זה שיש הקצאת אימונים קבועה הרבה אימונים יבשים ומדדים שחייבים לעמוד בהם כדי לקבל דירוג.

תבדיל בין חיילי "שורה" שנעו לטווח קרוב וירו מטחים מרוכזים, לבין היחידות האחרות שנעו באגפים או מסביב ותפקידם היה לרכך את האוייב לפני המטחים המרכזיים. נכון, לחיילי השורה המרכיב החשוב ביותר היה לטעון במהירות ולשחרר כדור, אבל בסוף המאה ה18 התחילו להופיע רובים מדוייקים, ואתם מקצועיות בקליעה. ברובי הבייקר לדוג' הקליעים היו עטופים בד\עור כדי להתאים אותם לחריקי הקנה, והקלע היה מיומן הן במדידה ידנית של כמות אבקת שירפה והן ירי מהיר מתרמילים (ככדור אטוף\חשוף- כשההבדל מתחיל להיות ניכר רק אחרי כמה עשרות מטרים). רמת המקצועיות שהם הגיעו אליה הכל מכמות האבש"ש בקערית ההצתה, תכיפות העברת חוטר גם בזמן קרב (כל 5 כדורים ניקיון קנה), שמירה מדידה והכנת תרמילים, יציקה ידנית של קליעים. כל אלה אפשרו לחייל המקצועי (והצבא הבריטי היה מאוד מקצועי) לרכך מעט את כל הסטיות האלה.
עם העלמות רובי הצור, והופעת הפיקה והקנים הארוכים והמחורקים, לחיצת ההדק הפכה לישירה וחסכה המון סטיות מובנות, והכדור היה יציב יותר. האם החי"ר הבריטי ירה לטווחים של 400 מטר? כנראה שמי שירה מטחים המשיך לירות מטחים מטווח קצר, אבל מבחן הקליעה הזה נועד לדעתי לסנן את אלה שילכו ל light company שהכילה את הקלעים של הגדוד, או לחטיבות הriflmen הנפרדות.
מלבד הנ"ל, החלק המעניין אותי ביותר הוא קביעת הפרמטרים המדוייקים לגבי הערכת יכולת הקליעה של הפרט, שהיה נכון לכלל החי"ר הבריטי בזמנו.

נ.ב
כמה נקודות שאולי יעניינו אותך, אמנם רק ווקופידיה אבל יתן לך מושג איפה לחפש מידע נוסף, תהנה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Baker_rifle - רובה הבייקר

http://en.wikipedia.org/wiki/Rifle_...sort%27s_Own%29 - קלעים בצבא הבריטי

http://en.wikipedia.org/wiki/J%C3%A4ger_(military) - חי"ר קל וקלעים בצבאות אחרים

http://en.wikipedia.org/wiki/Rifled_musket - רובה הפיקה

רובה מחורט אכן נתן שיפור משמעותי בדיוק, אבל באו לא נסחף - זה היה שיפור לעומת מוסקט. בירי ממוסקט סיכוי לפגוע במטרה מסוג "פלוגה בשורה" ממרחק של 160 יארד היה כ-50 אחוז (!!!). הקישור שהבאת מדבר על 30% פגיעה במטרת דמות מ-100 יארד עבור רובה מחורט, אכן שיפור ניכר.
פיקה כשלעצמה לא השפיעה על דיוק הירי, רק הקטינה את אחוז המעצורים (כ-20% לרובה צור, בגשם אפילו יותר).