כמו טנק המרכבה, גם הליאופרד 2 הגרמני הושק ב-1979.

כיום נמצא הטנק בפעילות מבצעית באפגניסטן. טנקי ליאופרד 2A6DK[/של דנמרק פועלים בזירה, וגם 19 טנקי ליאופרד 2A6M] של קנדה. שר ההגנה הקנדי פיטר מק-קיי הצהיר בתחילת השנה כי "טנקי ליאופרד אלה הם מצילי חיים. הם משנים את כללי המשחק ואנו מעוניינים לקבל טנקים אלה במקום שיוכלו להציל חיים ולהוסיף להשגת המשימה".[/font]
[font='Arial','sans-serif'][/font]
[על פיתוח הליאופרד 2, תמונות של הדגמים השונים, כולל מפעילות מבצעית באפגניסטן ומידע נוסף, ראה כאן, בתוך אתר השריון.[/font]




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1604/Leopold43.jpg]

ראשית, גרסת טנק דחפור:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1604/Leopold29.jpg]

טנק הנדסה המצויד בכף דחפור ובזרוע מחפר.

מה היתרונות והחסרונות שלו ביחס לדחפור אזרחי ממוגן (כמו ה-D9)? אני יכול לחשוב על כמה: הטנק יותר מהיר ומשוריין, אך הכף קטנה וכן הספק הכלי וכושר הדחיפה שלו קטנים מאלה של D9 ממוגן.

כמו כן - מיגון כלוב

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1604/Leopold42.jpg]

האם תוספת מיגון הכלוב היא בגלל שהשריון הרגיל של הטנק התגלה כחדיר על ידי רקטות וטילי נ"ט? מה הניסיון בשטח עם מיגון הכלוב ומהי היעילות שלו?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 האם תוספת מיגון הכלוב היא בגלל שהשריון הרגיל של הטנק התגלה כחדיר על ידי רקטות וטילי נ"ט? מה הניסיון בשטח עם מיגון הכלוב ומהי היעילות שלו?

הטנק לא נחדר על ידי טילים או רקטות, מיגון כלוב יעיל כנגד רקטות מסוג RPG , אבל, האיום הגדול שנצב בפני טנקי הלאופרד 2 באפגניסטן הוא מטענים גדולים נגד טנקים של הטאליבן, והטנק הצליח לשרוד לא מעט מטענים מהסוג הזה..

שני סרטונים של הטנק לאופרד 2

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ralf הטנק לא נחדר על ידי טילים או רקטות [

בכלל? משום סוג?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר בכלל? משום סוג?

בנתיים, הטנק לא נחדר באפגניסטן, אבל סביר להניח שבמצבים מסוימים עם שימוש בטילי נ"ט מתקדמים כגון קורניט או טילים מערבים אחרים בהחלט יש מצב שהטנק יחדר ולכן יש לא מעט פיתוחים לשידרוג המיגון הפסיבי של הטנק (PSO, URBO ופרויקטים אחרים) וגם פיתוח של מערכות הגנה אקטיבית (רכה וקשה).

מיגון פסיבי מתקדם ומיגון אקטיבי של חברת IBD לטנק Leopard 2


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2552/4099912445_82450dfa6f.jpg]

בסרטון העליון דקה 1:40 על דופן התא תלוי לו עוזי, או שאני טועה?...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אכן נראה כך.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

העוזי שימש בצבא גרמניה כנשק לנהגים וצוותי רק"מ עוד משנות השישים ונקרא שם MP2. אאל"ט יצא משירות רק באמצע העשור הנוכחי.

ייבוא או ייצור ברשיון?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הצבא הגרמני קיבל את העוזי כחלק מהעסקה למכירת נשק בין ישראל לגרמניה (המערבית) בשנת 1959 , התת-מקלע היה בעיקר בשימוש צוותי טנקים של השריון הגרמני, כיום אותם צוותים משתמשים ב MP-7.

עובדת יצוא העוזי למערב גרמניה דאז במהלך שנות ה-60 בהחלט ידועה לי.
מפתיע ששימש בשרות כל כך הרבה שנים.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בשני הסרטונים, אפשר לראות שלרוב אחר ירי התותח מתרומם בחדות. מישהו יודע למה? לטובת מערכת פליטת תרמילים? זה לא פוגע בסדרת ירי?

נצח זה הרבה הרבה זמן

במהלך הסרטון השני יש קטע של צילום פנים הצריח במהלך ירי שני גזים.
ניתן לראות כיצד הסדן שוקע מיד לאחר יציאת הפגז בהתאמה להתרוממות הקנה שהזכרת בהודעתך.
שקיעת הסדן מנוצלת על ידי הטען להכנסת פגז חדש לסדן ונראה על כן שזו מטרת התרוממות התותח- לאפשר לטען לטעון בנוחות- ולכן במהירות- את הפגז הבא.
ממילא קנה מונמך לא מועיל לטען או מזרז את טעינת הפגז הבא, אך סדן נמוך כן.
יש מקום לשאול מה עושה הגבהה זו ליכולת התותחן "להחזיר על" ועד כמה זה משמעותי לירי מהיר.
כאן המקום אולי ל"פשוט שריונר" וסא"ל מס לנדב מנסיונם העשיר. (רמז)

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 במהלך הסרטון השני יש קטע של צילום פנים הצריח במהלך ירי שני גזים. ניתן לראות כיצד הסדן שוקע מיד לאחר יציאת הפגז בהתאמה להתרוממות הקנה שהזכרת בהודעתך. שקיעת הסדן מנוצלת על ידי הטען להכנסת פגז חדש לסדן ונראה על כן שזו מטרת התרוממות התותח- לאפשר לטען לטעון בנוחות- ולכן במהירות- את הפגז הבא. ממילא קנה מונמך לא מועיל לטען או מזרז את טעינת הפגז הבא, אך סדן נמוך כן. יש מקום לשאול מה עושה הגבהה זו ליכולת התותחן "להחזיר על" ועד כמה זה משמעותי לירי מהיר. כאן המקום אולי ל"פשוט שריונר" וסא"ל מס לנדב מנסיונם העשיר. (רמז)

סביר להניח שהתותחן יכול להמשיך בעבודתו והתותח יקבל את זווית ההגבהה המתאימה לטווח שהוזן בלזירה האחרונה ברגע שהטען סוגר סדן ו/או מוריד מוט בטיחות טען.

ברור כי הכוונת של התותחן מיוצבת בנפרד, אחרת הדבר לא היה מתאפשר.

אני מניח שזה חוסך לטען את הזמן לשלוח את היד ולהכניס את התותח ל"אינדקס", אבל מצד שני זה לא הכי פרקטי בתרגולת כמו נ"ט קצר טווח ("בזוקה"), כי צרורות המקביל יעופו לאוויר

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/m6.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/m8.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/m9.jpg]

ליאופרד 2A5DK של צבא דנמרק


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i42.tinypic.com/bfgg13.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/1.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/2.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i191.photobucket.com/albums/z86/danskpanserbilleder/4.jpg]




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i700.photobucket.com/albums/ww1/heinesbilleder/03-14.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i700.photobucket.com/albums/ww1/heinesbilleder/05-7.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l1.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l10.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l11.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l12.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l14.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l15.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l16.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l17.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l18.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l19.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l2.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l3.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l4.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l5.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l6.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l7.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l8.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/l9.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i815.photobucket.com/albums/zz71/hpbilleder/091020_isaf_05455_b.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i513.photobucket.com/albums/t340/heinedenmark/Leopard2_107stor.jpg]





ליאופרד 2A6M CAN קנדי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img440.imageshack.us/img440/1358/leo1x.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img440.imageshack.us/img440/7449/leo2.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.blog.yahoo.co.kr/ybi/1/24/56/shinecommerce/folder/6/img_6_20938_2?1226578915.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.blog.yahoo.co.kr/ybi/1/24/56/shinecommerce/folder/6/img_6_20938_4?1226578915.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.blog.yahoo.co.kr/ybi/1/24/56/shinecommerce/folder/6/img_6_20938_1?1226578915.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img147.imageshack.us/img147/4004/serverji3.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.photobucket.com/albums/v33/sirkills/IMG_1397.jpg]


התמונות מאתר:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.militaryphotos.net/forums/images/misc/mp-logo-small.jpg]

אז הנה הגרסה של הטנקיסטים שלהם ל"חיים השחורים" בשריון
(ברקע, אגב, זה ליאופרד 2A5DK, למי שמתעניין...)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img442.imageshack.us/img442/1521/gimg37191139jp5.jpg]

האם מדובר באמצעי ל"א כלשהו (טאליבן מפעילים חסימות רדיו?) או סתם מפצל המיועד לחסוך התקנת תושבת אנטנה נוספת על גג הצריח?

כלי כזה לא יוכל להחליף D9 ואין זה יעודו.
הזרוע עם הכף, אגב, דומה לזו שניתן למצוא על באגר:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ritchiewiki.com/wiki/files/Cat_225D_LC_-_facing_left.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

תמונת הטנק עם הקנה המצודד לצד, מדגימה באופן מאד מוחשי את אחת המגבלות הקשות של הטנק המודרני: הצריח הפך לענקי, עם סל אחורי המשתלחן לו למרחק רב מטבעת הצריח, והקנה הארוך - מצידו השני. מפלצת כזו לא תוכל לתפקד בעיר צפופה או באיזור הררי עם מעברים צרים וצמודי צלע הר. לא מזמן היה כאן דיון על פיתוח תותח 140 מ"מ של ריינמטאל - וזה תותח עוד יותר ארוך וכבד מה- 120 מ"מ. לא אכנס כאן גם לסוגיית משקל הטנק והמגבלות שזה יוצר, אך השורה התחתונה היא שהטנק המודרני הולך וגדל, הולך ומסתרבל, ובמתווה הנוכחי הוא יעיל בעיקר באיזורים פתוחים. ללוחמה עירונית או ללוחמה בתנאי שטח שאינם מישוריים - יש צורך במחשבה חדשה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ השורה התחתונה היא שהטנק המודרני הולך וגדל, הולך ומסתרבל, ובמתווה הנוכחי הוא יעיל בעיקר באיזורים פתוחים. ללוחמה עירונית או ללוחמה בתנאי שטח שאינם מישוריים - יש צורך במחשבה חדשה.

התותח L55 ארוך יותר וכבד יותר, אבל מצד שני מספק ביצועים טובים יותר מהתותח L44 , ומגדיל את הטווח האפקטיבי ב 1500 מטר וגם את יכולת החדירה.

אתה צודק שתותח גדול כזה יכול להוות בעיה בלחימה במתאר אורבני (עירוני), ולכן הטנק Leopard pso שמיועד ללחימה אורבנית מצויד בתותח L44 ולא בתותח L55.

העובדות שאתה מביא בהחלט נכונות ומוכרות לי היטב, אבל, הבט נא בתמונה לעיל, וחשוב (אפילו עם תותח קצר יותר), האם ניתן להכניס טנק כזה לרחוב צר בעולם השלישי, ולתמרן איתו ביעילות, שלא לדבר על צידוד יעיל של הצריח ב- 360 מעלות? צר לי, אבל כל טנק שעבר אופטימיזציה ללחימה אורבאנית (כולל המרכבה), זכה בסה"כ למתיחת פנים בצורת מערכות תצפית טובות יותר, אמצעי שו"ב טובים יותר, ועוד הרבה משקל נוסף בדמות מיגון נוסף. מה קבלנו, מפלצת כבדה יותר, מגושמת יותר, ואולי קצת פחות עיוורת. עדיין, כל ילד עם RPG יכול לפגוע בו מאחד הגגות , או הסימטאות, ללא פגע, וללא יכולת של הטנק לרדוף או אפילו להתגוננן כהלכה, ללא כוח חי"ר לידו. מה הרווחנו - שריון שלא תורם הרבה, וחי"ר שצריך להגן על השריון במקום לעסוק במשימותיו. למה להכניס לעיר טנק בן 70 טון עם תותח 120 מ"מ לצורך פיצוח איזו עמדה, אם חייל חי"ר המצוייד, למשל, במטדור, יכול להשיג את אותו אפקט מהר יותר, טוב לא פחות, ולעין ערוך יותר בזול.

שלא תבין אותי שלא כהלכה: אינני חושב בשום אופן שימיו של הטנק חלפו. אני כן חושב שיש צורך במחשבה וברעיונות חדשים הן בפן הטכנולוגי והן בתורת הלחימה שלו.

נגמ"ש, או נגמ"ש לחימה, הנושאים חי"ר חייבים להיות ממוגנים בכבדות כמו טנק (איומי RPG, טילי נ"ט ומטענים) וגם הם יהיו מגושמים (בד"כ בעלי מנוע פחות חזק מאשר טנק) ופגיעים כמו טנק. אולי החימוש שלהם מתאים יותר ללש"ב (תלוי בזווית העלרוד של התותח והמקלעים) מאשר תותח 120 מ"מ, אבל פגז הכלנית אמור לשנות את התמונה (אם כי עדיין יש שיחשבו שתותח גדול וארוך הוא overkill).

ברור שחי"ר לבדו - ללא סיוע של שריון,נגמ"שים, הנדסה ודחפורים משוריינים - יספוג הרבה אבדות בלש"ב, כמו שקרה בג'נין עד שרצו עם ה-D9 לפוצץ מטענים ולהרוס מבנים ממולכדים ועמדות ירי של המחבלים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אני בדעתך.
מותר לומר מצד שני, שבלחימה בתוך עיר יש צורך קטן מאוד בתותח הטנק. יתרונות הטנק בשטח העירוני הם מיגון, עבירות (רגיש לחסימות פחות מרכב גלגלי) והיכולת לבטא כוח אש גדול.
אולי מתוך הרגל הצבאות המערביים מזהים את התותח העיקרי עם "כוח אש גדול". אולי מתוך אילוצי תקציב?
אותי לימדו שהטנק הוא שילוב שלושה יתרונות על פני מערכות הנשק שקדמו לו- אך בשאיפה גם אבסולוטית-
עבירות- היכולת לנוע בצורה משמעותית במרחב הקרב- מהירות והתגברות על מירב מכשולים.
מיגון- היכולת לשרוד את מירב האיומים במרחב הקרב.
כוח אש- היכולת להשמיד את מירב האיומים במרחב הקרב.

יוצא מזה שמה שמכתיב את התפתחות הטנק היא הדרישה להישאר בעל יכולת לשרוד את רוב מה שנורה עליו, להמשיך בתנועה תוך התגברות על או עקיפת רוב המכשולים שמוצבים בפניו, ולשאת חימוש שמסוגל להשמיד את רוב המטרות שבמרחב המשפיע עליו.

ראוי לצייו שמילת המפתח כאן היא רוב.
זאת משום שהטנק הוא בסך הכל מכונה. מכונה שנדרשת לתפקד בכמה תחומים שונים ולכן היא חייבת להיות מערכת (כמה שיותר מוצלחת) של פשרות.
לכן השריונר (והרמטכ"ל) המקצועי חייב להניח שתמיד יהיה משהו שיכול לחדור את הטנק, משהו שיכול לעצור אותו ומשהו שהוא לא יכול להשמיד.
לכן אסור לחפץ חיים לוותר על הקרב המשולב או לפחות על הפעולה המשולבת.
לכן צריך להבין שניידות-מיגון-כוח אש לא חייב להיות בכל מתאר זחלים-פלדה-תותח עיקרי.
מותר להביא בחשבון שטנק לתוך העיר יכול להיות גם נמ"ר עם צריח שעליו מערכת תותח שונה. למשל-
א. מערכת שתענה על הצורך בקנה קצר (ירי בתוך הרחוב)
ב. הגבהה לזוויות קיצוניות (אולי עד 70 מעלות?)
ג. צידוד מהיר ביותר (פחות מתשע שניות ל360 מעלות?)
ד. בטן תחמושת משמעותית (בניגוד לוולקן- מצטער על הקלקול לחובבים המושבעים)
ה. תחמושת יעלה גם בירי יחיד (למשל-מותר לשקול תצורה של שניים או יותר תותחי 30-40 מ"מ בצריח שיורים יחד- זה גם נחשב- אם מודגם שירי כזה יעיל מבצעית. למשל- מסוגל לעשות למבנה נזק שמתקרב לזה של פגז רקפת).

אלה רק שיקולים לדוגמה שאני זורק מהראש.
אולי מותר לשריון להודות שלפעמים יש משהו ברעיונות של חי"ר- מקוצר בלש"ב זה יתרון...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

DZZ, אין לי ויכוח איתך שבמקום שאין לשריון תרומה כלל על הכרעת האויב ופגיעה ברצונו ויכולתו הפיזית להילחם - שלא ייכנס. היכן שהחי"ר מסתדר לבד - קדימה הפועל.
האם חי"ר שמצוייד במטדורים וכל נשק נ"ט אחר יצליח להסתדר לבד - מבחינת מהירות תגובה, דיוק, מרחק, ירי רציף? ספק רב.

לשם התחלה תקרא את הכתבה (לצפייה לחץ כאן) ע"ב המחקר המקיף של אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי על המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. (עיקרי המחקר הוצגו בערב רעות של חברי עמותת יד לשריון, שהתקיים בלטרון ביום 29 באוקטובר 2009).

הנה קטע קטן מתוך סיכום מח"ט 55 מוטה גור:
"...אין לנו כל ספק כתוצאה מהתחקירים בפנים, שהלחימה בתוך השטח הבנוי בלי טנקים הייתה חמורה מאוד, ושהטנקים, ברגע שהם נכנסו, בכל מקום שהם נכנסו, שינו לחלוטים את התמונה. היו מ"פים שלא התביישו לומר שלולא הטנקים הגיעו ברגעים מסוימים, הם היו מאבדים את האוויר".


האם תובנות אלו מ-67' יפים גם להיום?

אישית, הייתי שמח לא להיכנס לכל המקומות הצפופים שהייתי בהם. מעשית, אפשר לראות מהשת"פ ההדוק ב"עופרת יצוקה" (שם החי"ר היה מצוייד היטב בחנ"מ שיכול לעוף קדימה) את הקטלניות של הטנקים במרחבים שונים.


שקף מתוך הכתבה:


2
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1581/6days-26.jpg]
009.

אני מכיר את החומר, וגם ראיתי חומר רב בעניין מתקופות וממלחמות שונות. הנושא גדול, ולא הייתי ממהר להיכנס לדיון כי היריעה רחבה מאד. רק הערה מטודית: האם זה לגיטימי להפיק היום לקחים אופרטיביים ממלחמת ששת הימים? האם אנחנו עדיין מדברים על אותם כוחות, אותו ציוד ואותה תו"ל? אחת הטעויות היותר נפוצות היא להתכונן למלחמה הקודמת. אנחנו בתקופה של שינויים רבים, מהירים, וחלקם לא צפויים, בכל התחומים: טכנולוגיה, רמת כוח האדם משני הצדדים, שיקולים כלכליים, פוליטיים ושיקולי דעת קהל. אישית הייתי מעדיף לחשוב קדימה יותר מאשר אחורה. מי יודע, האם פני הלחימה בירושלים לא היו שונים תכלית שינוי, אם במקום הצנחנים של מוטה גור, היה נכנס כוח שווה של צנחנים של היום, על ציודו העכשוי? כמובן שזה תרגיל בלתי הוגן, אך אני מכוון למגבלה שבמשחקי מחשבה שכאלה. ושוב, אני מדגיש - זו אמירה מטודית על קצה המזלג, ולא ניסיון להתפלמס.

אם אפשר להמשיך את המחשבה שלך ושל כותבים נוספים, הרי ברור שלטנק בעידן הנמר אין מה לחפש בלחימה בשטחים בנויים. עדיף לבנות הרכב כוחות שיכיל נגמשים, רכבי לחימה, D-9 ומרגמות. את רכב הלחימה הייתי בונה ע"ג פלטפורמה של נמר או מרכבה 2, כאשר החימוש העיקרי יהיה תותח 40 מ"מ שנקרא "בושמאסטר-4". לתותח תחמושת מיוחדת שנקראת 3P שתהיה יעילה מאד גם בעידן ה"כלנית".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ העובדות שאתה מביא בהחלט נכונות ומוכרות לי היטב, אבל, הבט נא בתמונה לעיל, וחשוב (אפילו עם תותח קצר יותר), האם ניתן להכניס טנק כזה לרחוב צר בעולם השלישי, ולתמרן איתו ביעילות, שלא לדבר על צידוד יעיל של הצריח ב- 360 מעלות? צר לי, אבל כל טנק שעבר אופטימיזציה ללחימה אורבאנית (כולל המרכבה), זכה בסה"כ למתיחת פנים בצורת מערכות תצפית טובות יותר, אמצעי שו"ב טובים יותר, ועוד הרבה משקל נוסף בדמות מיגון נוסף. מה קבלנו, מפלצת כבדה יותר, מגושמת יותר, ואולי קצת פחות עיוורת. עדיין, כל ילד עם RPG יכול לפגוע בו מאחד הגגות , או הסימטאות, ללא פגע, וללא יכולת של הטנק לרדוף או אפילו להתגוננן כהלכה, ללא כוח חי"ר לידו. מה הרווחנו - שריון שלא תורם הרבה, וחי"ר שצריך להגן על השריון במקום לעסוק במשימותיו. למה להכניס לעיר טנק בן 70 טון עם תותח 120 מ"מ לצורך פיצוח איזו עמדה, אם חייל חי"ר המצוייד, למשל, במטדור, יכול להשיג את אותו אפקט מהר יותר, טוב לא פחות, ולעין ערוך יותר בזול. שלא תבין אותי שלא כהלכה: אינני חושב בשום אופן שימיו של הטנק חלפו. אני כן חושב שיש צורך במחשבה וברעיונות חדשים הן בפן הטכנולוגי והן בתורת הלחימה שלו.

כן,אתה צודק, שהטנק נלחם במתאר אורבני אז הוא בהחלט מאבד הרבה מהיתרונות שלו והופך בהרבה מקרים למטרה גדולה ומגושמת. השאלה שאני שואל, האם באמת עוצמת האש של טנק דהיינו תותח 120 מ"מ באמת נחוצים ללחימה אורבנית, האם זה לא נחשב ל overkill וגם "פגיעה היקפית" גדולה יותר שמסכנת את האזרחים וגורמים לא מעורבים, האם לא נכון למתארים מהסוג הזה להשתמש בנגמ"שי לחימה (IFV) מצויידים בתותחים בקליבר 30-40 עם "תחמושת חכמה" שיכולה לנטרל גורמים עוינים במתאר אורבני בלי לגרום לנזק גדול לסביבה, מצד שני, מה שאמרת לגבי טנקים גם נכון לגבי נגמ"שים שגם הם בהרבה מקרים הופכים למטרה גדולה ומגושמת...

אז מה הפתרון?...כמובן תו"ל מתאים ללחימה מהסוג הזה, מיגון פסיבי מתקדם (לא בהכרח יותר משקל) וכמובן דבר שמאוד יכול לעזור (אם כי בשום אופן לא על חשבון מיגון פסיבי) וזה מערכות הגנה אקטיבית.

הטנק התמקד ביכולת הלחימה בטנקים אחרים, על חשבון התמודדות עם איומים אחרים בשדה הקרב.
כפי שציינת, טנק מתקדם מוגבל לא רק בכניסה לסמטאות, אלא גם בשטח מיוער, הררי וכו'- אני מניח שהמוג'הדין, הצ'צ'נים והחיזבאללה ידעו לארוב לטנקים במקום בו הם לא יכולים להגביה/ להנמיך את הקנים ולירות בהם בתותח.
לנגמ"ש יש פחות מגבלות בתחום הזה. כך שהמענה הטכנולוגי כבר קיים.

מדריך השדה של צבא ארה"ב ללחימה בעיר
מענה תו"לי- היות ובצבא מערבי מתקדם הטנק הוא כל מיקרה חלק מכוח משולב שכולל נגמ"שי לחימה וחרמ"ש, מה עוד נדרש? חטיבה אורבנית שיש בה רק פלוגת שריון, ולא גדוד? עינינו הרואות שהליאופרד-2 משרת באפגניסטאן היטב- משמע, נמצא לו תו"ל מתאים למידותיו.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=324

גרמניה וצרפת יפתחו במשותף את הדור הבא של טנק הלאופרד. הפחד מרוסיה והתחרות בעולם המוצרים הביטחוניים, מביא את אירופה לשלב כוחות בייצור טנק הלאופרד 3, הדור הבא של טנקי המלחמה באירופה

אני מניח שההופעה של הT-14 וה-T-15 הבהירו לגרמניה שהגיע הזמן להשקיע בצבא שלהם. לא ברור בשלב זה אם ילכו לפיתוח טנק חדש או לשידרוג הליאופרד-2 Revolution, המלחמה באוקראינה הביאה את גרמניה להגדיל את כמות הטנקים הפעילים מ-225 ל-328.

As a consequence of the Ukraine crisis, the German Defence Minister Ursula von der Leyen, decided in April to increase the number
of active German MBTs from 225 tanks to 328 tanks.

The Leopard-2 concept Revolution