לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 15-04-2008, 10:58
צלמית המשתמש של ctua
  ctua ctua אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.09.07
הודעות: 1,722
האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל

את מדליית הכבוד של הקונגרס? (מייג'ור וינטרס מפלוגה איזי לכל מי שמכיר את הסדרה "אחים לנשק").
נתקלתי אתמול באתר שנפתח ע"י חייליו של ריצ'רד וינטרס שטוענים שנגרם לו עוול על כך שבמלחה"ע השניה לא הוענק לו העיטור המדובר על ההסתערות וחיסול סוללת התותחים הגרמנית ביום הפלישה - 6/6/1944 באחוזת ברייקור שבצרפת. לאחר הפעולה הומלץ וינטרס לקבלת העיטור , אבל בשל המדיניות שהיתה נהוגה אז שרק חייל אחד מכל חטיבה יוכל לקבל את האות והיות שבחטיבה עיטור כזה כבר ניתן ללוטננט קולונל רוברט קול על הסתערות כידונים עם חייליו מול כוח גרמני , קיבל וינטרס לבסוף את מדלית "צלב השירות המצוין".
אני חתמתי על העצומה (למרות שאין לי מושג אם מתחשבים במי שאינו אזרח ארה"ב אבל העיקר הכוונה) ולכל מי שמעונין הנה הכתובת - http://www.majordickwinters.com/ וכמובן דעתכם בנושא.
_____________________________________
NZSAS

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 15-04-2008, 11:54
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
אם לא היה "סלב", את איש לא הייתה מעניינת הבקשה הזאת
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "תשמע בתכלס אתה צודק במקרה של קבלת מדליות ועיטורים"

והיא בכלל לא הייתה מגיעה לאתר, לתקשורת ואולי בכלל לא מנוסחת. היו לא מעט "נעלבים" בגלל הסידרה: אאל"ט היו גם אנשים שחיברו תסריטים על הפלוגות המקבילות, שחלקן ספגו יותר אבידות (שזה מה שאנשים תופשים כמדד להקרבה).

בסופו של יום זה עניין של השקפה ואיפה אתה שם את הגבול. אם אתה נותן לאחד, אתה צריך לתת לכולם.

היו כמה משפחות בריטיות שפעלו לפני כמה שנים לזיכוי בדיעבד של בני משפחה שנשפטו על "פחדנות" במלחמת העולם הראשונה והוצאו להורג. למיטב זכרוני בכמה מקרים הוכח שהאנשים סבלו מהלם קרב. מכיוון שהיה מדובר על "זיכוי" וטיהור שמו של אדם, ניתן לראות זאת כמקובל. מצד שני הוספת כיבודים, בניגוד לגריעה, אינו משהו שצריך להתקיים 65 שנה לאחר האירועים. מכיוון שלא ניתן יהיה להעניק עיטורים לכל ה"גיבורים מספר שתיים מאותה יחידה", יווצר מצב שבו או שרק חלק יקבלו, או שיחלקו יותר מדי "ליתר בטחון". כך וכך, זו זילות של נושא מתן העיטורים.

בעצם למה ללכת רחוק? היה כאן דיון נרחב מאוד בדיוק על נושא זה בקרב החווה הסינית.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 15-04-2008, 21:32
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
חו"ח אני לא מלגלג, אבל האם זה מחקר או "גיגול"?
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי chan 238 שמתחילה ב "לגבי סגן ספירס"

כי למיטב זכרוני, דווקא ישנן ראיות לכך שירה בסמל שלו, ולכך שהיה מעורב בסיפור של הרג שבויים גרמנים. יש עדויות גם מעבר לספר של אמברוז והראיונות שעשה שפילברג. אני מעורב מספיק בעניין של תחקור/ראיונות עם "וטראנים" ומכיר לא רע את ה"שמועות/סיפורים/עדויות". מכיר גם את איך קוראים בין השורות ואיך המרואיינים, גם שישים שנה אחרי, "סוגרים שורות" כמו שאומר הביטוי האנגלי, ומספרים לך, ומייד אחרי זה אומר "אל תרשום את זה!".

אני לא אומר שכל מה שאמרו עליו היה אמת, אבל בוא לא ניקח ברצינות את מה שעובר את המסננת הדקה של מה שאמריקאים מרשים לעצמם, ולאחרים, להגיד על הגיבורים שלהם.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 15-04-2008, 23:58
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "עוד מאפיין של תכניות ריאליטי"

אם לא איכפת לך לפרט מי הוא אותו גיבור אלמוני מתש"ח שאומץ ליבו ומעשיו השפיע על חיי כה רבים ובתהילה לא זכה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 15-04-2008, 13:41
  צ'ומפי צ'ומפי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,241
קצת באותו ענין
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

אפשר לשאול על השיקולים בהענקת האותות. באחד מאשכולות "תמונות היום" האחרונים, פורסמה תמונתו של הנשיא בוש בוכה בעת הענקת מדלית הכבוד של הקונגרס (העיטור הגבוה הביותר האפשרי) למייקל מונסור, חייל ה navy seals, שנהרג בעירק בעת שקפץ על רימון והציל את חבריו.

בצה"ל, כיום, מעשה כזה מזכה בעיטור העוז בלבד ולא בעיטור הגבורה (רועי קליין ז"ל).

נתן אלבז לעומתו, זכה "רק" בעיטור המופת על מעשה דומה.

למעשה, נראה כי השיקולים למתן עיטורים, נבחנים, בין היתר, במסגרת הזמן בו בוצע המעשה, וכן בשיקולים חברתיים וציבוריים שונים.

במסגרת הזמן בה פעל וינטרס, במלחמת העולם השניה, היה כנראה השיקולים החברתיים והציבוריים הביאו לכך שלא קיבל את העיטור. לא יהא זה נכון להסתכל ב"משקפיים של היום" באירוע שארע לפני 65 שנה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 15-04-2008, 16:30
  משתמש זכר Malchi Malchi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.09.06
הודעות: 1,482
תראה הסיפור מאוד פשוט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

מכל דיביזיהה שהשתתפה בפלישה הייתה מכסה (או הקצאה) למדלית כבוד של הקונגרס
לבן אדם אחד בלבד. כש ס.ל.א. מרשל ראיין את רס"ן ווינטרס הוא שאל אותו על אותו
יום באחוזת ברקור הוא ענה (ואני מצטט) "ובכן, אדוני, הצבתי עמדת ירי.אנחנו התקדמו בחיפוי האש
וכבשנו את התותח הראשון. אחר כך הצבנו עמדת ירי נוספת והתקדמנו לתותח השני. באותה צורה
כבשנו את התותח השלישי והרביעי."
"יפה, עוד משהו?"
"לא אדוני, זהו זה בעצם". (לקוח מתוך הספר "אחים בקרב" סטיבן א' אמברוז ע"מ 98 פרק 5. בפרק
יש גם תיאור מלא של הקרב).

מי שקיבל את העיטור בסוף היה לוטנט קולונל קול מפקד חטיבה 502 של המוטסת ה101 על הסתערות
כידונים שהוביל על מעוז גרמני שהיה ממוקם באחוזה כלשהיא. הוא נהרג הולנד כמדומני.
לוטנט קולונל סינק מפקד חטיבה 506 החטיבה של ווינטרס המליץ על ווינטרס לקבלת העיטור
אבל מפקד ה101 בחר בקול, מסיבות שיהיה לי כמה השערות לגביהן....
את כל מה שאמרתי אתה יודע, אחת ההשערות שלי היא שלשיחה של ווינטרס על מרשל הייתה השפעה על העניין וכנראה שקול ידע קצת יחסי ציבור.


בנוגע לצה"ל, די ידוע שצה"ל היה תמיד יותר צנוע בנושא העיטורים והסיכות (בכמות לא בעיצוב)
כל נהג לוגיסטיקה בצבא האמריקאי גורם ללוחם חי"ר עם עשרות פעולות ברזומה להראות כמו טירון.
על א' כמובן. אני אוהב לחשוב שזה בגלל בעיות תקציב כמו שתמיד אומרים גם על המדי של צה"ל
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.


נערך לאחרונה ע"י Malchi בתאריך 15-04-2008 בשעה 16:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 15-04-2008, 21:15
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי amirsgv שמתחילה ב "506 זה גדוד, לא חטיבה,..."

לא, אתה טועה.
בצבא ארה"ב רג'ימנטים היו חטיבות.
רג'ימנט 506 יחד עם רג'ימנטים 501 ו-502 היו חטיבות הצנחנים של דיוויזיה 101 הידועה (יחד עם חטיבת הדאונים 327, שנחשבה הבן החורג של החטיבה - מכל הבחינות).
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 15-04-2008, 22:03
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי cre666 שמתחילה ב "אם תרשו לי לתקן את שניכם,..."

אתה מדבר על הצבא הבריטי שבו רג'ימנט היה למעשה יחידה של בניין הכוח - גדוד הכשרה וגדוד פורס. בצבא האמריקאי, רג'ימנט הוא חטיבה לכל דבר ועניין - כאשר השם נשאר עניין של מסורת בלבד. רק חטיבות הסיור למעשה היו שונות בצורה מהותית מהרג'ימנטים הסדירים.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 16-04-2008, 13:19
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי Malchi שמתחילה ב "ואחריו ווינטרס"

טעות לספור את זה כך. דיוויזיה מוצנחת היתה בעלת "רגליים" קצרות מאוד. לכן גם הסד"כ של הדיוויזיה קל יותר. מבחינת הסד"כ הלוחם, אין הבדל משמעותי. לא מדובר כאן באגד.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 15-04-2008, 20:09
  shlomz shlomz אינו מחובר  
מנהל פורום מילואים (במיל.)
 
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

מהי מטרת הענקת העיטורים?
המטרה אינה בהכרח להעניק גמול לחייל כזה או אחר על מעשה שעשה.

העיטורים אינם אלא כלי להטמעת נורמות התנהגות בארגון הצבאי, ע"י מתן גמול סמלי ליחידים אשר אופן פעולתם נתפס כתואם את האתוס שאותו הארגון מבקש לקדם. עצם הענקת העיטור והפרסום לו זוכים הגיבור ומעשיו בצבא, כמו גם הכבוד המוענק למעוטרים, אמורים ליצור מודל לחיקוי בקרב שאר הצבא.

מסיבה זו, השאלה האם "מגיע" לחייל עיטור או לא אינה רלוונטית, למעט בהקשר של עצם קיום המעשה המדובר ועמידתו בקריטריונים של "גבורה". זאת משום שהענקת עיטור על מעשה שלא התרחש, או שלא הצדיק זאת (ע"פ הנורמות המקובלות בצבא באותו הזמן) תשיג את האפקט ההפוך מזה המבוקש (עיון בשרשור על החווה הסינית ידגים זאת היטב).

מטבע הדברים, עיטורים מוענקים באופן שרירותי, ע"פ החלטת רמה ממונה ובהתאם למטרות הצבא באותו הזמן. למפקדי הצבא האמריקאי היתה את הזכות לקבוע מכסה למדליית הכבוד, בדיוק כפי שממשלת ישראל יכלה לקבוע כי רק 12 לוחמים יזכו בעיטור "גיבור ישראל" ובכיבודים הנלווים אליו.
_____________________________________
על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 15-04-2008, 20:18
  shlomz shlomz אינו מחובר  
מנהל פורום מילואים (במיל.)
 
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
אין כאן סתירה
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ומצד שני..."

כל הענקה של עיטור מקדמת (או אמורה לקדם) את הערכים שהצבא מבקש לקדם. להענקה מאוחרת יש אפילו יתרון נוסף, מאחר והיא מקדמת את תדמיתו של הצבא כגוף "הוגן" (באופן אירוני...). לסיכומו של דבר, ברור שאין מניעה להעניק לוינטרס את המדליה (שלפחות לפי אמברוז הוא ראוי לה). השאלה שאותה הקונגרס צריך לשקול היא האם הענקתו כעת תקדם את האתוס הרצוי או לא. להערכתי, ההחלטה תהיה שלילית, מאחר ולהענקת עיטור לאחר לובי ולחץ ציבורי - ועוד לדמות מפורסמת - עשויה להיות השלכה שלילית על העיטור.
_____________________________________
על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il


נערך לאחרונה ע"י shlomz בתאריך 15-04-2008 בשעה 20:21.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 15-04-2008, 20:31
  amitaikl amitaikl אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
סיפור ישן...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

זהו סיפור ישן.
האגודה של יוצאי Easy יצאה בזמנו לקמפיין רציני בנושא.
הדבר נשקל ע"י הצבא, נדחה ונכון לעכשיו נמצא בדיונים באחת מועדות הקונגרס - House Armed Services Committee - אם אתם ממש רוצים לדעת....
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 15-04-2008, 20:36
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,460
לדעתי ראוי להעניק לדיק וינטרס את מדלית הכבוד של הקונגרס.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

לפני כחודשיים הייתי בחופשת מחלה וזאת הייתה "הזדמנות " לקרוא שוב את הספר

"אחים בקרב " BAND OF BROTHERS.את הסדרה הטלוויזיונית ראיתי כבר מספר פעמים.

"חרשתי " גם את אתרי האינטרנט של החטיבה המוטסת ה 506 מאוגדת הצנחנים האמריקאית ה101.

קראתי הרבה וצפיתי בהרבה תמונות וסיפורים של של ותיקי היחידה.

דיק וינטרס ,שהשנה מלאו לו 90 .מצטייר כקצין נערץ ומוערך במיוחד ע"י פיקודיו לשעבר.

הם אלה אשר העלו את הבקשה להעניק לו, בערוב ימיו , את מדלית הכבוד של הקונגרס.

וינטרס,החי כיום בחווה בפנסילבניה, התחיל את המלחמה כמ"מ -סגן משנה

בצנחנים,וסיים כמג"ד בדרגת רס"ן.

לדעתי האישית, "אחים בקרב " ראוי שיהיה ספר חובה לפרחי הקצונה בצ.ה.ל.

במיוחד ללוחמי החי"ר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 17-04-2008, 09:36
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,460
הערות לתמונות היפות
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "הנה מספר תמונות וקישורים לאתרים שעוסקים בנושא ההתקפה."

מייג'ור וינטרס אכן מצולם בהולנד באוקטובר 1944 אך לא ליד גשר איינהובן ,שהינו גשר ענק

על הריין. אלא ,לפי הספר ,הוא עומד מתחת לשער מחוץ למטהו של קולונל סטרייר בהולנד.

אגב ישנה גםתמונה דומה בשנת 1991.

באתר האינטרנט השני שהבאת ,הם טועים.הם מכנים את התותחים הגרמניים באחוזת ברקור "

" תותחי 88 מ"מ " בעוד ששם הוצבו 4 תותחי 105 מ"מ.

אגב הסמל ביל גרניר שאיבד רגל בקרב בבסטון בן למעלה מ80 עדיין מלא חיוניות ומטייל באתרי

הקרבות באירופה עם חברו הטוב הפרון .(יש הרבה תמונות באינטרנט ).קרווד ליפטון

ודון מאלארקי הם שני הסמלים המיתולוגיים של הפלוגה .ליפטון הועלה לדרגת סג"מ

לקראת סוף המלחמה.בק קומפטון הקצין החביב נהיה עו"ד בקליפורניה ושימש תובע במשפטו

של סירחאן שרצח את הסנטור רוברט קנדי אחיו של הנשיא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 30-07-2017, 12:53
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,798
רוב חיילי הפלוגה הלכו לעולמם
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "קרווד ליפטון נפטר לא הרבה זמן אחרי שידור הסידרה"

כמעט עשור חלף מאז פתיחת האשכול, וכיום רק בודדים מבין הדמויות שהכרנו בסדרה עדיין איתנו. דיק וינטרס הלך לעולמו ב-2 לינואר 2011, ושנה לאחר מכן נפטר באק קומפטון (25/02/2012). מבין מפקדי המחלקות, ג'ק פולי נפטר בשנת 2009 ו-J. B. Stokes (הופיע מספר פעמים בעדויות החיות לפני עלילת הפרק) ב-2013.

מבין הסמלים הבכירים והמש"קים - ביל גארניר הלך לעולמו ב-8 למרץ 2014, וחברו הטוב "בייב" הפרון נפטר 4 חודשים לפניו. שיפטי פאוורס נפטר ב-2009, פרנק פרקונטה ב-2013, ואיימוס טיילור בשנת 2011. אד טיפר ( העוזר של סגן סובל במהלך האימון המתקדם) נפטר לפני חצי שנה.

ייבדלו לחיים ארוכים סג"מ אד שיימס, רס"ל דון מלארקי, וסמ"ר רוד סטרוהל.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 28-07-2017, 21:59
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
מאמר בבלוג "על הכוונת" על ספרו החדש של ביוור אודות המערכה בארדנים שמאזכר את אחים לנשק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ctua שמתחילה ב "האם למייג'ור ריצ'רד וינטרס מגיע לקבל"

מלחמות שקורות בחורף\ מאת גל פרל פינקל
חלק מהמאמר מצורף.

מלחמות שקורות בחורף\ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
המערכה הקשה שכפו הגרמנים על בעלות הברית, בחבל הארדנים, מתוארת לפרטיה כרומן מתח בספרו המצוין של ביוור. לקחיה צריכים להילמד גם בשדה הקרב היום

...אבל לגרמנים היו תוכניות אחרות. למרות האיום ממזרח מצד הצבא האדום, בחר היטלר להטיל את כוחות העתודה האחרונים שלו למתקפת פתע שתפצל את כוחות בעלות-הברית ותגיע עד נמל אנטוורפן, בסיס האספקה החיוני של בעלות-הברית. המטרה – לאלץ את הבריטים והקנדים לנטוש לחלוטין את המערכה ואולי גם לרתום אותם בהמשך למערכה נגד הסובייטים. "היטלר בחר בארדנים כגזרת ההבקעה, משום שהכוחות האמריקניים המחזיקים במקום היו כה דלילים" (עמוד 92). במפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות-הברית (SHAEF) פקפקו הג'נרלים הבכירים בהצלחת מהלך שכזה. המודיעין שלהם הסתמך כמעט באופן בלעדי על המידע שהתקבל מאולטרה, שם הקוד לתקשורת גרמנית מוצפנת שפוענחה על-ידי יחידת המודיעין הבריטי בבלצ'לי פארק. אולם, "פקודתו של היטלר לשמור על דממה אלחוטית מוחלטת בקרב היחידות התוקפות קוימה במלואה, ולפיכך לא יכלו המפענחים בבּלֶצ'לי פארק לקבל תמונה ברורה מיירוטי אולטרה. למרבה הצער, SHAEF הסתמך הרבה יותר מדי על מידע אולטרה, והיה מקובל עליו שזהו מקור כל החוכמה" (עמוד 113). יש בכך דמיון רב להתנהלות המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים.

מתחת לאפם הצליח הצבא הגרמני לרכז קבוצת הארמיות, בפיקוד הג'נרל מודל, שכללה שתי ארמיות פַּנצֶר (שריון) ולצידן ארמיית רגלים. ב-16 בדצמבר 1944, ב-05:30 בבוקר, נפתחה המתקפה בהפגזה ארטילרית. תנאי מזג האוויר הקשים – השלג הגיע עד לברכיים – מנעו מהכוחות הגרמנים להיעזר בחיל האוויר. ביום הראשון החזיקו הכוחות האמריקניים מעמד, אך למחרת החלה ההתפרקות והבריחה ההמונית. למעט מספר כיסי התנגדות שבהם הפגינו החיילים האמריקנים אומץ רב, השיגו הגרמנים התקדמות ניכרת וחדרו עמוק לעורפם של הכוחות האמריקנים בארדנים. אזרחים בלגים נמלטו מבתיהם בחששם מפני נקמת הגרמנים, והפאניקה התפשטה עד פריז.
בלי פאניקה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנרל אייזנהאואר עם צנחני הדיביזיה המוטסת ה-101 בתדריך לפני הצניחה בנורמנדי, (מקור: ויקיפדיה).

המערכה הייתה שעתו הגדולה של הג'נרל האמריקני דווייט אייזנהאואר. אף שהוכשר כקצין חיל-רגלים הצטיין אייזנהאואר לאורך שירותו דווקא כקצין מטה ושימש מפקד כוחות בעלות-הברית באירופה אף שהיה חסר ניסיון קרבי. הפעם, "היה נחוש בהחלטתו להתמודד עם האתגר כמפקד שדה, ולא לנצח על הקרב מרחוק" (עמוד 186). ראשית פקד על כוחות העתודה שלו, דיביזיות הצנחנים 101 ו-82, להשתלט על העיירה בסטון, שחלשה על צומת דרכים חיוני, ועל צמתי דרכים בגזרה הצפונית. שנית, העביר את הפיקוד על האגף הצפוני של הבליטה לפילדמרשל מונטגומרי, צעד שנתקל בהתנגדות פנימית קשה מצד פקודיו האמריקנים אך רתם את הבריטים למאמץ הבלימה. הדיביזיה המוטסת ה-101 השתלטה על בסטון ב-20 בדצמבר, רגע לפני שכותרה על-ידי חמש דיביזיות גרמניות. הצנחנים נשלחו למשימה ללא ציוד מתאים לחורף הקשה, וללא די תחמושת ואמצעי לחימה שיאפשרו את בלימת השריון הגרמני. את המשימה לפרוץ את הכיתור ולשקם את הגזרה הדרומית הטיל אייזנהאואר על קצין השריון הטוב ביותר שלו, הג'נרל פטון.

בתנאי מזג האוויר הקשים ששררו באותו חורף ובעוצמת הלחימה, דמתה המערכה בארדנים באכזריותה לזו שבחזית המזרחית, אולם צנחני הדיביזיה המוטסת 101 סירבו להתרגש מעובדת היותם מכותרים בבסטון. כשחזר המשורר ורץ המ"פ, לואי סִימפּסוֹן, לשוחת השועל שלו מביקור במפקדת הגדוד שאל אותו שכנו אם למד דבר מה חדש. סימפסון השיב כי הדיביזיה מכותרת וחברו השיב בסרקזם, "אז מה חדש?" (עמוד 204). ההומור שחור היה, אולי, התרופה הטובה ביותר שהיתה לחיילים בחזית כנגד העומס והתשישות. בקרבות ביער הירטגן ובארדנים נהגו החיילים לספר כי לאחר חמישה ימי לחימה ביער מתחילים לדבר לעצים. ביום השישי, העצים עונים בחזרה.

הג'נרל פטון, במפגן מנהיגות קרבית מעולה, סובב שלוש דיביזיות בזווית של תשעים מעלות בתוך 72 שעות, ותקף עמן מצפון לבסטון. ביוור כתב ש"פטון חולל מעשה נסים כששינה את פריסת הארמיה השלישית שלו במהירות שכזו" (עמוד 218), אך נראה שסבל מביטחון עצמי מופרז, משום שעד מהרה התברר לו שהכוח הגרמני המכתר את בסטון חזק מכפי שהעריך. בניגוד לגרמנים היה מערך ההגנה האמריקני בעיירה מחורר כמו גבינה שווייצרית. "סרן ריצ'רד וִינטֶרס, סמג"ד 2 מחטיבה 506, אפילו ראה ליד פואה חייל גרמני ששלשל את מכנסיו כדי להתפנות מאחורי עמדת הפיקוד של גדודו" (עמוד 221). וינטרס, קצין צנחנים שהתפרסם כמפקד פלוגת ה' (Easy) שהונצחה בספרו של סטיבן אמברוז ובמיני-סדרה "אחים לנשק", שבה אותו מיד. למרות זאת האמינו המפקדים הבכירים של בעלות-הברית שהכוחות יחזיקו מעמד. היטלר מצדו, ראה בבסטון מהדורה מערב-אירופאית של סטלינגרד והורה על כיבושה בכל מחיר.
הפתעות והטעיות
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מפקד הדיביזיה המוטסת ה-101, גנרל מק'אוליף (משמאל) וראש המטה שלו, קולונל קינארד, לאחר הניצחון בבסטון, (מקור: ויקפידיה).

הצעת הגרמנים לצנחנים הנצורים בבסטון להיכנע היא הרגע הדרמטי ביותר בספר. ימים ספורים לפני שהחלה המתקפה הגרמנית נשלח מפקד הדיביזיה המוטסת ה-101, הג'נרל טיילור, לארצות-הברית ואת הפיקוד נטל בריגדיר-ג'נרל אנתוני מֶק'אוֹלִיף, מפקד האגד הארטילרי של הדיביזיה. באותו בוקר העיר אותו ראש המטה שלו, הקולונל קינארד, שהצטיין כמג"ד צנחנים בהולנד, "ואמר לו שהגרמנים שלחו נציגים הדורשים ממגיני בסטון להיכנע, לבל יושמדו באש הארטילריה. מק'אוליף, עדיין רדום למחצה, מלמל "Nuts". כשעלתה השאלה בין קציני המטה על איזו תשובה להמליץ, הציע אחד מהם שמק'אוליף ישתמש באותה מילה עצמה שאמר לקצין שהעיר אותו. כך יצא המסר אל "המפקד הגרמני" הלא-מזוהה – בפועל, היה זה ליטוויץ – ובו המילה האחת הזאת" (עמוד 227). מילת הסלנג "Nuts" (שמשמעותה "ביצים"), כפי שמלמד תרגומו המצוין של עמנואל לוטם, פירושה הבעת בוז והתרסה, או לחלופין קביעה שמעשה מסוים הוא בבחינת טירוף. כשהעירו את מק'אוליף הוא אמר "לעזאזל!"; כשהשיב לאולטימטום, הוא אמר "השתגעת!". כך או כך תשובתו הפכה לאגדה.

ההיסטוריונים קשרו כתרים רבים לעמידתם של הצנחנים בבסטון ולא בכדי, שכן הם לחמו בתנאי נחיתות קשים ביותר במשך שמונה ימים. באחד המקרים "פלוגה של 502 המוצנחת הבחינה בכ-150 אנשי חי"ר גרמנים עם ארבעה טנקי פנצר סימן IV, שפתחו באש לעברה. המ"פ הסיג את אנשיו אחורה לקו היער. הוא פקד על המקלענים שלו לרתק את החי"ר ולשמור את הטנקים "מכופתרים" באש רצופה, ואילו הוא וצוות בזוקה נוסף התגנבו אל הטנקים מהאגף. הם חיסלו שלושה טנקים בבזוקות שלהם, והפלוגה השכנה הורידה את הרביעי. הצנחנים כמעט לא אכלו באותו יום. רובם לא קיבלו יותר מחצי ספל של מרק שעועית לבנה, אבל החזיקו מעמד" (עמוד 264). ב-27 בדצמבר, לאחר ארבעה ימי לחימה קשים, הצליחו כוחות שריון מהארמיה השלישית של ג'נרל פטון לפרוץ את טבעת הכיתור הגרמנית והמצור על בסטון הסתיים. המבצע של פטון היה חיוני, אך גם שנים לאחר מכן סירבו צנחנים, ובהם וינטרס, להכיר לו טובה על כך. לתפיסתם הם לא נזקקו להצלה.
הימור שכשל
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
חיילי חי"ר אמריקניים בארוחה בחזית, הארדנים ינואר 1945, (מקור: ויקפדיה).

הגרמנים ספגו כ-80,000 נפגעים במערכה וכמוהם בעלות-הברית. אף שהדיביזיה המוטסת 101 ספגה את שיעור ההרוגים הקשה ביותר, 535 מאנשיה נפלו בקרב, הוחלט שמלאכתה לא תמה. "כשנודע לרס"ן דיק וינטרס ש-101 עומדת לעבור לאלזס, הוא חשב: "אלוהים בשמים, אין אף אחד אחר בצבא הזה שיסתום את החורים האלה?" לא היה ספק בכך שהדיביזיה זקוקה למנוחה. בימיה האחרונים בצדו הצפוני של כיס בסטון, נשלחה בתחילה פלוגה ה' של חטיבת החי"ר המוצנח 506 לכבוש את פוּאָה. "כל אחד מהמחליפים שהגיעו למחלקה נהרג בעיירה ההיא," אמר אחד מוותיקי הפלוגה, "ואין לי מושג למה." ההתקפה התנהלה כאסון מוחלט, עד שהוחלף המ"פ בלי גינונים מיותרים" (עמוד 325). המ"פ החדש, רונלד ספירס, תפס פיקוד על הפלוגה תחת אש והשלים את המשימה. לאור מה שעברו בבסטון, אפשר רק לתאר את תחושת ההקלה של אנשי הדיביזיה כשהתברר להם כי הגיעו מאוחר מדי לאלזס מכדי להשתתף בלחימה.

מתקפת הפתע של היטלר לא מוטטה את בעלות-הברית. "כשהעוצבות הגרמניות תקפו, בצריחות ובשריקות, הגנו פלוגות מבודדות על כפרי מפתח כנגד כל הסיכויים. קורבנן סיפק את מרווח הזמן הדרוש לקידום תגבורות, וזו הייתה תרומתן החיונית לניפוץ חלומו של היטלר" (עמוד 340). המחבר, שהוא גם קצין שריון בעברו, הוציא מתחת ידו ספר שנקרא כרומן מותח לא פחות מאשר ספר היסטוריה. בכישרון מספר-הסיפורים שלו מתאר ביוור את המערכה, תוך שימוש באזמל מנתחים חד וביקורתי כמו גם בהומור בריטי שנון. זהו, ככל הנראה, ספרו הטוב ביותר עד כה...

(המאמר, בגרסה מקוצרת, פורסם במקור בעיתון "מקור ראשון" ובבלוג "על הכוונת", בתאריך 28.07.2017)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:07

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר