טוב אחרי אקדחים, רובים וחלקי מטוסים הגיע זמן גם לטילים.
חברת רייתאון עובדת מזה זמן על פרויקט להדפסה של טילים במדפסת תלת מימד. המטרה כמובן היא הוזלת עלויות ולפי הידיעה היא הגיעה ליכולת להדפיס משהו כמו 80% מהרכיבים של הטיל אותו היא פיתחה במדפסת תלת מימד (ידיעה) .

מצד אחד יש לזה המון יתרונות - בראש ובראשונה מחיר נמוך יותר (לדעתי בטווח הבינוני - כנראה לא הקצר). בנוסף לפחות באופן עקרוני קל יותר לשנות רכיבים בטיל בזמן קצר מאד (הכל הרי בעצם CAD במחשב - כמובן ששינויים מסוימים יחייבו בדיקות מורכבות יותר במנהרות רוח וניסויים אבל דברים קטנים ואולי שינויים פנימיים מסויימים יוכלו עקרונית להתבצע מהר יותר).

עוד נקודה מעניינת היא שתיאורטית בעתיד הקצת יותר רחוק זה יכול להוריד את הצורך להחזיק במלאים גדולים של חימוש. במקום להחזיק במלאי גדול - אתה תחזיק במלאי שיספיק למספר ימי לחימה ואת השאר אתה תדפיס באופן מהיר לפי הצורך בזמן הלחימה. כמובן שאנחנו לא שם וכנראה גם לא נהיה שם בזמן הקרוב (המדפסות עדיין איטיות ולא ניתן לסמוך עליהן ברמה כזאת - אבל זה יגיע). כמובן שיש חלקים שלא יודפסו - רכיבים אלקטרוניים מורכבים - סביר שלא יודפסו בעתיד הנראה לעין ואני לא יודע מה לגבי חומרי נפץ ואולי חלקי מנוע מורכבים - אבל אם רייתאון אומרת שכבר כרגע היא הגיע ל-80% (אמנם בטיל מסוים מאד) זה יכול להיות מעודד.

עבור ארה"ב למשל אפשר לחשוב על מצב בו נושאת מטוסים תכיל סדנאת ייצור אמל"ח מובנית ותישא עימה פחות חימוש ותייצר מה שהיא צריכה בזמן עימות - שוב לא בעתיד הקרוב אבל אולי בהמשך.

מהצד הפחות חיובי - זה עשוי להוביל בעתיד למצב שבו אמל"ח מאד מתקדם נגנב באמצעות מתקפת סייבר על ידי גורמים עויינים (זה כבר קורה היום ראו סיפור סין וה-F-35) אבל אם האמל"ח מיועד מראש להדפסה זה הופך את כל הסיפור למטריד בהרבה - תחשבו מה קורה עם אלקעידה או ISIS בעוד כמה שנים ישיגו בדרך כזאת תוכניות של נשקים מתקדמים וידפיסו אותם (שוב זה עדיין יותר מסובך ממה שזה נשמע ויש רכיבים שלא יהיה קל להדפיס בעתיד הנראה לעין אבל עדיין).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשמדובר בכמויות קטנות ובטווח הקצר, יותר יעיל להדפיס,
אבל בכמויות, ובהתעלם מהסיבוך הלוגיסטי - עדיף בהרבה פס ייצור.

העניין הוא - שכל עוד אין מלחמות גדולות והזמנות גדולות, אלא קרבות פעם ב..., סביר להדפיס.
במיוחד במהלך שלבי הפיתוח.

הדוגמא של נושאת מטוסים היא טובה.
לגבי סייבר - כרגע מקרי אמל"ח שלל בידי האוייב מטריד יותר.
אם האמריקאים היו מייצרים בבסיסים העירקים לפי צורך, היה לדאע"ש פחות מה לגנוב.

כמדומני הדפסה תלת מימדית מאפשרת ייצור של רכיבים שלא היה ניתן לייצר בעבר, ומעבר ליתרונות (והחסרונות) הלוגיסטיים גם פותחת דלת להנדסה חדשה.

בתחום הביטחוני באופן אישי מעניין אותי לראות איך הדפסות 3D ישנו את עולם המיגון האישי, כבר היום יש טכנולוגיות להדפסה בקרמיקה (אם כי בוודאי קרמיקה שונה מזו שמשמשת למיגון בליטסי), אולי אפשר כבר להתחיל לחלום על דור חדש של מיגון קרמי עם מבנה פנימי מורכב ופלטות מיוצרות לפי מידה בהתאמה אישית?

1. מי שקורא את הידיעה שם לב שהם מדברים על ייצור של כמעט כל החלקים. בתוך הכמעט נכנסים כל האלקטרוניקה והאופטיקה.
2. מוזכרת הדפסה של מנוע רקטי - למיטב ידיעתי כל ייצור של אלמנט פירוטכני ידרוש מתקנים מוגנים ולא ברור לי איך יאשרו תקינות מאחר שכיום מקובל לבדוק חלק מכל מנת ייצור של אלמנט פירוטכני.

בכל מקרה - ברגע שהעלויות יקטנו עוד, זה אכן יאפשר מהפכה בייצור חלקים מכניים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט עבור ארה"ב למשל אפשר לחשוב על מצב בו נושאת מטוסים תכיל סדנאת ייצור אמל"ח מובנית ותישא עימה פחות חימוש ותייצר מה שהיא צריכה בזמן עימות - שוב לא בעתיד הקרוב אבל אולי בהמשך. מהצד הפחות חיובי - זה עשוי להוביל בעתיד למצב שבו אמל"ח מאד מתקדם נגנב באמצעות מתקפת סייבר על ידי גורמים עויינים (זה כבר קורה היום ראו סיפור סין וה-F-35) אבל אם האמל"ח מיועד מראש להדפסה זה הופך את כל הסיפור למטריד בהרבה - תחשבו מה קורה עם אלקעידה או ISIS בעוד כמה שנים ישיגו בדרך כזאת תוכניות של נשקים מתקדמים וידפיסו אותם (שוב זה עדיין יותר מסובך ממה שזה נשמע ויש רכיבים שלא יהיה קל להדפיס בעתיד הנראה לעין אבל עדיין).

בזמנו, בספינות גדולות היו סדנאות עבודה בה יצרו חלקי חילוף מכל מיני סוגים, ואף תחמושת. עם השנים זה צומצם וכמעט נעלם. היום יש מעט סדנאות כאלו, כמעט רק בנושאות מטוסים, ורק לחלקים מאוד בסיסיים. הצי האמריקאי לפני כמה שבועות הכריז על ניסיונות להחזיר מעט יכולת תחזוקה עצמית, ויתחיל מה-LCS שתתחיל לאכסן חלקי חילוף וכלי עבודה. נוצר מצב שכל תקלה מינורית חייבה חזרה לנמל הבית בסינגפור, והם כשלו בניסיונות לסיים אפילו פטרול אחד שלם. במהלך ניסוי התחזוקה התגלה שהמלחים של היום חסרי כל יכולת "כלבויניקית", רבים לא יודעים להשתמש בכלי עבודה ובטח שלא לבנות דברים. ככה שייצור עצמאי מבוסס מכונות/מחשב הוא לא רק חידוש, אלא האפשרות היחידה לדור שלא מתקן/מתחזק דברים בבית.
אני לא חושב שארגוני טרור יוכלו לעשות הרבה עם התרשימים וה"מדפסות". הם יתקשו להשיג את חומרי הגלם הדרושים לדברים המתקדמים. יש את ה-Rare Earth Elements, תרכובות ייחודיות וכדומה. אלו לא דברים שקל להשיג או לייצר. מדינות זה כבר סיפור אחר לגמרי.

"ארגוני טרור" זה תחום רחב מאוד; אם היום מורדים בסוריה יושבים בבתי מלאכה של מוסכים ומכינים רקטות ומטענים במחרטות, אני בהחלט יכול לדמיין מצב בו עוד עשר שנים ממשיכיהם יישבו ויפעילו ציוד לייצור חלקים מכניים אזרחיים+ קצת מידע מהאינטרנט לייצר רש"ק RPG טאנדם או מטען צד עם גלאי מבוסס ארדואינו.

ללא שום ספק - והאמת מפתיע שזה לא קורה כבר כיום.
עדיין - מפה ועד היכולת לקחת CAD של טיל מתקדם שנגנב איכשהו להדפיס אותו ולשלב בו אלקטרוניקה יש עוד דרך.

מצד שני לא מן הנמנע שייקחו תכן של טיל וישלבו בו תוכנה בסיסית ואלקטרוניקה מן המדף בסוג של DIY - אני לא יודע כמה זה מורכב ואני לא יודע מה יהיו התוצאות (סביר שלא משהו) אבל אולי בשביל לעשות פיגוע זה עדיין מספיק (תכלס הרבה פחות מזה מספיק גם כיום).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש כאן שני היבטים: איכותי וכמותי.
איכותי, הממשיכים של האחים צארנייב יכולים להכין מטען קטלני בהרבה מסירי הלחץ בהם השתמשו בפיגוע בבוסטון.
כמותי, הרף יורד: אם עכשיו צריך להפגיש כסף+ארגון+ידע בסיסי במכניקה + ידע בסיסי בכימיה, בעתיד הקרוב יהיה צריך רק כסף+ארגון+ידע בהדפסת 3D. פוטנציאלית, בסביבה עם מדפסות 3D נפוצות, זה יאפשר להרבה יותר תאי טרור להתארגן, באופן שמתקרב קצת יותר למפגע הבודד עם הסכין.

אפשר להרחיק לכיוון של מדינה חיצונית שמתכננת במיוחד נשק טרור שאפשר לייצר בארץ היעד בקלות, ומספקת קבצי תכנון+קיטים לרשת מקומית של תאים עם מדפסות 3D; כמו שאני מניח שכיום יחידת אל-קודס כוללת גוף טכני שחושב איך אפשר לעזור לאחים בלבנון ובעזה.

כן. ותוסיף על זה שגם רובים כבר אפשר להדפיס ובקרוב תוכל לצייד יחידת טרור שלמה...

שוב אני מניח שכמו לכל טכנולוגיה יש לה את הצדדים הפחות סימפטיים (בהנחה שלטילים שצבאות מערביים ידפיסו בתלת מימד אפשר לקרוא "צד חיובי").

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמה נקודות.
כיום העלות של ייצור בתלת מימד באמת מתאימה רק לכמויות קטנות (שם אין טעם להקים פס ייצור). זה לא בהכרח יהיה המצב בעוד 5 ובטח לא בעוד 10 שנים.

HP למשל הולכת להיכנס לתחום ההדפסה בתלת מימד באופן מאד רציני החל מהשנה הבאה - הם מתייחסים לתחום ברמת חשיבות שלא נופלת מבחינתם (וכנראה עולה) על ההדפסה הרגילה (ומי שמכיר את התחום המסחרי/תעשייתי בחברה - אינדיגו וכו' יודע למה החברה מסוגלת). לפי הפרסומים הדי מעטים עד כה - HP הצליחה להאיץ את ההדפסה פי 10 (אנחנו מדברים על מדפסות גדולות). פי 10 ביחס למה זה כבר שאלה אחרת. הם גם מדברים על הדפסה מחומרים שונים ובצבעים שונים ועל רזולוציה גבוהה - נראה בשנה הבאה.

כמו שכתבתי בהודעה הראשונה 80% מהרכיבים הודפסו בפרויקט הנוכחי - וזה סך הכל כנראה פרויקט ראשון מסוג זה לטילים. ברור שיהיו רכיבים אלקטרוניים ואחרים שלא ניתן יהיה להדפיס בקרוב. בעיני זה דווקא לא דבר שלילי (כאמור גם אם ייפול תרשים לידי טרורוסטים לא יהיו להם כנראה את הרכיבים האלקטרוניים). מה גם שרכיבים אלקטרוניים לא תופסים מקום רב ואפשר להזמין כמות מהם לשמור בצד וכשצריך להדפיס טיל חדש מדפיסים ומוסיפים להם. עוד יתרון שלא הזכרנו - ברגע שאתה לא מחזיק סטוק גדול - יש יותר תמריץ לפתח דברים חדשים - כי אתה לא צריך להשתמש בסטוק הקיים - אתה מייצר על הנייר - צורך אולי כמות קטנה לאימונים (ומדפיס כמות גדולה אם יש אירוע שמצריך) ויכול לעבור ישר לדבר הבא - היום עלויות הרכש במידה מסויימת גם מגבילות את הפיתוח (לא ייפתחו אם אין רכש - ברגע שאתה מפתח על המחשב בעיקר והרכש הוא פחות של החומרה - ברזלים ויותר של הידע - יש יותר תמריץ לייצר יותר ידע). כמובן שאני מסייג - אם עושים שינויים גדולים - עדיין צריך לבצע ניסויים ולייצר אולי חומרות פיזיות חדשות (אלקטרוניקה/אופטיקה כמו שהוזכר) ועדיין - זה מצב מאד שונה ממה שאנו מכירים שעשוי מאד להאיץ פיתוחים מסוימים ולאפשר לצבא להחזיק כל העת את האמצעים המתקדמים ביותר הקיימים (חסל סדר שימוש בטילים מלפני 10 שנים סתם כי יש סטוק עצום שלהם שצריך לשרוף לפני הרכש הבא).

לגבי הדוגמא של הנושאת מטוסים (והצי בכלל) - מעניין מאד - לא ידעתי שהמצב כה חמור. יש בהחלט מצב שזה יגיע לפיכך יותר מהר משאנו חושבים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

להלן מספר כתבות על סדנאות התחזוקה שנוספו ל-LCS:

• Navy Debuts New LCS Maintenance Strategy with USS Fort Worth
• Navy Assessment: LCS Fort Worth Needed 90 Percent Less Maintenance than Freedom in First 3 Months of Deployment

כתקציר: בספינות אין יותר מדי מקום, ולכן שמים 2 מכולות 6מ' סטנדרטיות. האחת עם חלקי חילוף, והשניה עם כלי עבודה. השם לתוכנית הוא expeditionary maintenance capability. את הכתבה על היכולת הירודה של המלחים היום לבצע תיקונים עצמיים לא מצאתי, אעדכן אם וכאשר אמצא.

מדפסת תלת מימד תעשייתית היא עסק די גדול אבל בספינות הגדולות אני מניח שימצאו מקום.
אגב גם בצוללת אפשר לחשוב על משהו לתיקונים קטנים יותר אולי (עם מדפסת קטנה יותר - שם בכלל יש בעיות מקום קשות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני חושש שאתה טועה בעניין -לא מדובר על תחזוקה על הספינות אלא "הסדנאות במכולה" נועדו לאפשר תחזוקה בנמלים שאינם "נמל האם" כך ל- LCS תהיה גמישות גאוגרפית הרבה יותר גדולה מכיוון שכל 25 ימים עליה להיכנס לנמל לעבודות תחזוקה תפעוליות.

לצורך העניין , נמל הבית הוא בסינגפור ואת המכולות הביאו ליפן

הניסוי היה ביפן, אך הכוונה היא תיקונים בים בסופו של תהליך הלמידה. בנמלים הרי אין מחסור בכלי עבודה. נוצר מצב שבמקרה נזק משחיקה או במהלך לחימה, הספינה לא מסוגלת לתפקד. הם עובדים מאוד לאט בנושא ה-LCS אחרי הכישלון של השנתיים האחרונות. הספינה כשלה כמעט בכל פרמטר, והם לא מסתכנים בכלום עכשיו, כאשר יש חשש לביטול הפרויקט (לפחות במתכונתו הנוכחית).

זה קצת יותר מורכב ממה שאתה חושב

מדובר על תחזוקה שוטפת לספינות שמבוצעת ע"י צוות תחזוקה בנמל. אם רוצים לבצע תחזוקה שלא בנמל הבית הצוות שיגיע בטיסה או צוו מקומי שיתן תמיכה זקוק לכלים מתאימים ומלאי חלקים "שלו" - הנמל לא מחלק כלי עבודה .....

ה - LCS היא תפיסה חדשנית של ארה"ב - ספינות יחסית קטנות , עם צוות מאוד קטן (להשוואה הפריגטות שהן מחליפות כוללות צוות של כ 220 איש+ ,ל LCS צוות של 70-80 תלוי במשימה ) ו"מודולי משימה" הניתנים להחלפה תוך ימים - ויש 2 סוגים שונים של ספינות .

הבעיה עם צוות קטן היא שקשה להתגבר על נזקים מלחימה או על תקלות גדולות כי אין כ"א פנוי ואין זמן ללמוד בהפלגה - אז אחד הלקחים שהוטמעו היה להגדיל את צוות הספינה מ 40 ל 50 (ללא צוות המודולים)

השנתיים האחרונות היו למעשה הרצת מבחן , פריסה ראשונה לנמל מחוץ לארה"ב - זה תהליך שמאפשר הפקת לקחים וניקוי "באגים" . יש אישור לרכש 32 במתכונת הנוכחית ועוד כ 20 בגרסה יותר חמושה ופחות מודולרית - אף אחד לא יבטל את הפרויקט יש אינסוף משימות שספינות אלו יכולות לבצע . זה פרויקט רכש מאוד מעניין מכל הבחינות שמראה כיצד שקיפות לביקורת ציבורית משפרת את יחס עלות / תועלת של מערכות נשק

איכשהו יש לי הרגשה שעוד 15 שנה יהיו לצה"ל 2-3 כאלו....

http://www.technologyreview.com/new...d-drone-at-sea/