טור של חנוך דאום שפורסם בידיעות אחרונות של ה 22 באפריל 2015
בטור מספר חנוך דאום על כך שבתור נהג טנק הוא נסע בגזרה המזרחית בלבנון ועלה על מטען.
מפקד הטנק ירה ארבעה פגזים על מנת להתמודד עם האפשרות שהמטען הוא רק החלק הראשון במתקפה מורחבת יותר.
כמו כן חנוך מזכיר שאת יום העצמאות הוא "בילה" אי שם ליד סוגו'ד בצפירה דמיונית.
לאן בדיוק יורים את הפגזים? האם אין חשש שיפגעו בתים של תושבי רצועת הביטחון בסביבה (שכן אין מדובר על התקלות מחוץ לקו האדום, מדובר על התקלות בתוך רצועת הביטחון).
חי"רניקים יורים ירי של 360 נעלות אבל הטווח של הנשק הוא לא הטווח של טנק.



מוסיף גם את הטור של חנוך דאום בידיעות אחרונות מ2 בינואר 2015
בו מספר על קידוש שעשה לצוות שלו בטנק, באמצע מארב בגזרה המזרחית בלבנון

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...EA+%E3%E0%E5%ED

לא זכור לי ירי טנקים אינסטנקטיבי ,בעליה על מטען ועלינו על מטענים.
מה גם שבתקופה שהייתי שם [89-80] הטנקים לא היו יוצאים לפעיולת ללא חירניקים ,שהיו מאבטחים אותם ופותחים להם את צירי התנועה. וירי אינסנקטיבי של הטנק היה מסכן את החירניקים.

האם לא היה פחד לפגוע בחירניקים שצעדו עם הטנק ?

החי"ר לא היה הולך ליד הטנק אלה לפניו במרחקים שיכלו להגיע גם ל-400-500 מטר במתארים מסויימים.

אם כי אני זוכר גם מצבים שהיינו בצדי הטנק ואף מאחוריו. כשהטנק התמקם בנקודת המארב אנחנו איבטחנו אותו מאחור. את החצבני היינו חוצים בדכ על גבי גשר אבן עתיק ואילו הטנק היה חוצה במים לצידנו או לפנינו. לפעמים שונה תוואי ההליכה או התקבלה הוראה בקשר לשוב לאחור . לפעמים היה צריך לגרור טנק שנתקע ואתה צריך לכוון ולרתום. ויש עוד הרבה מצבים שאני לא זוכר שבהם מצאת את עצמך שלא במיקום סטנדרטי.
בכלל כשאתה מאחורי התובה וצריח הטנק מזהה ויורה לשעה 3. אתה מאחוריו או מצידו?

בקיצור לא רואה מצב של ירי אינטנקטיבי של הטנק.
אם אני זוכר נכון בדכ הטנק היה מודיע לנו אפילו על ירי כתוצאה מזיהוי.

האם כאשר היה "מצטרף" טנק לסיור חיילי החיר היו הולכים ברגל על מנת לאבטח את הטנק?
או היו מצטרפים לסיור על נגמש"ים?

מותר לפרט מבחינת ביטחון שדה?