לפני כשבועיים בקרתי בשדה בצת שנמצא על כביש שלומי ראש הנקרה בסמוך למושב בצת.

השדה (או אולי ראוי יותר לקרוא לו מנחת) נמצא במצב מוזנח, כשמחסות המטוסים משמשים לאיכסון כוורות דבורים, עירבוב תערובת לפרות, שריפת גזם עצים או סתם כמזבלה.
דת"ק אחד (יש יותר שלא הצלחתי לאתר בזמן הקצר שהקדשתי למקום) משמש לקבורת\שריפת פגרי פרות.
מסלולי המנחת ניזוקו כתוצאה ממעבר רכב חקלאי, אך נראה שהם ניתנים לשיקום והכזרת עטרה ליושנה, שכן המנחת שימש את ח"א, מטוסי ריסוס ועד לאחרונה - גם לנחיתת אז"מים.

מעבר לשיקומו כמנחת - הרי שמדובר באתר היסטורי שראוי לשיקום ולשימור, ולאחר ביצוע הפעולות הנ"ל (ובתמונות ניתן לראות שמישהו כבר הקדיש לכך מחשבה) יהפוך האתר לאתר מורשת תיירותי נוסף.

שלטי הסבר:












מחסה מטוסים פתוח (אחד מתוך המון):


עמדות הנ"מ מסומנות בחץ:


עמדת הנ"מ מקרוב - בתוך "כוס" כזו מוקם צוות של מקלע נ"מ שהוצב על גבי חצובה במרכז הכוס. במקרים אחרים ה"כוס" היתה קבורה ברובה בקרקע כפי שניתן לראות בבאר שבע או בעמדה המשוחזרת במוזיאון שבחצרים


הדת"ק שבכניסה למנחת. צריך להיות מחסה נוסף של דלק אך לא איתרתי אותו.


אל השדה ניתן להגיע דרך מושב בצת, להמשיך בכביש (מסומן בצהוב) ולפנות ימינה (יש שלט "אל השדה הבריטי"), לעבור את מטעי הבננות והאבוקדו ולהגיע אל השער עליו כתוב "רכב תפעולי" - בהמשך הכביש (שהופך לדרך עפר קלה לתנועה) מתחילים להבחין בשילוט):


האם מישהו יכול להרחיב?

הנה קישור לקובץ KMZ של גוגל:
https://2006-uploaded.fresh.co.il/2...16/30755571.kmz

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ב-12 באוגוסט 1968, הוזנקו שני מיראז'ים ליירט זוג מטוסי מיג-17 סוריים. שני הטייסים, סגן ואליד אדהם וסג"מ רדפן ריפעי, שהיו בקורס אימון מתקדם, ביצעו טעות חמורה בניווט. הם השתמשו במפות משנת 1945 וטעו בכיוון הטיסה. זוג המיגים נחתו במינחת בצת שבגליל המערבי, ועד לאחר הנחיתה הטייסים היו משוכנעים שנחתו במינחת לבנוני. רק כשהמסלול נגמר להם מתחת לגלגלים ואנשי האיזור החלו להתאסף, הבינו שני הטייסים הסורים את גודל טעותם. הם הוחזקו במאסר ושוחררו כעבור שנתיים בעסקת חילופי שבויים.

במטרה להשמיש את שני המטוסים במהירות האפשרית, הוקם בחיל-האוויר צוות תחזוקה מיוחד. דני שפירא, טייס הניסוי של חיל-האוויר דאז, וטייס המיראז' אהוד חנקין, בחנו את המיגים. המיג-17 הוא פיתוח מתקדם של המיג-15. הוא נכנס לשירות בחילות-האוויר הערביים לקראת סוף שנות החמישים, והתמודד בביצועיו מול הסופר-מיסטר הצרפתי.
"המיג-17 היה מטוס בעל כושר תמרון מדהים", נזכר דני שפירא, "הוא ביצע תימרונים בצורה הרבה יותר טובה מכל מטוס שהיה אז ברשותנו, כולל המיראז'. אבל כל זה היה נכון עד למהירות של 350 קשר. מעל מהירות זאת, התחילו ההגאים להיות קשים, ומעל 600 קשר כמעט שלא ניתן היה להזיז אותם.

"יעצתי לטייסים להיכנס לקרב-אוויר מול המיג-17 רק אם יימצאו במהירות הגבוהה מ-400 קשר. במהירות כזאת הוא לא היווה איום עליהם. אך מתחת ל-400 קשר, כדאי היה להם לשבור ולהתרחק. המיג מסוגל לבצע פנייה הדוקה יותר, ובקלות להתייצב על הזנב שלהם".

שני המיגים הועברו לארה"ב בסוף שנות השישים. אחד מהם הוחזר ארצה ונמצא במוזיאון חיל-האוויר.

באתר של BRITISH PATHE נמצא קטע הוידאו המתאר את נחיתת המיגים הסוריים:
www.freewebs.com/soloavia/bezet/3351_12.wmv

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לאחרונה יצא לי "לבקר" בשדה תעופה בריטי נטוש ודומה מאוד לזה שבבצת, שרובו נמצא מעבר לגדר ההפרדה וחלק קטנטן ממנו נמצא בשטח ישראל של טרום 67...

המקום משמש כשדות חקלאיים אבל ניתן לראות את הדירים ושני המסלולים בכלל לא רע. האם יש לך קישור למקור על תולדות השדה ההוא, מתי שימש לאחרונה וכו'?

תודה מראש

.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=192571

כששאלתי את תושב המקום לגבי תוכנית הבנייה של כביש 6 על שטח השדה - תגובתו היתה "על גופתנו".

לאור המצב בשטח (שטחים חקלאיים) ומיקומו של השדה - קשה לי להאמין שיסללו לשם את כביש 6.

בכל אופן - אם יש למישהו מידע - שיעביר לכאן קישור או אלי במסר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ובכלל מעניין ה"סידור" של כל שדות התעופה בקו יחסית אחיד למזרחו של משור החוף - למרגלותיו המערביים של רכסי ההר...

אל תשכח את הקו הנוסף, קו ה"H"ים שנמתח מחיפה לכירכוך (?) ולאורכו נבנו שדות תעופה בריטיים, שהמוכרים לנו הם H2 ו-H3 בירדן ועיראק.

אלמנט תפעולי חשוב בהקמת שדות תעופה בפלסטינה המנדטורית ובכלל ברחבי האימפריה הבריטית היה הקמת "שדה לווין" - satellite field/strip - קרי שדה משנה או מנחת עזר סמוכים, המגבים את השדה העיקרי במקרים בהם הפעולה ממנו בלתי אפשרית או מוגבלת מסיבה כלשהי - פגיעה/נטרול פיזיים, צפיפות/עומס, הפרעות מזג האוויר. שימושים נוספים היו הטעיית האויב (ובדיוק מסיבה זו הותקפו מגידו וסירקין בששת הימים) וכן חלוקה פונקציונלית של כלי הטיס בין הבסיסים (למשל מטוסים גדולים יחסית כמו מפציצים, סיור ימי ותובלה בבסיס העיקרי לעומת מטוסי קרב ואימון שבסיס הלווין).
שדה הלווין שימש גם לאירוח פריסות (אימון בשגרה או תגבורי חירום) וכן לפיזור/אחסון מטוסי עתודה, אמצעים ומלאים שונים כמו תחמושת, דלק וחלקי חילוף. ככלל, שדה הלווין היה קטן בהרבה מהשדה העיקרי וזה בא לידי ביטוי בין השאר במספר, רוחב ואורך המסלולים, קיבולת המחסנים, המבנים והדירים שנבנו בשדה, כמות וסוגי כלי הטיס שיכלו לפעול מהבסיס וכו'. שדה הלווין גם נשלט מהשדה העיקרי, למשל ברמת פיקוח ובקרה אוויריים משותפים או מערך הגנת נ"מ משותף. דוגמאות טובות לצמדים בריטיים כאלו הם רמת דויד-מגידו, ולוד-סירקין ועקרון-קסטינה (חצור). אם זאת היו מקרים בהם שדה הלווין נבנה מראש או התפתח עם השנים למימדים שלא היו רחוקים מאלו של השדה העיקרי. היו מקרים אחרים בהם הבריטים בנו אף 2 שדות משנה ויותר ויצרו אשכול שלם - דוגמאות לכך אפשר היה למצוא ב 1973 מעברה המערבי של תעלת סואץ סביב פאיד ובאזור שלופה/כברית/כספרית. ח"א הקים אף הוא מנחת עזר בשדה קדם בביס"ט על פי מודל דומה (למרות שהיה יכול לפתח את מנחת שדה תימן הסמוך באותה מידה, רק שהיה ככל הנראה רצון לשמר אותו כבסיס לפעילות תעופתית אזרחית). חשוב גם לא בלבל בין שדה לווין כמו מגידו ובין מנחת קדמי - forward operating field/strip - כמו בצת וסנט ג'ין, שיעודם שונה לחלוטין. ממש כמו רפידים ואופירה בסיני, מטרת המנחתים הקדמיים הייתה בראש ובראשונה לקלוט פריסות (קבועות או זמניות) של גפי יירוט מבסיסי הקבע כדי להגן על גבולות סמוכים, יבשתיים או ימיים.
הסיבות ההיסטורית לריבוי הבלתי סביר לכאורה של שדות התעופה שהקימו הבריטים בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת היו הרצון להגן על נמלי ים/ריכוזי אוכלוסיה (ת"א-חיפה-י"ם), על דרכים עיקריות/צינורות נפט ובעיקר הטווח הקצר של מטוסי יירוט וקרב של אותם הזמנים. הגיון זהה עומד מאחורי הקמתם של תריסר שדות תעופה לאורך תעלת סואץ משני עבריה. על מנת להגן על השטחים העצומים הללו, פרסו לעתים טייסות בריטיות גפים עצמאיים על פני המזרח התיכון כולו - מתעלת סואץ דרך ארץ ישראל וכלה במסופוטמיה וחצי האי ערב.

אמור מוקבלה - זה שם השדה!
ההגייה הנכונה למהדרין למיטב ידיעתי היא: Mukable
בן

הנה קצת חומר שצברתי במחקרי עם השנים על ההווי בבסיס חה"א המלכותי הבריטי בלוד (על קצה המזלג):
ראשית מספר תמונות של שני מטוסי סטרלינג שקיפחו את חייהם על מסלולי השדה...



מטוס שנפגע והתרסק בשדה (מקור ג'ק בורגין, ארכיון ה-BBC)

תמונה נוספת של שרידי המטוס - זה מה שנשאר...(מקור ג'ק בורגין, ארכיון ה-BBC)

סטירלינג אחר שסירב להמריא - תאונת המראה (מקור ג'ק בורגין, ארכיון ה-BBC)


בסמוך לשדה התעופה מוקם מחנה ששימש כתחנת מעבר לחיילי צבא הוד מלכותה, בו לנו חיילים שהוטסו ע"י פיקוד התובלה (Transport Command) בדרכם לחזית במזרח הרחוק ומשם בחזרה.
המחנה הזה נקרא אז 14 Staging Post.
בזמנו רכשתי עלון מקורי מתקופת מלחה"ע השנייה שחולק לחיילים איך שהם ירדו ממטוסי התובלה לחנייה בלוד. העלון מקורי והוא השתמר במצב די טוב. סרקתי ממנו מספר עמודים שיכולים לעניין אתכם - דף השער, ומפת הבסיס. רוב המידע שמופיע בעלון הוא מידע על פעילות הבסיס כמו שעות פתיחת הספרייה (למתעניינים בין 10:00 ל-17:00 פתוחה לקצינים...), מיקום הסנדלר הבסיסי, הקולנוע ועוד... כל כך מסודרים הבריטים האלו. בנוסף מפורטים כל קווי האוטובוס מהשדה לת"א ולירושלים, וכן אזהרות חמורות שלא לקנות מזון או משקאות ממקומיים, או להיזהר מנחשים בשדות עם עשב גבוה...

אז הנה עמוד השער של העלון - Welcome to Palestine...

מפת המחנה


וכך זה נראה מבפנים

בתוך הקסקרטינות... (מקור ג'ק בורגין, ארכיון ה-BBC)
בן

כל כך קשה למצא היום מסמכים אוטנתיים שכאלה וכל כך מרתק "לתרגם" את מה שמופיע במפות /צילומים ישנים לשטח כפי שהוא נראה היום !

אגב - גם בבסיס סירקין עדיין עומדים לא מעט (למרות שבשנים האחרונות מספרם הולך וקטן) מבנים מתקופת היותו בסיס צבאי בריטי כולל עמדות נ"מ דומות למה שצילם "סולו".

יש לך או למישהו צילומים של הבסיס הזה מימי המנדט לצרך השוואה?

לבני, תמונות של סיקרין מימי המנדט אני לא חושב שהצלחתי למצא, אם כי אני צריך לחפש אצלי ב"ארכיון".
ולהמתקת האכזבה הנה חידה קטנה:
מה זה?



בן

יש מספר תמונות של לוחמי מלחמת השחרור לידו...

ואו זה היה מהיר...
למי שעדיין תוהה, מדובר בדגם גבס אדריכלי של בניין הטרמינל הצבאי של לוד שלימים הפך להיות ביניין הטרמינל האזרחי שרובנו הכרנו כטרמינל 1. התמונה הזאת צולמה בעת בניית השדה. אגב מצאתי עוד תמונות של דגם נוסף שונה אך דומה.

טוב זה היה באמת קל. אבל נראה מי יענה על זה.
מה זה?



בן

אלא אם יש במה "להאחז" כרמז...
זה נראה כמו תצ"א סטנדרטית שיכולה להתאים להרבה מקומות לא?....

שימו לב לתוואי הכביש - אמור להיות מוכר.
לבני, אם אתה לא מזהה ניתן צ'אנס לחבר'ה.

יכול להיות אזור בארי או שדה תימן?
האזור נראה די שטוח במבט ראשון.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

ולמי שלא קישר זה המגדל שליבני דיבר עליו
בן

(אזור ההיטק על כביש נתב"ג-בית נחמיה). עד לפני כמה שנים עמדו שם מבנים מנדטוריים, שרידים למתקן צבאי (שדה תעופה משני לזה של לוד?). היום נמצא שם אזה"ת ובית קברות למטוסים.

.

ברמז העבה זהו הביניין שלימים התפתח בשיטת הטלאים למה שאנחנו מכירים כיום בשם טרמינל 1.
אבל אם תתאמצו ותנסו לאתר את בניין הטרמינל במרכז הקשת שיוצר כביש הגישה אליו בצד התחתון של צילום האוויר (תוואי הכביש נשאר כמו שהוא גם כיום) אולי תגלו משהו מוזר, ולזה אני מכוון. חדי העין יוכלו לראות זאת לנגד עיניהם.
בן

כן, המבנים שבקצה הפרסה הם טרמיל 1 של היום, אבל הנקודה היא האם לא חסר שם משהו?
נניח שאתם טייסים, שרוצים לנחות בשדה לוד בימי מלחה"ע השנייה - השאלה המתבקשת היא איפה המסלולים? -וזו הפואנטה!
האם למישהו יש הסבר לכך?
בן

או שזה היה דת"ק כלשהו.

כמו שציינתי - זה לא היה קל!
העניין שחתרתי אליו הוא העובדה שבסיס חיל האוויר המלכותי הבריטי בלוד, נכלל בתוכנית סודית של בנות הברית בימי מלחה"ע השנייה, שבה הועלמו אתרים אסטרטגיים במזרח התיכון, לצורך הגנתם, כמו שדות תעופה, נמלי ים ועוד ע"י הסוואתם המוחלטת או "העתקתם" למקום אחר בלילה - באמצעות האפלת האתר המוגן והארת מקום אחר בדמותו - כלומר בדיוק לפי דפוס התאורה של האתר המוסתר (כך הועתק נמל אלכסנדריה ממקומו כאשר היה מודיעין על תקיפה לילית צפויה של הלופטוואפה). היה זה בשלב שנדמה היה שכוחותיו של רומל דוהרים לכוון מצריים, ונראה כי האזור כולו יכבש על ידיו. את הרעיון של ההסוואות או ה"העתקות" הגו קוסמים (כן כן קוסמים!) שגויסו לצבא הבריטי.
כך נראה השדה טרם הסוואתו


וכך הוא נראה תחת מעטה ההסוואה, ואולי בגלל זה היה גם קשה לזהות...



בתמונה הבאה (ככל הנראה צילום לווין אמריקני או מטוס ריגול מתחילת שנות ה-70) ניתן לראות איך נתב"ג התפתח. שימו לב למסלולים המקוריים של השדה - שהוארכו עם השנים, ולמסלולים החדשים ( לא כולם כאן עדיין) בשלבי בנייה. כמו כן ניתן לראות את אזור הטרמינל עם אותה פרסה מדוברת וכן את המסלול של וילהלמה עם "זרועות" של נקודות חניה למטוסים פזורות לאורכו.
מקווה שחידשתי כאן משהו,
בן

שלושת המקומות האלה קשורים לאירועי מפתח בתולדות התעופה בארץ: אחד בתולדות הלחימה האווירית כאן, אחד בתולדות הלחימה מהאוויר בעולם ואחד סתם סיפור אקזוטי ולא ממש לחימתי. הסיפורים אינם קשורים זה בזה מלבד היום כולם מימי מלחמת העולם הראשונה:


רמז: מה שימשוך את העין במבט ראשון בכלל לא קשור לסיפור ובכלל זה סיפור על רוסי "משוגע"






אנחנו את *&%$ עברנו, אבל הם לא עברו את *&%$...





מליד דפנה ועד...

.

...

הדיוטיפרי עבר לקניון המכונה "טרמינל 3", מסביב לארקפה...

.

התמונה הראשונה זה אזור רמת דוד, והיישוב ה"עגול" זה נהלל.

שימש לאחר קום המדינה כמעברה ועם השנים סופח לתע"א.
היום זה מה שמכונה תע"א מזרח.
נדמה לי שנדון באשכולות אחרים (בהקשר לתחנת הרכבת כפר ג'יניס).

שכנראה כונה גם "ג'נין" למרות שבזמן מלחמת העולם היה בג'נין עצמה לפחות שדה אחד ששימש את הגרמנים...

כך הוא נראה בספט' 1918 אחרי הפצצה של הRAF במסגרת ה"בליצקריג" של מערכת "מגידו".

.

מבוסס על המפה שצורפה ע"י קורנסון.


עקרון


באר שבע


בית דאראס


עין שמר


פלוג'ה


חיפה



קלנדיה


קסטינה


לוד


מגידו


מויבלה (ג'נין)


רמת דוד


רמלה


ראש פינה


כפר סירקין


סנט ג'ין

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אשכול שנפתח בזמנו בפורום היסטוריה :

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=134765

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

אחד שאני יודע עליו בודאות היה במקום שבו עומד היום מפעל "עוף הנגב" (צפונית לאופקים).

לגבי השדה במוקיבלה, עושה רושם שאיתרת אותו... הוא מאוד דומה לשדה בצת, וכנראה שבמתכונת המנדטית שלו (אני מאמין שהוא לא היה בשימוש אחרי 1948 משום שהגבול חפף את פאתיו) הם היו כמעט זהים. את הדיקים שלו אפשר לראות ממש מעבר לגדר ההפרדה, אבל את המסלולים רואים רק כמין דרך עפר מורחבת ורק ממעבר לגדר.

.

השדה, כפי שניתן לראות בצילומי הלווין, ברובו נחרש והפך לשטח חקלאי שמקשה מאד על איתור המסלולים. לעומת זאת, בתצ"א של חברת אופק, כפי שמופיעה באתר מפה - ניתן להבחין בברור בשדה.

האם זה אומר שהצילום של גוגל עדכני יותר מזה שבאתר מפה?

מעבר לכך - הארץ שלנו מלאה במנחתים מתקופות שונות - בריטים, גרמנים, תורכיים (שבמידה מסויימת גם הם קשורים לגרמנים). חלקם נדדו ממקום למקום (למשל בבאר שבע היו שדות התעופה באתרים שונים).

פעם היתה ברשותי מפה מנדטורית שבה צויינו עוד המון אתרים שהוגדרו כ-LANDING GROUND. לצערי לא הצלחתי למפות אותם כשהמפה היתה ברשותי...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אין זכר למסופים החדשים של המחסום (גב אל גב, אגרגנטים ומסוף הולכי הרגל) וכן לא רואים עדיין את הבסיס החדש מול ג'למה.

יש לי כמה צילומים שצילמתי באזור המזרחי של המנחת לפני חודשיים, אבל לא ברור לי האם מבנה אבן שראיתי שם היה דיר או מבנה שאינו קשור למנחת (היה קצת לחוץ וקשה לבדוק יותר לעומק).

.

אולי תוכל לעזור לי ולמקם את שדה מעברות? למיטב הבנתי לא נותר ממנו כלום, אבל אשמח לקבל את המיקום.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

בתמונה של שד"ת קלנדיה-עטרות ניתן לראות גם את תוואי גדר ההפרדה, הגובלת במסלול ממערב, וגם את מפעל המסוקים של התעשיה האווירית - צבר המבנים שנמצאים מספר מאות מטרים משמאל (דרום) למגדל התעופה. השדה עצמו, שהועבר רשמית מאחריות רש"ת למשב"ט לפני כשנתיים, מוקף ונשלט כמעט מכל עבריו באזורים ומבנים פלסטינים (אם בתוך תחומי ירושלים המוניציפלית ואם מעבר לה) ומסיבה זו יצא משימוש פעיל מסחרי / פרטי כבר בתחילת האינתיפאדה והפך חיש מהר לבסיס צבאי ושלוחה של מג"ב עטרות. עד סוף 2001 פונו ממנו כל המטוסים והמסוקים האזרחיים המועטים שאוחסנו בו לטובת שדות תעופה ומנחתים במרכז הארץ. מצבו של המפעל עצמו הורע מאז סיום פרויקט הדגל שלו - היסעור 2000 - לפני כמעט 10 שנים ומאז הוא שרוי בהפסדים כבדים עקב מיעוט עבודות. פרוץ האינתיפאדה הביא להפסקת עבודות השיפוץ עבור הצי האמריקני והגדלה משמעותית של עלויות האבטחה באתר המבודד ועל כן ספק רב אם יראה את סוף העשור. לפרטים נוספים

http://globes.co.il/serve/globes/Do...?did=1000133296

שדה התעופה הבריטי (היום מפעל נשר)



שדה התעופה הגרמני (דרומית לרמלה)

.

ממש קל!

רמז עבה בקוטר 203 מ"מ:
באיזור ירושלים.

זהו הכביש המוביל לקיבוץ כפר עציון.
בדיוק במקטע הכביש הישר הזה הוכשר המנחת שעליו נחתו ב-48' מטוסים קלים שהביאו אספקה וכדו' לגוש עציון הנצור.

התמונות מאתר ההנצחה לגוש עציון.

המקום היה מוכר לי בצורה מסויימת, אך מהיכרות עם האזור המדובר זה נראה לי לא הגיוני מבחינה טופוגרפית.
הכביש הוא מה שהיום הכביש שמוביל מצומת גוש עציון מערבה ועובר ליד הכניסה לחטמ"ר עציון.
הקטע המדובר נמצא מערבית לחטמ"ר.

זכור לי גם המיצג בכפר עציון, שבסופו נפתח פתח גדול ברצפת האודיטוריום והקהל יורד למטה אל מרתפי הכליאה.
מצמרר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

רק שזה לא מרתף כליאה, כי אם "הבונקר" המקורי שהיה ממוקם מתחת למנזר הגרמני ושימש כמרפאה וחדר מכשיר הקשר בימים האחרונים של כפר עציון, כולל הקרב האחרון.
(שבסופו, אם אני לא טועה, נזרק לתוכו רימון ע"י האויב..)


תצ"א מורחב מעט יותר:

כנראה שהזיכרון בוגד בי, שכן זכרתי תאים כמו בבית מעצר, וכן את העובדה שבאותו מרחב תת קרקעי מצאו את מותם הלוחמים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia מבוסס על המפה שצורפה ע"י קורנסון. קלנדיה

זה לא קלנדיה, זה שדה תעופה הבינלאומי "עטרות" שנסגר, ליד ירושלים.
השדה נסגר בגלל שהיה אינתיפאדה וחששו ממצב הבטחוני ואז החליטו לסגור.
זה מאוד קרוב לשטחים (צפונית למסלול).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Siege זה לא קלנדיה, זה שדה תעופה הבינלאומי "עטרות" שנסגר, ליד ירושלים. השדה נסגר בגלל שהיה אינתיפאדה וחששו ממצב הבטחוני ואז החליטו לסגור. זה מאוד קרוב לשטחים (צפונית למסלול).

אתה כנראה מאוד מוכשר אם הקפצת אשכול מ 2006 רק כדי לכתוב טעות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%A8%D7%95%D7%AA

סולואויה- הכל התחיל בבצת זוכרים - 360/80

אני מלא הערכה לטייסים הסורים שהצליחו למרות ניסיון טיסתי קצר יחסית להנחית מיג 17 במסלול מצוקמק כמו בצת - מגיע להם צל"ש.

אני מכיר לא מעט טייסים חובבים שלא היו נוחתים בבצת עם צצנה 172/152 . או נוחתים לאחרונה.

אם זה בזכות "איכותם" של הטייסים או שמא רק מטוס דוגמת המיג 17 ה"בריון" והקשוח היה מסוגל לעשות את זה...

ליבני

למיטב ידיעתי מיג-17 לא מצוייד במערכת AUTO-LAND טייס אוטומטי, ולכן נחיתה על מסלול לא מוכר
וקצר נראה לי משימת איכות לפחות כמו לנחות עם 737 על נושאת מטוסים.

נוכח הנסיבות - מחסור משמעותי בדלק - הסורים בהחלט הגיעו למסקנה שלמטוסים יש AUTO LAND....

אני חושב שכדאי לצאת מנקודת הנחה שמצבו של השדה בשנות ה-50 היה טוב מאד, "כמו חדש", בעיקר לאור העובדה שחלף זמן קצר מאז שהוקם ע"י הבריטים.

בשנות ה-90 נחתו בו מספר אז"מים במסגרת ארוע של האגודה, אבל כיום - אני בספק אם המסלולים כשירים גם כ"מנחת חד פעמי"...

מעבר לכך - אורך המסלולים הוא כ-950 מטרים - מרחק הנחיתה של המטוס.

עריכה: המסלולים שימשו גם מטוסי תובלה ומטוסי ריסוס בימים מאוחרים יותר - כך שאיני סבור שבימים הטובים שלו - השדה היווה בעיה מיוחדת לסורים. אם נצא מנקודת הנחה שמדובר בטייסים לחוצים כי הם קצרים בדלק, קרובים לגבול של ישראל ובטייסים שנמצאים במהלך ה-OTU ועדיין אינם מנוסים מספיק כדי לפחד במידה הראוייה....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בענבי זעם (1996) הייתי עד לנחיתת פתן שנפגע בזנב מאש נ"מ, ולפני כן לנחיתות של אנפות וצפעים בדרך אל ומלבנון.
באחד המקרים, כשהייתי בכיתה ו', היינו בטיול באזור כאשר "תפס" אותנו מטח קטיושות. האוטובוסים שלנו נכנסו לאזור המנחת כדי לנסות ולתפוס סוג של מחסה, ואחת הרקטות נחתה סמוך מאוד למסוק של חיל האויר שחנה בו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

שנועדה רק "להחמיא" למיג 17 על מבנהו ה"חסון והקשוח" ...

אך ההערה נלקחה לתשומת ליבי....

בלי להרחיב יותר מדי...
תודה על התמונות.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

סולו

אתה כנראה מתבלבל בין מערכת AUTOPILOT לבין AUTOLAND
למיטב ידיעתי אין לאף מטוס קרב מערכת AUTOLAND -אולי למטוסי הNAVY שנדרשים לנחות
על נושאת מטוסים.
כדי לבצע תהליך נחיתה אוטומטי צריך מיכשור השדה להיות עדכני ומתאים , לשדה הראשי שלנו -BGN
אין מיכשור כזה ולכן אין נחיתה אוטומטית עליו.
טייס ב-OTU בד"כ צריך 2-3 ק"מ של מסלול סילוני לביצוע נחיתה בטוחה.
אני לא הייתי נוחת בבצת גם בשנות החמישים ולרשותי +- 10000 שעות מגוונות כולל אולטראלייט מכל סוג.
אבל מבחן התוצאה מנצח כמובן ולכן אני מצדיע לטייסים הנ"ל.

ההקפצה לטובת שאלה. אנו מצלמים סרט על ראשית התעופה בארץ, החל מראשית המאה ה20. רציתי להתייעץ עם מביני עניין בנוגע למקום האופטימלי מבחינתנו. חשוב שהשדה והמבנים עדין ישמרו את המראה המקורי וכן בנוסף שתהיה אפשרות גישה לצילומים- כלומר בשטחי הקו הירוק וכן לא בסיס צבאי סגור. לפי הבנתי משרשור זה, שד"ת בצת אינו במצב לצילומים, אף כי אין ספק שהוא מרשים ביותר. מתוך חיפוש אינטרנטי עלו השמות הבאים: קלנדיה, רמלה. אולי אף בן גוריון?

רעיונות?

תודה לכל המשיבים

מבחינת הקשר היסטורי, קלות גישה ותנאי צילום, לדעתי המיקום המתאים ביותר הוא שדה תימן.
בכל מקרה, הייתי מציע לך להתייעץ עם אוצר מוזיאון ח"א (ניתן להגיע אליו באמצעות המוזיאון).

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

לגבי קלנדיה - השדה אינו עומד בתנאים שהצבת:
"עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, בשנת 2000, הוחלט לסגור את שדה התעופה, כיוון שהוא מוקף בהתיישבות ערבית צפופה, ממנה ניתן לטווח אותו בקלות. המקום הועבר מידי רשות שדות התעופה לרשות צה"ל, האחראי מאז על אבטחת המתקן."
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%A8%D7%95%D7%AA

מסכים עם המלצת קודמי לגבי שדה תימן. יש שם גם שאריות מהתקופה הבריטית:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%99%D7%9E%D7%9F

התבוננתי בתמונות של שדה תימן. האם מעבר לדת"קים הישנים יש עוד מבנים מהתקופה?

אודה לכם אם תתייחסו לאפשרות צילומים בבסיס פיקוד העורף ברמלה (רחבעם). המבנים שם משומרים היטב. האם יש סיבה שלא המלצתם עליו?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ofermar התבוננתי בתמונות של שדה תימן. האם מעבר לדת"קים הישנים יש עוד מבנים מהתקופה? אודה לכם אם תתייחסו לאפשרות צילומים בבסיס פיקוד העורף ברמלה (רחבעם). המבנים שם משומרים היטב. האם יש סיבה שלא המלצתם עליו?

בשדות מעבר למסלול ישנם "פנים" (בגלל המבנה בן 5 הצלעות) אשר שימשו להגנת מטוסים. ראה בתמונת גוגל המצורפת (אינני מכיר את בסיס פיקוד העורף ברמלה. אולי אחרים יוכלו לענות).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari "פנים" (בגלל המבנה בן 5 הצלעות)

טענה מעניינית אם כי לא מדוייקת
http://www.thefreedictionary.com/pen

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dror_p טענה מעניינית אם כי לא מדוייקת http://www.thefreedictionary.com/pen

זה מה שקורה כאשר ההסבר הראשוני שאתה מקבל על המקור למילה "פן" ו"פנצ'יף" הוא המבנה הנ"ל. גם אם זו טעות - קשה להיגמל.

תמיד נעים לקרוא את תגובותיך. האם תוכל להסביר למי שאינו מבין גדול בתצ"א מה רואים, מהם אותם "פנים" ומדוע לדעתך הם מקום ראוי לצילומים? תודה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ofermar תמיד נעים לקרוא את תגובותיך. האם תוכל להסביר למי שאינו מבין גדול בתצ"א מה רואים, מהם אותם "פנים" ומדוע לדעתך הם מקום ראוי לצילומים? תודה

תודה.
ה"פנים" (כך אני חושב שקוראים להם כיוון שהם בנויים מ 5 צלעות, כמו ה"פנטגון" בארה"ב) היו קירות ההגנה על מטוסים חונים (בעיקר מפני ירי שטוח מסלול).
אולי איכות ההגדלה המתאפשר במפות/צילומי אתר "בזק" יאפשר לך להבחין בקירות ובמשטח החניה (צמחים גדלים בין ריבועי הבטון):


וכדי להבין זאת טוב יותר - הנה תמונה ממלחמת ששת הימים בו חונה מטוס גדול במשהו דומה. התמונה נסרקה מספר "חיל האויר" בהוצאת משרד הביטחון (1971).


לגבי "ומדוע לדעתך הם מקום ראוי לצילומים?" - הדבר נתון להחלטתך. ההמלצה שקיבלת ניתנה לאור הדברים שכתבת ("חשוב שהשדה והמבנים עדין ישמרו את המראה המקורי וכן בנוסף שתהיה אפשרות גישה לצילומים"). אם מישהו מכיר אתר שעונה טוב יותר על הבקשה שלך - הוא מוזמן להוסיף.

והערה למנהלים: הבקשה אינה קשורה לנושא האשכול ועדיף להעבירה לאשכול חדש בשם "מבקש המלצה על מנחת ישן במצב טוב לצורך צילומי סרט"

א. בכל זאת לפנות אל ח"א ולבקש לצלם בתחום בסיסים כמו תל נוף\חצור\עין שמר - סה"כ ישנם תקדימים לצילומים כאלה.

ב. לפצל צילומים בין אתרים שונים (כמובן שצילום בשדה תימן ובעמק יזרעאל לא ממש יסתדר בהיבט הנוף).

ג. לבדוק את אופציית שדה מגידו. גם שדה ישן וגם שדה עם מתקנים ומבנים מנדטוריים עם אופציית הפרעה מינימלית לפעילות ח"א.

ד. לבדוק מה המצב בפלוגות (שדה פלוג'ה) - לא יודע עד לאן מגיעה גדר הבסיס ביחס למתקני השדה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

המושג PEN משמעותו דיר/מיכלאה.
לא חושב שיש קשר לצורה המחומשת פנטאגון.
כידוע גם הדירים בארץ מכונים "פנים" ואין צורתם מחומשת.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

שמי אורי ואני משמש יו"ר ועד מקומי במושב בצת. השלטים שמופיעים באתר הוכנו על ידי לפני כ-10 שנים על סמך מידע שקיבלתי בזמנו ממוזיאון ה- RAF בלונדון.רוב הדיפונים הדת"קים עמדות הנ.מ. מאגר דלק -מטוסים וכו' נותרו על כנם . השטח היה עד לפני שנתיים בבעלות משרד הביטחון וחקלאי המושב לא התייחסו ברצינות לנכס הזה. בעוד זמן לא רב מתוכננת להיבנות במתחם שכונת הרחבות ורק חלק קטן מהמבנים מיועדים לשימור. בתקופה זו עדיין ניתן בהשקעה אפסית לנקות את רוב המתקנים (בעיקר עשביה ובחלק מהמקומות זבל אורגני) מצ"ב תמונה של דת"ק לאחר ניקיון מהיר. אם יש למישהו ענין לצלם במקום נשמח לשתף פעולה.

http://www.britishpathe.com/video/t...n-jets-captured

בסרטון ניתן לראות קצינים טכניים מיחידות שונות בח"א (כולל כנף 1) בודקים את המטוסים, סוקרים את הקוקפיט, פותחים פאנלים שונים ומבצעים מדידות (מן הסתם לטובת העמסה של המטוסים על מובילים) וכן את עם ישראל, מ"י ויחידות צה"ל מהאזור שהתקבצו לשדה לבחון את המטוסים המוזרים.

צפו בתיעוד וידאו נדיר מארכיון שנחשף: בן גוריון, העפלה ומיגים סורים שנלקחו שלל

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4511450,00.html

נראה לי שזה שייך לפה. מישהו יודע משהו על השדה שצמוד למטולה מצפון, בצד הלבנוני של הגבול?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

שדה תעופה לשעבר, כמדומני מהתקופה הצרפתית של לבנון. היה עדיין בשימוש באמצע שנות הארבעים, לא יודע לגבי תקופות מאוחרות יותר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי