בהמשך לאשכול הקודם שפתחתי... אשמח לכל התייחסות/עצה ובעיקר מאנשים שמבינים בקצונה/חיל האוויר ומעבר תפקידים. תודה מראש וכעת, נעבור לספר את ההגדה המודרנית- עלילותי בצה"ל, פרק 2:

לאחר שמצאתי את עצמי אבודה וללא מענה ממיטב, (אחרי אין ספור פניות והודעות) התגייסתי כל"צ לחיל האוויר. עשיתי טירונות 02 בטכני, וקיוותי להיות סמבצית. בסיום הטירונות עמדנו במגרש וחיכינו לפיזורים. קצינת המיון הופיעה וחילקה לכל אחת צו התייצבות החושף את גורלה ואת תפקידה העתידי בצה"ל. חלק זומנו לקריה להיות פקידות, חלק להמשך מיונים למערך הטכני וחלק קיבלו קורסים בעובדה כגון אבטחת מידע, וקורס סמבציות. חיכיתי וחיכיתי, ואחרי שכל הבנות קיבלו צו, קצינת המיון פנתה אליי.

"את הרקדנית המצטיינת?"
"כן, אבל כבר ויתרתי על המעמד לפני הגיוס!" עניתי בהפתעה
קצינת המיון גם הופתעה.

בסוף קיבלתי צו התייצבות לימ"מ. למחרת הגעתי ופגשתי בקצינת מיון אחרת.

"את מופיעה לי במחשב כרקדנית מצטיינת. אין לי מה לעשות עם זה. אני לא יכולה לשבץ אותך לשום קורס...אני יכולה לשבץ אותך רק בתפקיד הזה ובבסיס הזה.. תהיי שם באופן זמני. כשתגיעי ליחידה תבטלי שוב את הרקדן מצטיין דרך המשקית תש, ונחזיר אותך אלינו. נשבץ אותך לקורס לפי הקורסים שיהיו פתוחים כשתגיעי"

"בטוח שלא תהיה לי שום בעיה כלשהי להחליף תפקיד אח"כ? לא יהיו לי בעיות לחזור ליממ? אני אוכל להחליף תפקיד בוודאות?" בשל הניסיון המועט שלי עם מיטב וצהל, הייתי מעט חשדנית ורציתי לשמוע בדיוק מה יש לה להגיד על זה. מסתבר שלא הייתי חשדנית מספיק.

"כן! לא יהיו לך בעיות.. אני אכתוב למפקדים שלך בבסיס החדש שידעו על המקרה שלך"

וכך בשל היותי צעירה, תמימה, ולא בעייתי באופן כללי קיבלתי צו הצבה לבסיס חדש, בתור משק"ית קישור וגיוס (=פקידה במשרד מילואים). יש שיאמרו כי בשלב זה הייתי צריכה לסרב ולהשתקע ביממ עד לקבלת התפקיד שאני רוצה אך כנראה שכבר לא אדע לעולם אז זה היה הצעד הנכון או לא... למחרת הגעתי לבסיס החדש ומיד ביקשתי לראות משקית תש. הסברתי לה ולמפקדת שלי את הבעיה. אמרתי למשקית תש שאני צריכה לבטל את המעמד כמה שיותר מהר ובאופן כללי סיפרתי לכל אדם בבסיס ש'אני פה באופן זמני'.
במקביל לנדנוד אינסופי ולביקורים תכופים במשרד תש, התחלתי את תפקידי כפקידה. הבסיס נראה יפה (במיוחד בהשוואה לטכני), החדרים מרווחים, היציאות טובות, יש זמן פנוי רב, האנשים התגלו כנחמדים מאוד וכך גם המפקדת. ולמרות זאת, תוך שבוע הבנתי כי התפקיד ממש לא בשבילי- עבודה משרדית משעממת וחוזרת על עצמה... מידי שבוע יש מבול של מסמכים, מעטפות וחותמות שצריך להכין, טלפונים והקלדות במחשב בכמות אינסופית. כל פעם שהתלוננתי על שיעמום, חברי למשרד ציינו שזו רק ההתחלה וככה בדיוק יראו השנתיים הבאות... אני לא מזלזלת בתפקיד ולמעשה אני באמת חושבת כי כל גיוס המילואים, הטיפול בבעיות וקבלת המשכורות של כל המילואימניקים של הבסיס תלויים לחלוטין במשרד ובחמשת הפקידים שאני אחת מהם. ולמרות זאת, אני לא מוצאת כל סיפוק או עניין בעבודה.

כעבור חודש, התקבלה תשובה סופית מהמשקית תש הנרגשת- הרקדן מצטיין בוטל סופית! הודעתי למפקדת וביקשתי שיחה עם מפקד הגף שלי, קצין בדרגת רב סרן ע"מ לצאת מהתפקיד בחזרה ליממ כפי שהובטח לי. לאחר המתנה מעצבנת והתחמקות מצד המפקד של כשבועיים, הוא הסכים לשוחח איתי. סיפרתי לו את כל הסיפור ואמרתי שאני רוצה מאוד לעבור תפקיד. התשובה של המפקד הייתה בגדול- תראי, קצינת המיון שיקרה לך.... זה לא באמת אפשרי. היא בסך הכל הייתה צריכה למלא תקן ולכן היא שיבצה אותך למקצוע מסויים. (ואני שואלת- איפה ערך האמינות?!?!?!?!!!!!!) אם את רוצה את יכולה להגיש טופס 55 בעוד כארבעה חודשים למעבר תפקיד.. אני אמליץ עלייך ונקווה לטוב. בשלב זה ניתן לומר כי דמעתי (בלשון המעטה...) "ארבעה חודשים?!? איך אני אשרוד בתפקיד הזה ככ הרבה זמן? זה לא מה שהובטח לי! אין דרך לזרז את זה? זה לא מקרה שגרתי של החלפת תפקיד.. נאמר לי שזה תפקיד זמני!"
בתגובה הוא ענה כי אני יכולה להגיש את טופס גם עכשיו אולם הוא לא ימליץ עליי ולכן רוב הסיכויים שהטופס לא יתקבל.

בעודי מיואשת מהמצב, המפקדת שלי בישרה לי בשמחה כי קיבלתי זימון למבדקים לקצונה במחזור אוגוסט. הלכתי לכנס בהתלהבות גם בשל האפשרות להיות קצינה וגם בשל הסיכוי לצאת מהתפקיד. בהנחה שאעבור את כל המיונים, באפשרותי לצאת לקצונה ולאחר מכן לעבור השלמת מקצוע. בשל המקצוע הנוכחי המוזן לי במחשבי צהל, לאחר הקורס באפשרותי לעבור השלמת מקצוע של מנהלה, ולהיות קצינת שלישות/קישור/תכנון. כמובן שאני לא מתלהבת בכלל ממסלול זה ואני בספק אם ארצה לחתום שנה נוספת בשביל לעסוק באותה עבודה משרדית משעממת בה אני עוסקת עכשיו. אבלללל! לרגע קטן בכנס, המצגת הראתה את כל ההשלמות שאפשר לעבור אחרי הקורס בבהד 1. ביניהן ראיתי שתי השלמות מעניינות- השלמת מודיעין והשלמת פקחית טיסה. הקצינה שנאמה בכנס אמרה כי רק במקרים חריגים מאוד ניתן לעשות השלמה שונה מהמקצוע המקורי. כמובן שבאותו רגע החלטתי כי אני הולכת לעשות השלמה אחרת, לעסוק במקצוע מעניין וסוף סוף להרגיש תחושת עניין וסיפוק משירותי הצבאי!

וכעת, אני ממש זקוקה לעזרה. בהנחה שאעבור את המיונים והקורס, שלא עשיתי שום קורס קודם ושיש לי נתונים טובים (55, 80, פרופיל 64)-

1) איזה השלמות קיימות לאחר קורס קצינים בחיל האוויר ואיזה השלמת מוגדרת כמומלצת בעייניכם?
2) למי אני צריכה לפנות ע"מ לבקש לעבור להשלמה זו?
3) מה הסיכוי שאכן יאשרו?

אני יכול לתת לך כמה עצות - תובנות.

1. תתבגרי.

2. צה"ל אינו תוכנית כבקשתך. ככל שתביני את זה יותר מהר כך יטב לך. זה נכון לכל מסגרת אחרת בחיים, ולחיים עצמם בכלל.

3. אל תאמיני לשום דבר, שאף קצין אומר לך, אף פעם, בלי לקבל סיכום ראיון כתוב וחתום.

4. צה"ל אינו המקום ל"הגשמה עצמית". באת לתרום לצהל בהתאם לצרכיו לא להגשים את עצמך וציפיותייך ומשאלותייך מחייך באשר הם. זה גם מה שצה"ל צריך ומצפה מחייליו. אי אפשר לשבץ את כולם כטייסי קרב.

5. אל תהיא קצינה. קודם כל צריך להתרוצץ במשך חצי שנה במדבר, אחרי זה תוקעים אותך בתפקיד שלא את בחרת (שוב צרכי הצבא, ולא הגשמה עצמית שלך), ומפילים עלייך מלא אחריות, ולהיות גננת של אוסף חיילות בכנייניות כמוך שכולן רוצות להגיש תופס 55 בשביל לעבור לקורס טיס\ קרקל\ קירייה\ הזה עם הקב"נים בתל השומר. ותצטרכי לחתום על עוד שנת קבע, כמובן.

אגב,
כל זה לא כזה פסימי... את פשוט צריכה להבין שאת צריכה להוציא את הכי טוב ממה שיש ולא לנסות להמציא מה שאין כי את רוצה.

ובהצלחה

בהמשך לזה שלא להאמין לאף קצין, אל תאמיני גם לאף אחד בפורום ולעצות שנתנו לך כאן...
בכלל, תשתדלי לא להאמין לאף אחד ולחיות בפחד.

!Ya Gotta Believe

אתה יודע שלא זאת הייתה הכוונה...

הרבה פעמים, במיוחד לקצינים זותרים, יש נטייה להבטיח דברים שהם לא יכולים לקיים, בד"כ זה דווקא מגיע מכוונות טובות. אחרי כמה פקודים מאוכזבים הם לומדים....

קשה קצת לחיילים צעירים, שרק התגייסו, לתפוס שהסג"מ או הסגן שעומד מולם הוא בסה"כ ילד כמוהם, שהתגייס לפי חצי שנה - שנתיים, ושצריך להתייחס למה שהוא אומר בהתאם.

בהמשך למה שנאמר למעלה:

3. אל תאמיני לשום דבר, שאף קצין אומר לך, אף פעם, בלי לקבל סיכום ראיון כתוב וחתום.

תקף רק אם מדובר בדרגת אל"מ, כל מי שמתחת יכול לחתום לך על דברים עד מחר.

99% שאם תצאי לקצונה, את תהפכי להיות זאת שאחראית על חמשת הפקידים (שאת היית אחת מהם).
50% שתהפכי להיות קצינה בבסיס שאת יוצאת ממנו, כי הרי את תהפכי להיות כמעט בוודאות קצינת קישור.

1% זאת יכולת ההשפעה שלך..אבל כדי לשפר סיכויים זה מאוד תלוי בבן אדם

אני אישית במקומך, הייתי זורם עם העניין של הקצונה (בינתיים הפז"ם דופק).
במקרה הטוב, את יכולה לשחק טוב עם הקלפים ולהיות ב-1% ולצאת מרוצה.
במקרה הרע, תהיה לך לקראת הסוף יתרת שירות של כמה חודשים, ובהנחה שלא תקבלי מה שאת רוצה אז תחתמי וויתור (זכותך המלאה), ואז כבר יהיו יותר גמישים איתך בעניין של הצבה מחדש (להערכתי אם זה יהיה בהשלמה, אז יציבו אותך בעובדה אבל אי אפשר לדעת).

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]