לסגור את הפנימייה, לפתוח אקדמיה\ מאת גל פרל פינקל

לסגור את הפנימייה, לפתוח אקדמיה\ מאת גל פרל פינקל

החלטה לסגור את הפנימיות הצבאיות נתקלה במחאת הבוגרים, בהם אלופים וקצינים עטורי צל"שים. את הפנימייה אמנם יש לסגור, אך במקומה כדאי לשקול הקמת אקדמיה צבאית.

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 17.12.2015)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בהקשר הישראלי, בגלל גיוס החובה, אקדמיה כזו תהיה קטנה (ביחס לצבא), מנותקת משאר הצבא, ויקרה יחסית.

- ווסט פוינט הוא מוסד זעיר; 1200 צוערים לשנה- בהתאמה לארץ אלו 23 צוערים לשנה.. נוסיף מעט צוערים שהולכים לאנאפוליס (בישראל הצי יחסית קטן בהרבה), ונוסיף קצת בשל אפשרות לקבל מועמדים עם סף נמוך יותר (נניח) ובשל המצב הבטחוני בארץ- עדיין, נגיע לחלקיק ממאות הצוערים הלוחמים שבה"ד-1 מכשיר, כפול 3 מחזורים בשנה. לא תמצא מאות מלש"בים בשנה שיילכו למסלול בן 9 שנים לפחות בצבא, כשהבונוס הוא פיקוד על פלוגת שריון (נאמר) ולא תלפיות/טיס/חובלים/חבצלות וכו'.

- במחלקות האמריקאיות יש מש"ק קבע ותיק- הוא מאזן גם את בוגרי ווסט-פוינט וגם את בוגרי ROTC. בארץ, לבוגרי האקדמיה שלך יהיה פער גדול מהחיילים שלהם; הם יהיו מבוגרים מהמש"קים בשנתיים-שלוש, בלי שום רקע מבצעי או מורשת ביחידה שלהם.

- למה להשקיע כ"כ הרבה בקצין זוטר, רק על סמך מבדקים? מי יכול לומר בגיל 17 שהוא מתאים ומעוניין בקריירה פיקודית? בארה"ב זה נדרש כי אחרת לא יהיו קצינים- בארץ אפשר להוציא אותם לקצונה משורות הלוחמים. אני יכול לחשוב על כמה עמיתים שלי מבה"ד 1 והעתודה, כולם עברו מבדקי קצונה בגיל 17, וחלקם ממש לא התאים לפיקוד. אצל חלק זה היה ברור אחרי יומיים, ואצל חלק אחרי חודש.
אני דוקא אוהב את הרעיון של המלט"ק, אליה מגיע מי שכבר הוכיח את עצמו. בהשואה לאקדמיה שלך, מלט"ק צריך להיות "תואר שני בלוחמה".

אפשר להתרשם מההצלחה של וסט-פוינט באיתור "מפקדים קרביים" מעדות של בוגר ממומר:
"Most West Pointers in my era and since got out of the Army as soon as they could. Most of the ones that remained spent about three quarters of their careers as students in grad school and other army schools, as aides de camp, as staff officers, and as teachers in army schools. The typical West Point graduate only spends two or three years as a commander of troops in his entire military career. You wouldn’t guess that to listen to the know-it-all way they speak about combat leadership and to look at the rows of medals they wear, would you?"

http://johntreed.myshopify.com/blog...rry-donnithorne


מה שכן, היות ויש כ-2000 איש בשנה שממילא משקיעים שנה במכינות קדם-צבאיות, אולי כדאי לעשות עם חלקן אקדמיזציה- להאריך אותן ולשנות את החומר כך שסה"כ הבוגר ייצא עם תכנים צבאיים ואקדמיים "רשמיים".