בימים אלה מציינים 75 שנים לפטירתו של זאב ז'בוטינסקי ובמסגרת זו מעלים את זכר הגדודים העבריים. לא כולם מכירים את ההיקף הכולל של הגדודים העבריים. להלן תזכורת לידיעת הכלל

אפרים לפיד | 23/07/2015

במלחמת העולם הראשונה שהחלה באוגוסט 1914 השתלבו יהודים בצדדים הלוחמים משני צדי הקרב : עם מעצמות ההסכמה – אנגליה, צרפת ורוסיה ומנגד, עם מעצמות המרכז - אוסטרו-הונגריה, גרמניה. טורקיה, כבת ברית של גרמניה, הצטרפה למלחמה רק לקראת סוף 1914.

ההסתדרות הציונית, הגוף שהקים הרצל, פתחה משרד קשר בקופנהגן, כדי לשמור על קשר עם היהודים בשני המחנות הלוחמים. עמדתה הפורמלית הייתה כביכול נייטרלית, אבל היא נטתה לצד גרמניה, כדי שטורקיה לא תפגע בישוב היהודי בא"י. לעומת זאת היו אישים בתנועה הציונית, כמו ז'בוטינסקי, וייצמן, טרומפלדור ורוטנברג אשר בקשו להילחם לצד מדינות ההסכמה כדי להביס את טורקיה ולגייס את תמיכת מדינות ההסכמה ברעיון הציוני.

הגדודים העבריים היו יחידות צבאיות של יהודים שהתנדבו לפעול במלחמה זו במסגרת הצבא הבריטי. הגדודים שפעלו אז היו: גדוד נהגי הפרדות של ציון; הגדוד ה-38 של קלעי המלך; הגדוד ה-39 של קלעי המלך; הגדוד ה-40 של קלעי המלך. כאשר הצטרפה טורקיה למלחמה היא גרשה יהודים רבים (שהיו עבורה נתיני אויב) מן הארץ למצרים. בין המגורשים התגבשה קבוצת צעירים, שבראשם עמד יוסף טרומפלדור, שלחם בצבא רוסיה במלחמת רוסיה-יפן ושם איבד את זרועו. קבוצה זו רצתה להקים יחידה צבאית יהודית שתילחם במסגרת הצבא הבריטי לשחרור ארץ ישראל מן השלטון הטורקי.

מפקדת הצבא הבריטי במצרים הסכימה להקים כוח בלתי לוחם, שיהיה יחידת תובלה בחזית המזרח התיכון ולא בארץ ישראל עצמה. רוב הצעירים ראו הצעה זו כפוגעת, אבל טרומפלדור טען שיהודי הארץ חייבים להשתתף במאמץ המלחמתי בכל דרך. לגדוד התנדבו כשש מאות צעירים יהודיים והוא נשלח לחזית גליפולי. מפקד הגדוד היה קולונל פטרסון וסגנו היה יוסף טרומפלדור. המערכה בגליפולי הסתיימה בתבוסה לבריטים ולאחר הנסיגה, פוזר הגדוד בשנת 1916.

120 מחיילי גדוד נהגי הפרדות עברו ללונדון ושימשו גרעין לגדוד חדש של מתנדבים יהודיים. בבריטניה היו באותה תקופה יהודים רבים שהגיעו מרוסיה, שהייתה בת ברית של בריטניה במלחמה עד המהפכה הקומוניסטית. הם לא שירתו בצבא הבריטי עד שפורסם צו גיוס עבורם. יהודים אלה גויסו לגדוד ה-38 של קלעי המלך שנקרא גם הגדוד האנגלי או הגדוד הלונדוני, אשר הוקם בלונדון בשנת 1917 לאחר פעילות נמרצת של זאב ז'בוטינסקי ותמיכה מסיבית של ד"ר חיים וייצמן. מפקד הגדוד היה שוב קולונל פטרסון והגדוד נשלח בשנת 1918 להילחם בחזית ארץ ישראל. חיילי הגדוד לחמו באזור שכם ועמק הירדן, ובספטמבר 1918 השתתפו נציגים מהגדוד במצעד הניצחון לירושלים.

הגדוד ה-39 של קלעי המלך הוקם בשנת 1918 ,כתוצאה מפעילות נמרצת של דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ופנחס רוטנברג. הם עמדו בראש תנועת התנדבות שבה היו חברים מתנדבים מארצות הברית וקנדה וגם אנשים מארץ ישראל ששהו מחוץ לארץ. הגדוד נקרא גם הגדוד האמריקני. היו בו למעלה מאלפיים איש. שתי פלוגות מאנשיו השתתפו בלחימה בארץ במערכה של עבר הירדן.

הגדוד ה-40 של קלעי המלך הוקם בשנת 1918 ע"י מתנדבים מארץ ישראל לאחר שהבריטים כבשו את רוב הארץ מידי הטורקים. אנשיו היו מחוגי הפועלים, תלמידי הגימנסיה הרצליה ואיכרי המושבות. התומכים העיקריים בהתגייסות זו היו ברל כצנלסון ומשה סמילנסקי. בעת הקמתו היו בו כאלף חיילים שהועברו למצרים ומפקדם היה אליעזר מרגולין ואחריו קולונל סמואל. הגדוד הגיע לארץ בסוף 1918.

בסוף 1919 צורפו חיילי הגדודים ה-38 וה-39 לגדוד ה-40 הארץ ישראלי והוא נקרא מעתה "הראשון ליהודה". מפקדו היה אליעזר מרגולין . סמל הגדוד היה מנורה בת שבעה קנים. הגדוד פורק ע"י הבריטים ב 1920, לאחר שאנשיו עזרו לאנשי הישוב היהודי שהותקפו ע"י הערבים בתל חי וירושלים.

ב-1920 הקימה הסתדרות העובדים בא"י את ארגון "ההגנה", המסגרת של הישוב היהודי להגנה על אנשיו, אשר פעלה עד הקמת המדינה.

http://www.yadlashiryon.com/show_it...7803&itemType=0